יעקב בוזגלו תמיד ידע שהמשפחה שלו נועדה לגדולות: "כשהילדים היו קטנים אמרתי להם: 'תזכרו מה שאבא אומר לכם, יבוא יום ואנחנו לא נישאר סתם משפחת בוזגלו, אנחנו נהיה מעצמה'". והיום הזה באמת הגיע. הבוזגלו'ס – יעקב, חני וארבעת הבנים, אור, אסי, אוהד ואלמוג - הפכו למעצמת הכדורגל המפורסמת בישראל, ואז הגיעו הכלות.

"הייתה לי שיחה עמוקה עם כל כלה שנכנסה אליי הביתה", מספר יעקב.

זה בעצם מקצוע בפני עצמו לא?

"חד משמעית. צריך להכין להם ארוחות בזמן, ולתת להם את המנוחה שלהם. לא לבוא ולהיות סתם עוד איזו מישהי שיושבת בצד, אלא להתערבב עם כולנו. זה ה'בוזגלואיות'. מטבע הדברים, הנשים שמצטרפות חייבות להתאים את עצמן. אם יש חריגות או חריקות אז כמובן שאני מעיר".

משפחת בוזגלו (צילום: החדשות12)
הכלות של משפחת בוזגלו | צילום: החדשות12

הכלות למשפחת בוזגלו מכנות את יעקב שייח', ויש לכך סיבה טובה. על פי התקנון שלו, כל גבר צריך אישה שתעשה בשבילו הכול. עדי בוזגלו, נשואה לאסי ומגדלת עימו שלושה ילדים, מעידה שהכניסה למשפחה לא הייתה פשוטה. "אישית, בהתחלה היו לי הרבה פיצוצים איתו", היא אומרת על יעקב.

"עדי זאת אחת שבאמת היה לי קשה להכיל אותה", מסכים יעקב. "לקחתי אותה לכמה שיחות וגם אמרתי לה בצורה חד-משמעית – תקשיבי, את גדולה על אסי בכמה דרגות. אמרתי 'אסור לאסי להתחתן איתה', אשכרה ככה. היא הייתה באה אליו בטענות, אומרת לו שהוא כל הזמן ישן, זה לא התאים לה".

גם מירן, אשתו של מאור ואימם של ארבעת ילדיהם, הייתה "קצת בעייתית" בסטנדרטים של יעקב. "היא מסוג האנשים שרוצים שליטה אבסולוטית בכל המרחב שיש להם", הוא טוען. "זה קצת נוגד את הרצונות שלי ואת הדרך שלי".

מה זה אומר להיות אשת כדורגלן בעיניך?

"אשת כדורגלן זה להיות איתו 24/7. ברגע שאתה בא הביתה ואין לך אוכל טוב, ואין לך אישה עם חיבוק וחיוך ותמיכה ומיטה חמה, אז חבל על הזמן. קח לדוגמה אישה של טייס, היא רואה אותו פעם בחודש. אז אם היא לא תיתן לו את התענוגות שהוא מצפה לקבל ממנה, אז מה היא שווה לו בכלל? אין להן ברירה, כי אם הן רוצות לשמור על הבית שלהן, מטבע הדברים הן חייבות לעשות את זה – לכבד את הגבר, לדעת גם להבליג, לוותר".

הלו יעקב, זה קצת בעייתי מה שאתה אומר. בכל זאת אנחנו תכף ב-2021.

יעקב: "מי רוצה להיות שווה, אנחנו לא שווים בכלום. היא יולדת, אז גם אני אלד? הרי אם רוצים שוויון אז שוויון זה בהכול, אבל יש טבע. הטבע לא מאפשר את השוויון".

היא יכולה לבוא ולהגיד 'אני לא רוצה להיות האישה הקטנה של הכדורגלן שמכינה לו אוכל, מטפלת בילדים, מאכילה ומסיעה'.

יעקב: "100 אחוז, זכותה לא לרצות. אז אם אני מבין אותה נכון – היא לא רוצה שתהיה לה משפחה משלה. אז לי מתאים משפחה משלי ותודה רבה. הקפה היה על הכיפאק, אני גם שילמתי אותו - ביי".

האם אתה מודע לביקורת שיכולה להישמע ונשמעת?

יעקב: "ביקורת ממי? מאישה שתבוא ותגיד לי 'אני רוצה להיות שווה לך'? בסדר, בואי תהיי שווה לי. בלדבר כולם גדולים. היא יכולה לעשות מה שאני עושה? לא. אני יכול לעשות מה שהיא עושה? לא. אז איפה השוויון. אם היא יכולה ללמד אותו יותר טוב לכדרר או לבעוט לשער - בכיף, בואי נראה".

מירן מסבירה מה המשמעות של להיות אשתו של שחקן כדורגל ממשפחת בוזגלו: "זה כל היום להכיל, כל היום לנסות לרפד ולחזק ולהיות הכתף. אני יכולה להיגמר מבפנים אבל אני חייבת להראות לו שהכול בסדר. כל הזמן אומרים 'אשתו של', אבל אני הכי גאה – כן, אני 'אשתו של'. לא יעזור, השם של מאור הולך לפניו".

לא מפריע לך המעמד של הנשים במשפחת בוזגלו?

מירן: "אני חייבת להגיד שעד לפני שנה הייתי רק עם מאור. רק במקצוע שלו, רק בכדורגל, חיה ונושמת את זה ברמה שהרגשתי כבר שאני לא מצליחה להכיל יותר".

אז את אומרת – אני אשת הכדורגלן החדשה.

מירן: "אם מצאתי את הדברים שעושים לי טוב, ואני שמחה ורגועה ומאושרת אז הוא הכי מאושר בעולם. הוא אומר לי – 'את קורנת, איזה כיף'. חברה לקחה אותי לשיעור ניסיון של ריקוד על עמוד. זה ישר זורק אותה למשהו מאוד מיני, כאילו חשפנית, אבל זה ממש לא שם. והוא אמר 'אני לא רואה בזה משהו רע'. וכל האחים אמרו לו 'איך אתה נותן לה לעשות את זה?'. אז הוא אמר 'זה באמת נראה קצת לא טוב, אם זה משהו שלא ממש מושך אותך אולי עדיף שלא'".

היית רוצה שהבת שלך תהיה אשת כדורגלן?

מירן צוחקת: "לא, היא צריכה להיות אישה של טייס. לא חלמתי או האמנתי שאני אתחתן עם מישהו שקשור לכדורגל, אבל כך רצה הגורל".

"יש פה עניין של ויתור על קריירה"

הדיון על חיי המשפחה נמשך, והבנים של יעקב מצטרפים להסברים. "אני חושב שהנשים של הבוזגלואים מתמודדות עם גברי אלפא. עוצמתיים, חמי מזג", אומר אוהד. אסי מוסיף על כך: "זה נקרא ללמוד את הבעל, ועם השנים זה נהיה יותר ויותר טוב". מאור מספר על האחריות הרבה והקשיים של אשת כדורגלן: "זה לבשל כל היום, להיות מסביב לילדים, וזה תחזוקה של בית ולנסות לשלב עבודה".

"זה לא קל להיות אשת כדורגלן", מוסיף אלמוג. "התמודדות המנטלית מאוד קשה. אבל להיות אישה של אחד מבני משפחת בוזגלו זה עוד יותר קשה. על אחת כמה וכמה. והיום הן עומדות במקום הנכון".

"יש פה איזשהו עניין של ויתור", מודה חני, אשתו של יעקב. "למשל אם אני רוצה קריירה, אז בוא נגיד שקריירה לא עשיתי". היא ממשיכה ומספרת: "שאלו אותי את מי מהילדים שלי אני הכי אוהבת, אמרתי שאת יעקב. הוא גם סוג של ילד. הוא באמת שייח', הוא לא אוהב לעשות שום דבר. את רוב הדברים אני הייתי עושה".

עדי צוחקת ומסבירה: "יעקב זה השייח'. הוא לא יכול בלעדיה. אם היא הולכת ל-10 דקות הוא מתקשר: 'חני אני רעב'. אני תמיד אומרת שהיא צריכה להדליק משואה".

לא הכל נוצץ

במבט מבחוץ נראה שהכול מצחיק ונוצץ בבית משפחת בוזגלו, אולם המצב לא תמיד כזה. נטליה, אשתו של אלמוג, ועדי חשפו בשנים האחרונות התמודדות קשה עם הפרעות אכילה.   

"בחרתי לשתף את כל עם ישראל במה שחוויתי ובסוג של שקר שחייתי בו 15 שנים", מספרת עדי. "כילדה אני זוכרת את עצמי גונבת ממתקים ואוכלת בסתר ומעלימה ראיות. התביישתי".

"גם אני חשפתי הפרעות אכילה, אבל בצורה הפוכה מעדי, הייתי אנורקסית", מספרת נטליה. "הכול קרה בלידה הראשונה. רציתי לרדת במשקל - פתאום שקלתי 50, אחר כך 48, וזה המשיך לרדת ולא עצר, והייתי מבסוטית מזה. בסוף שקלתי כמעט 40 קילו".

וגם גירושים היו במשפחה. פאני בוזגלו-בר מוחא מציגה עצמה בפנינו כ"אקס בוזגלו", אחרי שהייתה נשואה לאוהד: "חזרתי לעיר המגורים שלי שגדלתי בה ואני עדיין אצל ההורים. יש פתאום משברים באמצע החיים, קורה שמתגרשים ואפשר לעשות את זה גם בדרך טובה. אפשר להישאר גם חברים למרות מחלוקות. אני בזוגיות חדשה כבר שלושה חודשים, עם שופט כדורגל. נשארתי בתחום איכשהו".

משפחת בוזגלו (צילום: החדשות12)
חני בוזגלו והציור לזכר הבת שמתה בלידה | צילום: החדשות12

ואולם, הטרגדיה הקשה ביותר במשפחת בוזגלו התרחשה לפני שנים, עוד לפני שאלמוג נולד. "יש לי ארבעה בנים אבל הייתה לי גם בת", מספרת חני. "בחודש התשיעי אמרתי ליעקב 'מה זה, הייתי צריכה כבר ללדת אבל אני לא מרגישה את הילדה'. הגעתי לבית החולים ושלחו אותי הביתה. אחרי שבוע קיבלתי צירים. בתוך שתי דקות ילדתי לבד והילדה החליקה החוצה. כשהיא נולדה היא כבר הייתה מתה".

"החזקתי אותה וזה היה קורע לב", מוסיפה חני. "לא רציתי להיפרד ממנה. החזקתי בובה ביד. חיבקתי אותה נישקתי אותה ואמרתי לה שאני מצטערת. יעקב התחיל לצעוק 'קחו את הילדה, היא תשתגע' ורק ככה הם לקחו אותה. זה ישב עליי כל החיים, עד לפני ארבעה חודשים. רציתי לעשות סגירת מעגל, אז ציירתי ציור של התינוקת שלי. היום זה מאחוריי ויש לי את הציור שאני שומרת לעצמי".