"המשטרה ביצעה פעולות אסורות": המבקר בדוח חריף על משטרת ישראל
מבקר המדינה מצא כשלים חמורים באופן שבו השתמשה המשטרה בכלים טכנולוגיים לביצוע האזנות סתר • הדוח אמנם מתמקד בשנים 2021-2016, אך מציין כי למעשה הליקויים לא הוסדרו עד היום • לפי המבקר: "אם לא נאזן בין לחימה בפשיעה לפגיעה בזכות לפרטיות, ההשלכות יהיו קיצוניות"


דוח מיוחד שמפרסם מבקר המדינה תוקף כשלים חמורים ומתמשכים בשימוש של משטרת ישראל בכלים טכנולוגיים לצורכי האזנות סתר והשגת נתוני תקשורת. הדוח, שפורסם היום (שני) על ידי המבקר מתניהו אנגלמן, מתמקד בשנים 2021-2016 ומצביע על פגיעה משמעותית בזכויות האזרחים לצד היעדר פיקוח ובקרה מספקים. הבדיקה החלה בדצמבר 2020 והואצה בעקבות פרסומים תקשורתיים בינואר 2022.
"הליקויים בדוח יסודיים ומשמעותיים והם מחייבים תיקון מערכתי אצל גופי אכיפת החוק", מסר המבקר אנגלמן. "הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות על ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים, בין היתר בשל פעולה ללא הסדרה מספקת בחקיקה וללא אישורים משפטיים מתאימים".
הדוח מצביע על גידול דרמטי בשימוש בכלים טכנולוגיים בשנים האחרונות. לפי הדוח בשנים 2021-2016, בעקבות אימוץ תפיסת "השיטור הגבוה" ו"השיטור החכם" על ידי המשטרה, חל גידול חד של מאות אחוזים במספר התקנות האזנה מסוגים מסוימים. אלא שגידול זה לא לווה בהתאמה של המסגרת החוקית והפיקוח.

הליקויים המרכזיים שמצא המבקר
פגמים בהתנהלות המשטרה:
- חקיקה מיושנת: לפי הדוח, "החקיקה הקיימת בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים (חוק האזנת הסתר וחוק נתוני תקשורת) מיושנת ואינה מותאמת ליכולות הטכנולוגיות המודרניות". המבקר קבע שהמשטרה השתמשה בכלים בעלי פוטנציאל פגיעה עמוק בפרטיות ללא חקיקה ייעודית, בעוד שהמחוקק לא קידם תיקוני חקיקה חשובים למרות הצורך הדחוף.
- אישור כלים ללא חוות דעת משפטית: שורה של כלי האזנה אושרו לשימוש בידי חטיבת הסייבר של המשטרה ללא חוות דעת משפטית בכלל. בנוסף, לגבי שורה נוספת של כלים ופעולות שאושרו על ידי המשטרה נקבע בדיעבד כי הם חורגים מסמכות המשטרה.
- הפעלת כלי מרכזי ללא אישור: כלי טכנולוגי מרכזי (שאינו מזוהה בדוח) הופעל מאות פעמים בשנת 2016 למרות שהחקיקה סביבו לא הוסדרה, ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה וללא כל דיון משפטי בעניין. רק לאחר התפוצצות פרשת פגסוס בתקשורת קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי חלק מהיכולות חורגות מסמכות ואסורות לשימוש.
- היעדר מערכות בקרה: לא הייתה מערכת סדורה לניטור חריגות בזמן אמת, לבקרה על תוצרים אסורים ולהשמדה של חומרים שהופקו שלא כדין.

כשלים בשרשרת הפיקוח:
- הייעוץ המשפטי לממשלה: לא התקיים דיון עקרוני בשאלה האם השימוש בכלים הטכנולוגיים לצורכי אכיפה הינו חוקי. במקרים מסוימים לא היה בידי גורמי הייעוץ המשפטי מידע מלא על היכולות הטכנולוגיות.
- הפרקליטות: במקרים מסוימים, נציגי הפרקליטות התייחסו לפעולות האכיפה באמצעות הכלים הטכנולוגיים כמותרות על פי חוק - עוד לפני שהכלים אושרו משפטית על ידי היועצת המשפטית לממשלה.
המלצות המבקר לתיקון הליקויים
- מבנה ארגוני ותהליכי עבודה: כמקובל עבור המבקר אנגלמן, שנמנע מהטלת אחריות אישית, הוא מדגיש כי הדוח נעשה בראייה מערכתית ואינו מתמקד בבעלי תפקידים ספציפיים אלא בכשלים במבנה הארגוני ובתהליכי העבודה. לפי הדוח, "האחריות מוטלת בעיקר על משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, והייעוץ המשפטי לממשלה".
- איזון הזכות לפרטיות: "האתגר הוא לאזן בין לחימה בפשיעה לפגיעה בזכות לפרטיות", הדגיש המבקר בהודעתו. "אם לא נדע לאזן, ההשלכות יהיו קיצוניות - או שמערכת האכיפה תפעל ללא ריסון וייפגעו ערכים דמוקרטיים, או שהפשיעה תתגבר ותצא משליטה".
- השלמת תיקוני חקיקה: הדוח קורא לפעולות תיקון מיידיות מצד המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, השר לביטחון לאומי ושר המשפטים. כמעט ארבע שנים לאחר שהבעיה התגלתה בינואר 2022, תיקוני החקיקה הנדרשים עדיין לא הושלמו, והכלי הטכנולוגי שהושעה לאחר פרשת פגסוס עדיין לא קיבל אישור לחזרה לשימוש.
- סיום עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית: באוגוסט 2023 הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות של ועדת חקירה לבחון את התנהלות המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי בנושא השימוש בכלים קיברנטיים, לרבות תוכנת פגסוס. למעלה משנתיים לאחר הקמתה, הוועדה עדיין לא פרסמה את ממצאיה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה בתגובה לדוח כי "מה שנעדר מן הדוח הוא גם תפקידה של הכנסת, שבפשטות כשלה לאורך שנים בתפקידה כגוף מפקח על השימושים בהאזנות סתר ובקבלת נתוני תקשורת".
תגובת המשטרה
מהמשטרה נמסר: "כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת בוצעו ע"י המשטרה כחוק, מכוח צווים שיפוטיים ועל פי פרשנות משפטית. דוח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת ועדת מררי. כלל לקחי דוח מררי יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד ב-2023. פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים המיושמים בדקדקנות והובהרו נהלים ותהליכי עבודה.
"משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלוונטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול עפ"י חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון".
