זה קרה סמוך לחצות, כשפיצוץ גדול הרעיד את שמי תל אביב בלילה. טיל נ"מ מסוג SA-5 שנורה לעבר מטוסי חיל האוויר שתקפו בסוריה החטיא את המטוסים והמשיך במעופו עד לשמי מרכז הארץ. שם, בגובה של יותר מעשרה קילומטרים, הופעל מנגנון ההשמדה העצמית שלו. לפתע, ברגע אחד, נוצרה דרמה לילית - שהסתיימה בהחלטה שיכולה להישמע מפתיעה. 

בזמן האירוע, שהתרחש לפני כחודשיים, נרשמו רגעים מותחי עצבים במנ"י (מרכז ניהול היירוטים) של חיל האוויר אי שם. מערך הגילוי עקב אחר הטיל וראה איך הוא נוסק מערבה ודרומה מהסוללה בפאתי דמשק ו"לוקח כיוון" לישראל. זה היה הרגע שקצין ניהול היירוטים התורן התקשר למפקד חיל האוויר עמיקם נורקין. בכל רגע נתון יודעת המערכת להצביע על מקום הנפילה המשוער של הטיל וכך הם עוקבים אחריו כשהקצין הצעיר מקריא בטלפון לאלוף נורקין את השניות שעוד נותרו לקבל את ההחלטה על יירוט. "40 שניות לשיגור מיירט", ואחר כך 20 ועשר.

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, במטס (צילום: דובר צה"ל)
"בגלל מקרים כאלה השיער שלי מלבין". מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין | צילום: דובר צה"ל
רסיסים של טיל שנמצאו בגוש דן (צילום: אנשי הדממה)
רסיסי טיל הנ"מ הסורי שנחתו בחצר בית בגוש דן | צילום: אנשי הדממה

הספירה לאחור נמשכה עד שמפקד חיל האוויר החליט שלא ליירט אותו, מתוך הבנה שהטיל יתפוצץ ממערב לתל אביב ולא נכון להפעיל בשעת לילה כזו את מערך הצופרים ולהכניס חצי עיר למרחב מוגן. זו החלטה שקיים סיכון בצידה: אם יטעה, יכול מפקד חיל האוויר לסכן חיים. מספרים שאחר כך אמר לסובבים אותו שאלה הרגעים שבגללם שערו מלבין. ה"הימור" הצליח: הטיל התפוצץ ממערב לחוף תל אביב, כמה שברים נחתו ברחבי העיר ולא גרמו לנזק או נפגעים - ורוב האזרחים גילו על כך רק בבוקר ולא ממשמע סירנה.

זו השנה העשירית לתרגיל המיוחד בישראל

זה לא המקרה היחיד שמדיר שינה מעיני חיל האוויר ומפקדיו. העת האחרונה סיפקה כמה רגעי מבחן. אחד מהם היה כאשר מטוסי הקרב מדגם ראפאל הבריטיים והאיטלקיים הנמיכו גובה, כמעט גירדו את קרקע הנגב - וניסו לחמוק מסוללות הנ"מ שעקבו אחריהם באדיקות. עמוסים בפצצות הם התקרבו למטרות שהוגדרו להם אי שם בדרום הארץ. מולם המתין "הכוח הכחול" של מטוסי חיל האוויר הישראלי, שמגנים על "המדינה המותקפת". למרבה המזל זה היה רק תרגיל: כך נראה ה"בלו פלאג", שהתקיים זו השנה העשירית בבסיס חיל האוויר עובדה שבנגב.

בתרגיל משתתפות 8 מדינות ו-70 מטוסי קרב. זו הפעם הראשונה שבתרגיל לוקחים חלק גם הבריטים ובהשתתפות מטוסי קרב של הודו. גם מפקד חיל האוויר האמירתי הגיע לביקור ראשון ונפגש עם מפקד חיל האוויר האלוף עמירם נורקין. השנה לוקחים חלק בתרגיל ארה"ב, גרמניה, איטליה, בריטניה, צרפת, הודו ויוון. במסגרתו נרשמו כמה תקדימים: פריסה ראשונה של טייסת קרב בריטית בארץ מאז קום המדינה, פריסה ראשונה של טייסת קרב הודית המפעילה את מטוסי המיראז', וכן בפעם הראשונה תיפרס טייסת קרב צרפתית המפעילה את מטוסי הראפאל.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
8 מדינות ו-70 מטוסי קרב. התרגיל הענק בישראל | צילום: דובר צה"ל

בזה אחר זה החלו המטוסים הכחולים לשגר טילי אוויר-אוויר לעבר הכוח התוקף. ברשת הקשר נשמעו אותות הקריאה של המטוסים הבריטים והאיטלקים "1" נפל, "2" נפל, "3" הופל גם כן. מנהל התרגיל החליט לעצור את התרגיל המורכב רגע לפני שהזרים סופגים הפלה רביעית בתוך פחות משתי דקות והאירוע יהפוך לתבוסה משפילה. זו לא המטרה כאן הפעם. אלא למידה משותפת של טייסים ישראלים וזרים, שחולקים יחד את עולם הטיסה הקרבית ופועלים ברחבי המזרח התיכון ואפריקה בתקיפות נגד אירן ודאעש. יש לצדדים כאן הרבה מה ללמוד זה מזה. התרגיל בנוי כך שהעצימות והמורכבות של המתארים והמשימות הולכות וגדלות ככל שהוא מתקדם.

בימים הראשונים התמקדו בעליונות אווירית אזורית כשהמתארים יתבצעו ברביעיות, ועד לשלושת הימים האחרונים, שבהם יתבצע "בלו-פלאג קמפיין" - מדובר בשלושה ימים של מטסים מתגלגלים - והתוצאות של כל מטס משפיעות על הבאים. "זה ממש יוצר הסתכלות של מלחמה - כיצד אנחנו מתכננים מערכה, איך מחלקים את סדר הכוחות, איך מחלקים את המשימות בתוך הקבוצה המשותפת הזו שמורכבת משמונה מדינות, ובעיקר - כיצד מנהלים זאת יחד ועומדים ביעדים", מסביר סרן ע', טייס F-35 ישראלי.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
"בונים שפה משותפת". תיעוד מתרגיל האוויר | צילום: דובר צה"ל

"באנו ללמוד מהיכולות של חיל האוויר הישראלי", אומר לנו קולונל ויפאן, מפקד וטייס בחיל האוויר ההודי. "הטייסים הישראלים צברו ניסיון מבצעי עשיר ואנחנו שפועלים בעימותים מול סין ופקיסטן לומדים מהם הרבה". הטייסים היוונים שמשתתפים בתרגיל מתמודדים לאחרונה עם מתיחות אווירית הולכת וגוברת עם חיל האוויר התורכי מעל הים האיגאי ויחד לומדים לטוס במסגרות גדולות במה שמכונה מבני תקיפה ולשם הפצצה של עשרות מטוסים.

"אנחנו בונים שפה משותפת שמתבססת על תורת הלחימה של נאט"ו", מסביר קפטן מנפרד, טייס בחיל האוויר של גרמניה. "האימון כאן הוא לא רק תרגיל קרבי אלא גם גשר בין המדינות. אנחנו מבינים היטב את המשמעות של חיל האוויר הגרמני שנוחת כאן ומתאמן עם טייסים ישראלים. יש לכך משמעות גדולה גם עבורנו. למדנו היטב את ההיסטוריה וזו אמירה של מחויבות כלפי מדינת ישראל. באופן אישי זהו אתגר מרתק לעבוד ולטוס עם טייסים זרים ובמיוחד עם הישראלים". לשאלתנו, מי הכי טובים הוא צוחק ומתחמק: "כולם טובים, מכל אחד יש ללמוד". 

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
"אנו חיים בסביבה מורכבת ביותר", תרגיל "Blue Flag" | צילום: דובר צה"ל

בתרגיל הפעם מתמקדים המשתתפים בחיבור מטוסי דור 5 – ה-F-35 – למטוסי קרב מהדור הקודם (ראפאל צרפתי ובריטי, מיראז' 2000 ההודי ו-F-16 אמריקני). החמקן אוסף מידע תוך כדי הטיסה על איומים ומטרות במרחב, מעבד אותו ושולח אותו למטוסים סביבו. המדינות המשתתפות מבצעות תרגולים משותפים בתקיפה, תוך הגנה על שמי המדינה - וסיוע לכוחות הקרקע. מדובר בהתמודדות עם מערכי הגנה אווירית מתקדמים כפי שישראל מתמודדת איתם בתקיפות בסוריה. גם הבריטים, הצרפתים, האיטלקים והאמריקנים פועלים באזור מול דאעש וחשופים לאיומים.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
"קרקע פוריה לשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי". התרגיל המשותף של חילות האוויר | צילום: דובר צה"ל

"הפעם כבר שינינו גישה", פותח סרן ע', לוחם צוות-אוויר בטייסת 140 ומוביל המערך בתרגיל. "זה הפך לתרגיל מוכוון דור חמישי ומכיל מתארי דור חמישי, כאשר מדברים הרבה על השילוב של דור רביעי ודור חמישי במתארים טקטיים". אחד האתגרים המורכבים ביותר בתרגיל הוא גישור על פערי השפה והתרבות של שמונה מדינות שונות. בנוסף למתארים המורכבים, העובדה שהכל נעשה באנגלית דורשת ריכוז ותשומת לב לפרטים הקטנים ביותר. "עוברים סדרת לימודי אנגלית, הדרכות ומצגות. אנחנו מדפיסים לעצמנו מעין מילון קטן שנטוס איתו למקרה שנשכח משהו. למדנו את תורת הלחימה של נאט"ו - כיצד טסים באנגלית מבחינת מושגים, כמו גם מבחינת צורת טיסה של איך מחלקים את המטוסים בשמים, מי אחראי על מה, ואיפה המוביל טס". בנוסף, נעשו הכנות בסימולטורים, המאפשרים לדמות תרחישים כפי שיקרו בתרגיל - מתארים דומים, אימון שקורה כולו באנגלית ואפילו דימוי של זרים שמדברים בקשר.

"חשיבות אסטרטגית עליונה"

השבוע הותר לפרסום כי לאחרונה בוצע ירי טילים מסוללה מתוצרת אירנית לעבר מטוסי חיל האוויר במהלך תקיפה ישראלית בסוריה. אירן העבירה סוללות נ"מ מתקדמות מתוצרתה כדי לסייע למערך ההגנה הסורי מול תקיפות ישראל. חיל האוויר תקף את הסוללות שירו לעברו וכך גם השמיד את הסוללה האירנית בתגובה לירי, המטוסים הישראלים לא נפגעו.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
תרגיל “Blue flag” שהתקיים בראשות מח״א, אלוף עמיקם נורקין, בבסיס ׳עובדה׳ | צילום: דובר צה"ל

"אנו חיים בסביבה מורכבת ביותר", מסביר מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, "האיומים על מדינת ישראל מכיוון עזה, לבנון, סוריה ואירן הולכים ומתגברים. לקיום תרגיל בין-לאומי במציאות הנוכחית, תוך המשך הפעילות המבצעית הגלויה והסמויה בכל הגזרות, קיימת חשיבות אסטרטגית עליונה ולו השפעה רבה על חיל האוויר, צה"ל ומדינת ישראל. התרגיל הינו נקודת שיא בשל היקף המדינות המשתתפות, איכות האימון והטכנולוגיה המתקדמת והוא מבטא את השותפות והקשר החזק בין חילות האוויר של המדינות ומהווה קרקע פוריה לשיתוף פעולה אזורי ובין-לאומי".

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
תרגיל “Blue Flag״ חיל האוויר | צילום: דובר צה"ל

אחד משיאי התרגיל היה סמלי, אך חשוב מאוד לישראל – טיסה משותפת של מפקד חיל האוויר הגרמני עם מקבילו הישראלי מעל ירושלים. בחיל האוויר מסבירים שזו אמירה חשובה של מחויבות גרמנית לישראל והצהרה כלפי האזור על התמיכה של גרמניה במדינת ישראל. "תודה שהגעתם לכאן היום ל'יד ושם', ותודה לחברי האלוף עמיקם נורקין. זה תמיד נוגע לליבי, במיוחד לנו בגרמניה. אנחנו מחויבים לשמר את זיכרון השואה, במיוחד עכשיו לאחר כמה דורות - זה חשוב במיוחד", הצהיר מפקד חיל האוויר הגרמני, גנרל גרהרץ ב'יד לילד', היכל המשמר את זיכרון מיליון וחצי הילדים אשר נרצחו בשואה. "אנו עדיין חשים את סבלם של קורבנות השואה. האחריות שלנו לעולם לא תפוג ועל הזיכרון להישאר לעד. בהתרגשות רבה, אני מקריא לכם את התחייבותינו: 'לעולם לא עוד'".

שיתוף הפעולה הבולט ביותר של הצבא הישראלי עם הצבא הגרמני הוא טייסת 'ברון אדום' הממוקמת בבסיס תל-נוף. "בבסיס תל-נוף פועלת טייסת גרמנית שבמסגרתה אנו מדריכים ומכשירים טייסים גרמנים להפעיל כטמ"ם (כלי טיס מאויישים מרחוק) שמיוצרים על ידי התעשייה הישראלית", מצהיר אלוף נורקין. גנרל גרהרץ עתיד לבקר בה במסגרת ביקורו בבסיס תל-נוף.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
"באנו ללמוד מהיכולות של חיל האוויר הישראלי". תרגיל "Blue Flag" | צילום: דובר צה"ל
תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
שיתוף פעולה שמתרחש כבר עשור. התרגיל של חיל האוויר | צילום: דובר צה"ל

שיתוף פעולה מסוג זה שמתרחש כבר במשך עשור חשוב מאוד על רקע השינויים האזוריים כאן. ארה"ב יוצאת מהמזרח התיכון - ומנגד רוסיה שמעמיקה את אחיזתה בסוריה. במקביל, נמשך כל העת המאמץ הישראלי לפגוע בהתבססות האירנית במזרח התיכון. על רקע הסכמי אברהם שקירבו את מדינות המפרץ לישראל, נפגשו מפקדי חילות האוויר של ישראל ואיחוד האמירויות בבסיס חיל האוויר עובדה, שם מתנהל התרגיל. רוסיה מצידה ממשיכה לאפשר לישראל את חופש הפעולה האווירי שלה באזור, וזהו אחד הדברים המרכזיים שעליהם סיכמו בנט ופוטין בפגישתם בשבוע שעבר ברוסיה. האירנים בסוריה מתקרבים מצידם לבסיסים ולכוחות הרוסיים מתוך תחושה שזה יעניק להם ביטחון וימנע פגיעה בהם. אך ישראל הסכימה ותיאמה עם רוסיה שהתקיפות יימשכו.

נוכח ההצלחה של התרגילים הקודמים, קיים מאמץ גדול לשתף מדינות נוספות באזור בעתיד ובחיל האוויר מעריכים שנראה אותן משתתפות כבר בשנים הבאות, דבר שיכול להשפיע לחיוב על יציבות האזור. בישראל מאמינים שאם יפעלו נכון יש פוטנציאל לראות את מצרים מצטרפת בקרוב. שיתוף פעולה בין-לאומי כזה מאפשר דיפלומטיה אווירית, לגיטימציה של חיל האוויר מול מדינות אחרות שפותחת דלתות לתעשיות הישראליות ומשפיע על קשרים בין מדינות האזור.

"זו הרגשה אחרת לחצות קו, הבטן מתכווצת"

כפי שפרסמנו, חיל האוויר חוזר להתאמן על תוכניות תקיפה באירן, המהלך כבר תוקצב ב-5 מיליארד שקלים לשנים הקרובות והוא כולל בניית יכולת איסוף מודיעין, תוכניות מבצעיות משודרגות, מטוסים וחימוש ייעודי שצריך להצטייד בו למשימה. המערך המפורט הוצג לרמטכ"ל ולדרג המדיני.

אתגר נוסף שעמו מתמודד חיל האוויר הוא פריסה אירנית של מל"טים מתאבדים בשורת מקומות במזרח התיכון שיכולים לאיים על ישראל – תימן, סוריה חיזבאללה ומערב עירק. חיל האוויר יצטייד במכ"מים רבים, שייפרסו בגבולות המדינה כדי לשפר את יכולת הגילוי שלהם. מערך ההגנה האווירית – כיפת ברזל וקלע דוד – שודרגו והותאמו ליירוט ובנוסף הצטיידו במל"טים מתאבדים וטילי שיוט. בתוך שנתיים, מעריכים בחיל האוויר, יהיו 10 סוללות כיפת ברזל מבצעיות שיאפשרו הגנה רחבה וטובה הרבה יותר בדרום ובצפון במקביל. קצב ההצטיידות בסוללות ובמיירטים (שחלקם מיוצרים בארה"ב) תלוי בהעברת התקציב הקרוב.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
"אתה מאוד ממוקד במשימה בשיגור החימוש המדויק למטרות". מטוסי הקרב בתרגיל המשותף | צילום: דובר צה"ל
_OBJ

במקביל נמשכת הפעולה הישראלית מול אירן: כמות התקיפות מתגברת, על פי פרסומים זרים והיכולת הישראלית להוציא לפועל תקיפות בזמן קצר הולכת ומשתפרת. גם הסורים לומדים את מבנה התקיפות הישראליות – הכיוון, הגובה והטווח – ומשפרים את יכולות ההגנה שלהם בדמות ירי מאות טילי נ"מ לעבר המטוסים התוקפים. בתגובה, שינו בחיל האוויר את תוכניות התקיפה ואת האופן שבו פועלים מטוסי חיל האוויר כדי לצמצם את סיכון הטייסים מפגיעה.

מי שרק השבוע השתתפה בתרגיל היא רס"ן ע', נווטת F-16. יחד עם חבריה היא חולקת ניסיון עצום בתקיפות מבצעיות ברחבי המזרח התיכון והטייסים הזרים מנסים להוציא ממנה כל פרט על החוויה והניסיון הקרבי שרכשה. "אנחנו לא משתפים את כל המידע. יש דברים שאנחנו שומרים לעצמנו אבל יש טכניקה וגישה שאפשר לשתף". רס"ן ע' השתתפה לאחרונה בשורה של תקיפות בסוריה ובמקומות נוספים יחד עם חבריה לטייסת וצברה שעות טיסה רבות מעל מדינות אויב בעודה חשופה לירי טילי נ"מ. "זו הרגשה אחרת לחצות קו, הבטן קצת מתכווצת אבל אתה מאוד ממוקד במשימה בשיגור החימוש המדויק למטרות. אנחנו מקבלים את המידע באוזניות על סוללת טילים 'שנעלה' עלינו ומשגרת טילים ואחר כך עוד אחת ועדיין צריך להגיע ליעד, 'למשוך' קרוב אליו ולטפס לגובה ואז את נחשפת לאיום הטילים. מערכות המטוס שמספקות הגנה טובה ותמרון נכון ומדויק משלימים את היכולת לצאת מזה בשלום", היא מספרת.

_OBJ

צה"ל נאבק על כוח האדם

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעמם מתמודד מפקד חיל האוויר הוא כוח האדם. המצב הכלכלי בישראל טוב ורבים, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, עוזבים לטובת השוק הפרטי. אלו לא רק הטייסים. זוכרים את רס"ן ע' מהתקיפות בסוריה? היא מסיימת בשנה הבאה את תקופת הקבע שלה בחיל אחרי 10 שנים והולכת ללמוד רפואה. היא לא תתקדם בחיל אבל תמשיך להתאמן במשך יום בשבוע, מה שיאפשר לה לשמור על כשירות מבצעית - ולהמשיך לתקוף יחד עם חבריה מעבר לגבולות המדינה. "חסכתי כל השנים האלה כדי לצאת עכשיו ללימודי הרפואה", היא מספרת. על השאלה אם היא חוששת ממצב המתמחים בארץ היא משיבה "להיפך". למרות שרק בעוד שנים, כשתהיה כנראה מבוגרת מחבריה ללימודים, תהפוך לרופאה - היא מסבירה שזה התחום שמעניין ומסקרן אותה.

מלבד הקושי לנסות ולהשאיר את אותם אנשים, צה"ל נאבק למצוא מומחי טכנולוגיה, הנדסאים וטכנאים שיגיעו למערך הטכני של החיל. המאמץ הזה מתרחש על רקע הצמצום באנשי הקבע בחיל האוויר בשיעור של 7% בשנה האחרונה, בעיקר בשל הסטת טכנאים למערכי התקשוב ואמ"ן, שם קיים צורך גובר ב"טכנולוגיסטים". בחיל האוויר היו רוצים להאריך את מודל הקבע, בגלל הזמן הארוך שלוקחת ההכשרה.