כבר עשרות שנים תחום ההיי טק הוא מהמובילים בישראל, ובחודשים האחרונים הוא חם יותר מתמיד. ועדיין - הוא נחשב גברי ברובו. מספר נשים בחברות מובילות החליטו שנמאס להן, והחלו לקדם ספציפית נשים בתוך השוק - לפרוץ לתוך הבועה, וגם להתקדם במעלה השרשרת לתפקידי ניהול בכירים.
אחת מהן היא ליאן פולק-דוד היא רק בת 38 וכבר סמנכ"לית פיתוח עסקי ומכירות בישראל ומנהלת תחום ה-ESG & IMPACT בסטארט אפ הישראלי Venn שפיתח פלטפורמה לבניית קהילות במתחמי מגורים. היא תל אביבית במקור, ואנחנו נפגשות בתל אביב, עיר מגוריה, בבית קפה קטן עם המון חניה, ששמו יישמר במערכת לטובת פגישות עתידיות.
במסגרת תפקידה היא עובדת מול שחקנים גדולים מעולם הנדל"ן שרוצים להטמיע את Venn במתחמים שלהם, וכן מובילה את כל מה שקשור להשפעה החברתית של המוצר - היבטי קיימות, חברה, מגדר וממשל תאגידי. אבל למרות התואר המפוצץ שלה והטווח הרחב של הנושאים שהיא מנהלת, כשאני מבקשת ממנה להציג את עצמה, היא קודם כל מסמיקה קצת ומספרת שהיא נשואה לתומר ואימא לגבי - בן שש, ולאיתן - בן שנתיים, ועוד אחד או אחת בדרך.
מעניין אם גם גבר היה מסכים להיפגש איתי לריאיון בהיריון מתקדם.
"כנראה שלא", היא צוחקת. בשלב מסוים פנתה אלינו אישה מבוגרת שישבה בשולחן סמוך, ואמרה לפולק-דוד שהיא מהממת. "תודה רבה!" היא ענתה צוחקת, וקרצה לעברי. "רואה? אין כמו נשים בעד נשים".
היא עבדה בעבר במשרד ראש הממשלה ובמל"ל, עברה ללונדון כדי ללמוד תואר שני בניהול ציבורי באוניברסיטה יוקרתית, עסקה בייעוץ אסטרטגי, בין היתר בחברה של טוני בלייר, ואף הוצבה בצוות של קזחסטן וגרה שם למשך שנה - חוויה שהיא מתארת כ"קיצונית".
את נקודת המפנה האמיתית בקריירה שלה היא חוותה כשהצטרפה לסניף הלונדוני של KPMG, אחד התאגידים הגדולים בעולם, המספק שירותי ביקורת חשבונות, מיסים וייעוץ ארגוני. "ריכזתי שם צוות שממוקד בעתיד של הערים", היא מספרת. "המטרה שם הייתה להוביל את הפתרונות העירוניים הבאים ולהיטיב עם התושבים. וככה פגשתי את אור בוקובזה, אחד המייסדים של Venn. מכרים משותפים חיברו בינינו, והפגישה שהייתה אמורה להיות בת שעה התארכה ל-8 שעות".
היא מספרת על השיחה שהובילה להחלטה שלה להצטרף לסטארט אפ של בוקובזה: "Venn הייתה אז חברה בשלב ממש התחלתי, והשאלה שהנחתה אותה הייתה איך נלחמים בניכור שיש לאזרח בעיר ואיך ממנפים טכנולוגיה כדי לחזק את תחושת החיבור שלו לעיר".
"Venn פועלת בשיתוף עם חברות נדל"ן לבנייה ולהפעלת מיזמי מגורים, אז החזון שלנו תמיד היה ונשאר להגביר את תחושת השייכות של דיירים בכל מיני דרכים. כיום אנחנו עושים כל מיני פרויקטים גם בתל אביב וגם בערים אחרות בעולם, שמטרתם ליצור קרבה בין השכנים, ליצור קהילה. בין אם זה לעשות פעילויות משותפות או להרים עסקים שכונתיים".
זה לא היה קצת מפחיד להצטרף לסטארט אפ בתחילת דרכו, כשיש לך משרה מוצלחת ובטוחה?
היא מחייכת. "כשהצטרפתי זה היה ממש רק שלושת המייסדים ואני, הייתי חברת ההנהלה הראשונה. ההחלטה ללכת על זה הייתה סיכון מאוד גדול. ובמיוחד כשבזמנו קיבלתי הצעות אחרות מאוד אטרקטיביות. ואז התייעצתי עם מישהו והוא שאל אותי: 'כשאת מדברת על זה, את קצת מתרגשת?' ואמרתי שכן. שאני ממש מדמיינת את עצמי לוקחת את זה קדימה ושאני אפילו קצת מסמיקה כשאני מדברת על זה. והוא אמר לי: 'אז זו התשובה'".
גם כשהחברה פתוחה לנקודות מבט נשיות, היא מספרת שלעיתים בכל זאת צריך להתאמץ להביא אותן. "שלושת היזמים שלנו הגיעו מרקע צבאי וככה הם ידעו להתנהל, אבל הם מאוד העריכו ורצו לקבל את נקודת המבט הנשית, וזה בסיס מאוד חזק לחברה, שירצו את הדעה הנשית.
"מעבר לכך, גם אני וגם הנשים שהצטרפו לאחר מכן, לא חיכינו שיזמינו אותנו. אנחנו פשוט התיישבנו בשולחן. וזה חשוב שנשים יידעו בכל סביבה, אבל במיוחד בהיי טק - לא לחכות שיזמינו אותך, אלא פשוט לשבת בשולחן. זה אומר לפעמים להתפרץ לישיבות ולהגיד שאני צריכה להיות פה, ולהציע פתרונות איך להתוות סביבה שמזמינה את הקול הנשי". פולק-דוד מסבירה שחשוב להימנע ממצב שבו "הסביבה מכריחה את האישה לפתח תכונות גבריות כדי שישמעו אותה. במקום זה חשוב לדבר על סוגיות נשיות באופן שיגרום לסביבה, ובתוכה לגברים, להיפתח לנקודת המבט הזו".
תני לי דוגמה.
"חליתי בעבר בסרטן השד, והחלטתי לעשות הרצאות בחברה כדי להעלות את המודעות לנושא. ואני לא מרצה רק בפני נשים, אלא לכולם. ההרצאות ממש גרמו לגברים במקום העבודה שלי לפתח רגישות לסוגיה. הם אפילו לוקחים את זה הביתה. ויותר מזה - הם מבינים שיש סוגיות שהם לא מבינים בהן וזה מאוד חשוב", היא אומרת ומביאה דוגמה נוספת. "כשקובעים פגישות בחברה, אישה צריכה להרגיש בנוח לומר שעכשיו היא מרדימה את התינוק שלה, ולבקש שיזיזו את הפגישה. האימהות זה משהו דומיננטי בשיח בהיי טק, כי זו עבודה אינטנסיבית. ולאט לאט מבינים שזה לא כמה שעות את עובדת, אלא איזו עבודה את עושה".
"חליתי בעבר בסרטן השד, והחלטתי לעשות הרצאות בחברה כדי להעלות את המודעות לנושא. ההרצאות ממש גרמו לגברים במקום העבודה שלי לפתח רגישות לסוגיה. ויותר מזה - הם מבינים שיש סוגיות שהם לא מבינים בהן, וזה מאוד חשוב"
ליאן פולק-דוד
ואיך בפועל היא סייעה לנשים אחרות בהיי טק? פשוט דיברה איתן. "הקמנו פורום נשים בעבודה, שבו פתחנו את כל הנושאים שהפריעו לעובדות בחברה, כמו שפירטתי - שעות ארוכות או לא נוחות לאימהות, תרבות דיבור שהרגישה לחלק מזלזלת וכו'. קיימנו מספר מפגשים, דיברנו על הכל ואני ומנהלת נוספת לקחנו לתשומת ליבנו את ההערות ושינינו נהלים. כיום אין יותר צורך בפורום הזה, כי כל הבעיות שעלו בעבר נפתרו".
הדיבור ברבים וסגנון הדיבור המצטנע לא ייחודיים רק לה: כל המרואיינות מדברות על ההישגים בלשון רבים ולא לוקחות קרדיט רק לעצמן.
"כשצעירות רואות נשים בתפקידי הנהלה בכירים - הן מתחילות להאמין בעצמן"
רוני לאופר (33) גרה עם בן זוגה בתל אביב ומשמשת כסמנכ"לית פיתוח עסקי ותאגידי באחד מחדי הקרן הישראלים - חברת הסטארט אפ "לייטריקס". החברה, שפיתחה אפליקציות לעריכה ועיצוב תמונות וסרטונים בסמארטפון, גייסה בספטמבר האחרון 130 מיליון לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר.
רוני מספרת שהחברה פועלת במטרה להביא ולקדם נשים. "זה בא לידי ביטוי ממש מהדברים קטנים - פרסמתי שאני מחפשת עובד, וביקשו ממני לשנות את הניסוח, כדי שיותר נשים יגישו מועמדות. הוכח במחקרים שנשים מראש לא מגישות אם הן לא חושבות שהן עומדות כמעט בכל דרישות הסף. אז ביקשו שארכך מעט את הניסוחים, כדי שיותר נשים יגישו מועמדות. הצוותים אצלנו מאוד הטרוגניים. אנחנו ספציפית דוגלים בהרבה נקודות מבט וככה יוצא שהרבה אנשים ונשים שותפים למוצר וכל הדעות מגיעות לשולחן".
- האפליקציה של לייטריקס במקום ה-5 בדירוג הפופולריות של אפל
- הג'וב החדש של שאול מרידור: סמנכ"ל כספים בחד הקרן הירושלמי לייטריקס
היא ממשיכה: "אני דואגת להקדיש לפחות שלוש שעות בשבוע לנושא קידום הנשים. אני מנטורית לנשים מחוץ להיי טק ולמתחילות". היא אומרת שאפשר ליצור איתה קשר בלינקדאין ("וזה מה שהרוב עושות") ושהיא נפגשת עם הנשים בזום ולפעמים גם אחת על אחת. וכן, היא תמיד שמחה לעזור לנשים שפונות אליה, אבל לרוב לא פונות נשים שאינן בהיי טק.
"בניתי מעין רשת של נשים חזקות, שאנחנו נפגשות להתייעץ ועוזרות אחת לשנייה. אנחנו נשים מכל מיני חברות ומכל מני תחומים, ואנחנו נפגשות ומסייעות אחת לשנייה להתקדם".
השילוב של נשים בהיי טק חשוב לא רק על הנייר - אלא בא לידי ביטוי גם בעבודה ובתוצרים הסופיים. "נשים באות בגישה של Win-Win, לחפש איך כולם ירוויחו," מסבירה לאופר. "ובמקצוע שלנו, בעסקאות מורכבות, שיש בהן צד אנושי שצריך לתת לו דגש, נשים עושות את זה מעולה".
"זה סטריאוטיפי לומר את זה, אבל לרוב אימהות אוספות את הילדים, ולכן יש לאימא זמן מוגבל לעבוד והיא נותנת בראש בשעות העבודה", אומרת פולק-דוד. "נשים גם יודעות ליצור בסיס אמון, והרבה לקוחות מעריכים את זה. ההיי טק הוא מנוע מאוד מרכזי בכלכלה ומפתח פתרונות לאנושות כמעט בכל דבר. אם לא נשלב בצורה מאוד חזקה נשים במקצוע, אז נפתח פתרונות שלא מתאימים לכלל האנושות. לדוגמה, נשים אצלנו בחברה יצרו הזדמנויות למשתמשות ליזום כל מיני עסקים קטנים המאפשרים להן להיות אימא במשרה מלאה. למשל, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להקים עסק שכונתי של יוגה שכונתי בקלות. זה משהו שכנראה רק נשים היו חושבות עליו".
יש לדעתך בחברות אפליה מתקנת לטובת נשים?
"אני חושבת שכן, וטוב שכך. לא ייקחו אישה שהיא משמעותית פחות טובה, רק כי היא אישה וצריך לסמן וי. אבל אני כן חושבת שחברות, אם יש להן מועמד מול מועמדת, לפעמים מחליטות בצורה מודעת לגייס אותה, מתוך זה שהן מבינות שהקול שלה חשוב ושהמשקיעים מסתכלים על זה. ובאמת טוב שכך. אני רוצה להאמין שעוד כמה שנים זה לא יהיה אישיו, אבל כרגע לפעמים עדיין צריך ליצור בצורה קצת יותר מלאכותית את האפשרויות האלה".
"לנשים יש נטייה להצניע - צריך לתת להן את הלגיטימציה להתפאר"
טל רביד (33) גרה עם בן זוגה בתל אביב והיא ראש תחום הדאטה בארמיס סקיוריטי, חברת הסייבר הישראלית שעשתה בינואר בשנה שעברה אקזיט ענק, כשנרכשה ב-1.1 מיליארד דולר על ידי חברת אינסייט האמריקנית.
גם רביד פועלת לקידום נשים במגוון דרכים. כבר חמש שנים שהיא מתנדבת בעמותת Woman2Woman לקידום נשים צעירות. במסגרת זאת היא משמשת מנטורית לנשים חרדיות, שמנסות להתפתח בעולמות הטק, ואף קידמה נשים חרדיות להתקבל לתפקידי פיתוח בהיי טק.
היא מספרת שהשינוי מתחיל כבר בראיונות העבודה. "לפעמים לנשים יש נטייה לא לדבר על הדברים הטובים שיש בהן, כדי להצניע", היא אומרת. "אז למדתי איך לתת להן את הלגיטימציה לפאר את עצמן, לתת להן תחושה שזה בסדר, וזה מייצר אווירה שהיא יותר טובה ומאפשרת".
"פעם הגיעה אלינו לריאיון בחברה מישהי בהיריון ולקחנו אותה לתפקיד. והיא יצאה לחופשת לידה וחזרה, ואפילו קידמנו אותה אחרי זה. זו דרך ממש משמעותית לשדר לנשים שיש להן גב חזק בעבודה"
טל רביד
את הקרדיט להצלחה שלה היא נותנת לאימא שלה שנתנה לה דוגמה אישית, דוגמה כזאת היא רוצה לתת לנשים שהיא מקדמת. "אימא שלי הייתה מנהלת בכירה במכבי, ולי הייתה הזכות לראות אותה כדוגמה אישית, כמישהי שמצליחה לשלב בין קריירה לבית. לכן אף פעם לא נרתעתי מהדרכים האלה. כשנשים צעירות בתחילת דרכן רואות נשים שמגיעות לתפקידי הנהלה בכירים והן מתחילות להאמין בעצמן".
כשאת נפגשת עם אותן נשים בתחילת דרכן, מה החששות העיקריים שלהן?
"זה לא שמישהי חוששת, כמו שהיא פשוט לא חושבת שזו אופציה אמיתית שהיא תהיה מנהלת. היא לא מאמינה שהיא תתקבל. בנוסף, יש גם את העניין הזה של שיקולים איך משלבים את זה עם חיים בבית וילדים ומשפחה. וגם פה חשוב לתת דוגמה אישית. נגיד, מישהי פעם הגיעה אלינו לריאיון בחברה בהיריון, וזו הייתה שאלה אם לקבל אותה, כשתכף היא תצא לחופשת לידה. אבל היא הייתה טובה, אז לקחנו אותה לתפקיד. והיא יצאה לחופשת לידה וחזרה, ואפילו קידמנו אותה אחרי זה. וזו דרך ממש משמעותית לשדר לנשים שיש להן גב חזק בעבודה".
יצא לך לשאול את עצמך איך תשלבי את העבודה האינטנסיבית עם ילדים בעתיד?
"לפעמים זה משהו שדווקא עולה מהסביבה,. אני גדלתי כשאני מסתכלת על אימא שלי ואיך שהיא ניהלה קריירה, בלי שזה יפגע במשפחה, וככה גם אני רוצה שהילדים שלי גם יגדלו. כשאני חושבת על אימא שלי ועל איך שגדלתי - אני לא יכולה לבקש טוב יותר".
"להיות אימא ומנהלת בכירה זה אינטנסיבי - אבל זה גם מאוד כיף"
אבל כמובן שגם בהיי טק - לא כל הנוצץ זהב. "לא נשאר לי הרבה זמן לעצמי, ולפעמים אני יוצאת קצת מאיזון," משתפת פולק-דוד. "ואז אם לפעמים אני צריכה בוקר לעצמי, פעם בהרבה זמן, אז מאפשרים את זה אצלנו. להיות אימא במשרה מלאה ולהיות מנהלת בכירה בהיי טק זה אינטנסיבי - אבל זה גם מאוד כיף. זה לא מתאים לכולן וזה בסדר, אבל אני חושבת שגם הרבה נשים חוששות מהעומס ואני רוצה להגיד להן שזה בסדר, שזה אפשרי".
כשאני שואלת את לאופר, שעדיין אין לה ילדים, אם זה דבר שמעסיק אותה בהתחשב בעבודה האינטנסיבית שלה - נדמה שהיא קצת מתקוממת: "החלוקה בנטל צריכה להיות שווה, אם אתה נמצא בזוגיות. הדמות הכי משפיעה בחיים שלי הייתה אימא שלי, והייתי בעיקר איתה, והיא גידלה אותי ואת אחותי להיות נשים עצמאיות ולהרגיש שאנחנו מסוגלות.
"אני מבינה את החשש של נשים מהדבר הזה, ובאמת הסביבה בחוץ מרימה לא פעם גבה איך לא לקחתי ירח דבש ומה אני אעשה עם העבודה כשיהיו לי ילדים. ברור שאני חושבת על זה, אבל לא בגלל שאני חושבת שהנטל על גידול משפחה יהיה רק שלי, אלא כי העבודה תובענית, ונשאלת השאלה איך זה יתנהל. לי ולבן הזוג שלי ברור שלא יהיה מישהו מאיתנו שיצטרך לשאת יותר בנטל".
לסיום, שאלתי את הנשים אם יש להן מסר מסוים שחשוב להן להעביר לנשים אחרות. "נשים צריכות להעז. הן יכולות הכל", אומרת פולק-דוד בנחרצות. "לא תמיד ברור איך הדברים יעבדו וזה בסדר. תקפצו למים, תודיעו לבן הזוג שלכן שזה מה שאתן עושות ופשוט לכו על זה, אתן תפענחו את זה תוך כדי. יש לנו נטייה כנשים לחכות לזמן מדויק, ולא צריך לחכות לרגע המושלם, כי אז דברים לא קורים. עדיף לשחות במים קצת קרים וגועשים מאשר למצוא את עצמך לנצח על החוף מסתכלת על הים מהצד".
"זה בסדר לפחד ולחשוש, זה טבעי. אבל צריך להתגבר ולעשות את הצעד," מוסיפה לאופר. "זה שלל קלישאות אבל זה נכון. תאמיני בעצמך שאת שווה. וגם, הדלת שלי תמיד פתוחה - בואי ניפגש לקפה".
תיזהרי, אני באמת אכתוב את זה ותקבלי מבול של טלפונים.
"הלוואי!" היא צוחקת.