כשערן זהבי עוד היה צעיר ולא מוכר, מישהו העיר לאימא שלו, אתי, שערן חותם את השם שלו במעלית בבית שלהם. היא הגיבה: "אני אנקה את זה אבל תדע שאם תשאיר את הלוח הזה כמו שהוא, הוא יהיה שווה המון כסף". ה"נבואה" הזו הפכה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בתולדות הספורט בישראל. אבל מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה - והאם אפשר להעתיק את הנוסחה, או "המתכון"? 

לפני 3 שנים יצאו מיכל דליות ("סופר נני") ושרון פאר למסע משותף בניסיון לפצח את החידה שנוסחה ככותרת פומפוזית לספרם – "המתכון לגידול ילדים מוצלחים". הם דיברו עם הורים של 18 ישראלים שסומנו על ידם כסמל להצלחה: מלינוי אשרם, עומרי כספי, ערן זהבי ומאיר אדוני, דרך עידן רייכל ועדי סופר תאני מפייסבוק ישראל ועד למדליקות המשואות קירה רדינסקי ועדי אלטשולר: בדרך הזו הם וביקשו להבין מה משותף לסיפורי ההצלחה.

זו לא כותרת קצת יומרנית? ילדים זה קציצות?

פאר: "ילדים זה לא קציצות, נכון. מה זה מתכון?  יש דברים שאם אתה עושה אותם, רוב הסיכויים שהילד שלך בבגרותו יהיה אותו ילד – מרוצה מעצמו, תורם לחברה, מממש את הפוטנציאל שלו. האם זה מבטיח אחד לאחד? אין אחריות על זה, אי אפשר להתחייב על זה"

מיכל דליות ושרון פאר  (צילום: חדשות 12)
"ילדים זה לא קציצות". מיכל דליות ושרון פאר | צילום: חדשות 12

למה אתה מבטיח מלכתחילה מתכון לגידול ילדים מוצלחים?

דליות מתפרצת ומסבירה: "כי יש כמה דברים הכרחיים. אם ההורים ישקיעו, יגלו, יהיו שם, יתמסרו – יש פה סיכוי מאוד גדול שהישראלים יהיו גם, לפחות חלק מהדברים האלה"

במתכון בנוסחה שלכם אתם מתעלמים מחומר הגלם העיקרי, שזה הילד. הילדים הרי לא דומים – כל אחד נולד עם הכישרונות שלו, המטען הגנטי שלו, ההשפעה הסביבתית שלו – איזה מתכון אפשר להפעיל על ילד?

"בגלל זה אנחנו מתחילים מההתחלה, קודם כל תגלה את הילד", משיבה דליות. "תגלה את הכישרון, תגלה את הניצוץ ואז תתחיל לעבוד בזה. העבודה היא סוג של מתכון, זה יכול להיות בהתאמה לילד – אם תלחץ יותר מדי זה יכול להיות גרוע מאוד".

מצאתי בספר שהורים נהגו באותה סיטואציה באופן הפוך ובשני המקרים יצא ילד מוצלח, זה קצת מבלבל

פאר עונה: "צריך להתייחס ל'חומרי הגלם', הילדים עצמם. יש ילד שמתאים שינהגו איתו בקשיחות או בתקיפות ויש ילד שצריך שהווליום יהיה ננמוך יותר. לפעמים דרכי החינוך הן שונות אבל הכול מתכנס לאותו דבר, לאותו סט ערכים".

אם יש דבר אחד ברור שעולה מהעבודה של השניים, הוא שכל אחת מהדמויות בספר גדלה וחונכה באופן אחר. ילידי הארץ לצד עולים, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, תושבי המרכז והפריפריה, כל אחד בא מרקע שונה והורים עם סט ערכים משלהם. "איזה ווינרים הילדים האלה ואיזה ווינרים ההורים שלהם, ילדים כאלה לא גדלים ככה סתם", קובעים דליות ופאר.

ערן זהבי: "היא האמינה בי - וגרמה לי להאמין"

"הרעיון של הספר בעצם התחיל עם ערן לפני כמה שנים", מודה פאר, "כשהוא עוד שיחק בארץ במכבי תל אביב והביא אליפות וכמעט בכל משחק נתן גול. ואמרתי 'מה היה שם בחינוך, מה אני יכול לעשות כאבא של ילדים ספורטאים שאימא של זהבי עשתה – כדי למקסם את הסיכויים של הבנים שלנו להיות ספורטאים?'"

ערן זהבי בצעירותו (צילום: חדשות 12)
"היו לי תקופות שאמרתי אולי זה כבר לא יקרה". ערן זהבי בצעירותו | צילום: חדשות 12

במהלך רוב שנות ילדותו אימו של ערן זהבי, אתי, גידלה אותו ואת אחיו לבד. במקביל לא הפסידה יום עבודה במספרה שפתחה, אך זה לא עצר אותה מללוות את הקריירה שלו בכדורגל שהתחילה כבר בגיל 16. היא הייתה איתו בכל שלב ולא הפסידה אף משחק: "אני לא יכולה לא להיות שם – לתת לו גב, לתמוך, להיות נוכחת, להיות שם".

ולעיתים הרצון לעודד אותו כשחקן בא על חשבון ערכים אחרים. בגיל 13 הודיע לה שהוא לא רוצה ללמוד יותר היא לא התעקשה: "שחררתי מהלימודים כי לא הייתה לי ברירה – הוא אמר 'אני לא רוצה ללכת לשם לבית הספר הזה, אני רוצה להישאר בבית, לא עושה לי טוב שם, אני רב עם זה ועם זה'"

לא חששת שזה קצת הימור? הוא היה מאוד צעיר

"נכון חששתי, אבל לקחתי גם את הדוגמה שלי שגם לא רציתי ללמוד והצלחתי. כל החיים שלנו זה הימור – מישהו אמר שנגמור את בית הספר ויהיה לנו מה לעשות אחר כך? לא"

ערן זהבי ואימו אתי (צילום: חדשות 12)
ויתרה לו בלימודים - ולא הפסיקה להאמין. אתי זהבי וערן | צילום: חדשות 12

ערן, כמה מהעובדה שאתה אחד השחקנים הבולטים בארץ נובע מעבודה של אימא?

"הרבה, הרבה מאוד. היו לי תקופות שאמרתי אולי זה כבר לא יקרה, אולי לסיים עם הכדורגל. והיא אמרה לי כל הזמן 'חכה, אתה לא יודע מה יהיה, תסבול עוד קצת'. היא באמת האמינה בזה והגישה שלה גרמה לי להאמין בזה עוד יותר". 

דבר המומחים - וגרסת הכוכבים וההורים

"היו הרבה גדולים אבל בדור הנוכחי זה זהבי. אין חולק על כך שמדובר בכדורגלן עם המון כישרון אבל מה שהביא אותו לפסגות שהוא כבש זה החריצות, ההתמדה והאמונה שאימא שלו האמינה בו", קובע פאר. "ערן שומע את הדברים האלו ואני מאמין שזה מחלחל. אנחנו שומעים את זה גם בסיפורים אחרים, שהורים מטפטפים לילדים שלהם את הטיפות של האמונה בהם והביטחון וזה מחלחל ונוגע".

האימא אתי דווקא לא בהכרח מסכימה שניתן ליישם את זה על כל אחד: "אני חושבת שזה מאוד תלוי באופי של ההורים. לא חושבת שאתה יכול להיות כזה, זה משהו באופי שלי". מיכל דליות, מצידה, מסבירה: "אני מניחה שכל הורה רוצה שהילד שלו יהיה שפיץ ופשוט לא יודע איך או חושב שזו הדרך שלו ואנחנו חיפשנו מה באמת היה שם"

ומה ערן זהבי חושב בעצמו? "אני חושב שאין נוסחה אחת להצלחה, והדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות זה לנסות ולחקות דרך מסוימת כי לעולם הוא לא יוכל לקבל את ההחלטות שאני קיבלתי באותם רגעים. יכול להיות שהסיטואציה שלו שונה, ואם אני הייתי בסיטואציה שלו הייתי מקבל החלטה אחרת". 

קירה רדינסקי: "לא הייתי מרוצה מציון 99"

 "זאת ילדה שבאה לארץ בגיל 4 עם אימא, סבתא ודודה בלי שפה ובלי כלום ותראה לאן היא הגיעה היום", קובעת דליות. "היא דוקטור, עתידנית, מומחית ללמידת מכונות, מדענית כל כך מוערכת בעולם ומתעסקת גם במידע למען החברה, מרתקת".

קירה רדינסקי בצעירותה (צילום: חדשות 12)
"עלתה בגיל 4, בלי שפה". קירה רדינסקי בצעירותה | צילום: חדשות 12

היא נולדה בקייב ועלתה לארץ בגיל 4. הוריה נפרדו לפני שנולדה והיא גדלה עם אימה ודודתה. למרות קשיי הקליטה הכלכליים והחברתיים, המסר שחזר בילדותה היה שהלימודים יהיו המפתח שלה להצלחה. רדינסקי, מדענית המחשב והיזמת הבין-לאומית, כבר קיבלה שורה של פרסים, השיאה משואה ביום העצמאות וכיכבה בלא מעט רשימות יוקרתיות. למרות זאת, אימא שלה לא מפסיקה להתרגש - גם לאחרונה, כשד"ר רדינסקי הוזמנה עם בני משפחתה לאירוע רשמי בבית הנשיא.

כשהיא הייתה קטנה חשבת שתגיעו למעמדים כאלה?

"ברור שלא, אי אפשר לנבא את הדברים האלה ממש מההתחלה", משיבה אימה נטליה (נטשה). "אבל האמנו שהיא תשיג משהו ואם לא, אז בכל פעם שלב-שלב".

קירה מצידה קובעת בביטחון: "לא הייתי מגיעה לאף אחד מההישגים שלי אם לא היה לנו את הבסיס, בסופו של דבר זה תודות לאימא שלי. היא אפילו לא יודעת, היא נותנת דוגמה אישית – תמיד לדחוף קצת יותר קדימה. תמיד הדבר הראשון היה קודם כל לימודים ואחרי זה כל הדברים ייבנו על זה. רציתי לצאת למחנה קיץ מדעי – במשפחה אספו כסף למרות שלא יהיה ואמרו שזה דבר ראשון, שפה הן רוצות להשקיע". דודתה מילה מבהירה: "גם אנחנו גדלנו ככה. אמרו לנו מילדות שאם אנחנו רוצים להגיע למשהו ולהיות יותר טוב צריך ללמוד".

קירה רדינסקי עם אימה ודודתה (צילום: חדשות 12)
"האמנו שהיא תשיג משהו" | צילום: חדשות 12

דבר המומחים - וגרסת הכוכבים וההורים

"מנטשה וממילה קירה למדה במיוחד שאם היא רוצה להיות יותר, היא צריכה לעבוד קשה", חורצת דליות. "האימא לא רק אמרה את זה, היא גם עשתה את זה ממש בפרקטיקה של החיים – האימא הזו שבאה עם תארים במתמטיקה, עד שהיא מצאה כאן עבודה היא עבדה כמנקה, כעוזרת בית ובערב למדה באולפן ועשתה הסבה להוראה, אז יש שם המון חריצות והתמדה והמון אמונה בדרך וההבנה שכדי להיות 'יותר' צריך לעבוד קשה".

אימה של קירה נזכרת בסיפור שכנראה מסכם את הדרך של קירה לצמרת: "כשהיא סיימה את המתמטיקה היה לה ציון סופי 98 והיה מועד ב'. היא שאלה אם ללכת או לא ואמרתי לה 'תלכי, כי אם לא תלכי את כל החיים תחשבי על זה שאולי יכולת לקבל מאה'". קירה מחדדת: "קודם כל זה היה 99. אמרתי שאני לא מרוצה - השקעתי את כל השנים האלה והטעות שם הייתה מינורית. היא אמרה לי 'את תכעסי על עצמך אם לא תיגשי למועד ב'. וקיבלתי עוד פעם 99".

עומרי כספי: "מה שאני - זה בזכותם"

כשעומרי כספי ערך לפני כשבועיים את מסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישה מכדורסל, ישבו לצידו שניים – יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי ואביו שמעון כספי. וזה לא במקרה. "כל מה שאני היום זה אך ורק או בעיקר בזכות אבא ואימא", הוא אמר אז בקול נרגש. לאורך הדרך הוריו היו שם תמיד –ממשחקי הקט-סל כילד ביבנה ועד ל-NBA ובחזרה לתל אביב, וכך היה גם עם שני אחיו שעסקו בצעירותם בספורט מקצועני.

עומרי כספי בצעירותו (שני מימין) (צילום: חדשות 12)
האמין כבר אז שיגיע ל-NBA? עומרי כספי בצעירותו (שני מימין) | צילום: חדשות 12

"מערך ההסעות היה מטורף – היינו צריכים להסיע את עומרי 8 אימונים למכבי ואת איתן לרמת גן ואת אביב לחולון, ובשישי-שבת לנבחרות ישראל", נזכרת אימו אילנה. "ואז החלטתי שאני מוותרת על ההתקדמות המקצועית שלי והכול יהיה לטובת הילדים. יותר מאוחר שמעון עזב את המשטרה".

האב שמעון משחזר: "כקצין משטרה עסקתי בחקירות, וחקירות זה לא יום ולא לילה. התפטרתי, פתחתי משרד חקירות וכך הייתי בעצם עצמאי ואז התחילו ההסעות – לקחת את הילדים לאימון ולעוד אימון, להחזיר ולדבר על המשחקים או האימונים וכך אני בעצם ויתרתי על הקריירה המשטרתית שלי אבל זה היה שווה". 

דבר המומחים - וגרסת הכוכבים וההורים

"הוא עשה משהו שאף ישראלי לא עשה לפניו", מסביר פאר על הישגי הישראלי הראשון ב-NBA. "אני חושב אפשר ללמוד ממשפחת כספי על חלוקת התפקידים בין ההורים. שמעון היה זה שצמוד לעומרי והולך איתו לכל אימון וכל למשחק ונותן לו משוב על איך הוא היה, ואילנה שעבדה כמורה בבית הספר - היא סיפקה גם את הצד של התמיכה הספורטיבית אבל בעיקר את הצד הרגשי".

"לא ויתרנו, עד היום – גם ל-NBA נסענו", מחדדת אילנה, ושמעון מדגיש: "אני לא מכיר ספורטאי שאין לו תמיכה. אם אין תמיכה – אתה יכול להגיע, אבל לא תגיע לטופ".

שמעון ואילנה כספי, ההורים של עומרי כספי (צילום: חדשות 12)
"לא ויתרנו". שמעון ואילנה כספי, ההורים של עומרי כספי | צילום: חדשות 12

עדי אלטשולר: "לא רוצה שילדים יגדלו להיות אני"

כשעדי אלטשולר הופיעה לראשונה בטלוויזיה בגיל 20 (אצל ראש הממשלה החליפי כיום, יאיר לפיד) היו מאחוריה כבר 8 שנים של פעילות חברתית. כילדה חנכה את כפיר קובי ז"ל, שהיה אז ילד כבן 3 עם שיתוק מוחין. יחד עם אימו קלאודיה היא הקימה את "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. "מדהים כמה שזה פשוט, הם התחילו לחיות", היא אמרה אז ללפיד.

"היא באמת אשת חזון חברתי", קובעת דליות. וכשמחפשים את המקור, מגיעים באופן לא מפתיע להורים – אימא עובדת סוציאלית ואבא איש צבא ואיש עסקים, שהנתינה הייתה עבורו דרך חיים."בחיים יש עליות וירידות, בוא נגיד שלא תמיד יש לך כסף ובתקופה שגם לא היה לי כסף אבל היה לי שטר בכיס והייתי  רואה מטאטא רחובות - לוקח את השטר, מקפל קטן, מכניס לו לכיס וממשיך הלאה שהוא לא יראה את הפרצוף שלי. זה האושר שלי בעולם".

עדי אלטשולר בצעירותה עם אביה ארז (צילום: חדשות 12)
עדי אלטשולר בצעירותה עם אביה ארז | צילום: חדשות 12

הערך הזה שעדי הפנימה מגיל צעיר הפך לעיסוק המרכזי שלה בחייה כיזמת חברתית: "אני חושבת שהדבר העמוק ביותר שספגנו כל החיים זה לא רק שאנחנו לא לבד בעולם – אנחנו חוליות מאותה שרשרת. זה נכון גם לאימא שלי. לא סוגרים את תריסי הלב בפני כלום, אין דבר כזה".

דבר המומחים - וגרסת הכוכבים וההורים

"עדי אלטשולר גדלה באחת המשפחות שבהן השונות בין אימא לאבא מאוד מאוד ברורה", מסבירה דליות. "אימא עובדת סוציאלית, נטועה עם הרגליים בקרקע, כשארז – אבא של עדי – הוא יוזם בנשמה, הוא איש של נתינה, הוא הרפתקן ועדי יש לה בדיוק את מה שתמיד אומרים, גם בחז"ל – מה שהורים צריכים לתת לילדים זה גם שורשים וגם כנפיים וזה מה שיש לעדי. יש לה שורשים, היא נטועה, היא מבינה מה היא צריכה לעשות כדי שפרויקטים יצליחו ומצד שני היא עפה ומאמינה מאוד ומחויבת חברתית". 

מנגד, אלטשולר לא מתלהבת מההגדרה בלשון המעטה: "אני חושבת שמאוד מסוכן לדבר במושגים של מתכונים, בטח על גידול ילדים. זה לא תבשיל, זה לא יכול להיות פס ייצור, אין שטאנץ אחד או פרוטוקול אחד. אחד הדברים שקשים לי בספר – לא רק בספר כמובן - זה מה אנחנו מגדירים 'מצוינות והצטיינות' ומה אנחנו מכתירים כהצלחה בעולם ומי נערי הפוסטר שאנחנו בוחרים להסתכל עליהם ולהגיד 'כזה אני רוצה'".

עדי אלטשולר ואביה ארז (צילום: חדשות 12)
"זה לא יכול להיות פס ייצור". עדי אלטשולר ואביה ארז | צילום: חדשות 12

והיא מדגישה: "אני לא רוצה שיגדלו ילדים להיות עדי אלטשולר או עידן רייכל, יש אותנו ולא צריך עוד כמונו. אני צריכה שהילדים שלך יגדלו להיות הם במקסימום שלהם, הם עצמם ולא כמו מישהו אחר. יש הרבה נתיבים, לא נתיב אחד שצריך להגיע אליו ויש פרס בסוף ואוורסט ומשואה". ואביה ארז מסכים ומוסיף משל משלו: "היער מלא עצים ואין עץ אחד דומה לשני וצריך את כולם".