זה היה לפני כעשור. עבדתי אז בתחילת דרכי בעיתונות כעורך משנה בשבועון שסיקר את תחום המזון והמשקאות והופץ במייל לכמה מאות מנויים. כפי שקורה מפעם לפעם, בשעת ערב מאוחרת, ידיעה בת כמה שורות על השקה צפויה של מעדן חלב חדש, שהייתה אמורה לתפוס מעין "בוקסה" קטנה באחד העמודים הפנימיים, הוחלפה באחרת. אחת מעובדות משרד יחסי הציבור "רהב תקשורת", שממנה קיבלתי את הידיעונת, עמדה איתי בקשר לאורך היום, וכשעדכנתי אותה על האייטם שנפל, ציפיתי לאכזבה מסוימת שתתפוגג במהירות - לאור ממדיו והפלטפורמה הצנועה שבה הוא היה אמור להתפרסם. לא עברו עשר דקות ומעברו השני של קו הטלפון האישי שלי היה רני רהב.
כבר אז רהב היה סוג של טייקון יחסי ציבור, שייצג תקשורתית עשרות חברות מהגדולות במשק. "יקירי", הוא פתח את שיחתנו הראשונה אי פעם. "אתה יודע כמה אני מעריך אותך ואת העבודה שלך. הידיעה הזו מאוד מאוד חשובה לי באופן אישי. אנא, עשה כל מאמץ כדי למצוא לה מקום". בתחושת גאווה של פרח תקשורת שזכה לשוחח עם אחד מבכירי הענף, הפניתי את הבקשה לעורך העיתון, שהסכים ברגע האחרון לבצע את השינוי. אדם שהיה שומע את כמות התודות שרהב ואנשי משרדו הרעיפו עליי בעקבות המהלך, היה עשוי לחשוב שהכתבה פתחה את מהדורת החדשות של שמונה בערב.
האנקדוטה הזו, למי שמכיר את רני רהב ועובד מולו ביום-יום – לא אמורה להפתיע. למטבע הקשר האישי שרהב מטפח עם כל עיתונאי, בכיר כזוטר וותיק כטירון, יש שני צדדים. וכך, הברכות האישיות בכל יום הולדת עלולות להתחלף בסגנון אחר, כמו "טיל רעל" שישוגר לעבר מי שלא יישר קו עם האינטרסים של רהב ומיוצגיו כפי שהבטיח לכתבת דה-מרקר בעבר שרון שפורר, או מכתב פומבי על "רשעותה הבלתי נדלית" של העיתונאית שלי יחימוביץ. הטוטליות הזו, לטוב ולרע, מאפיינת את כל ההתנהלות של רהב, ומובילה אותו מדי פעם לנפק אמירות קיצוניות, יש שיגידו מתלהמות.
במרכז הכוונת של רהב בימים אלו נמצאים מתנגדי החיסונים, ויש לו תוכנית ברורה כיצד יש לנהוג כלפיהם. "יש עדיין מיליון ישראלים חצופים שמעזים לא להתחסן. הייתי מרחיק אותם מהציבור - סוגר אותם במחנה צבאי ברמה של מלון שלושה כוכבים על חשבונם או מעלה אותם על אוניות ללב ים בתנאים טובים מכספם. אין להם מחילה, הם גורמים מוות לעצמם והתמוטטות לכל הצוות הרפואי הקדוש. זה מעביר אותי על דעתי ואני רותח מזעם. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תיכנס לסגר רביעי בגלל אנשים שלא אכפת להם".
רהב מדגיש כי לדעתו אין להעניק טיפול רפואי לחולי הקורונה שלא התחסנו. "אני לא הייתי מטפל בהם כי אני לא חושב שהם זכאים לטיפול. המערכת הרפואית לא צריכה לטפל באדם שעושה לה דווקא. אתם לא רוצים להתחסן? תישארו בבית אם אתם חולים, כי אתם כל כך חכמים ויודעים יותר טוב מכולנו". המדיניות הזו, להשקפתו, צריכה להיות בתוקף אפילו אם מדובר בבני נוער שהוריהם מנעו מהם להתחסן. "זה כמו האימא החצופה שלא מחסנת את הילד לחצבת ואז כשהוא חולה ומדביק חצי גן - היא רצה לרופא. לא, שבי בבית עם הבן שלך ותהיי אחראית לגורלו".
מה תעשה אם עובד שלך יסרב להתחסן?
"הוא יצטרך להביא בדיקה כל יום ושאלוהים יעזור לו. הוא לא יקבל חל"ת, יישב בבית ויעשן ג'וינטים כל היום. אצלי אין פרסים למי שמתנהג בצורה נוראית. כשמישהו במשרד שלי חולה בשפעת, אחרי ארבעה ימים הוא מקבל הביתה עוגה שאנחנו קונים במיטב כספנו מקונדיטוריה בתל אביב. אם יהיה לי מישהו בחברה שלא התחסן וחלה - עוגה הוא לא יקבל ממני".
"הקורונה פה לעוד שנה-שנתיים"
רהב בן ה-57 טוען שמשרד יחסי הציבור שבבעלותו הוא הגדול בישראל, עם כ-170 לקוחות וכ-40 עובדים. בעוד שרוב הענף נפגע קשות בתקופת הקורונה, מאחר שחברות רבות במשק נאלצו לקצץ בהוצאות הפעילות התקשורתית שלהן, רהב מספר שהמשרד שלו דווקא גדל ב-30% בשנה וחצי האחרונות. הוא מאמין שצלח את המשבר בזכות העובדה שהחל להיערך אליו כבר בתחילת השנה שעברה. "זיהינו ביום הראשון את משבר הקורונה, שהולך להיות אסון על העולם, והכנתי את עצמי נפשית, גופנית וכלכלית למלחמת גוג ומגוג". ואכן, הקשיים לא איחרו להגיע: "בתחילת המגפה, ביום אחד קיבלנו מ-70 חברות הודעה שהן מפסיקות לשלם כי אין ביכולתן".
"זה לא פשוט, ברגע אחד כל החברות הללו מודיעות לך שהן מפסיקות לעבוד איתך, לא בגלל שאתה לא טוב או שלא סיפקת את הסחורה, אלא כי אין להן ברירה - הן סוגרות ומגנות על עצמן כי הן בלי עבודה ובעוד דקה פושטות רגל. באותו הרגע הן קיבלו מכתב חוזר שאנחנו נמשיך לטפל בהן חינם אין כסף, 24 שעות ביממה, כאילו ששילמו כרגיל", מתגאה רהב. "במשך חודש וחצי מימנו את זה בהרבה כבוד, כי החברות האלה עובדות איתנו 20 ו-30 שנה. ראינו בהמשך הטיפול בהן שליחות שלנו לכלכלה הישראלית. אלוהים עזר וכולן חזרו אלינו. הן יצאו מזה חזקות, הקהל הישראלי חזר לקנות אצלן והולך נהדר. בגל הנוכחי לא קיבלתי פניות כאלה. אחרי המשבר הראשון למדנו לחיות עם זה, הקורונה תהיה פה עוד שנה-שנתיים".
עם או בלי קשר לקורונה, משרדו של רהב ספג סדרת מכות באפריל האחרון. במהלך חודש אחד שורה של לקוחות גדולים, בהם איקאה וישראכרט (שעברו לדוברות פנימית), החליטו לסיים איתו את ההתקשרות. אך הנטישה המשמעותית מכולן הייתה של אל על, שאותה דיברר מאז הקים את המשרד, שחגג השנה 30 שנה להיווסדו. ההחלטה של חברת התעופה התקבלה בעקבות חילופים בשדרת ההנהלה שלה, לאחר שאיש העסקים החרדי אלי רוזנברג רכש אותה לפני כשנה. רוזנברג מינה ליו"ר את דוד ברודט ולמנכ"ל את אביגל שורק – שלישיית אישים שרהב נמנע מלהזכיר במכתב הפרידה הנרגש שלו מהחברה, שבו הודה לרבים מבעלי התפקידים שאיתם עבד במשך שלושה עשורים.
נראה כי העזיבה הזאת, יותר מהשאר, הותירה ברהב משקעים. "אל על זה סיפור מרתק שאני חושב שילמדו עליו בבתי ספר לתקשורת", הוא אומר. "ברגע שהחברה נכנסה לסחרור מטורף לקראת פשיטת רגל אמיתית, הם הודיעו לנו שהם לא יוכלו לשלם לנו. אנחנו הודענו להם שנמשיך לטפל בהם, ועשינו את זה בחינם במשך כמעט שנה. שלושה אנשים במשרד טיפלו 24/7 רק באל על בימים הכי קשים, זה משמעותי. ואז משפחה מארצות הברית קיבלה את השליטה באל על ומינתה את ברודט ליו"ר החברה".
רהב לא מסתיר את האכזבה מהתנהלותו של ברודט, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק לאומי. "ציפיתי שיו"ר החברה יזמין את הדובר לשיחה בארבע עיניים לשמוע מה קורה בה. בכל אופן אני 30 שנה שם וכל יו"ר לפניו עשה את זה. האדון ברודט, שכאילו נחשב מאוד צנוע ואלגנטי, התברר לי כאדם אחר לגמרי. הוא והסגן שלו, עמיקם בן צבי (שבינתיים החליף אותו כיו"ר החברה – א.א) מכירים אותי מצוין. משום מה, וסיבותיהם עמם - האדונים ברודט ובן צבי החליטו לא להזמין אותי לקפה. למרות זאת המשכנו לתת את השירות לחברה, עד שהגיע המנכ"ל החדש. הוא ביקש שניתן לו עוד חודש וחצי ללא תשלום ונעניתי בחיוב. לאחר מכן הם החליטו לא לחזור אלינו והבנו שהם רוצים לעבוד עם אנשים אחרים".
ראית בזה כפיות טובה?
"אפילו לא לשנייה. עשינו את זה בנפש חפצה ובאהבה גדולה לעובדי אל על ולתמי מוזס-בורוביץ', בעלת השליטה הקודמת, שפעלה כל כך הרבה למען העובדים והחברה. בזכותה יש לאל על ובכך לציבור את המטוסים הכי טובים בעולם".
עם זאת, רהב לא חוסך ביקורת לגבי ההתנהלות של חברת הדגל הישראלית. "כאב לי מאוד שכל יום נזרק סמנכ"ל אחר הביתה וחלקם היו מעולים", הוא אומר. "אני לא חושב שאנשים הם חיילים של בעל השליטה. זה נורא מצחיק שבא בעלים חדש, ברגע אחד מוחק הנהלה שלמה ואומר 'אני יכול לעשות את זה טוב יותר'. בינתיים אני לא רואה את זה קורה, אבל אני מחזיק אצבעות שיצליחו. אני מאמין בקארמה, ועובדה היא שברודט לא המשיך בתפקידו. בנוסף, חברת מועצת המנהלים היחידה שהכירה אותי לא באה מיוזמתה ואמרה 'אני מכירה את רני רהב, אני יודעת כמה הוא אדם ישר ונקי כפיים, תזמינו אותו לקפה' - אז כמובן שגם היא לא שם. אני מאמין שמי שלא נוהג בנפש חפצה באנשים שעושים רק טוב - הבעיה היא שלו, לא שלי". אל על ודוד ברודט בחרו שלא להגיב לדברים.
בין הפרשיות המפורסמות שבהן טיפל המשרד הייתה "משחקי חברה", שבמסגרתה התנהלה חקירה נגד אייל גולן שאותו רהב מייצג. למרות שלל העדויות על התנהלות מינית פסולה מצד הזמר המפורסם כלפי נערות שהעריצו אותו, שאת חלקן פרסמנו בחודש מאי האחרון ב"אולפן שישי", רהב ניצב תמיד בראש המגוננים עליו.
גם היום, 8 שנים אחרי התפוצצות הפרשה, הוא עדיין מתמודד עם השלכותיה, כשרק לפני כשלושה שבועות פנה במכתב תלונה ל"כאן גימל", בטענה שהיא מדירה חלק מהרפרטואר של גולן משידוריה, למרות שהוא נמצא בפסגת מצעדי ההשמעות ביתר תחנות הרדיו (על פי נתוני אקו"ם ומדיה פורסט - גולן הוא הזמר הכי מושמע בשנה האחרונה). "לדעתי זה לא תקין שהם לא משמיעים את השירים החדשים שלו ואני לא מתכוון להרפות בעניין הזה", מבטיח רהב. "לא יעלה על הדעת שביוטיוב שיר יגיע ל-8 מיליון צפיות ובכאן גימל, שזו תחנה לאומית של המדינה, הוא לא יושמע אפילו פעם אחת. עורך מוזיקה לא יכול להשתלט על מוח של יותר מ-9 מיליון ישראלים".
מכאן גימל נמסר בתגובה: "מזמינים את כולם להאזין למצעד השנתי שלנו, המשקף את בחירות הציבור בישראל. הלך הרוח של קהל המאזינים ומגמות המוזיקה משתנים משנה לשנה, וערכי כאן גימל ברדיו הם להביא את הטעם הציבורי כפי שהוא באופן אורגני - ללא השפעות כספיות וללא לחצים מצד גורמים בעלי אינטרס. עורכי התחנה לא ייכנעו לניסיונות להטות את תהליך הבחירה הענייני והמקצועי. מי שמאמין לא מפחד".
רהב נחשב לעוף מוזר בתעשייה, בעיקר בשל סגנונו האקסצנטרי לעתים ונטייתו לשים את עצמו בפרונט, בתחום שהעוסקים בו בדרך כלל רגילים למשוך בחוטים מאחורי הקלעים. מזה שנים הוא מרואיין מבוקש שנוהג להתמסר לתקשורת במין סימביוזה שמועילה לשני הצדדים. אך לאחרונה נראה שהוא הוריד הילוך בפן הזה, וכמות הופעותיו בכלי התקשורת צנחה משמעותית. רהב מסביר שמדובר בשילוב בין החלטה עצמאית להנמיך את הפרופיל התקשורתי שלו לבין מדיניות של עורכי התוכניות שככל הנראה הפחיתו את רמת העניין בו. "יש תקופות שאני בוחר להיות כל הזמן בתקשורת ויש תקופות שפחות", אומר רהב. "בשנה וחצי האחרונות הקדשתי את כל כולי לחברה כדי להגדיל ולבסס אותה, אז לקחתי החלטה שאני אגיד הרבה לא וקצת כן. היו גם תוכניות שלא הזמינו אותי, כי לא כל תוכנית מחליטה שהיא רוצה לשמוע עכשיו את רני רהב, שמדבר בדרך כלל באופן מאוד חיובי, פטריוטי ובעד ישראל. לא כל תוכנית מתה על זה".
עם זאת, רהב עדיין מאמין ביכולותיו למשוך קהל. "כשהייתי בן 27 שאלתי את דן מרגלית, שהיה הגורו של הטלוויזיה, למה הוא מזמין אותי ל'ערב חדש', אז הוא ענה 'כשאתה נכנס לאולפן אנחנו רואים כמה הרייטינג קופץ'. למדתי שאני מביא רייטינג לא בגלל העיניים היפות שלי - אני הרי לא ריצ'רד גיר, מרלון ברנדו או דודי בלסר. מזמינים אותי כי רוצים לשמוע מה יש לי להגיד".
נראה כי לאחרונה רהב מצא תחליף להופעות בטלוויזיה בדמות פעילות ענפה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, שבו יש לו יותר מ-100 אלף עוקבים, ובטוויטר – עם כ-32 אלף. הדמות שהוא מציג בפלטפורמות הללו היא מעין גרסה קיצונית של מה שהציבור מכיר מהופעותיו התקשורתיות - ללא צנזורה, עכבות ופילטרים. בין היתר הוא מרבה להיכנס לקטטות וירטואליות עם פוליטיקאים, עיתונאים וגם עם עוקבים מן השורה.
"הציבור הרחב מאוד מתחבר למה שאני אומר", הוא טוען. "אין אפילו יום אחד שלא ניגשים אליי אנשים ברחוב ואומרים לי 'קראנו ואנחנו אוהבים את הדעות שלך. כל הכבוד, תמשיך'. אנשים מכל רמות האוכלוסייה, כמו פרופסורים, חברי דירקטוריונים וגם עמך ישראל. הם אומרים 'לנו אין אומץ לכתוב את זה ולחטוף ציוצים מגעילים, כמו שלפעמים אלה שרוצים לצאת נגדך כותבים. לנו אין את עור הפיל שלך. אנחנו מקנאים בך שזה לא מעניין אותך בכלל'. זה עושה לי נורא כיף".
וזה באמת לא משפיע עליך?
"אין לי בעיה עם הביקורת או עם האנשים המופרעים שכותבים דברים נבזיים. מגיל 13 אני אומר רק את האמת, גם אם היא לא נעימה. אם מישהו כותב דבר נבזי, אני מיד מתלבש עליו וגומר לו את החיים בנבזיות, ואז המשפחה שלו תגיד לו 'תראה מה רני רהב כתב עליך'. זה לא נעים. תמיד הייתי אדם מתון ואיש של חמלה, אבל אם מישהו מקלל אותי באינטרנט אני הופך להיות אדם מפלצתי. אני חושב שהכוח שיש לי זה למגר אנשים רעים, לקום נגדם ולחסל אותם. איפה שאני רואה מישהו שמוציא סכין, אז הסכין שלי יותר עבה, חדה ומורעלת. אתה לא יכול שמישהו ייתן לך סטירה ולא תחזיר לו בוקס בפרצוף. אף אחד לא ייצא נגד רני רהב שלא בצדק ויישאר יבש, הוא יזכור את זה כל החיים".
רהב, סליחה על הקלישאה, הוא המקף המחבר בין ההון לשלטון בישראל. במסיבות הענק שהוא מארח בווילה שבה הוא מתגורר בסביון מתארחים זה לצד זה אנשי האלפיון העליון, פוליטיקאים בכירים, עיתונאים, אנשי אקדמיה, שופטים וידוענים מתחומים שונים. הוא ידוע ביכולת שלו להתחבר למוקדי הכוח, המשתנים תכופות, ולחבר ביניהם. הוא מצהיר על עצמו כידיד אישי של כל ראשי הממשלה ובנות זוגם מיצחק ושולמית שמיר ועד נפתלי וגילת בנט. אך החברות ההדוקה ביותר שלו הייתה עם יצחק ולאה רבין, שאת הקשר איתם הוא מגדיר "אלוהי".
"היחסים איתם היו באמת מדהימים, הכי טובים שאפשר, אי אפשר לתאר את החברות הזאת", נזכר רהב. "לאה דיברה איתי לפחות תשע פעמים ביום ובשלוש השנים האחרונות לחייו של יצחק היינו נפגשים בכל יום שישי ב-18:00. זה היה קודש הקודשים, לאה הייתה מכניסה לנו קפה ועוגה, יוצאת, סוגרת את הדלת וחוזרת רק ב-20:00. היינו רואים ביחד את החדשות עד 20:30, ואז הייתי נוסע הביתה".
ה"גיוס" לרבין - והנתק מילדיו
היחסים הללו, מספר רהב, שינו את ההיסטוריה של מדינת ישראל. "רבין רצה להשיג רוב של 61 חברי כנסת יהודים להסכמי אוסלו. אמרתי לו שבשביל זה אנחנו צריכים להביא את גונן שגב. הוא בהתחלה צחק עליי עם הינף היד שלו, ובסוף אמרתי 'יצחק, אנחנו תיכף לפני ההסכמים. אין רוב יהודי, תן לי להביא אותו', והוא אמר בסדר. הלכתי לפגוש את שגב והשאר היסטוריה. החתימה הייתה אצלנו בבית ברמת גן, הוא מונה לשר האנרגיה והיה רוב לאוסלו. אני לא אסלח לו בחיים על הסמים שהוא הביא לילדים שלנו ועל הריגול לאירן. זה באמת בלתי נסלח מה שהאיש הזה עשה, אבל אני חושב שמאז רצח רבין חייו התמוטטו לגמרי".
אך חייו של שגב הם לא הדבר היחיד שהתמוטט מאז, אלא גם הקשר של רהב עם כמה מבני משפחת רבין, שנותק בעקבות כעסם על התמיכה הפומבית שהוא מעניק לראש הממשלה לשעבר נתניהו - שאותו הם מאשימים בהסתה שהובילה לרצח. "חלק ממשפחת רבין - דליה, יובל, יונתן ונועה - החליטו לא לדבר איתי בגלל החברות הטובה שלי עם נתניהו. הם בחרו את הדרך שלהם, 'בחירתה של סופי' – זכותם. אני מאחל להם תמיד את כל הטוב שבעולם, אבל אנחנו שומרים על הזכר של יצחק ולאה רבין יותר מכל אדם אחר במדינה הזאת. הטוויטר והפייסבוק יוכיחו שאנשים שהזכירו לרעה את השם רבין, גם אם הם חשובים - חטפו ממני חץ רעל כמו שלא חטפו בחיים".
עם זאת, הוא מציין שעם טלי, גרושתו של יובל רבין (בנו של יצחק) ועם שתי בנותיהם, רעות ועומר, היחסים הדוקים. "אנחנו בקשר מצוין איתן. רעות ועומר דומות ללאה וזו גאווה גדולה לכולנו שכשהן נכנסות אלינו הביתה, זה כאילו שהיא נכנסה".
מה לאה הייתה חושבת על הקשר שלך עם נתניהו?
"היא הייתה מאוד מכבדת את זה. היא הייתה אומרת לי שראש ממשלה הוא ראש ממשלה וצריך להיות בקשר איתו. בניגוד לכל שאר החברים שלהם, היא הרשתה לי להיות בקשר מעולה עם סוניה ושמעון פרס, גם בתקופה שלא היה שלום בין הזוגות. אני בטוח במאה אחוז שנתניהו לא תיאר לעצמו שדברים כאלה כמו רבנים שעושים פולסא דנורא ותמונות של היטלר יגרמו לרצח. אני חושב שהוא הבין את זה מאוד על בשרו בשנים האחרונות, כשהוא ראה שגם הוא עצמו היה קורבן להסתה כראש ממשלה. האובססיה כלפי הזוג נתניהו, בצדק או שלא בצדק - היא מטורפת, לטוב ולרע".
מה הסיבה שהוא איבד את השלטון לדעתך?
"הוא טעה בזה שהוא עשה את בן גביר וסמוטריץ'. הקארמה הזו הכשילה אותו והם בגדו בו. בנט ושקד לא היו חייבים לנתניהו כלום אבל בן גביר, שהוא האסון הגדול ביותר לדמוקרטיה הישראלית, וחייב לו את החיים שלו - עשה לו אצבע משולשת. נתניהו נכשל גם בזה שהוא לא קירב לחברתו את השרים הבכירים והתקשורת. אם הוא היה עושה את זה, אני חושב שהוא עדיין היה ראש ממשלה בישראל".
תמיכתו של רהב בנתניהו לא מפריעה לו לשבח באותה מידה את יריבו ושנוא נפשו שהחליף אותו בתפקיד. הוא לא מקבל את הטענות שבנט שיקר לבוחריו. "אני חושב שכל פוליטיקאי מפר הבטחה כזו או אחרת. אין פוליטיקאי ישר בעיניי ואני לא מחפש בפוליטיקה יושרה. מנחם סבידור, יו"ר הכנסת ההרואי של מדינת ישראל, שהיה הכי ישר בעולם - סיים מהר מאוד בביתו ברחוב חנקין בתל אביב. ויצחק ברמן, יו"ר כנסת אחר, ישר כסרגל - מי זכר אותו? מי הגיע ללוויה שלו? אולי 10 אנשים".
משרדו של רהב הוא מעין עסק משפחתי. בעוד שהוא יו"ר החברה - הילה (57), רעייתו מזה 29 שנים, היא המנכ"לית, ואחותו שרון היא ממלאת מקומה.
איך זה להיות הבוס של אשתך?
"הקול שלה מאוד חזק בארגון אבל בסוף היום ההחלטה היא שלי. יש בינינו הסכם - במשרד אני הבוס, בבית היא הבוסית".