דמיינו את הסיטואציה: אתם ניגשים למבחן אמריקני חשוב, ואתם נתקלים בשאלה שאתם לא יודעים מה התשובה לה. לפתע אתם נזכרים שהדעה הרווחת היא שאם אתם לא יודעים, התשובה היא אחת מאפשרויות ה"אמצע", לא זו הכי נמוכה ולא הכי גבוהה. לפעמים אולי תעדיפו לבחור בתשובה ג', כי זה הסעיף עם ההסתברות הגבוהה ביותר להיות התשובה הנכונה. אבל מתברר שהדרך לציון מושלם (או טוב מספיק) לא עוברת בפתרונות הללו - אלא דרך קובייה. בשביל להבין למה, יצאנו לבדוק, וקיבלנו הצצה ראשונה ומפתיעה אל המסדרונות ואל האנשים שעובדים כל השנה על המבחן הגדול במדינה, אל המקום שזכה לכינוי "המקלט האטומי של הבחינות".
כשעולים במדרגות הבניין בן ארבע הקומות בגבעת רם שבאוניברסיטה העברית, התחושה מבלבלת ולא מובן כל כך לאן מגיעים. מצד אחד חדרי משרד ישנים מלאים בצמחייה, ספריה ופינות אוכל מנומנמות, ומצד שני מבוך של ממש. שלוש כניסות לכל קומה ודלתות נעולות עם הרשאות מיוחדות כאילו מסתירות סוד גדול - בין החדרים האלו מתנהלת אחת מהאופרציות הגדולות ביותר והשמורות ביותר במדינה.
זהו הבניין של המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו) - כן, אלו שאחראים על מבחן הפסיכומטרי הידוע לשמצה. המבחן שכבר מספר שנים רבות ניסו לערער את עצם נחיצותו וניסו לבטלו. עם זאת, האנשים שבונים את המבחן ומוציאים אותו לפועל הם רחוקים מכל מה שחשבתם ולא, הם לא מנסים "לדפוק אתכם".
"די למיתוס, התשובה היא בסעיף רנדומלי"
ניצן פרידמן ושירלי זרביב, מהעובדים הצעירים יותר במקום, הם כותבי הבחינה הפסיכומטרית שלכם בשנים האחרונות. בשביל להוכיח שמה שחשבתם על הבחינה לא נכון, ניצן שולף מהכיס שלו קובייה שצרובות עליה אותיות - ומראה שבכל פעם שהוא צריך לקבוע את מיקום התשובה הנכונה, הוא פשוט זורק את הקובייה וקובע את מקומה לפי האות שיוצאת.
"אנחנו מבקשים כאן עכשיו להפסיק עם המיתוס הזה, התשובה היא במקום רנדומלי", קובעת שירלי. "גם אם יצאו לכם ברצף כמה שאלות עם אותו מיקום תשובה זה יכול להיות הגיוני". ניצן מודה שיש כותבי בחינות שמעדיפים להשתמש במחשב כדי לקבוע את המקום הרנדומלי של התשובה הנכונה, אך הוא דבק בקובייה.
לפני שנדע איפה התשובה הנכונה, חשוב להבין: העבודה על שאלה אחת שתיכנס למבחן אורכת שעות ואפילו ימים והיא עוברת מסלול ארוך מאוד. השלב הראשון הוא רעיון לשאלה, לאחר מכן היא עוברת למחלקת הגייה. "שם יושבים אנשים שכל מטרתם זה לקטול את השאלות שלנו", צוחקת שירלי. "להגיד שהשאלה לא מדויקת או שיש דו משמעות. הם חמודים אבל הם נורא מעצבנים".
אחרי שהכותבים מסיימים לעבוד על שאלה, היא עוברת למבחן מדגם שבו בוחנים אם השאלה קלה או קשה מדי - ומקבלים החלטה סופית אם היא תיכלל במבחן הסופי, "יכול להיות ששאלה תגיע לסוף ואז נחליט לפסול אותה כי היא מרגישה לנו מסוכנת מדי", מסבירה שירלי. "זאת בדיוק העבודה שלנו, לדאוג שהשאלה תהיה הכי הוגנת שהיא יכולה להיות ושלא יהיו בה טעויות".
את הרעיונות לשאלות - שיכולות לקבוע מה תלמדו ואיפה - ניצן ושירלי שואבים משגרת היום-יום שלהם, מפגישות עם חברים, מהפייסבוק וממוזיקה. תופתעו לגלות שאפילו אחד מהשירים של נועה קירל כמעט הגיע לשאלה בבחינה. "חבר זרק לי יום אחד משהו שיכול להיות רעיון טוב לשאלה במבחן, המשפט שאילן פלד שר בשיר החדש עם נועה קירל, 'גבינה חינם יש רק במלכודת עכברים'", אומר ניצן, ואז מסביר איך זהו הופך לשאלה: "שאלת הקבלה - דן הנפיק כרטיס אשראי חדש וקיבל במתנה זיכוי על סך 200 שקלים. בתגובה אמרה לו דנה 'גבינה חינם יש רק במלכודת עכברים', למה התכוונה דנה?". שירלי וניצן צוחקים מהאפשרות ומדגישים: "גם שירים של נועה קירל יכולים להפוך לשאלה בפסיכומטרי".
ניצן טוען שגם לארץ נהדרת היה קשר מסוים לבחינה. "עם השאלה על הביטוי 'יצא חוצץ', ראינו שבעבר היה קושי מסוים", הוא אומר. "אבל בשלב מסוים ראו שהקושי ירד מאוד, שיותר ויותר אנשים ידעו מה התשובה. ההשערה שהייתה, זה שהחיקוי בארץ נהדרת של טל פרידמן שחיקה את שלי יחימוביץ' אומרת 'רוצה לצאת חוצץ' לימד את הציבור על הביטוי הזה".
שניהם התגלגלו לעבודה הזו אחרי שלמדו פסיכולוגיה באוניברסיטה ומדגישים כי לא באמת צריך לקבל הכשרה ספציפית כדי לעבוד במאל"ו. "יש אנשים שלמדו כל מיני תחומים והגיעו לעבוד פה", הם אומרים. "ההכשרה פחות חשובה, אלא סגנון חשיבה מסוים שהוא מאוד דקדקני - לשים לב לפרטים קטנים שלאנשים אחרים יראו כמו זוטות ואנחנו נתעכב ונתעקש". שירלי מוסיפה: "ברוב הפעמים אני צריכה לעשות הפרדה מהחיים האישיים, כי זה בלתי אפשרי לעשות הגהה לכל הודעת וואטסאפ שאני שולחת לבן הזוג שלי".
וכמה הם קיבלו בפסיכומטרי? ניצן קיבל 780, ושירלי 717. אבל אחרי כל זה, ניצן ושירלי רוצים להרגיע. שירלי מסבירה שהמבחן בודק משהו מאוד מאוד מסוים. "הציון שלי לא הספיק לי להתקבל למה שרציתי", היא אומרת. "אבל בסוף הלכתי ללמוד משהו אחר ואני ממש ממש שמחה איתו. זה לא מנבא כמה אתה מוצלח. זה מנבא את ההצלחה שלך בשנה הראשונה באוניברסיטה, ואנשים לוקחים את זה אישי מדי".
"השנה האחרונה הייתה גיהנום"
בעוד פחות משבוע יתקיים מועד המבחן הפסיכומטרי הבא, הפעם כבשגרה. אחרי שנה וחצי שבה נאלצו להתמודד עם נגיף הקורונה וסיטואציה שמעולם לא קרתה ב-40 שנות פעילות המכון והבחינות. "יש אצלנו מקום לאפס טעויות", מציין קותי וייס, ראש מדור מבצעים במאל"ו. "מועד המבחן מתנהל אצלנו כמו מבצע צבאי לכל דבר. מעולם לא הגיע נבחן לבחינה ולא הייתה לו חוברת בחינה וכל מה שהוא צריך כדי לעבור אותה בשלום, אפס טעויות. הבחינות מודפסות בבניין שלנו ומאוחסנות במחסן ביטחון שהוא כמו מקלט אטומי". אבל על השנה האחרונה יש לו רק דבר אחד להגיד - "גיהנום".
"בשביל שמועד בחינה יצא לפועל צריכים לקרות כל כך הרבה דברים בדרך, ולשנות אותם זה דורש גמישות שאין לנו", מסביר וייס. "נאלצנו לעשות שינויים ברגע האחרון, ביניהם: להשכיר חדרי בחינה, להעסיק בוחנים, להדריך אותם, להדפיס עשרות אלפי בחינות ולדאוג שיגיעו ביום הבחינה בדרך הבטוחה ביותר. בקורונה נאלצנו לעשות הכול כפול בגלל הריחוק החברתי ועובדים שנכנסו לבידוד ברגע האחרון".
"יש לנו עשרות אלפי נבחנים בשנה. אנחנו מבינים שלרוב הנבחנים זו הפעם הראשונה שהם נבחנים בבחינות של מאל"ו ומכאן מתייחסים לכל בחינה ברצינות רבה", אומרת מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, ד"ר ענת בן סימון. "לכן, מתוך האחריות הרבה שיש לנו כלפי הצעירים והצעירות שנמצאים בתחילת דרכם האקדמית - היה לנו חשוב, למרות כל הקשיים שמגפת הקורונה הציבה, להיות סלע איתן בתוך הסערה ולקיים את כל הבחינות בכל מחיר".
כ-2 וחצי מיליון ישראלים נבחנו מ-1981 עד היום במבחן הפסיכומטרי. לפני 40 שנה ייסד ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל את המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, כדי לסייע בתהליך המיון של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מתוך סך הנבחנים הרוב נשים. וכמו בכל מבחן גם בפסיכומטרי נבחנים רבים מבקשים לפני הבחינה התאמות או הקלות שלעיתים אף מאתגרות את המערכת.
"יש נבחנים שבגלל בעיות בגב או בעיות רפואיות אחרות מבקשים להיבחן בשכיבה על הרצפה", מציינת ד"ר ענת בן סימון, מנכ"לית מאל"ו. "אנחנו דואגים להם למזרן מיוחד או אלונקה שעליה יוכלו לשכב. יש אנשים שמבקשים מכשיר להגדלת האותיות בבחינה שאנחנו משיגים מיד שרה. הייתה בקשה של טייס לעשות את הבחינה בחוץ כי יש לו בעיה מרחבית. הדרישות הן רבות ומגוונות. אומרים עלינו שאנחנו עושים בחינות קשות במיוחד, שאנחנו מקשים בכוונה, שאנחנו לא הולכים לקראת האנשים - זאת שטות אחת גמורה".
"כותבים על הבחינה שהם עייפים, שקשה להם"
ואם הפעם הכול יתנהל כבשגרה, מי שיקבלו את המבחנים בסיום הבחינה ויקבעו את הציונים הם ד"ר אבי אלאלוף, סמנכ"ל וראש מדור ציונים, ועובדת המדור אנדראה אברמזון. המבחנים שמגיעים בחזרה לבניין בגבעת רם נסרקים תחילה על ידי הסורק האופטי הגדול – הסורק מזהה את התשובה לכל שאלה ויודע להתריע כשיש תשובה שלא סומנה ברור מספיק. אך כאן רק מתחילה העבודה של מדור ציונים.
למרות שבכל תחילת מבחן מזכירים לנבחנים איך לסמן תשובה נכונה, בכל פעם מתגלה היצירתיות של הניגשים לבחינה. "נקודה, קו, סימון מסביב, סימון בעט, לבבות", נזכרים אבי ואנדריאה במקרים שנחרטו בזיכרונם. "פעם היה מישהו שסימן את כל התשובות לשאלה, לא ברור כל כך מה הייתה כוונתו". ולא רק ניסיונות לקלוע לתשובה - בין דפי הבחינה מסתתרים אפילו מסרים: "כותבים לי על דף הבחינה בצדדים, בין השורות, לעיתים גם על השורות מסרים שונים, 'אני עייף', 'הבחינה קשה לי', או מציירים לבבות". החלק הכי מאתגר אלו העדויות מהשטח שמעידות על "מאבק" עם המבחן: "טיפות של קפה, פירורים של עוגיות, כתמים של שוקולד, שאריות של מסטיק זה קלאסי - ואז מנסים להפריד בין התשובונים", מפרטת אנדריאה.
לקראת מועד פרסום הציונים של הבחינה מתחילות השמועות: "יש לי מנהג כזה להיכנס לפורומים השונים למבחן הפסיכומטרי בפייסבוק ולראות מה כותבים הנבחנים, בכל יום צצות שמועות לגבי פרסום מועד הציונים - 'שבע בערב, שש בערב', ואף אחת מהן לא נכונה. יש לנו מועד ידוע והציונים לא מתפרסמים בשום מועד אחר חוץ ממנו", היא מוסיפה, "באתר שלנו אנחנו יכולים לראות לפני שעת פרסום הציונים שאנשים ממש חיים שם, כל היום נמצאים באתר ומרעננים את העמוד של הציונים".
10,000 ערעורים בשנה, 14% מוצדקים
אחרי קבלת הנתונים מגיע שלב הפניות והתלונות. כ-100 ערעורים נשלחים אחרי כל מועד של בחינת הפסיכומטרי ומתווספות לעומס הקיים: מדור פניות הציבור מטפל בכ-10,000 פניות בשנה על שלל המבחנים שהמרכז מטפל בהם, ו-14% מתוך הפניות על בחינת הפסיכומטרי מתבררות אחרי בדיקה כמוצדקות. לא תמיד הבעיה היא בשאלה. "באחד מהמבחנים נפלה לנבחן חתולה מהתקרה על שולחן הבחינה שלו", נזכרת אתי כהן ממדור פניות הציבור במאל"ו, "הנבחן נבהל מאוד וכל הסיטואציה סביב העניין הזה בזבזה לו דקות יקרות מהבחינה. הוא פנה אלינו ולאחר בירור התברר שזה נכון והוא קיבל הזדמנות לבחינה חוזרת".
התלונות לאחר המבחן הן מגוונות. "היה חם מדי או קר מדי, חיות מטרידות: 'היה ג'וק בכיתה, הייתה דבורה, רעש של תרנגולות'. אנחנו מקשיבים לכל תלונה ובוחנים אם באמת זה משהו שאנחנו יכולים להתחשב בו", מסבירה כהן. "זה כמו להיות פסיכולוגית, זה מאוד עוזר כשמקשיבים".. אך לפעמים התלונות מגיעות לטונים לא נעימים. "קורה פעם-פעמיים אחרי מבחן שהנבחנים מאוד נסערים והם מתקשרים כדי לפרוק. לפעמים זה מגיע לשיחות ממש לא נעימות", היא נזכרת. "הייתה לי בחורה שבכתה לי בהיסטריה במשך שעה בטלפון כי היא הרגישה שנכשלה במבחן, יכולתי רק להקשיב לה".
ומתברר שלא רק הנבחנים טועים. לפני כמה שנים התקשר לפניות הציבור נבחן שטען כי באחת השאלות היו שתי תשובות נכונות, "אמרנו, 'נו טוב, מה הוא בטח כבר יודע'", נזכר אבי. "אך אנחנו מחויבים לבדוק ובאמת לאחר בדיקה עם כותבי השאלה התברר שהוא אכן צדק וראינו שלכאורה זאת הייתה הטעות היחידה שלו בבחינה, זאת אומרת שאחרי שפסלנו את השאלה לכל הנבחנים, כל התשובות שלו היו נכונות והוא הבן אדם הראשון שקיבל את הציון 800 בפסיכומטרי". מאז ועד היום, רק 124 נבחנים קיבלו את הציון הגבוה ביותר - 800 - ומתוכם נבחנת אחת שקיבלה פעמיים את אותו הציון.
רבים מעובדי מאל"ו עובדים שם שנים רבות, ואחד הדברים שמשותף לכול העובדים הוא התגובות שהם מקבלים כשאנשים מגלים שזו העבודה שלהם. "אה, אתה עובד במאל"ו? אולי אתה יכול לשנות לי את הציון? אולי 'תחליק' לי איזו בחינה?", מציין קותי בחיוך. "אני עונה להם שהתפקיד שלי הוא למנוע בדיוק את זה". העובדים נזכרים בתלונות חוזרות ונשנות: "אתם רוצים רק כסף", "מה הקטע שלך, את רוצה לעשות רע לאנשים?", "בשביל מה משלמים לכם בכלל?", "תעשו לי מבחן קל". אך כעת גם הנבחנים וגם מחברי השאלות ומפעילי האופרציה המורכבת יכולים להסכים על דבר אחד - גבינה חינם יש רק במלכודת עכברים, ובשביל כל השאר צריך לעבוד קשה. או לפחות לקוות שקלעתם לפור שיצא בקובייה.