"העבודות שלך פשוט גרועות, אני לא יודע מי מוכן לשלם על זה, זה פשוט ביזיון" - לא אלו המילים שציפה ירין יחזקאל לשמוע בשיחת העסקים הגדולה הראשונה שלו. יחזקאל, אז בן 21, נדהם לגלות שהצד השני בשיחה - איש פרסום ישראלי מהנחשבים ביותר בתחום - ממליץ לו לפרוש מהתחום: "תשנה מהר מקצוע, זה לא העתיד שלך, בזבזת לי את הזמן".

ושם לא נעצרה המתקפה של הבכיר על יחזקאל הצעיר, שרק הקים אז את חברת הפרסום הדיגיטלי "יאנג מדיה": איש הפרסום הטיח בו "בכל חודש צצים עשרות כמוך שחושבים שהם איזה משהו, אתם לא מבינים שצריך ידע וניסיון לזה? צריך ללמוד שנים עד שתגיעו בכלל לרמה שמישהו ירצה להשתמש בשירותכם". כשהוא האזין לדבריו של האיש שהוא כל כך התרגש לראות, הופיעה לירין תחושת מחנק בגרון - ובכוח הוא מנע מהדמעות לזלוג על ספת העור היוקרתית של איש העסקים. "אני זוכר שבאותו הרגע הדבר היחיד שהצלחתי להוציא מהפה היה 'אפשר מים?' והוא אמר לי 'אתן לך בדרך למטה'. רציתי לקבור את עצמי באותו הרגע", נזכר ירין.

שלוש שנים מאז אותה שיחה, ויריון עדיין באותו המקצוע - אבל במקום אחר לגמרי, ובלי לבזבז לאיש את הזמן. סיפור הסינדרלה של הילד מחולון, שאימו שנאלצה לפרנס את הבית לבדה כל השנים ולימדה אותו לשרוד, מגיע לשיא בגיל 24 עם מיליון השקלים הראשונים בחשבונו. את הפריצה הראשונה שלו עשה עם עמוד הפייסבוק "חיילים מצייצים" עוד כשהיה בצבא, והשאר - היסטוריה.

ירין יחזקאל, מנכ"ל חברת פרסום בגיל 24
"קיבלתי הצעות בשווי מיליוני שקלים, אבל אני לא מוכן למכור"

"הקמתי את העסק שלי מהצבא, לא היה לי מי שידריך אותי איך חברת פרסום עובדת ואיך מנהלים. למדתי הכול מספרים ומיוטיוב"

השעה 21:30, במשרדי wework בתל אביב, שם פועלת החברה שבבעלותו כיום - חברת הפרסום YOUNG. רק בשעה הזו ירין מרשה לעצמו, לראשונה באותו היום, להרים את ראשו מהמחשב ולחשוב על הרגע שיגיע הביתה לאשתו לעתיד שמחכה לו. הוא נזכר שלא אכל ובטח שלא הספיק להתקשר לאימא שלו שחיפשה אותו במהלך היום, אבל הוא מרגיש מסופק. בזמן שחברים שלו מטיילים בחו"ל ועובדים בעבודות מזדמנות, בגיל 24 הוא כבר חושב על הבית שהוא מתכנן לרכוש ממיליון השקלים הראשונים שהרוויח בשלוש השנים שבהן הוא משוחרר מהצבא. לא רכב יוקרתי, לא חצי שנה בארה"ב, אלא בית - שיהיה לו איפה להניח את הראש בשעות המאוחרות כשהוא חוזר מהעבודה.

החלום שהתנפץ בצה"ל: "זו הייתה האכזבה הראשונה שלי"

השנים הראשונות בחייו של ירין יחזקאל לא היו קלות. הוריו התגרשו כשהיה בן 6 ואימו נאלצה לפרנס אותו ואת אחותו לבדה. כשגדל הוא הבטיח לעצמו לעזור בבית, והבין שלשם כך הוא חייב להצטיין בלימודים ולהשיג עבודה, וכך קרה. אך את הבריחה שלו מהתמודדות עם המציאות הקשה הוא מצא בכתיבה ברשתות החברתיות. בחלק מהזמן זו הייתה הדרך שלו להצחיק ולהשיג דייטים עם בנות גילו, אך הוא מעולם לא האמין שאותם הפוסטים שיכתוב יביאו לו את המיליון הראשון שלו בבנק בתוך שנים ספורות.

"הכול התחיל בתיכון", הוא נזכר, "ילד חננה שטוב במתמטיקה ומחפש תשומת לב של אנשים". בכתיבה הוא לא היה מצטיין, כך הוא טוען, אך ברגע שנחשף אל הטוויטר משהו בו נפתח, והוא החל לשתף מחשבות. הציוצים האלו עם הזמן תפסו קהל ומאות אנשים החלו לעקוב אחריו. חלק מהציוצים שלו גם פורסמו בקבוצות פייסבוק גדולות: "התחברתי לטוויטר כי לא הייתי צריך לעלות תמונה שלי כמו בפייסבוק וגם המשפחה שלי לא הייתה שם. כתבתי ציוצים מצחיקים על זה שאני חנון וככה הצלחתי להכיר הרבה כותבי תוכן שהיום הם אנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה".

"כתבתי ציוצים מצחיקים על זה שאני חנון וככה הצלחתי להכיר הרבה כותבי תוכן שהיום הם אנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה"

ירין המשיך לכתוב גם בפייסבוק וקיבל את תשומת הלב שאליה כיוון - וגם זכה לפלירטוטים עם בנות מהצד השני של הרשת החברתית. בזכות זה גם הכיר את טל, שהייתה האהבה הראשונה שלו וכיום ארוסתו. ולמרות החשיפה הגדולה שקיבל והטייטל "אושיית רשת" שמגיע איתה, הוא עדיין לא הבין כמה העולם הזה באמת שווה לו - בכסף. הוא בכלל חלם להיות רופא אך בצבא הדברים החלו לקבל תפנית. הוא רצה להתמיין לחיל המודיעין, עבר את כל המבחנים אבל נפל בסיווג הביטחוני. ירין טוען שההחלטה הזו של צה"ל נובעת מההסתכלות של צה"ל על עברו הבעייתי של אביו, "לא הסתכלו עליי כאל בן אדם נפרד, לא היה לי קשר לאבי במשך שנים", הוא מציין - וזו לא תהיה הפעם האחרונה שעברו של אביו הופך להיות עקב אכילס בשלבי ההתקדמות שלו.

"מאוד התאכזבתי, זו הייתה האכזבה הראשונה שלי", הוא נזכר. "לאחר מכן היו לי ציונים גבוהים, העברתי שיעורים לכל החיילים והתמיינתי להדרכה בחיל התקשוב אבל ביום האחרון אמרו לי 'אין תקן, אתה עובר לחיל התותחנים להיות טכנאי קשר'", הוא מוסיף, "פתאום הבנתי שאין החלטות הגיוניות בצה"ל למרות שהייתי טוב. עשיתי בלאגן בשביל לצאת מהתפקיד הזה, זה ממש הוריד אותי. הרגשתי שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי".

עמוד הפייסבוק שחולל את המפנה בחייו: "התאהבתי בעולם הזה"

התפקיד החדש של ירין בצבא פינה לו זמן לכתיבה אינטנסיבית יותר ברשתות החברתיות. יום אחד עמוד הפייסבוק שבדיוק תפס תאוצה, "חיילים מצייצים", שיתף פוסט שלו שהגיע לאלפי לייקים. כפי שירין גילה במהרה, אלפי לייקים שווים אלפי עוקבים נוספים בפייסבוק, פרסום בעמודים גדולים וקשרים עם אנשים חשובים. הוא החל במהרה להבין את הכוח שבחשיפה והשתמש בכל הציוצים שכתב בשנים לפני כן כדי למנף את עצמו באמצעות הקשרים שיצר. 

לא עבר זמן רב עד שנדב פריד, מקים העמוד ומנהל הרשתות החברתיות בחיילים מצייצים, הבין שיש בתכנים של ירין פוטנציאל רב - ומינה אותו לתפקיד העורך הראשי תחתיו. "הוא לימד אותי הכל על קידום אורגני, והיום אני מייעץ לו לגבי קידום ממומן. זו סגירת מעגל מרגשת - ונשארנו חברים עד עכשיו", מדגיש ירין.

הדף מהווה פלטפורמה לחיילים שבה הם משתפים את מחשבותיהם - או חולקים תלונות על השירות הצבאי שלהם. היו מקרים רבים שבהם עורכי האתר פנו לדובר צה"ל בבקשה להתייחס לטענות שעולות אצלם בקבוצה, וכך קיבלו החיילים סיוע ומענה ישיר. בין המחאות שהחלו בקהילה: מחאת הזקן, מחאת הרכבת ומחאת שכר החיילים.

כשהתחיל ירין לערוך את העמוד יחד עם שותפיו לקבוצה, הוא מנה כ- 50 אלף עוקבים. כשהשתחרר,  כבר היו חברים בו יותר מרבע מיליון. "זה היה בית ספר בשבילי לתחום הזה שנקרא פרסום בסושיאל, כאשר בהמשך ראיתי איך זה הופך לעסק עם פרסומים וחסויות", נזכר ירין בתחילת הדרך. כיום, "חיילים מצייצים" היא חברה בע"מ עם שלושה שותפים: נדב פריד, אלעד מזרחי ואושרי אמויאל

עוד בצבא התגלה לירין עולם היזמות והעצמאות, "העבודה עם 'חיילים מצייצים' הביאה לי רעב, רציתי לעשות משהו משלי, ורציתי לעשות כסף", מספר ירין. באותם ימים, כשהיה חוזר מהצבא, הוא היה עובד כמורה פרטי והרוויח כסף טוב מהידע שצבר": "כל השכונה הכירה אותי. הייתי עובר מדירה לדירה עם המדים, נותן שיעורים פרטיים לילדים ומרוויח כסף שלא חלמתי עליו בתור חייל". תוך כדי העבודה כמורה פרטי ועריכת עמוד הפייסבוק, ירין החל ללמוד דרך קורסים ברשת - מקורס של אמזון ומסחר בשוק ההון ועד קורס לקידום ממומן: "התאהבתי בעולם הזה, ביכולות הטירגוט, להתאים לכל בן אדם בדיוק את מה שהוא צריך לראות".

הזינוק אחרי הצבא - והנפילה: "הרגשתי שחרב עולמי"

כשרק פתח את חברת הפרסום הראשונה שלו בגיל 21 והלקוחות התחילו להגיע, הוא החליט שהוא צריך ללמוד גם איך לעשות את זה נכון: לא בתואר של שלוש שנים במנהל עסקים, אלא בדרך שמאפיינת כל כך את הדור שלו, דור ה-y - שימוש במידע שכל כך נגיש לכולנו ברשת. בין פודקאסט לקורס לניהול עובדים ברשת הוא התחיל להעסיק עובדים, לשלם משכורות, ולשכור משרדים. אך לא הכול הלך חלק.

לאט לאט ירין שם לב שהוא עושה טעויות והבין שאולי הדרך הנכונה היא כרגע לעשות את הכול לבד. "אני הקמתי את העסק שלי מהצבא, אף פעם לא היה לי מישהו שידריך אותי איך חברת פרסום עובדת, איך מנהלים.  איך עושים שיווק - למדתי הכול מספרים ומיוטיוב ובעיקר מעסקים שראיתי איך הם מטפלים בעובדים שלהם", מודה ירין כשהוא מגיע לפגישה שלנו לבוש בגדים אלגנטיים ועם תיק מנהלים, מראה שלא מאפיין כלל את גילו. 

עם הניסיון שצבר בצבא, הלקוחות הגיעו מהר. בהתחלה הוא התרברב בהצלחה, אך באותה מהירות היא גם ברחה לו בין האצבעות. "אני זוכר את 31 בדצמבר, בדיוק ביום האחרון של החודש התקשרו אליי ארבעה לקוחות מאוד גדולים וביקשו להפסיק את הפעילות, כל אחד מסיבה אחרת - חוסר רווחיות, חוסר שירותיות, חוסר מקצועיות ועוד. הרגשתי שחרב עליי עולמי. הייתי הכי תמים שיש, לא עלה בדעתי שלקוחות יכולים גם לעזוב", נזכר ירין בבהלה שאחזה בו.

"המחשבות התחילו לרוץ במוחי - אני גם ככה עוד לא רווחי, אני צריך גם להפסיד כסף עכשיו? מאיפה אני אשלם לצוות שלי, לספקים? חברי הצוות היו כולם חברים מאוד טובים שלי, לא ידעתי איך אני הולך להודיע להם שאני נאלץ לפטר אותם. כל שיחה עם לקוח שהודיע שהוא עוזב הרגישה לי כאילו יורים בי בכל פעם בחלק אחר בגוף. עוד שיחה ועוד שיחה, וזה פשוט לא נגמר. כל אחד מגיע אליי בטענות, והדבר היחיד שעובר לי בראש זה 'מה עשיתי לעצמי? אני בסך הכול ילד'. זה היה רגע מאוד עצוב, אחת מחברות הצוות ממש בכתה וזה נצרב לי בלב עד היום. אנחנו צוות של חבר'ה צעירים, שבנינו הכל ב-10 אצבעות, וביום בהיר אחד הכול הולך לפח".

ירין הבין שלא התנהל היטב ושעליו ללמוד עוד הרבה בדרך. "זה היה תהליך של למידה. אף פעם לא הייתה לי דמות שתלווה אותי, אף פעם לא עבדתי במשרד רגיל וגם לא עבדתי בשביל אף אחד. לא ידעתי מה זה מנהל, והטעויות האלו הן חלק מהעניין. למזלי התנהלתי כלכלית נכון וחסכתי בצד", הוא מסביר, "זה הדבר הכי טוב שקרה לי כי הבנתי ששום דבר לא מובן מאליו ואני צריך לעבוד כפול בחיים רק בשביל להצליח להגיע לאותו שלב".

אחרי הנפילה, הפיטורים ואיבוד הלקוחות, ירין לקח פסק זמן. הוא סגר את המשרד והמשיך לעבוד רק עם ארבעה מהלקוחות שנשארו לו, בספרייה העירונית בחולון. "הבטחתי לעצמי שאני אלמד מהטעויות שלי וכשאחזור לפעילות מלאה זה יהיה בצורה נכונה, מקצועית ובעלת בסיס רחב של הפקת לקחים", הוא מציין. חברת הפרסום שירין הקים ומנהל כיום, "YOUNG", היא לא פורצת דרך ולא סטארט-אפ חדשני היא עוסקת בפרסום דיגיטלי, כמו רבות אחרות, אך בלי יותר מדי רעש ועם הלקוחות הנכונים - ירין נחוש הפעם להחזיק את העסק כמו שצריך.

ירין יחזקאל והחברה טל
"יש לי זוגיות, חברים ומשפחה, אני חי בדיוק כמו שאני רוצה". ירין וארוסתו

בנוסף לרוח הצעירה ששם החברה מנסה לייצר, הוא גם מייצג עבור ירין את דור ה-Y שהוא משתייך אליו. "אני יזם ונולדתי לתוך הרשתות החברתיות האלו, אני חי אותן ויודע מה לעשות איתן, ולכן ההבנה של השיווק בהן באה לי כל כך טבעי", מסביר ירין - ומספר שבחברה החדשה שלו כל עובד מבחינתו הוא שותף בהצלחה של החברה והלקוחות מגיעים מפה לאוזן ודרך עוד כמה צינורות הפצה. "אני עדיין שולט בהכול למרות שיש לי עובדים, אני מאוד נהנה מהצד המקצועי והניהולי. זה כיף לדעת שאנחנו גורמים לעסקים לצמוח ולהכניס עוד כסף".

העבודה הקשה לא הייתה זרה לו, וגם לא הצורך להתגבר על מכשולים: "הייתה לי אימא לביאה, שלא החסירה ממני דבר והגנה עליי. אם בדבר אחד נדפקתי, בדבר אחר קיבלתי כפול. תמיד היה אוכל במקרר. היו תקופות קשות יותר, אבל לא הרגשתי מחסור תמיד הבנתי שיכול להיות גרוע יותר. אימא מעולם לא נתנה לי להרגיש חסך, הייתי גם שומר על אחותי וזה גרם לי להרגיש אחראי ועצמאי, לפתח הרבה חושים של הישרדות".

"חי בדיוק כמו שאני רוצה - ואני רוצה עוד"

ההוכחה לכך שהפעם ירין הגיע מוכן לעסק שלו היא ההתעניינות בו ובחברה שלו, "קיבלתי הצעות בשווי מיליוני שקלים לרכוש חלק מהחברה שלי, אך אני לא ממהר למכור. אני חברה צעירה בועטת וחדשנית בתחומה, חברות מסתכלות עליי ומנסים לרגל אחריי, קיבלתי כל מיני הודעות שיש אנשים שמסתכלים עליי וחברות פרסום אחרות מזמינות אותי לפגישות איתם. תמיד בעסקה הם מעוניינים שאני אישאר מנכ"ל כי הם יודעים מה הכוח שלי".

"ניסיתי לחזור מוקדם הביתה אבל השתגעתי. לפעמים אני חושב למה אני צריך את זה? אבל זו המהות שלי, זה מפעל החיים שלי"

ביום שהרוויח את המיליון הראשון שלו בחשבון הבנק הרגיש ירין תחושת הקלה: "מאוד התרגשתי כי עבדתי על זה קשה וזה אמיתי, חוקי, נקי שאני יכול לדבר עליו בגאווה ולספר לאנשים. וזה משקף את ההצלחה שלי". כדי לחגוג הוא הלך עם חבר שליווה אותו לאורך כל הדרך למסעדה והתקשר לארוסתו טל, שהייתה חלק בלתי נפרד מהצלחתו ומאוד התרגשה עבורו: "חלמתי על זה מגיל צעיר". למוחרת הוא קם בבוקר, הגיע לעבודה והמשיך כרגיל: "אני רוצה עוד", הוא מוסיף.

גם היום, כשחשבון הבנק שלו מלא בעקבות העבודה הקשה והנחישות, ירין לא ממהר לבזבז את כספו: "אני מעריך כסף.  גם כשהגעתי למחזורים שלא חלמתי עליהם מעולם, אני עדיין לא מבזבז הרבה וגר בשכירות ולא מתפתה לבזבז את הכסף". הוא לא מתכוון לתת לעובדה שלא למד לתואר או לא טס עם החברים לטיול הארוך בחו"ל לעצור אותו: "לפעמים ניסיתי לחזור מוקדם הביתה אבל השתגעתי בבית, לפעמים אני חושב למה אני צריך את זה? אבל זו המהות שלי. זה התואר שלי, זה מפעל החיים שלי. יש לי זוגיות, חברים ומשפחה, אני חי בדיוק כמו שאני רוצה".