העולם משתנה בקצב מטורף - ואנחנו "על הגריל". זאת עובדה שקיבלה השבוע חותמת מדעית שלא ניתן לערער עליה, בדוח האקלים של האו"ם. מאות מדענים הצטרפו יחד ל"קריאת השכמה" והתריעו מפני נזקים בלתי הפיכים - שאמורים להיות אפילו יותר מסוכנים באזור שלנו: באו"ם מזהירים כי עליית הטמפרטורות במזרח התיכון, תהיה גבוהה ב-20% מהממוצע העולמי בשנים הבאות, ואת ההשלכות נרגיש במשך עשורים. אבל בכל זאת יש כאלה שעדיין מסרבים לפקוח את העיניים ולהביט במציאות המדאיגה - למרות חודש אסוני שכמוהו, ככל הנראה, לא היה מעולם. השבוע גם פורסם כי יולי 2021 היה החם ביותר אי פעם, ידיעה שהפכה לנורת אזהרה נוספת וכואבת במיוחד.
במשך יותר מדי שנים התעלמו ממשלות ומשטרים בכל רחבי העולם מהאזהרות של חוקרי האקלים והמדענים. תחילה התעלמו מהמחקרים שלהם, אחר כך זלזלו בניתוח הממצאים ובמקרים מסוימים טענו שמדובר בהגזמה ובדמגוגיה. אבל המשבר כבר כאן והוא הולך ומחריף כמעט בכל מקום על הגלובוס. חודש יולי 2021 יכול להיזכר כנקודת המפנה. חודש שבמהלכו נשברו שיאי חום במקומות שהתושבים בהם לא חלמו בכלל על התקנת מזגנים. לא רק הטמפרטורות טיפסו ואתגרו את מדי החום: שיטפונות ענק והצפות הטביעו שכונות שלמות ממערב אירופה ועד למזרח אסיה. אז מה קרה כאן בתוך חודש אחד? עוד לפני שניזכר בכל אסון ואסון, קודם צריך להבין עד כמה התקופה הזו הייתה קיצונית.
"גל החום הכבד והממושך בצפון מערב ארה"ב וקנדה בסוף יוני ובראשית יולי היה אירוע שההסתברות שלו באקלים הנוכחי הוערכה, על ידי קבוצת חוקרים מומחים, כאחד לאלף שנה", מסבירה פרופ' הדס סערוני, מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב. "באקלים של טרום המהפכה התעשייתית האירוע הזה היה מוגדר 'בלתי אפשרי'".
פרופ' סערוני מדגישה: "אירועי קיצון תועדו לכל אורך ההיסטוריה האקלימית. עם זאת, ניתוח המידע (big data) של מכלול אירועי קיצון בעולם לאורך עשרות השנים האחרונות מאפשר כיום הבנה של הקשר הסיבתי שבין פעילות האדם לבין עלייה בשכיחותם ועוצמתם של אירועי קיצון, תחום מדעי המוכר כיום כמדע הייחוס".
האם אלו אירועי קיצון נקודתיים או עוד מאותו דבר? פרופ' עודד פוצ'טר, קלימטולוג מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, מחדד: "שיאים אקלימיים תמיד נמדדו ועדיין נמדדים בכל מקום בעולם. אך כשאירועי קיצון אקלימיים הופכים לתכופים, חריפים ומהירים, הרצף מעיד שקורה כאן אירוע חריג ומתמשך ואנו נמצאים למעשה בעיצומו של שינוי אקלימי. רוב מוחלט של חוקרי האקלים סבור שאנו נמצאים בעיצומו של שינויי אקלימי שהחל בשנות ה-80 של המאה העשרים, כלומר לפני קרוב ל-40 שנה אז הכריז לראשונה הארגון המטאורולוגי העולמי שאנו נמצאים בתחילתה של התחממות גלובלית".
משבר האקלים - סיקור N12:
- דוח משבר האקלים – האם הגענו לנקודת האל-חזור?
- יוון בוערת: גל שרפות מאיים על אתונה
- "זה לא ייאמן": שרפות ענק פרצו בעיר נופש בטורקיה
שורת האירועים הקיצוניים שהתרחשו רק לאחרונה, בתוך חודש יולי, לא מותירה אם כן מקום לספק. הקצב המסחרר של האירועים, מניין הקורבנות והנעדרים הגדול והשיאים הנוראיים שנשברו: רשימה (חלקית בלבד) של האסונות שהקיפו את העולם.
החל מסוף חודש יוני פקד את צפון מערב אמריקה גל חום, שהוגדר כ"קיצוני ביותר אי פעם". הטמפרטורות שנמדדו בו היו הגבוהות ביותר מאז תחילת המדידות. מדי החום בעיירה הקנדית ליטון, שנמצאת מעט צפונית לוונקובר, טיפסו עד ל-49.6 מעלות צלזיוס - יותר מ-25 מעלות מהממוצע העונתי. כדי להבין את חומרת האירוע, נציין שבליטון עצמה אין מזגנים והבתים בנויים שם במטרה לשמור על חום ולא כדי לאוורר אותם.
מאות תושבי העיירה והיישובים הסמוכים נאלצו לעזוב את בתיהם מחשש לשרפות, שאכן הגיעו בסופו של דבר וכילו את רוב האזור. הרשויות מעריכות את הנזק ב-78 מיליון דולרים. אבל לא רק שרפות פרצו - ונרשמו גם נזקים כבדים בנפש: כ-750 מקרי מוות נגרמו כתוצאה מגל החום הקיצוני. כ-570 מהם בקנדה וקרוב ל-200 בארצות הברית, זאת בנוסף לאלפי פצועים שמאושפזים גם עכשיו בבתי החולים.
בפארק הלאומי "עמק המוות" - בקו הגבול שבין קליפורניה לנוואדה - נרשמו 54 מעלות בצל. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם באזור עומדת על 56 מעלות. אומנם לא נשבר השיא אבל הגענו קרוב מאוד אליו. שיאי חום נשברו גם במדינת אורגון, מה שכמובן גרם לשרפות ענק והשלכות נוראיות גם שם. יותר מ-2,000 כבאים נאבקו בלהבות ואלפים נאלצו לעזוב את בתיהם, ודלקה אחת כילתה שטח שגדול יותר מכל שטחה של לוס אנג'לס.
גלי החום האדירים יחד עם מזג אוויר יבש ורוחות חזקות הביאו לשרפות עצומות בהיקפן באזורים רבים ברחבי העולם. רצף השרפות החריג פוקד גם את יוון, שמתמודדת עם גל חום כבד. האש לא מאיימת רק על בתי מגורים באתונה ובאזורים נוספים, אלא גם על אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס. משלחת ישראלית הגיעה ליוון כדי לנסות ולהציל מה שאפשר - ונתקלו בלהבות ענקיות ובהרס עצום.
גם בסיביר הקפואה סבלו משרפות - בעיקר בחודש האחרון אך למעשה במשך כל השנה האחרונה, והמראות היו חריגים. הלהבות כילו יותר מ-6.5 מיליון דונם מתחילת השנה, שטח שווה לחמישה מיליון מגרשים של כדורגל. אבל החודש הזה היה חריג גם ביחס לשנה האחרונה. העיר יקוצק שבחבל הסיבירי – שנחשבת לעיר הקרה בעולם והטמפרטורה הממוצעת בה בינואר עומדת על מינוס 48 מעלות – כוסתה עשן. במשך שבועות שלמים עלו היערות באזור בלהבות. השרפות שם כל כך גדולות שהעשן נישא עם הרוח עד לאלסקה. ומה הסיבה לשרפות? כמובן, גל החום.
Wildfire outside village of Chymnayi, the only inhabited settlement of Ust-Amginsky sub-district of Tattinsky ulus east of Yakutsk. Today Min of Emergencies confirmed Yakutia, Russia’s coldest region lost 2.5million hectares of forests to this season’s fires #wildfires2021Russia pic.twitter.com/yGgKcMnO9M
— The Siberian Times (@siberian_times) July 20, 2021
מינוס 67.8 מעלות. אתם קוראים נכון. זאת הטמפרטורה שנמדדה בעבר בוורחויאנסק, 110 ק"מ צפונית לחוג הארקטי ואחד המקומות הקרים בעולם. למה אנחנו מציינים את זה? כי בחודש האחרון נמדדו שם 30 מעלות. אומנם בישראל 30 מעלות לא מרגשות אף אחד, אבל במקום הקפוא הזה בהחלט כן. "זה מאוד חריג למדוד טמפרטורה כזאת", אמר ראש השירות המטאורולוגי הרוסי. "מדדנו 10 מעלות יותר מהממוצע". לדברי מומחי אקלים, ההתחממות בצפון סיביר היא מהמהירות בעולם ויש לכך השלכות. השרפות שנובעות בעקבות ההתחממות גורמות לפליטת גזי חממה שהורסים את היערות וסופחים פחמן. מעין "מעגל קסמים" בלתי נגמר.
גם בירת רוסיה סבלה מגל חום קיצוני כשהטמפרטורות במוסקווה הגיעו לכ-35 מעלות צלזיוס, שיא של 120 שנים בחודש יולי. אומנם בעבר נמדדו במוסקבה טמפרטורות גבוהות יותר, אבל מדובר בהחלט על מזג אוויר קיצוני שבשנים האחרונות הופך לשגרתי יותר. גם סנט פטרסבורג, שנמצאת כ-600 קילומטרים צפון-מערב למוסקווה, סובלת מגלי חום אדירים שלא נראו במקום כבר 23 שנים עם טמפרטורות של 34 מעלות. גלי חום חסרי תקדים בהיקפם פקדו אזורים אחרים בעולם, שנחשבים קרים במיוחד: בגרינלנד, קרחון עצום בגודלו החל "להפשיר" ונמס. וזהו לא המקום היחיד
בכל יממה בשבוע האחרון של יולי איבד מדף הקרח בגרינלנד בממוצע כ-8.5 מיליארד טונות, והבעיה היא שלא מדובר באירוע בודד. איבוד הקרח נמשך לאורך כל התקופה האחרונה. היום הקשה ביותר היה ב-28 ליולי, אז נמסו כ-22 מיליארד טונות, כך העריך מדען האקלים חאווייר פטווייס מאוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. לדבריו, "12 מיליארד טונות עושים את דרכם לתוך האוקיינוס ועשרה מיליארד טונות מהקרח המומס נספגו מחדש בקרקע".
_re_autoOrient_w.jpg "תמונת לווין של איבוד הקרח ממדף הקרח בגרינלנד (צילום: רויטרס)")
הסיבה לכך היא, כמו שניחשתם, עומס חום קיצוני ושובר שיאים. הטמפרטורות בצפון גרינלנד זינקו ל-20 וגרמו לאובדן הקרח השלישי בגודלו ביממה אחת מאז 1950. אומנם בעבר נרשמו אירועי המסה גדולים יותר, אבל השטח שבו התרחש האירוע בחודש שעבר היה רחב הרבה יותר. אובדן הקרח השנתי של גרינלנד החל בשנת 1990 - ובשנים האחרונות הוא הואץ עד פי ארבעה.
על פי חוקרים ממכון האקלים Polar Portal, מדובר על פי שניים מהפסד הקרח הממוצע לחודשי הקיץ. רוצים שנכניס אתכם לפרופורציות? כמות הקרח שנמסה ביום אחד יכולה הייתה לכסות את כל פלורידה ב-2 סנטימטרים של מים. ואם כבר הצפות, אז זה מה שקרה במערב אירופה החודש
לשם המחשה של האירועים בגרמניה ובבלגיה, נדגיש כי מטאורולוגים טוענים שבתוך יומיים ספגו חלק מהאזורים במערב אירופה כמות גשמים של חודשיים. 150 ליטר מים לכל מטר רבוע במשך יממה שלמה. זה נתון בלתי נתפס: הגשמים בשבוע השלישי של יולי פשוט לא הפסיקו לרדת, והם הציפו שכונות שלמות. צוותי החירום בבלגיה ובגרמניה עבדו קשה מאוד שבשביל למצוא ניצולים בשיטפונות אך למעלה מ-180 בני אדם מצאו את מותם ועוד רבים עדיין נעדרים.
עשרות מתים התגלו באזור ארוויילר שבמדינת ריינלנד-פאלץ בגרמניה, זאת לאחר שאחד הנהרות שנשפך לריין עלה על גדותיו, גרם להרס רב בשכונות וגבה כאמור גם חיי אדם. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה כי מדובר ב"קטסטרופה". השירות המטאורולוגי הגרמני אמר שחלק מהאזורים שנפגעו לא חוו גשמים כאלה למעלה ממאה שנים. גשמים שגבו את חייהם של למעלה ממאה גרמנים.
השיטפונות שפקדו את בלגיה הביאו את השלטונות להורות על פינוי של כל 200 אלף תושבי העיר ליאז', מחשש שנהר יעלה על גדותיו והסכר יקרוס. גם תנועת כלי רכב בעיר נאסרה. האירועים גרמו לכך שביישובים הסמוכים המים היו לא ראויים לשתייה. לפחות 23 מתושבי בלגיה מצאו את מותם. השיטפונות לא עצרו בגבול הבלגי והמשיכו להולנד, לוקסמבורג ואיטליה.
#SevereWeather Violentissima ed eccezionale #grandinata in Emilia-Romagna.
— Meteored Italia (@meteoredit) July 27, 2021
La grandine ⛈️ ha raggiunto dimensioni enormi in certe zone, causando la rottura di tetti e parabrezza delle auto, oltre alla morte di centinaia di uccelli. pic.twitter.com/DSZh5bnQRI
12 בני אדם נהרגו בהצפת הרכבת התחתית בעיר 'נגג'ואו שבמחוז חנאן. "המים הגיעו לי עד לחזה, אני לא יכול לדבר יותר", כתב ברשתות החברתיות צעיר סיני שהיה תקוע בקרון. למרבה המזל הוא הצליח להינצל. אבל למעלה מ-60 סינים מתו בשיטפונות שהתרחשו במדינה באותו שבוע. במשך חמישה ימים ירדו במחוז גשמים עזים שהתעצמו והגיעו לכ-610 מ"מ, קצת מתחת לממוצע השנתי בתוך ימים ספורים. הגשמים פרצו את הסכר שעל הנהר הצהוב והובילו להצפות החמורות. השירות המטאורולוגי המקומי אמר שמדובר באחד מאירועי הגשם החזקים שפקדו את האזור מאז שהתחילו המדידות, ובתקשורת המקומית הסערה הוגדרה כחזקה ביותר באלף השנים האחרונות.
The videos shared on Chinese social media about the floodings in Henan following the heavy rain really show the severity of the situation. These are some of them. pic.twitter.com/zZMKxvAGAX
— Manya Koetse (@manyapan) July 20, 2021
לא רחוק משם – יחסית – בהודו נרשמו גם כן שיטפונות ומפולות שהובילו למותם של כ-110 בני אדם. גשמי המונסון העזים שירדו במדינת המחוז מהרשטרה שבמערב הודו גרמו למפולות בוץ והצפות ענק. כמעט 600 מ"מ של גשם ירדו באזור ביממה אחת והרשויות פעלו כדי לחלץ את התושבים. המים במחוז רייגאד הגיעו לגובה של כשלושה מטרים וחצי, והתושבים נאלצו להמתין על הגגות לחילוץ. אומנם הודו ידועה בשיטפונות ובמפולות הבוץ שנגרמים כל שנה בעונת המונסונים אבל גם למדינה עם תשתית כל כך רעועה מדובר היה באירועים חריגים בהיקפם.
כשהחודש הקטלני והסוער עוד היה חזון בלהות עתידי, החלו עשרות אלפי מדענים לאסוף מידע על שינויי האקלים. הדוח שפרסם ארגון IPCC מטעם האו"ם התריע: "אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות". על פי הדוח, שכיחות אירועי הקיצון, כגון גלי חום, שיטפונות וסופות צפויה להמשיך ולעלות בקצב מהיר. המחקר, שאותו חיברו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים ממעל 60 מדינות על סמך המידע שנאסף, מתריע משינויים בלתי הפיכים: רמת הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספרה היא הגבוהה ביותר מזה 800 אלף שנים, גובה פני הים ימשיך לעלות במשך מאות ואפילו אלפי שנים ויוביל להצפות - וגם הבצורת העולמית תתארך.
טיוטת דוח אחר של האו"ם, שפורסמה גם היא השבוע, צופה רצף של אסונות במזרח התיכון: "שרפות קטלניות, מחסור במים, הרס המגוון הביולוגי וסכנה לייצור המזון צפויים לפקוד את האזור בעשורים הבאים". אותו דוח מזהיר כי עליית הטמפרטורות באזור עתידה להיות גבוהה ב-20% מהממוצע העולמי - וההתחממות עלולה להביא גם לעליית מפלס פני הים, שינויים במחזור הגשמים וסיכונים בריאותיים שיפגעו בכחצי מיליארד תושבי האזור. גם הסיכון של קשישים במזרח התיכון ובאפריקה למות מהשפעות החום צפוי לעלות בחדות. "הסיכוי היחיד לשרוד את רמת החום הצפויה היא לשהות במבנה מקורר בכל שעות היום, ואנשים לא יכולים להרשות את זה לעצמם", הדגיש אילן קלמן, חוקר במכון להפחתת סיכון ואסונות של אוניברסיטת קולג' בלונדון.
האם החודש האחרון הוא רק הקדימון? "יולי 2021 היה עתיר אירועי מזג אוויר קיצוניים, גלי חום נרחבים וארוכים, בצורות ושרפות, אירועי גשם קיצוניים שגרמו להצפות ושיטפונות כבדים, סופות ברד ועוד", מסבירה פרופ' הדס סערוני. "כל אלה לא רק שגבו חיי מאות בני אדם אלא באו לידי ביטוי בפגיעה סביבתית נרחבת בבריאות, בזמינות המים ובמזון, נזק למערכות אקולוגיות, התגברות מגמות הגירה ועוד. אך האם אירועי הקיצון של החודשיים האחרונים הם המעידים על משבר האקלים? האם ניתן לראות בהם תוצר של פעילות האדם? תמימות דעים כמעט מלאה קיימת היום בין חוקרי האקלים בדבר תרומתו המכרעת של האדם להתגברות אירועי קיצון".
"דוח ה-IPCC שפורסם בימים אלה מראה שאנחנו אחראים למגמת השינוי וההקצנה וכי תנודות ותהליכים טבעיים אינם אחראים לשינוי הדרסטי", פרופ' סערוני מדגישה. "מעבר לכך, ממדי השינוי הנצפים והמוערכים לעתיד גדולים וקיצוניים יותר בהשוואה להערכות קודמות. בניגוד לקורונה, בה ההשלכות הבריאותיות מיידיות ורחבות ברמת האדם הפרטי, מגמת ההתחממות ואף אירועי מזג אוויר קיצוניים נתפסו בטעות, ועדיין נתפסים, כדבר 'טבעי' שאיננו יכולים לשלוט בו. בנוסף, גופים כלכליים ופוליטיים עוצמתיים פעלו באגרסיביות לאורך השנים להוקיע את תוצאות המחקרים המוכיחים כי האדם הוא האחראי למשבר האקלים. כל אלה גרמו להתעלמות מסימני האזהרה הבולטים".
אז מה צפוי לנו בעתיד? פרופ' סערוני מחדדת: "גם אם לא נוכל למנוע את המשך מגמת ההתחממות וההקצנה האקלימית, ריסון פליטות גזי החממה יכול למתן את קצב ועוצמת השינוי האקלימי והשלכותיו הנרחבות בעולם, מן ההיבט הגלובלי ועד המקומי. אך הריסון אין בו די - מחויבת היערכות דחופה ונרחבת למגמות השינוי וההקצנה, הן בשיקום אקלימי והן בתכנון נכון של השטחים הפתוחים והבנויים כדי למתן את עוצמת ההשלכות של אירועי הקיצון".
פרופ' עודד פוצ'טר מנסה לסכם את המגמה המדאיגה: "ששת השבועות האחרונים היו רצופים באירועי מזג אוויר קיצוניים בכל העולם, אירוע רדף אירוע ובכל אירוע נשברו שיאים מטאורולוגיים, חלקם מאז תחילת המדידות המטאורולוגיות במאה ה-17 ואחדים הוגדרו על ידי השירותים המטאורולוגיים השונים כאירוע של פעם במילניום".
"גל החום בצפון אמריקה ששבר שיאי טמפרטורות שלא נמדדו שם מאז ומעולם, השיטפונות הכבדים בבלגיה ובגרמניה שהוגדרו כאירוע של פעם באלף שנים, השיטפונות בסין וכעת גלי החום בטורקיה וביוון שגרמו לשרפות ענקיות שלא התרחשו שם מעולם", פירט פוצ'טר. "כשאירועי קיצון אקלימיים הופכים לתכופים, חריפים ומהירים, הרצף מעיד שקורה כאן אירוע חריג ומתמשך ואנו נמצאים למעשה בעיצומו של שינוי אקלימי".