דאעש ידוע כארגון טרור רצחני, אולי האכזר ביותר מבין כולם. במחקר ראשון מסוגו, קבוצת חוקרים במכללה האקדמית תל אביב יפו, בשיתוף המכון למדיניות נגד טרור, מסיקים שהארגון "אינו בשל פסיכולוגית". לפני שאתם מגחכים או רק מרימים גבה על הביטוי המשונה, הרשו להם רגע להסביר. לדעתם, הגדרת מידת ה"בשלות הפסיכולוגית" של דאעש ושל ארגונים נוספים, תסייע לעולם המערבי לדעת איך להתמודד עם הטרור.

המחקר בוחן פסיכולוגית את ההתנהגות של ארגוני הטרור דאעש, חיזבאללה וחמאס –  ומאפשר לנתח את דפוסי ההתנהגות שלהם. מטרתו להבין את המניעים, הכוונות והיכולות של ארגוני הטרור כדי להצליח להעריך את הסיכון שהם מהווים. כיום, מרבית המחקרים על ארגוני טרור מנתחים מדדים כמו כלכלה, ביטחון, סייבר ותקשורת באותם ארגונים. למרות מחקר רב שקיים על הפסיכולוגיה של המחבל האינדיבידואלי, מחקר על ארגון הטרור כישות קבוצתית כמעט לא קיים.

"יש תיעוד של הפסיכולוגיה של המפגע היחיד. אך כדי להשלים את הבנה שלנו על הטרור, אנחנו צריכים להבין את הפסיכולוגיה של הקבוצה"

ד"ר שולמית גלר, ראשת המגמה לפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב-יפו

"הפסיכולוגיה של המפגע היחיד היא רק חלק מהתמונה"

מה אנחנו באמת יודעים עד כה על המפגע היחיד? או שהוא מת לאחר הפיגוע, או שהוא בכלא, ונעלם. אך הארגון עצמו נותר. ד"ר שולמית גלר, פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה וראשת המגמה לפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב-יפו, מסבירה מדוע חשוב כל כך לנתח את ארגון הטרור כקבוצה. "מהאנליזה הקבוצתית אנחנו מבינים שהאדם הוא נוף קבוצתו, הוא תמיד יהיה חלק מקבוצה", מסבירה גלר.  "גם אם יש תיעוד של הפסיכולוגיה של המפגע היחיד אנחנו טוענים שזו ראיה חלקית וכדי להשלים את ההסתכלות שלנו וההבנה שלנו על התופעה, אנחנו צריכים להבין את הפסיכולוגיה של הקבוצה".

בלוני תבערה הופרחו לעבר ישראל
"חשוב לאפיין את ארגון הטרור כקבוצה". פעילי חמאס לפני שיגור בלוני תבערה לישראל
גון הגיהאדיסט (צילום: רויטרס)
מחבל דאעש "ג'ון הג'יהאדיסט" לפני הוצאה להורג | צילום: רויטרס

לשיטת המחקר החדש, יש להבין תחילה שגם לקבוצה יש אופי שניתן לנתח. "הפסיכולוגיה הקלינית ברובה עוסקת בפרט וברעיון של להסתכל ולקחת את המושגים והתאוריות מקבוצה של בני אדם ולהגיד שיש לה אישיות אופי, זיכרון ומוטיבציות", מסביר ד"ר ערן שדך, פסיכולוג קליני, מרצה בכיר במגמה לפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב יפו. "אנחנו עוסקים בזה כאנשי קבוצות. זה לא מוזר כי מראש זו לא מחשבה אינטואיטיבית להסתכל על קבוצה ולהגיד שיש לה אישיות".

הרעיון למחקר הגיע בשנת 2014, ימי צוק איתן, כשדאעש החלו לשלוט במפת הטרור בעולם. החוקרים ניסו כאנשי אקדמיה להפחית את החרדות שלהם בעקבות הבהלה שנוצרה סביב הארגון הרצחני, ולהפוך אותן למחקר. "ניסינו לחשוב מה זאת התופעה הזאת דאעש? רצינו לחשוב ולתת את הדעת למחשבה הקשה והמפחידה, גם אם היא לא הייתה בגבולותינו".

מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר (צילום: רויטרס)
"בלא מעט מקרים חמאס גם מראה דפוס מורכב". מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר | צילום: רויטרס

צוללים למחקר: כך הוא התבצע

הניתוח של הארגונים מתקיים באמצעות טיפולוגיה (במקור שיטה לסיווג בני האדם לטיפוסי אישיות שונים) בת חמישה ממדים. החוקרים מתבססים על שני מקורות עיקריים: הראשון -  כתבי עת אקדמיים ומהדורות רשמיות של ארגונים לא ממשלתיים (NGO), והשני, פרסומים רשמיים, בשפת המקור, של הארגונים עצמם. התוצאות מראות פרופילים שונים עבור כל אחד מהארגונים מבחינת הבשלות הפסיכולוגית שלהם. מסקנת החוקרים העיקרית היא כי הבנת הפרופיל הייחודי של כל ארגון  תסייע בהתמודדות עם פעולות הטרור שלו.

לדוגמה, מה ההסתברות שארגון מסוים יגיב בתגובה צבאית לסיטואציה מסוימת, לעומת ההסתברות שיפנה לערוצים אחרים. המתודולוגיה מתבססת על שתי גישות: הפסיכולוגיה של הקבוצה, והפסיכולוגיה של הפרט (מבנה אישיות, זהויות, יחסים בין אישיים וכו').

"לי הייתה השערה שאם לא יעצרו אותם, דאעש ישמידו את עצמם. הם החלו להשמיד מעגלים פנימיים כלפי כל מי שסטה מהדרך"

ד"ר ערן שדך, מרצה לפסיכולוגיה באקדמית תל אביב-יפו

"בשלות פסיכולוגית של ארגון היא בעצם כמות האלטרנטיבות שיש לו לבחור במצב מסוים", אומר שדך. "ככל שיש לו יותר אפשרויות, למשל כוח מול כוח או דיפלומטיה מול כוח, ככל שהוא מתעסק יותר באלטרנטיבות, ככה הבשלות הפסיכולוגית שלו גבוהה יותר. שימוש באלימות למשל, היא בשלות נמוכה.  אבו מאזן לדוגמה פונה בכל פעם לאו"ם כדי להגיד שיצביעו נגד ישראל. אפשר לכעוס עליו, אבל בשפה שלנו מדובר בבשלות פסיכולוגית גבוהה יותר".

חיזבאללה ברמת הגולן (צילום: רויטרס, חדשות)
"ארגון משוכלל יותר מחמאס". כוחות חיזבאללה ברמת הגולן‎ | צילום: רויטרס, חדשות

את המחקר דרך מקור הבדיקה השני, הפרסומים של הארגונים עצמם, עשו החוקרים באמצעות תוכנה שסרקה מילות מפתח בכל פרסום. לדוגמה, תכיפות גבוהה של מילים כמו "רצח" ו"כופרים" יכולה ללמד רבות את החוקרים על אופי הארגון. הם עקבו אחרי כל הקרבות שדאעש ניהל באופן כרונולוגי לפי אותם פרסומים כל התקופה. כל תקיפה של כפר או אזרחים, הם תיעדו וניתחו אותה באמצעות שאלות כמו איך התנהגו שם כארגון? האם חסו על האוכלוסייה האזרחית? האם פגעו במכוון בנשים וילדים?

אנשי חמאס ברצועת עזה (צילום: רויטרס)
"גם בחמאס הורגים בוגדים, אבל אצל דאעש זה קיצוני יותר". אנשי חמאס ברצועת עזה | צילום: רויטרס

הממצאים: הארגון שבלט לאורך כל המחקר

הממצאים מראים הבדלים מעניינים ומשמעותיים בין הארגונים, כשהארגון הבולט ברמת האלימות שלו, הוא דאעש. "דאעש מאופיינים מבחינת הסובלנות האפסית שלהם לאחרות, בצורה קיצונית, יש להם אפס סובלנות לאחרות", מציין ד"ר שדך. "היכולת שלהם כארגון לקבל על עצמם עמדות או השקפות או אמונות אסלאמיות שהן לא בדיוק לפי הנרטיב שלהם, היא נמוכה. הם השמידו כל מי שלא בדיוק כמוהם. לי הייתה השערה שאם לא יעצרו אותם הם ישמידו את עצמם. הם החלו להשמיד מעגלים פנימיים כלפי כל מי שסטה מהדרך".

"אצל הנאצים הייתה אכזריות טוטאלית כלפי חוץ, אצל סטאלין לא ראינו אלימות כלפי חוץ. דאעש מזקקת את הרע מכל המאפיינים"

ד"ר ערן שדך, מרצה לפסיכולוגיה באקדמית תל אביב-יפו

שדך מסביר שאומנם גם בארגונים אחרים יודעים להוציא להורג אנשים מבית, אך בדאעש הנטייה הזו חריגה: "אין לדאעש בעיה להוציא להורג. גם בחמאס מוציאים להורג בוגדים, אך הנכונות לפגוע במוסלמים סונים היא יותר קיצונית אצל דאעש וזה מאפיין ייחודי לדעתנו. לא ראינו התנהגות דומה בארגון טרור אחר, גם לא באל-קאעידה. בשימוש של דאעש באלימות, תמיד יש מרכיב אינסטרומנטלי. בסרטונים שלהם הם השתמשו בשיטת 'יראו וייראו', הייתה תכלית. אצל הנאצים הייתה אכזריות טוטלית כלפי חוץ, אצל סטלין אכזריות טוטאלית כלפי פנים, דאעש מזקקת את הרע מכל המאפיינים".

אל-בגדאדי, מתוך התיעוד שפורסם היום (צילום: מתוך סרטון שפרסם דאעש, חדשות)
אבו באכר אל בגדאדי, מנהיג דאעש שחוסל בידי האמריקנים | צילום: מתוך סרטון שפרסם דאעש, חדשות
נסראללה  (צילום: AP)
"חיזבאללה קיבל את הציון הגבוה ביותר בשימוש בכלים דיפלומטיים". מנהיג הארגון חסן נסראללה | צילום: AP

לדברי שדך, מעשי האלימות החריגים מתבטאים גם בהיקף ועוצמת הרצחנות. "זה גם במרכיב הסדיזם, ניתן היה לראות  שיש הנאה פרברטית מאלימות הסדיסטית", הוא אומר. "זה מבנה מופרע ארגונית, האופן שבו דאעש בשונה מחיזבאללה ומחמאס פוגעים באנשיהם".

"בתקופה מסוימת הצלחנו לתעד 38 מאנשיהם שנרצחו על ידם, בתקופה אחרת היו מעל 200 מאנשי הארגון", מציינת ד"ר גלר. "הבנו שאלימות כלפי קבוצת הפנים היא גבוהה יותר מאשר בשני הארגונים האחרים. הם גם גייסו את גורי החליפות שהיו ילדים בני 4 וחצי ו-5. שיעבדו ילדים והכניסו אותם למעגל הטרור בגילאים צעירים. רגע מאוד מפתיע עבורי היה לגלות כי באחד הקרבות כשהם כבשו כפר מסוים  הם חסו על כל תושבי הכפר ולא הרגו אותם. כי זה לא קרה לפני כן. כשהמשכנו לקרוא גילינו שזה קרה כי התושבים קיבלו אותם בברכה".

תחילת עידן דאעש (צילום: Stringer, reuters)
"השמידו כל מי שלא בדיוק כמוהם". פעילי דאעש | צילום: Stringer, reuters

הארגון ה"משוכלל" ביותר והנתון המסקרן על חמאס

במחקר חיזבאללה קיבל את הציון הגבוה ביותר בממד שימוש בכלים דיפלומטיים, בעוד דאעש קיבל גם כאן הציון הנמוך ביותר. בממד ציות לחוק הבין לאומי, חיזבאללה וחמאס קיבלו את אותו הציון. מבחינת הפרמטרים הפסיכולוגיים, מצאו החוקרים כי חמאס, שיותר קרוב לישראל גאוגרפית, הוא הרבה יותר בשל מדאעש. "חמאס כארגון הוא יותר נחות מחיזבאללה שנחשב ארגון משוכלל יותר", מציין ד"ר שדך. "אך בממד האלימות ראינו שבלא מעט מקרים חמאס גם מראה דפוס מורכב. הוא יוזם ופוגע באזרחים בהיקף לא פרופורציונלי, אך גם מגיב להתגרות ישראלית. עם זאת מבחינת ציון הוא מקבל ציון נמוך כי הוא לא מבדיל בין אזרחים לחיילים".

"ארגון שיותר בשל ומפותח יש לו טווח תגובות הרבה יותר רחב. אם נראה ארגונים בצורה יותר עשירה, זה יפתח את היכולת שלנו להתמודד איתם"

ד"ר שולמית גלר, ראשת המגמה לפסיכולוגיה קלינית באקדמית תל אביב-יפו

אך למרות הציון הנמוך שקיבל, החוקרים גילו כי לא מעט פעמים חמאס מנתח וחושב על העוצמה שבה הגיב לתקיפה ישראלית. לדוגמה, אם הארגון טוען שהוא הגיב בצורה פרופורציונלית למתקפה, זה אומר שיש לו בשלות פסיכולוגית – הוא תופס את עצמו כארגון יחסית הגון שמגיב בצורה הגיונית.

למה מידת ה"בשלות הפסיכולוגית" חשובה חשוב ואיך זה יכול לעזור למלחמה בטרור?

ד"ר שדך: "כי אם דאעש אומר אותי לא מעניינים הכללים, אז אנחנו לא יכולים להשפיע עליו דרך קמפיינים או אלמנטים תודעתיים אחרים. אך אם חמאס מבחינתנו מתנהג לפי כללי הגינות, אז אני יכול לתפוס אותו במילתו. ולהפעיל עליו לחץ בינלאומי שמתכתב עם איך שהוא תופס את עצמו וככה יש לנו סיכוי להשפיע עליו".

כוחות חיזבאללה בגבול הגולן הסורי (צילום: AP)
כוחות חיזבאללה בגבול הגולן הסורי | צילום: AP

ד"ר גלר מוסיפה: "אנחנו לוקחים את זה מעולם הקבוצות - ארגון שיותר בשל ומפותח יש לו טווח תגובות הרבה יותר רחב. הוא גם מאופיין על ידי עצמו ככזה שרואה את האחר בצורה עשירה, ולא רק הורג אותו. במובן הזה חלק מהתפיסה שלנו לראות ארגונים בצורה יותר עשירה יפתח את היכולת שלנו להתמודד איתם".

מדוע אלימות היא סימן לחוסר בשלות פסיכולוגית?

"מבחינה פסיכולוגית אלימות הוא פתרון פרימטיבי", משיב שדך. "זה עניין של חינוך, ויכול להיות שיגיד מישהו שזה לא נכון. אבל אנחנו יוצאים מבחינת פסיכולוגית מערבית קלאסית שהפתרון של שיח הוא יותר מתקדם מאשר ירי ואלימות".

לסיום מדגים ד"ר שדך איך מסקנה אחת מהמחקר יכולה להביא לכדי פעולה נכונה בנושא ההתנהלות מול דאעש. "אם אנחנו מזהים שדאעש כארגון משמידים כל מי שלא חושב כמוהם, ניתן מכאן להשתמש בתהליך הגיוס שהם עשו לאירופאים דור שלישי למהגרים נוצרים שהתאלסמו", הוא אומר. "אפשר לנסות  לצמצם את פעילות הגיוס הענפה הזו. כיוון שיש להם 0 סובלנות ומכיוון שהם משמידים גם את אנשיהם, קמפיין באינטרנט שפונה לכל הצעירים האלו ומדבר בצורה גלויה שחופש, חירות ועצמאות יישללו מהם אם הם יתגייסו לדאעש, יכול בהחלט לעזור".