"השכן נפטר, הוא היה אח למחצה שלכם", מתארת א', אישה בשנות ה-70 לחייה, את שיחת הטלפון מתושב היישוב שבו גדלה, שבועיים לאחר פטירת השכן בשנת 2015. "זה היה משהו מצחיק, לא הגיוני", היא נזכרת בתדהמתה. בדיקת כרומוזומים שבוצעה בראשית שנת 2016 איששה את השמועה כי אביהם של א' ושני אחיה בגד באימם. מאז, הבגידה שאירעה בשנות ה-60 הפכה למוקד של סכסוך משפחתי סבוך וקרב ירושה מכוער.

לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"כשהיינו ילדים לא עלה בדעתנו דבר כזה", מתארת א'. "כשהייתי בת 20 השכנה ממול אמרה לי: 'אבא שלך נכנס לשכנה, מביא לה חלב וכל מיני מוצרים, וכל השכנים מדברים'. ממש נפגעתי, אמרתי לעצמי - איך זה יכול להיות? כמובן שלא ביררתי וההורים אף פעם לא אמרו כלום למרות שהיו שמועות לא נחמדות".

אביה לא גילה לה דבר על הבגידה ועל אותו בן שנראה שהיה לו מאישה אחרת לפני שנפטר בשנת 2009. "הוא נפטר בפתאומיות כשקיבל דום לב", מספרת א'. "הוא לא הספיק להגיד כלום. אם היו לו כמה שניות אני חושבת שהיה מספר לנו. אני חושבת שפעם אחת הוא ניסה להגיד לי, דיבר איתי עליו, אבל לא רציתי לשמוע".

גילתה את הבגידה, ואז החל קרב מר על ירושה (צילום: 123RF‏)
"כולנו רוצים את הכסף". אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

לאחר קבלת הבשורה א' והאחים נסעו ליישוב שבו גדלו לפגוש את אותו תושב שחשף בפניהם את הסוד שהפך את עולמם. סיפור חייו של השכן שנפטר התברר כטראגי למדי. "אימא ואבא שלו נפטרו והוא נשאר לבד אז טיפלתי בו", סיפר להם התושב. "אם מתחיל קרב ירושה אז כבר אספר לכם את האמת - אתם אחים שלו. כשאני הייתי בן 11, אימא של המנוח הייתה שכנה וחברה קרובה של אימא שלי. היא אמרה לה שזה הבן של אבא שלכם. אימא שלי השביעה אותי לא לדבר כשגילתה לי את זה אז לא דיברתי".

"כשהיינו ילדים זה לא עלה בדעתנו. אמרו לי: 'אבא שלך נכנס לשכנה, מביא לה חלב וכל מיני מוצרים, וכל השכנים מדברים'. ממש נפגעתי, איך זה יכול להיות?"

הדרישה: לפתוח את קברו של השכן

עם העדות המטלטלת שאותו תושב מסר בתצהיר, ובצירוף תצהיר של שכן נוסף מאותו רחוב, הגישו האחים תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה וביקשו צו לבדיקת רקמות. למעשה ביקשו האחים מבית המשפט להורות על פתיחת קברו של השכן לצורך בדיקת התאמתו הגנטית אליהם.

"התייעצנו עם כל מיני אנשים מה לעשות", מספרת א'. "בהתחלה ביטלתי את כל הרעיונות ואמרתי: 'שטויות, עזבו אותי'. אימא שלי חלתה בסרטן ואבי טיפל בה במסירות עד יום מותה, ובכל זאת בשיכון תמיד דיברו. דווקא אדם דתי שקרוב אלי מאוד אמר לי: 'אתם אוכלים מרורים, לפחות תדעו מה מגיע לכם על פי החוק'. אז פנינו לעו"ד בעז קראוס שהבנו שהוא המומחה בתחום".

בשלב זה פנו האחים לעו"ד בעז קראוס, באמצעותו הגישו באוקטובר 2015 תביעה נגד מדינת ישראל שתשובתה הגיעה כעבור שלושה חודשים. נכתב שם כי המנוח רשום כרווק ותחתיו לא רשומים ילדים, וכי קיימות דגימות שלו בארכיון הפתולוגי של אחד מבתי החולים כתוצאה מבדיקות מסוימות שביצע בחייו. לפיכך, אין צורך לפגוע בכבוד המנוח ולפתוח את קברו, והמדינה משאירה את שיקול הדעת לבית המשפט.

"אבא העניק לאישה הזאת מתנה"

בפברואר 2016 התרצה בית המשפט ונתן צו המורה על ביצוע בדיקת רקמות. אלא שבחודש אפריל התרחשה תפנית חדה, כשבני דודו של המנוח מצד אמו ביקשו להצטרף להליך בטענה שהם יורשיו. זמן קצר לאחר מכן הגיעו תוצאות הבדיקה. אמנם לא ניתן היה לבצע חלק מסוים בבדיקה, אולם בבדיקת הכרומוזומים שהשוותה בין השכן ואחד מאחיה של א' - נקבע בסבירות של יותר מ-99% כי הם אכן אחים.

"שאלתי אותו כמה פעמים אם הוא בטוח", משחזרת א' את שיחת הטלפון שבה בישר לה עו"ד קראוס על התוצאות. "זו הייתה תדהמה. לא האמנתי שזה יקרה, שהבדיקה המדעית תאשש את זה". אלא שאפילו שהתוצאות שירתו את האינטרס המשפטי של א', הן גם הוכיחו למעשה שאביה בגד באמה. "לא היה לי כעס על אבי", משתפת א'. "הדברים הללו היו כל כך מזמן, הייתי נערה והיום אני אחרי גיל 70. כשזה התעורר בשיכון בזמנו זה הפריע וכאב לי מאוד בשביל אימא, אבל אחר כך זו לא הייתה סוגייה בחיים שלנו".

גילתה את הבגידה, ואז החל קרב מר על ירושה (צילום: 123RF‏)
האב לא הכיר בשכן כבנו בכל ימי חייו. אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

"אבא היה אדם טוב ורחום", היא ממשיכה. "אחותי ניסתה לדבר איתו על זה כשהתעוררו השמועות והוא הכחיש. זה לא היה מוזר, הוא מאוד אהב ילדים ואנשים בכלל. הוא היה לוקח ילדים תחת חסותו כשוליות ולימד אותם. הוא היה האנדי-מן כזה שעוזר לכולם ולא היה אדם בשיכון שלא אהב אותו. הוא היה גבר יפה, רדפו אחריו נשים רבות בשיכון והיו פרצי קנאה של אימא שאני זוכרת".

א' לא מוכנה לוותר על דמות האב האוהב, המסור וטוב הלב שהכירה בחייה, ובשיחתנו מנסה לשזור את סיפור הבגידה בדמות שהכירה. "אם מתברר שככל הנראה היה רומן, זה מתאים לאופי החם שלו", היא אומרת. "אין לי ספק שהוא העניק מתנה גדולה לאותה אישה שהיא ובעלה לא הצליחו להביא ילדים. היא רצתה ילד וזו בעיניי מתנה גדולה מאוד, מעבר לכל השטויות שמדברים היום".

"רדפו אחריו נשים רבות בשיכון והיו פרצי קנאה של אימא שאני זוכרת"

כבוד המת לפני בצע כסף?

אלא שתוצאות הבדיקה ממש לא מצאו חן בעיני בני הדודים שהצטרפו להליך. הם ביקשו מהשופט לבטל בדיעבד את החלטתו לערוך את הבדיקה הגנטית ולהתעלם כליל מתוצאותיה. הם טענו כי חוק מידע גנטי קובע כי על מנת לבצע בדיקה גנטית ללא הסכמת הנבדק על בית המשפט להיות משוכנע כי יש סיכוי סביר כי ישנם קשרי משפחה וכן לשמוע התנגדויות.

עוד טענו בני הדודים כי עדויות השכנים שהביאו האחים לא מספיקות כדי להוות "סיכוי סביר" והן בגדר שמועה בלבד. לדבריהם, הצו לביצוע הבדיקה ניתן לפני שלקחו חלק בהליך והתנגדותם לא נשמעה. כמו כן, בני הדודים הטילו דופי בתוצאות הבדיקה עצמה וטענו שהדגימות פגומות.

בני הדודים גם ביקשו מבית המשפט לראות בהם כמי שמנסים להגן על כבודו של המת מול בצע כסף של האחים שצצו לפתע אחרי לכתו. לתפיסתם לא היה צורך בביצוע הבדיקה מכיוון שהיא נתבקשה ממניעים כספיים ולא ממניעים אישיים, ובניגוד לרצונו של אביה של א' שלא הכיר בשכן כבנו בכל ימי חייו ולא דרש שתקבע אבהותו.

גילתה את הבגידה, ואז החל קרב מר על ירושה (צילום: 123RF‏)
"נדהמתי. לא האמנתי שזה קורה". אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

אביהם של א' ואחיה אכן התכחש באופן רשמי לאותו הבן כל ימי חייו. בצוואתו כתב כי הוא מוריש את רכושו לאשתו, ואם היא איננה עוד בין החיים אז לשלושת ילדיו. מיותר לציין כי האב לא ציין בצוואתו את הבן מהרומן עם אותה שכנה, אותו גידל כבנו יחידו בעלה של השכנה.

בעיני בני הדודים אפשר לראות באביהם של האחים מי שוויתר על אבהותו. לטענתם, קביעת האבהות תפגע למעשה בכבודו של המנוח, שכן תהפוך אותו לממזר מאחר והוריו היו נשואים לאחרים בשעה שהתנהל הרומן.

"זכות הקניין של החי לפני כבוד המת"

"שלא יבלבלו את המוח", מגיבה א' לטענותיהם ומתעקשת כי לא מדובר בשאלה של כסף או כבוד. "הם גם לא היו בקשר איתו. הם רוצים כסף ואנחנו רוצים כסף. זה נכון, אני לא מנסה לייפות את זה. פעם הכבוד היה יותר חשוב אבל הוא כבר אבד עם השמועות שרצו. כרגע מה שנותר זו הירושה ויש חוק במדינה שקובע שאח למחצה יורש יותר מאשר בני דודים".

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בן ציון ברגר, אמנם עמד בהחלטתו על כך שהצו לביצוע הבדיקה ניתן כחוק וכי הייתה התשתית הראייתית למתן הצו. עם זאת, הוא למעשה קיבל את עמדת בני הדודים בשאלת הכסף מול הכבוד.

"פעם הכבוד היה חשוב אבל הוא כבר אבד עם השמועות. אני לא מנסה לייפות את זה, אנחנו רוצים את הכסף"

"לאחר שערכתי את האיזון בין האינטרסים כאמור לעיל, אני קובע כי ידו של האינטרס שעניינו שמירה על כבוד המנוח ובני משפחתו על העליונה", כתב ברגר. "לפיכך, חוות דעת המומחה על תוצאותיה לא תישקל כראייה במסגרת התביעה דנן, ומתייתר הצורך לדון בתוצאותיה". בשל אותה פגיעה בכבוד המנוח, השופט קבע כי התביעה לקביעת האבהות נדחית.

"תגיד קדיש, אבל אל תבקש כסף"

"הזכות לרשת היא זכות קניינית המעוגנת בחוק יסוד", מסביר עו"ד בעז קראוס, מומחה לדיני ירושה המייצג את האחים. "בהתנגשות בין קניינו של האדם החי לבין שיקולי כבוד שלאחר המוות יש להעדיף את זכות הקניין הטומנת בחובה אף את זכות הירושה. אם לא כן, נמצא עצמנו במדרון חלקלק שבו זכות הקניין של האדם החי תכורסם בגין שיקולים ערטילאיים ולא בר קנייניים".

"הנקודה החשובה היא מה שאמר שופט בית המשפט לענייני משפחה שחזר בו מהחלטתו", טוען עו"ד אורי צפת, פרקליטם של בני הדודים. "לא תמיד בית המשפט צריך לעשות משפט אלא יש גם שאלות של מוסר, כבוד ויחסים בין בני אדם. הכל תמורת בצע כסף לכאורה. אנחנו כופרים בכך שהאחים בני משפחה, עדויות השכנים בעינינו הן שמועות שקריות שגם לא נחקרו. לא הייתי מעולם בדיון בבית המשפט השלום מול השופט ברגר, לא התנהל משפט".

עו"ד בעז קראוס
עו"ד בעז קראוס

"הבדיקה לא הייתה חוקית מלכתחילה והשופט חזר בו מהעניין", מוסיף עו"ד צפת שמטיל ספק גם באמינות הבדיקה שבוצעה. "המומחה שמונה על ידי בית המשפט כותב במפורש כי לא ניתן לבצע סיווג רקמות ל-DNA שמונפק מבלוק פראפין, כיוון שה-DNA המופק שבור ולכן תבחין זה לא בוצע. בוצעה בדיקת כרומוזים שבה גם אתה יכול להיות אח שלי, רק בגלל שיש לנו אב קדמון משותף עשרה דורות אחורה".

בחוות הדעת מציין המומחה כי ההסתברות למציאת התאמה כזו בכרומוזומים היא אחד לעשרת אלפים, אך פרקליטם של בני הדודים לא מכיר בסבירות הגבוהה שהמנוח והתובעים אכן אחים למחצה. "מה עם האדם ה-11,000?", הוא תוהה. "זו לא סבירות לתוצאות של ירושה, אולי לתוצאה אחרת. אם אתה רוצה להגיד עליו קדיש תגיד עליו קדיש, אבל אל תבקש תמורה כספית".

בשלב זה עולה פרקליטם בני הדודים עולה למתקפה נגד התובעים: "הם עדיין לא הוכיחו שמי שהם דורשים מבית המשפט להכיר בו כאב של השכן הוא בכלל אבא שלהם. האחים לא באו מכוחם אלא מכוח אבא שלהם. אני כופר בזה שהתובעת היא הבת שלו". ואולם כשנשאל אם יש בידיו ראיות, הפרקליט לא הציג כאלו.

בדיקת רקמות (אילוסטרציה) (צילום: 123RF‏)
ביקשו מביהמ"ש להורות על ביצוע בדיקת רקמות. אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

"אביהם של האחים התכחש למנוח בחייו ולא הוריש לו חלק בצוואה בחייו, אי אפשר לבוא אחרי המוות ולטעון ככה", מציין פרקליטם של בני הדודים בניסיון להדוף את הטענה לפיה גם לקוחותיו נגועים בבצע כסף. "זה לא בצע כסף כשהם היורשים על פי דין. יש פה התערבות מבחוץ אחרי שהמנוח והוריו כבר לא בחיים. יש קצת סדר בעולם ובחיים - מי שרוצה בצע כסף זה הם. למרשי זה מגיע בדין, לא רצנו אחרי הכסף הזה".

כשעו"ד של בני הדודים נשאל אם השכן המנוח עניין את בני הדודים בחייו, כשלא עמדה ירושת הכסף על הפרק, הוא משיב: "הם היו איתו בקשר, איזו שאלה, אבל מה זה קשור בכלל. דין יכיר במשפט העברי, שבית המשפט העליון מכיל אותו, קובע שאם האב הכיר בבן כבנו אי אפשר לומר יותר שהוא ממזר".

"מי שגידל אותו ונישק אותו הם אימא ואבא שלו - לא אבא של האחים. הוא הכיר בו ואביהם מעולם לא הכיר בו", מדגיש פרקליטם של בני הדודים בעודו חושף גרסה חדשה ובלתי מגובה בראיות לסיפור: "כשאביהם בגד עם אמו של המנוח, אביו של המנוח בגד באמם במקום ללכת לעבודה. זה משתמע, זה שכב עם זה וזה שכב עם זה".

הכדור עובר לעליון

לאחר פסיקת השלום האחים ערערו לבית המשפט המחוזי על ההתעלמות מהבדיקה הגנטית. בבית המשפט התחוללה דרמה של ממש. בדעת הרוב, שכתב השופט סארי ג'יוסי, הוא למעשה צידד במידה רבה בעמדת בני הדודים כי תצהירי השכנים לא מבססים "סיכוי סביר" לקשרי משפחה וקבע לגבי אותן עדויות כי "ספק רב אם אכן מקיימות רף ראייתי מינימלי".

"הורות הליקופטר", מועיל או מזיק? (צילום: רויטרס)
"היו שמועות לא נחמדות, אבל לא ביררתי". אילוסטרציה | צילום: רויטרס

אלא שלמרות זאת, השופט ג'יוסי החליט להפוך את החלטת בית משפט השלום. השופט קבע כי גם אם לא היה מקום לתת צו לביצוע הבדיקה, מרגע שבוצעה לא ניתן להתעלם מתוצאותיה. הוא הוסיף כי העיקרון המנחה בחוק הירושה הוא שקרבה גנטית מזכה בירושה על פי דין, אלא אם ישנה צוואה שאומרת אחרת.

במקרה הזה השכן לא הותיר אחריו צוואה ולכן השופט לא קיבל את טענת בני הדודים כי החליט למעשה להוריש את רכושו ליורשיו החוקיים באותה נקודת זמן. עוד קבע השופט כי לא ניתן לראות באביהם של האחים כמי שהתכחש לבנו ולא ניתן לראות באב שגידל את השכן כאביו המאמץ שכן לא בוצע אימוץ כדין. לבסוף החליט בית המשפט לקבל את הערעור ולהורות לבית משפט השלום לקחת בחשבון את הבדיקה הגנטית בהחלטתו.

אלא שההחלטה התקבלה רק ברוב דעות ולא פה אחד בהרכב של שלושה השופטים. השופטת עפרה ורבנר כתבה בדעת מיעוט כי לבית המשפט חובה לעשיית צדק. לדבריה, לא נכון היה לאשר את ביצוע הבדיקה מבלי לשמוע את עמדתם של היורשים החוקיים באותה העת וכי לא ייתכן שהאחים שתבעו ייהנו מפרי המחדל שבית משפט השלום גם הודה בו ותיקן אותו בהחלטתו.

שופטי, בית, משפט, עליון, דיון, עתירה, נגד, נתניהו (צילום: רויטרס)
בית המשפט העליון יכריע. ארכיון | צילום: רויטרס

ואולם משהתקבל הערעור, החליטו בני הדודים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט אישר את הערעור בפני הרכב של שלושה שופטים והוא צפוי לקיים דיון בפרשה ב-24 בדצמבר. בני הדודים מעלים שאלות של דיני ראיות, אך גם את השאלה העקרונית של העדפת כבוד המת, הוריו והוריהם של האחים שתבעו, על פני דיני הירושה הגנטיים-כספיים היבשים.

"בתי משפט דוחים את האמת מפני הצדק", סבור עורך הדין של בני הדודים. "פירוש הדבר הוא שכשהאב נחשב אב, התוצאה היא שהילד ממזר. זו השאלה פה - האם יעדיפו את הצדק על מה שטוענים שזו האמת".

אולם את המשפחה המפורקת שום פסק דין לא יכול לאחות כעת. "אין ספק שהיינו דואגים לו, ככה אבא שלי חינך אותנו", אומרת א' על השכן המנוח שהתגלה כאח למחצה. למרות שהאחים לא חיפשו אותו בימי חייו, היא מוסיפה בעצב: "היינו מתקרבים, שואלים ומבררים. שמעתי שהוא היה דומה לאבא שלי, אומרים שגם פיזית למרות שלא ראינו את זה, אבל בתכונות ובכישורים שלו כן. אני מנסה גם ללמוד יותר על חייו".

דבר אחד בפרשה הסבוכה כבר ברור. מי שהיה ערירי בחייו, בודד כל כך בעולמו, מעסיק את בני משפחתו הרבה יותר לאחר מותו. את הצער שיש לשער שהיה מנת חלקו בחייו הבודדים לא ניתן לתקן. הפרשה המתנהלת בבתי המשפט מרחיקה ומסכסכת את בני משפחתו אלו עם אלו עוד יותר, כשהצדדים לא מכים על חטא שחטאו לאותו אדם ערירי בחייו.