"פעם אחת הביאו לי בטעות חביתה עם אבקת מרק בפנים. הייתי בבית חולים יומיים-שלושה. זו הייתה טעות אנוש ואני שילמתי את המחיר" - כך מספר ל-N12 אוהד, לוחם שהשתחרר מגדוד מעורב. אוהד שירת בצה"ל עם סעיף של צליאק, והסיפור שלו אומנם נדיר - אבל לא היחיד שבו הנהלים לא נשמרו, והסכנה לבריאות היא ממשית. חשוב להדגיש כי החיילים הסכימו להתראיין לכתבה רק בעילום שם מתוך חשש להתנכלות ממפקדיהם.
מה שאוהד חווה בבסיס הוא הסיוט של כל חייל עם צליאק ושל בני משפחתו. חיילת נוספת שמשרתת כתומכת לחימה נזכרת כי באחד הימים בטירונות, אחראי המטבח דווקא נחלץ לעזרתה והכין לה באופן אישי מנה שחשב שאין בה גלוטן - אך גרם לנזק: "הוא פספס את המידע שהאזור צריך להיות סטרילי ממוצרים שיש בהם גלוטן וזה ממש חשוב! היו לי בחילות, הקאות ושלשולים מהמנה שהוא הכין לי מתוך המטבח. זו הייתה אחת הטעויות שלי, ואני הבנתי שבחיים לא אבקש שיכינו לי משהו באופן אישי".
הצליאקים וצה"ל
צליאק היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו אם הוא נחשף לחלבון המצוי בדגנים ונקרא גלוטן. כלומר, תאי מערכת החיסון מזהים בטעות את החלבון כגוף זר ולכן רירית המעי הדק נפגעת, מה שגורם לתופעות שונות שקשורות לקושי בספיגה והעיכול של האוכל – בין היתר כאבי בטן ושלשולים וכן אנמיה, בעיות גדילה ואף דלקות. "הפתרון היחיד במצב הזה הוא לא להיחשף לאותו חלבון", מסבירה ל-N12 הדיאטנית הראשית של מאוחדת, ד"ר סיגל סופר.
עד לסוף שנת 2010 גויסו צעירים עם צליאק וקיבלו באופן אוטומטי פרופיל 45, כלומר לא קרבי. ב-2011 הוחלט להעניק להם פרופיל 21 - "לא כשיר/ה לשירות" - ולאפשר להם להתנדב. כך, עד 2014 הצליאקים היו פטורים משירות חובה בשל מצבם הבריאותי, אך מנובמבר של אותה השנה הצבא החל לגייס אותם לשירות רגיל, עם סעיף בפרופיל הרפואי. לאותם חיילים מתאפשר מאז אפילו לקבל פרופיל 97, עם סעיף ליקוי, ולהשתבץ גם ליחידות לוחמות - אך היו יחידות שהזהירו כי לא יוכלו לדאוג לצליאקים למזון מתאים בכל תנאי.
על פניו, בצה"ל ישנם נהלים ברורים לגבי הזכאות התזונתית של חולי הצליאק: מגיעה להם תוספת לשכר הצבאי, מנות אישיות ארוזות בחדר האוכל וגם מנות קרב ללא גלוטן. עם זאת, עדויות מדאיגות שהגיעו ל-N12 מעלות שאלות לגבי היכולת של הצבא לדאוג לדבר הבסיסי ביותר שמגיע לחייליו – אוכל.
המענה שאותו מספקים בצבא עבור החיילים הצליאקים כולל בין היתר מנות אישיות ללא גלוטן לארוחת צהריים, והן נשמרות בהקפאה עד לרגע שבו הן נכנסות להפשרה וחימום בתנור. חשוב להדגיש: המנות הללו חייבות להיות אטומות, כדי למנוע חשיפה שלהן למוצרים בסביבת המטבח שמכילים גלוטן. עם זאת, חיילות וחיילים רבים טוענים כי הטבחים לא עוקבים באדיקות אחר הוראות ההפשרה, וכי האוכל מגיע שרוף או קר מדי, ואף באריזות שבורות - דבר שעלול לסכן את בריאות החיילים.
"אני מגיעה למצבים שאני מתחילה לבכות בחדר אוכל", מציינת חיילת מחיל האוויר. "הם שוכחים לחמם, וגם כשהם מחממים - האוכל קפוא. בערב שבועות שכחו לחמם לי, ואני שומרת שבת - לא יחממו לי את המיקרו. בשבת לוקח שעה וחצי לחמם את האוכל - ישבתי כמו מסכנה והסתכלתי על כולם אוכלים. הרגשתי חסרת אונים. עוגמת הנפש שאני צריכה לעבור כדי לקבל את האוכל שמגיע לי - זה לא שווה את זה".
אותה חיילת אומרת כי אנשי המטבח מנסים לספק פתרונות לצורך שלה לאוכל נטול גלוטן, אך נכשלים פעם אחר פעם: "לפעמים הייתי מגיעה לחדר אוכל והיו אומרים לי שנגמרה האספקה של הארוחה הבשרית. אז נתנו לי מנה קטנה חלבית וזה בגודל של יד! זה לא ישביע!".
חיילת אחרת מחיל האוויר ניסתה להתעמת עם האחראים על האוכל בבסיס, אך היא מספרת כי מדובר במשימה לא פשוטה: "עובדי מטבח מאשימים אותי שאני מבקשת אוכל שאני צריכה ומגיע לי". לדבריה, היחס הלא מספק שקיבלה בנוגע לאוכל המיוחד שמגיע לה, החל עוד בימי הטירונות: "בזמן פריסות, בין הארוחות, מוציאים לחיילים שוקולד וגבינות, אבל לי אף פעם לא היה לחם ללא גלוטן".
חיילות וחיילים אחרים מספרים על קושי רב לעמוד גם מול המפקדים שלהם בדרישה לממש את הזכות שלהם לקבל אוכל נטול גלוטן. כך מספרת לנו חיילת שרגישה לגלוטן ומשרתת בבסיס סגור של אחת מחטיבות החי"ר: "ניסיתי לעלות למפקדים שלי, אבל הרגשתי לא נעים - זה היה לעשות מזה סיפור. הייתי אוכלת את עצמי מזה שיש לי את הבעיה הזו".
"ניסיתי להתעקש, אבל אני מרגישה שמתייחסים אליי כאילו אני בכיינית ולכן הפסקתי לפנות", מסבירה קצינה ממרכז הארץ. "לא יכול להיות שכל אדם יכול לבוא לחדר אוכל ואנחנו לא. המפקד שלי אמר לי שתהיה עליי צידנית עם קרח - למה אני צריכה להיסחב עם צידנית לכל מקום?". חיילות וחיילים סיפרו ל-N12 כי בשל הקושי להסתדר עם חוסר המענה של הצבא, רבים מהם משלבים בתזונה שלהם מזון שמוגש בחדר האוכל, ועשוי להכיל גלוטן - אף על פי שהדבר מסכן את בריאותם.
"הייתי אוכלת אורז בחדר אוכל ומגלה שאריות של קוסקוס בצלחת", מספרת החי"רניקית. חייל אחר שמשרת בבסיס בדרום אומר ל-N12: "אני אוכל גלוטן ואני יודע שזה מסכן אותי וזה מפחיד. האוכל של הצליאקים לא אכיל – אני אעדיף לאכול אוכל שיש בו סכנה לגלוטן".
ד"ר סופר ממאוחדת מדגישה כי לחולי צליאק שונים יש רמת רגישות אחרת לגלוטן: חלקם עלולים להיות רגישים גם לכמויות אפסיות שעשויות להתגלות בשימוש בסכו"ם שהיה בו גלוטן או בכלים שלא שטפו בצורה מספקת. אחת החיילות מחיל האוויר הדגישה כי אף על פי שהוגש לה מזון שאמור להיות נטול גלוטן, מצבה הבריאותי הדרדר, וצה"ל אף פסל עבורה את התפקיד שאליו התגייסה: "היו מקרים שאכלתי וחטפתי כאבי בטן לכמה ימים. הלכתי לרופאה ואמרתי שקיבלתי מנה לא תקינה, וקיבלתי דקסמול. זו חוויה לא נעימה, ומאז שהתגייסתי – אני חווה אותה יותר בגלל מנות לא תקינות".
"הגעתי למצב של אנמיה מאוד חמורה בגלל כל המצב עם האוכל – היו ימים שלא אכלתי", היא מוסיפה. "התגייסתי בתת משקל וירדתי עוד 10 קילו בפחות מחצי שנה. באמצע שבוע שדאות העלו אותי מהשטח ופסלו לי את התפקיד. נלחמתי להגיע לתפקיד הזה, והמצב הבריאותי שלי הדרדר בגלל האוכל בבסיס".
בעיה נוספת שחיילים צליאקים מתארים היא הטיפול בצורך שלהם במזון ללא גלוטן בזמן שהם נמצאים בשטח. כאמור, חיילות וחיילים שנמצאים בפעילות ובתרגילים זכאים למזון ולמנות קרב נטולות גלוטן, אך בפועל הם נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לא להישאר רעבים. אוהד מספר כי הוא היה צריך להביא בעצמו אוכל מהבית, וזאת כי מפקדיו לא דאגו למצוא פתרון חלופי למנות האטומות שמונפקות בחדר האוכל: "בשטח אין את האופציה של לחמם, אז הייתי סוחב עליי את כל האוכל בשבועות שטח. לכולם היה אוכל, ורק לי ספציפית היה וסט של ציוד והייתי מביא תיק בנוסף. כולם צחקו עליי". אימו של אוהד, אילנה, טוענת כי לצבא אין מספיק ידע כדי להתמודד עם הצרכים של הצליאקים: "יש בורות מאוד גדולה. אין היערכות, יש הבטחות עד ירושלים, אבל אין בשטח תרגום. אתם לא מוכנים? אל תגייסו את הילדים האלה".
הורים רבים שילדיהם משרתים כחולי צליאק בוחרים לשלוח מזון לבסיסים שבהם משרתים בניהם ובנותיהם, ובכך להבטיח שיהיה להם אוכל נטול גלוטן. "ההורים שלי פשוט היו מביאים לי סיר כל שבוע – היה מקרר בחמ"ל ושמתי שם אוכל", מספרת לנו הקצינה מהמרכז, "בחורה בת 24 מבקשת מההורים שלה להביא אוכל כי אין לי מה לאכול". פתרון אחר שנמצא על ידי אחד החיילים בחיל האוויר הוא לבשל את האוכל במגורים: "פעם הייתי מביא כירה חשמלית, מחבר אותה לחשמל ומכין לי אוכל איתה, למרות שאסור. כשאני סוגר שבת, אני יכול להוציא 200 שקל על אוכל בשק"ם כי הם לא מביאים לי אוכל".
חשוב להדגיש כי חיילים צליאקים מקבלים תוספת במשכורתם הצבאית, אך שלי, חיילת משוחררת ששירתה בקריה, אומרת כי קשה למצוא מוצרים ללא גלוטן בשק"ם, ולכן לא ברור עבור מה ייעדו את דמי הכלכלה: "אם הכסף הזה נועד לתמוך כי אוכל צליאקי יקר יותר אז זה באמת נכון, אבל הבעיה היא שאם הכסף הזה נועד לעזור לך להצטייד באוכל במהלך השהות בבסיס, אז זה לא עוזר כי אין איך לקנות אוכל בבסיס או להצטייד בעוד דברים כדי להשלים את התזונה".
התוספת במשכורת - 21.9 שקלים למשרתים בבסיס פתוח ו-34.9 שקלים למשרתים בבסיס סגור - היא מעטה, אך גם עליה נאלצו החיילים להיאבק. "דמי הכלכלה ששולמו עמדו על סכום אחיד המשולם לכל החיילים הזכאים לדמי כלכלה מסיבות שונות", ציין נציב קבילות החיילים בדוח מ-2015. "בקבילות רבות שהוגשו הועלתה הטענה שדמי הכלכלה המשולמים אינם מאפשרים לרכוש מוצרי מזון ייחודיים בשל עלותו של מזון נטול גלוטן, הגבוהה בשיעור של ממש מעלותו של מזון רגיל". הנציב המליץ על בחינת "עלותה של ארוחה נטולת גלוטן" וגילה כי מזון ללא גלוטן יקר ב-50%: "בעקבות המלצת הנציב דווח כי משכר חודש יולי 2015 הועלו דמי כלכלה רפואיים לחולי צֶליָאק בשירות החובה ב-50%", נכתב בדוח.
למרות תנאי שירות לא מיטביים, צליאקים רבים חשים את השליחות בשירותם הצבאי, לא היו מוותרים על הגיוס, ואף רוצים לתרום עוד. "לא יצאתי לקצונה בגלל הצליאק", מספרת ל-N12 לויה יצחקי שמובילה בימים אלה מאבק למען חיילים צליאקים. אחד הפתרונות שהיא מציעה הוא להחזיר את חולי הצליאק למערך המתנדבים, כדי שיוכלו להתגייס לשירות שמספק מגוון רחב יותר של פתרונות, בהם למשל האפשרות לצאת הביתה מדי יום. "צריכים לתת לצליאקים להתנדב או לתת להם לבחור אם הם רוצים להתגייס באופן רגיל או להתנדב", היא טוענת. "לתרום למדינה זה מאוד חשוב לדעתי, אבל יש פה ערכים שמתנגשים – גם הקטע של לשרת את המדינה וגם בריאות הנפש והגוף זה משהו חשוב גם ואסור לוותר עליו בכזאת קלות דעת".
נציב קבילות החיילים התריע בדוחות כמה פעמים על הצורך בהקפדה על הכללים - לצד שילובם של החיילים עם הצליאק. "חולים אלה הם חסרי כל מגבלה רפואית כל עוד הם מקבלים תזונה המתאימה למצבם", הסביר ב-2016. "עצם ההחלטה לגייס את חולי הצליאק, לאחר שהיו פטורים שנים מחובת השירות, הייתה צעד חשוב לשילובם במערכת הצבאית".
במסר מפורש למפקדי צה"ל, הצהיר נציב קבילות החיילים: "עניינם של חולי הצליאק הוא רפואי ואין להתפשר בו קלה כבחמורה. גורמי הרפואה הדגישו כי התסמינים המיידיים והסכנות ארוכות הטווח בחשיפה לגלוטן אינם ניתנים לכימות ולהערכה של סיכון סביר. על כן יש להקפיד על הספקת מזון מתאים לחולי הצליאק. אין להתעלם ממגבלות שהן מטבע הבריאה, הנובעות מצורכי הבריאות של חולי הצליאק, בעיקר הצורך לספק להם מזון המותאם למצבם הרפואי".
העדויות המדאיגות שעולות מהחיילות והחיילים שחולים בצליאק מעלות שאלות קשות לגבי המוכנות של צה"ל לשלב את הצליאקים במערך גיוסי החובה. הקושי נובע החל במנות שמוגשות להם במטבחים הצבאיים ולעיתים מגיעות עם סכנה לחשיפה לגלוטן, דרך האתגר להסביר את המצב הבריאותי למפקדים, ועד ההתאמות שהצבא נדרש לעשות בשטח. אם אכן הצבא צועד על קיבתו, הוא צריך לספק מזון נטול גלוטן עבור חייליו, בלי פשרות - ולהיכנס מתחת לאלונקה של חולי הצליאק.
תגובת דובר צה"ל: "על אף בקשות חוזרות ונשנות לא הועברו שמות הבסיסים, לכן לא ניתן לטפל במקרים המצוינים בכתבה. ככל שיובא מידע חדש נוכל להתייחס לטענות. יחד עם זאת, יחודדו הנהלים ביחידות השונות במטרה להמשיך ולהבטיח את איכות המענה הניתן לחיילים.
בשנים האחרונות בוצעה עבודת מטה נרחבת בהובלת גורמי מקצוע על מנת לאפשר את שילובם של חיילים בעלי צרכי תזונה ייחודיים, לרבות חולי הצליאק. המעטפת הלוגיסטית אשר נבנתה עבור אוכלוסיית הצליאקים מאפשרת מתן מענה הזנה במגוון רחב של יחידות ותפקידים.
המענה מבוסס על פריטי מזון ייחודיים נטולי גלוטן בשילוב פריטי מזון רגילים באריזתם המקורית בלבד וחמגשיות נטולות גלוטן הכוללות מנה עיקרית מלאה לצד פחמימה וירקות. בנוסף, חיילים צליאקים זכאים לדמי כלכלה מוגדלים באמצעותם ניתן לרכוש פריטי מזון באופן עצמאי להעשרת המענה. ההקפדה על המענה הצליאקי נשמרת על ידי ביקורות תזונה ביחידות השונות הבודקות את איכות המענה הניתן ומבטיחות את רציפותו.
בנוסף, ניתן לדווח על פערים במזון בפניה אל מוקד פניות המזון של חיל הלוגיסטיקה בטלפון: 03-7379345 או דרך תיבת הפניות הייעודית באתר צה"ל".