שנה להתפרצות נגיף הקורונה בעולם – והחשש מהלא נודע גובר: השבוע לפני שנה, ב-17 בנובמבר 2019, אובחן חולה הקורונה הראשון בעולם – בסין כמובן. בשנה האחרונה העולם כולו נאבק בהתפרצות המגפה, בהשלכות הכלכליות והחברתיות, בניסיונות למצוא חיסון ודיונים סוערים על דרכי ההתגוננות הטובות ביותר. לאחרונה אירעו התקדמויות חיוביות, בעיקר סביב הניסויים של פייזר ומודרנה, אך גם סיבה אחת משמעותית לדאגה – המוטציות שעלולות להגיע לבני האדם מהחיות ולהפוך את הנגיף לעמיד בפני החיסונים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הקורונה, המגפה שהתחילה ככל הידוע מהעטלף והפנגולין בשוק החיות ה"רטוב" בווהאן שבסין, לא פוגעת רק בבני אדם: גם בעלי חיים מסוימים יכולים להידבק בנגיף ואף ליצור מוטציה של הנגיף – וריאציה שונה לקוביד-19. מומחים מתריעים כי אם הנגיף ישתלט על בעלי חיים רבים מקבוצות שונות, השליטה בהתפרצות תהיה קשה עוד יותר – ואולי בלתי אפשרית. 

מומחים אף הזהירו כי אם לא נצליח להכיל ולבלום את התפרצות המוטציה, העולם יעמוד בפני מגפה שנייה. עד כה למעשה אובחנו רק שני אירועי הדבקה של בני אדם מחיות: ההעברה הראשונית – ככל הנראה מעטלפים ופנגולינים – וההדבקה מהחורפנים, שקיים חשש שהגיעה גם לישראל.

עטלף (צילום: thomas-lipke, ,nsplash)
עטלף. החיה שממנה הכול התחיל | צילום: thomas-lipke, ,nsplash

ההתפתחות בנגיף שנוצרה אצל החורפנים בדנמרק והתגלתה לאחרונה מכונה "צביר חמש": היא זוהתה בקרב 12 איש שחלו, ובתוך זמן קצר מספר הנדבקים כבר עלה ל-200. התפנית עוררה חששות רבים – בעיקר מכיוון שהמוטציה נראתה לחוקרים עמידה לנוגדנים שפיתחו מחלימי קורונה. עד כה המוטציה הספציפית הזו לא התגלתה ביונקים נוספים מלבד החורפנים ובני האדם, אך חוקרים שונים הציעו שמות אפשריים של מינים וזנים בעולם החי שעלולים לפתח מוטציות.

יותר מ-50 זני חיות כבר יצאו חיוביים בבדיקה לזן הדומיננטי של קורונה: מאז תחילת התפרצות הקורונה אובחנו גם חיות בית כנשאיות, כגון כלבים וחתולים, אך הן הפגינו רק תסמינים קלים. לעומתם, החורפנים עלולים לחלות ולמות מהנגיף. גם אם הסיכון נמוך, מדובר בבשורות רעות לכולם וכמובן באפשרות להדבקה.

דאגה פשטה בעולם הרפואה לאחר שמומחים במכון SSI בקופנהגן הזהירו כי "צביר חמש" יכול לפגוע ביעילותו של החיסון אם המוטציה תתפשט. וזאת לנוכח העובדה שהזן החדש מתמקד ב"קוצים" של החלבון, אותה נקודה שבה מנסים לטפל החיסונים כדי למנוע את פגיעת הנגיף בתאים. אולם ביום חמישי האחרון הוציא משרד הבריאות הדני הודעה מרגיעה, שלפיה הערכות ה-SSI המעודכנות טוענות כי הסכנה חלפה: "לא התגלו מקרים חדשים מאז 15 בספטמבר, ועל כן ההערכה היא שהזן נכחד". בעקבות השיפור בנתונים והסרת החשש ממוטציה, זמנית לפחות, חלק מההגבלות שהוטלו בדנמרק לפני שבועיים בוטלו. 

איך החלה המוטציה המסוכנת?

ככל הידוע עד כה, החורפנים נדבקו מעובדים בחוות והנגיף "זחל" חזרה לבני האדם בשינויים גנטיים – דווקא בחלק החשוב ביותר של הנגיף מבחינת החיסון: ה"קוץ" שפוגע בתא. "אם המוטציה היא בחלבון מסוים, שבו מתמקדים החיסונים כדי לעורר תגובה חיסונית, המשמעות שהיא זן הנגיף החדש יופץ בקרב בני אדם והחיסון לא יגן עליהם". אין עדיין הוכחות שאופן פעולת הנגיף השתנתה או שהזן החדש יותר מידבק או יותר קטלני - אך בקהילה המחקרית מודאגים מתרחיש כזה.

החורפנים, כמו קרוביהם החמוסים, ידועים כמי שיכולים להידבק בנגיף הקורונה ולהפגין תסמינים בדומה לבני אדם. מחקר בלונדון כינה את החורפנים "חממה לנגיף". אם דנמרק לא תצליח לבלום את ההתפרצות, אנו עלולים להתמודד עם covid 2.0. קארה מולבק, מנהל זרוע בריאות הציבור והמאבק במחלות בדנמרק, הסביר: "התרחיש הגרוע ביותר הוא מגפה חדשה שמתחילה מאפס – ומתוך דנמרק".

איאן ג'ונס, מומחה לווירולוגיה מאוניברסיטת רידינג באנגליה, הסביר: "ההערכה היא שאם המוטציה אצל החורפנים תהיה עמידה לנוגדנים – היא עלולה לחמוק מהתגובה החיסונית". ניסוי גילה כי המוטציה הגנטית Y453F שהתגלתה בחורפנים כוללת גם שינוי בחומצות אמינו – ונגיפים אלו הצליחו לחמוק באופן חלקי מאחד הנוגדנים שנוסו. 

פנגולין (צילום: 123rf)
פנגולין. חיה נוספת שנחשבת למקור נגיף הקורונה | צילום: 123rf

במילים פשוטות, המוטציה יכולה למנוע מהחיסון להיות אפקטיבי ולמנוע מהנגיף להרוס את התאים. אצל בני אדם, נגיף הקורונה (סארס-קוביד-2) נקשר לחלבון ACE2. אצל החורפנים ישנו רצפטור (קולטן) דומה, שמאפשר לנגיף להיכנס בקלות לתאים – ושם הוא יוצר מוטציה שתגביר את יעילותו. העובדה שחלק מהחיות הללו מתגוררות או נדחסות לקהילות גדולות (כגון חוות חורפנים) מגבירה את הסיכון להתפשטות של המוטציה.

המוטציה הנוכחית מטרידה עוד יותר מכיוון שהמערכות החיסוניות בגוף האדם אינן יכולות להעביר ידע על המאבק בזנים השונים של הנגיף: הגוף מפרש זאת כשני נגיפים שונים לחלוטין, או במילים אחרות – גם מי ששרד את הקורונה לא ערוך מספיק להתמודדות עם הזן שהתפתח אצל החורפנים, וגם החיסון שייוצר וישווק יכול להיות הרבה פחות יעיל.

בחוות בכמה מוקדים בארה"ב, בהם וויסקונסין ויוטה, מתו אלפי חורפנים מהמחלה אך לא התגלו עדויות להדבקה מחורפן לאדם. התפרצויות זוהו גם בהולנד, ספרד, שוודיה ואיטליה – וכמיליון חורפנים הומתו. בארצות הברית נמנעו מהצעד מעורר המחלוקת עד כה. בדנמרק התפטר שר החקלאות בעקבות ההחלטה להרוג 17 מיליון חורפנים, בטענה כי אין לממשלה בסיס חוקי להורות על צעד זה. מפלגות אופוזיציה בדנמרק קראו גם להתפטרות ראש הממשלה מטה פרידרקסן - שהתנצלה בפומבי אך טענה כי המתת החורפנים הכרחית ומבוססת על קביעת גורמי הבריאות.

בחוות החיות לייצור פרוות התנאים רק מגבירים את האפשרות להדבקה בשל הצפיפות והיעדר אור השמש. ג'סמין ריד, דוברת המרכז למניעת מחלות בארה"ב, הסבירה כי החורפן ככל הנראה פגיע יותר מחיות אחרות בשל שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים: "אצל החורפנים במשקים אין גיוון גנטי רב והם דומים אחד לשני מבחינה זו, דבר שיכול להגביר העברה של מחלות. כמו כן, הם לרוב נמצאים בצפיפות רבה".

אילו חיות נוספות עלולות להדביק בקורונה?

משפחת החיות שמעוררת את הדאגה הגדולה ביותר היא משפחת הסמוריים (mustelidae): מדובר ב-50 זנים שונים של יונקים אוכלי בשר. משפחה זו כוללת את הסמורים וגם את הלוטרה, החמוס הגמד, הגרגרן (וולברין) והגירית. המחקר אומנם רק בתחילתו, אך משפחת החיות הזו מסתמנת כפגיעה יותר לנגיפים נשימתיים שפוגעים בבני אדם. הסמור, למשל, נחשב לפגיע במיוחד למחלות נשימתיות – והוא אף משמש פעמים רבות לניסויים בשפעת.

ברחבי העולם ישנן מיליוני חיות בר שחשופות לנגיפים נשמתיים – שועל רקון (משפחת הכלביים), קויפו (נוטריה, סוג של מכרסם), חולדת חזרן (מכרסם), החמוס וזנים נוספים נמצאים בתנאים צפופים שעלולים להגביר את הסכנה. אם הנגיף יהפוך לנפוץ בזנים רבים, עלולה להיווצר שרשרת מוטציות מסוכנת שתפתח את הנגיף – ותקשה על התגוננות ממנו.

מחקר שפורסם בימים האחרונים גילה כי הזן החדש של הנגיף "יכול לקפוץ הלוך וחוזר" לחיות אחרות כמו עכברים, עכברושים, חמוסים ונברנים. סר ג'רמי פאראר יועץ לממשלת בריטניה ויו"ר קרן "וולקאם" אמר כי "החורפנים מדגימים שהנגיף יכול לדלג הלוך וחזר בין חיות לבני אדם, זה סימן ההתרעה מפני האופי ה'מופקר' של הנגיף. זה יכול לקרות לא רק אצל החורפנים אלא גם אצל מכרסמים אחרים. זה עלול לחזור בשנים הבאות לקהילת בני האנוש כמו דלת מסתובבת".

ד"ר פיטר דזאזאק, נשיא ברית ה"EcoHealth", הבהיר: "השורה התחתונה היא שיצירת דרכים נוספות לנגיף נבזי להתפתח היא לא מהלך נכון, אם אין לנו את החיסון עדיין". המומחה הוסיף כי העובדה שחיות רבות מגודלות בתנאים צפופים למען תעשיית הבשר והפרוות מחייבת אותנו לגלות אילו חיות אינן מסוכנות בהיבט הזה.

שורת ניסויי מעבדה שנערכו לאחרונה שללו את האפשרות שחזירים יהיו נשאי קורונה: הבשורה היוותה הקלה גדולה עבור תעשיית בשר החזיר. ד"ר דזאזאק הביע עידוד מכך אך ציין כי העבודה שבוצעה עד כה הייתה מוגבלת – ועלינו להתמקד בניסיון לזהות את החיות שיכולות להיות נשאיות קורונה ולהדביק: "זו עלולה להיות אחת הטעויות הגדולות של המגפה".

גירית יושבת בטבע (צילום: istockphoto)
מעוררת דאגה. הגירית ממשפחת החמוסיים | צילום: istockphoto

באפריל פורסם כי כלבי וחתולי בית אובחנו כחיוביים. בחודשים שלאחר מכן אובחנה גם התפשטות מצומצמת לחיות בר – נמרים, עטלפים וקופים גדולים - וגם בקרב ארנבים ואוגרים, בהיקף מצומצם. בחלק מהמקרים דובר על זנים נכחדים, ולא נשמעה קריאה להמתתם. אותן חיות התגלו כ"מבוי סתום" עבור הנגיף: הן לא הדביקו את בני האדם בחזרה. המקרה של החורפנים שונה, בגלל המוטציה: בדנמרק גילו כי החיות הללו היו המקור לפרץ הדבקות שהחל ביוני.

הארגון העולמי לבריאות חיות, הממוקם בפריז, קרא לממשלות ברחבי העולם לפקח על זנים חשודים – ובראשם החורפנים והשועל רקון – וגם על האנשים שבאו איתם במגע. "הסיכון של חיות פגיעות שיהפכו לשמורה של הנגיף מעורר דאגה ברחבי העולם. המצב עלול להוות סיכון לבריאות הציבור ולהוביל ל'נזילה' עתידית לבני אדם מזנים אחרים.

עכברוש בדירה (צילום: kateafter | Shutterstock.com )
עכברוש. "הנגיף יכול לקפוץ אליהם הלוך וחוזר" | צילום: kateafter | Shutterstock.com

האם חיות המחמד יכולות להוות סכנה?

כלבים וחתולים, וגם נמרים, לרוב סובלים מתסמינים מועטים - והסיכון שהם ידביקו נמוך. המכון לרפואת הציבור והסביבה בהולנד, מדינה שחוותה גם היא כמה מקרי הדבקה מחיות, פרסם הסבר מפורט – במטרה להרגיע את התושבים. על פי חוקרי המכון, כמעט בכל המקרים שבהם כלבים וחתולים חלו – גם הבעלים חלו: "ייתכן שחיות המחמד נדבקו מבעליהן. לא ידוע על מקרים שבהן החיות הללו הדביקו בני אדם, והסיכויים נמוכים".

עוד ציינו כי חתולים יכולים לפתח תסמינים, בעיקר בגיל צעיר. "נוגדנים לנגיף נמצאו בקרב מספר קטן של חתולים, דבר שמעיד על כך שנדבקו בנגיף בעבר". במהלך המחקר המקיף, רק חתול אחד וכלב אחד אובחנו כחולי קורונה ולא רק כבעלי נוגדנים. עם זאת, ציינו, חתולים שגרים בחוות חורפנים נדבקו גם כן - אך לא ברור אם נדבקו מבני האדם או מהחורפנים.

לפי המחקר שבוצע על קהילת החיות הקטנה שנדבקה, לא מצאו הוכחות ברורות לאפשרות שחתולים יוכלו להדביק אחד את השני בסיטואציה רגילה. "האפשרות הזו נצפתה בתנאי מעבדה, אך הסיכון להדבקה בין חתולים נחשב נמוך". גם לגבי כלבים, ההנחה המחקרית היא שהם אינם יכולים להדביק זה את זה – או את בני האדם: "מאוד לא סביר להניח שחיות בית יידבקו בנגיף וימלאו תפקיד בהפצתו – הסיכון הנוכחי קטן מהאפשרות שבני האדם ידביקו זה את זה".

כלב וחתול מחובקים (צילום: SilverblueCat)
חתולים וכלבים. אין חשש, נדבקים אבל לא מדביקים | צילום: SilverblueCat

המומחים בהולנד פרסמו המלצות: במקרה שבו בן בית מפתח תסמינים, "הימנעו מליטופים אינטנסיביים עד לקבלת התוצאות. אל תיתנו לחיה ללקק אתכם או להתכרבל, אך ניתן ללטף אותה. אם הדבר אפשרי, דאגו לכך שבן בית אחר יטפל בחיה – אך היא יכולה לצאת מהבית כרגיל". על סמך הספרות המחקרית, הם העריכו שאם החיה חולה אך אף אחד מבני הבית אינו מראה תסמינים – המשמעות היא ש"ניתן להניח שהחיה לא חולה בקורונה", וניתן להסתפק בהתייעצות עם וטרינר ובשמירה על היגיינה.

"המחקר מראה שחזירים, תרנגולים וברווזים לא יכולים להידבק", הודיע גוף המחקר ההולנדי. "חיות אחרות כגון פרות, כבשים, עיזים, סוסים ועכברים ככל הנראה לא יכולים להידבק – בניגוד לחמוסים וחורפנים". קיימת מחלוקת לגבי היכולת של עכברים ומכרסמים נוספים להידבק בנגיף, והמידע המועט שהתברר בנושא עד כה מותיר סימן שאלה.  

קבוצה אחת של חוקרים בדקה את הפרימאטים – משפחת יונקים שכוללת מאות סוגי קופים ובהם קופי אדם. קופים אלו לרוב חולים במחלות נשימתיות של בני אדם: "אחת ההנחות שלנו הייתה שהקופים הגדולים יהיו בסיכון רב בגלל הקרבה הגנטית לאנשים", אמרה אמנדה מלין, חוקרת מאוניברסיטת קלגארי בקנדה שחיברה את המסמך. במקביל, היא וקבוצת המדענים ביצעו גם מחקר מודל ממוחשב שבדק את החלבון ב"קוץ" של הנגיף.

תוצאות שני המחקרים הללו חיזקו זה את זה, והמסקנה שעלתה היא שקופים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבק. ואכן התגלו שימפנזות שנדבקו בנגיף, ועובדים בפארק קיבאלה העצום באוגנדה הונחו לשמור על מרחק של כתשעה מטרים מהחיות, והמגע המחקרי צומצם. עם זאת, לא התגלו הוכחות ברורות להדבקה של בני אדם.

מחקר נוסף באוניברסיטת טאפטס האמריקנית בדק 22 זנים של חיות בר, וכל 282 הבדיקות שנערכו לחיות חזרו שליליות. 538 חיות בית נבדקו, בהם גם חיות של אנשים שחלו בנגיף: "אף חיה לא הראתה סימנים של נגיף פעיל, אך נמצאו נוגדנים כפי שהם התגלו גם אצל בני אדם. חיות המחמד נדבקו לעיתים אך לא חלו ולא העבירו את הנגיף".

עד כמה חמורה הסכנה של המוטציה?

"קפיצות בין זנים" או "זליגה", בשפה המקצועית Zoonosis, תמיד מעוררים דאגה בקרב אצל המדענים. מדובר בתסריט זהה לאופן שבו החלה התפרצות הקורונה: הנגיף פגע בחיה אחת – עטלף – והגיע בהמשך לבני אדם ויצר מחלה חריפה וחמורה. גם הנגיפים שזכו לשמות שפעת העופות ושפעת החזירים הן דוגמאות לכך: מעבר של המחלה לבני אדם. אך המקרה של החורפנים מדאיג עוד יותר: לא מדובר בנגיף שאינו מוכר אלא בווירוס שהתאים את עצמו להפצה בקרב בני אדם, "קפץ" לחורפנים וכעת מאיים לזנק בחזרה לבני האדם וליצור הדבקה המונית.

סר ג'רמי פאראר, שמייעץ לממשל הבריטי, התייחס לאופטימיות בנוגע לחיסונים לצד החשש מהמוטציות: "אנחנו בצומת דרכים. דרך היציאה מהמגפה היא באמצעות מדע וחדשנות. אנחנו נסתכל בעתיד על ההתקדמויות שאירעו ב-2020 ונגיד שזה היה זינוק משמעותי קדימה עבור המדע. עם זאת אני חושב שהנגיף הוא חלק מהאנושות והוא לא ייעלם במהרה. אני שמח מאוד שיש לנו תרופות וחיסונים שיעזרו לנו להתמודד".

עדיין לא נמצאו הוכחות שהמוטציות בדנמרק מהוות סכנה מיוחדת לאדם. פרופ' ג'ואן סאנטיני מיוניברסיטי קולג' בלונדון אמרה: "החורפן הוא מקרה קיצון אבל זה יכול לקרות אי שם ואנחנו לא נדע על כך". ד"ר מריסה פיירה, אפידמיולוגית מובילה ממכון המחקר הצרפתי Cirad, הסבירה: "בכל פעם שהנגיף מתפשט בקרב חיות הוא משתנה, ואם הוא משתנה יותר מדי בהשוואה לסוג שמופץ בקרב אנשים באותו רגע, המשמעות יכולה להיות שכל חיסון או טיפול לא יעבוד באותה מידה".

נגיף קורונה (צילום: Corona Borealis Studio, Shutterstock)
נגיף קורונה. "בכל פעם שהוא מתפשט בקרב חיות הוא משתנה" | צילום: Corona Borealis Studio, Shutterstock

דאגות דומות צצו לאחר שהתגלה זן נוסף – N439K – על ידי חוקרים באוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד. הזן המרכזי של הנגיף מכונה D614G, אך בסקוטלנד גילו יותר מ-500 איש שחלו במוטציה – שנעלמה במהלך הסגר במדינה אך הופיעה מחדש ב-12 מדינות. ברומניה, נורווגיה, גרמניה ואפילו בארצות הברית אובחנו אנשים שחלו בזן הספציפי, שזוהה לאחרונה. מחלת הקורונה עם מוטציית N439K התגלתה כעמידה בפני נוגדן אחד לפחות שגוף האדם המחלים מייצר. העובדה הזו יכולה לפגוע בטיפולי נוגדנים (קוקטייל תרופות) כמו אלה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל כאשר אושפז.  

"הנגיף שהגיח בווהאן היה כבר 'מוצלח' וחזק מאוד, הועבר בקלות מאדם לאדם וגרם לרבים להרגיש חולים", הסביר פרופ' דייוויד רובינסון מאוניברסיטת גלזגו. "המוטציות שזיהינו עד כה לא משנות באופן משמעותי את הנגיף אך אנחנו לא יודעים איך החיסונים יעבדו ואם יהיה צורך לעצב אותם מחדש". מחקר שטרם פורסם, שבו השתתף פרופ' רובינסון, מתריע: "אם הזנים שמופצים כבר עמידים לאחד הנוגדנים בקוקטייל התרופות, היכולת הטיפולית תוחלש".

הסיבות לאופטימיות - והמחלוקת בקהילה המדעית

המחקרים שנעשו עד כה מראים שנגיף הקורונה יוצר מוטציות בקצב איטי בהשוואה לנגיפים אחרים. השפעת העונתית משתנה בקצב כה מהיר, עד שלעיתים יעילות החיסון יורדת ל-10%. הסיבה: נגיפי השפעת מחליפים במהירות את הקוד הגנטי, ולכן המאבק בהם הוא מתסכל – עד שנוצר חיסון יותר יעיל, המחלה שינתה צורה. חוקרים גילו כי קצב השינוי בקורונה נמוך בהרבה – ועל כן ההגנה של החיסונים צפויה להיות ממושכת יותר.

עד כה התגלו וריאציות (כלומר מוטציות) אך הקוד הגנטי של הנגיף נשאר עקבי ברובו: אם המגמה הזו תימשך, התקווה שהחיסונים יצליחו לכל הפחות לדכא את המחלה תתחזק – ואיתה גם השאיפה לחזור לחיים נורמליים. עם את, ההתפתחויות בדנמרק עלולות לשבש את הכול.

למרות האזהרות, לא כל הקהילה המדעית מייחסת את אותה חומרה לאיום שנשקף מהמוטציה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, המומחה האמריקני הבכיר למאבק בקורונה, טען כי ככל הידוע עד כה הזן שנוצר במוטציות בדנמרק "לא יהווה בעיה עבור החיסונים". עם זאת פאוצ'י לא הקל ראש בסכנה ואמר: "צריך לשים לב לכך, אי אפשר לנפנף את זה".

פאוצ'י, שעבד במרכז הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות במשך 36 שנים, הדגיש: "לא נראה בשלב זה שהמוטציה שזוהתה תשפיע על התגובה החיסונית של הגוף לאחר החיסון. ייתכן שתהיה השפעה על נוגדנים מסוימים – אנחנו עוד לא יודעים זאת בוודאות ובשלב זה נראה שלא מדובר בנושא שיהווה בעיה גדולה עבור החיסונים". 

 

חיסון בריטניה קורונה (צילום: AP)
ד"ר אנתוני פאוצ'י: "נראה שהמוטציה לא תהווה בעיה גדולה עבור החיסונים" | צילום: AP

גם פרנסואה באלו מהמכון הגנטי ביוניברסיטי קולג' בלונדון השמיע טענה דומה לזו של פאוצ'י: "אני לא מאמין שזן שהתאים לחורפנים מהווה סיכון גבוה יותר לבני אדם. אסור לפסול זאת, אך בעיקרון זה לא אמור לקרות ומוטציה זו לא תגביר את ההעברה. איני רואה סיבה שתהליך זה יהפוך את הנגיף לחמור יותר – הסיכון לזליגה לבני אדם הוא "נמוך מאוד מאוד". עם זאת, הבהיר, חריג לדעת בזמן אמת מה קורה כאשר הנגיף "זולג" מחיות לבני אדם והשינוי הגנטי מתחיל: "אנחנו תמיד מגלים באיחור". כך למשל עד כה עדיין לא התברר סופית איך נגיף הסארס-2 עבר מחיה כלשהי לבני אדם – וטרם התגלה סופית באיזו חיה מדובר, למרות מרחק הזמן.

השבוע המגזין הנחשב "נייצ'ר" שיגר צפירת הרגעה זמנית כשהודיע שהמוטציות שהתגלו בחורפנים "עדיין אינן מסוכנות". אסטריד איברסן מאוניברסיטת אוקספורד הבהירה: "המוטציות שאנחנו יודעים עליהן בקשר לחורפנים לא מקושרות עם התפרצות מהירה או עם שינויים בתמותה". איברסן הסבירה כי לא ניתן לקבוע שהמוטציה תפגע ביכולת של תרופות נוגדנים, מהסוג שבהן טופל טראמפ, להשפיע על הגוף.

למרות האופטימיות לגבי יעילות החיסון, מדענים בכירים הבהירו כי יש להרוג את החיות שמהוות סיכון. על רקע הוויכוח המתמשך בדנמרק על המתת החורפנים, הודיע מכון SSI כי השארת החורפנים בחיים מהווה "סיכון ניכר לבריאות הציבור". בסופו של דבר, כאמור, קיבלה הממשלה את עמדה זו למרות התנגדות ציבורית רחבה. 

חורפן (צילום: 123RF‏)
בדנמרק החליטו: מיליוני חורפנים יוצאו להורג | צילום: 123RF‏

טירה גרוב קראוסה מהמכון ציינה כי ב"צביר חמש" התגלו ארבעה שינויים נפרדים ב"קוץ" החלבון של הנגיף: "חלבון הקוץ הוא חשוב מכיוון שהוא משמש לצורך חדירה לתאים ורוב החיסונים ממוקדים בו וייתכן שבעתיד חלק מהחיסונים לא יהיו יעילים. חוקרת נוספת, אמה הודקרופט מאוניברסיטת באזל, שיבחה את ההחלטה להרוג מיליוני חורפנים: "מדיניות רבות היססו והמתינו זמן רב לפני פעולה, וזה עלול להיות מזיק מאוד למאבק בנגיף".

בארגון הבריאות העולמי הבהירו: "הדיווחים מדאיגים אבל צריך להמשיך לחקור ולראות אילו השלכות יהיו. אנחנו רחוקים מאוד מאוד מהחלטה אם למוטציה יש השלכות". עם זאת, בכירים בארגון הביעו חשש מתרחיש ההדבקה מחיות: "אנחנו תמיד מודאגים כשנגיף עובר מבני אדם לחיות ובחזרה לאנשים. בכל מעבר יכול להיווצר עוד שינוי – אנחנו רוצים לעצור את המהלך הזה".

למרות המחקרים הרבים שבוצעו בלוח זמנים צפוף, טרם התברר אם המוטציה החדשה משפיעה על העברת הנגיף, חומרת המחלה או האפשרות להידבק מחדש. בארגון הבריאות העולמי קראו לציבור לא לקפוץ למסקנות והסבירו כי "המספרים כעת נמוכים ודרושות ראיות נוספות". מנגד, מומחים רבים חוששים מהתפתחות סמויה שתתגלה רק בדיעבד - ובעיקר ממעבר בין זנים ובין מדינות. חשש דומה הוביל את ראש הממשלה נתניהו להנחות "לצוד אחד אחד" את החוזרים מדנמרק - בגלל המוטציה שמדירה שינה, ולא רק מעיניו.