כבר לא סטארטאפ ניישן? מספר העובדים צנח ב-20% בשנתיים

ישראל אוהבת לחשוב על עצמה בתור "סטארטאפ ניישן", אבל נתונים חדשים מבהירים עד כמה הדימוי הזה הולך ומתרחק מהמציאות: דוח חדש שפרסמה אתמול (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מראה שב-2024 מספר משרות השכיר בחברות הסטארטאפ בישראל צנח ב-13% בשנה וביותר מ-20% בשנתיים. במקביל התכווץ גם מספר חברות הסטארטאפ הפעילות ביותר מ-15%. הירידה הזו התרחשה דווקא בשעה שמשקיעי ההון סיכון הזרימו כ-12 מיליארד דולר על הסטארטאפים הישראליים - זינוק של 18% שהראה שהמלחמה לא פגעה בהגעת הכסף.

הדוח החדש, שמבוסס על נתוני מע"מ וביטוח לאומי אמיתיים, מצייר תמונה מטרידה על מצב חברות הסטארטאפ בישראל. דוחות סטארטאפ ניישן סנטרל (SNC) ושל לאומיטק ו-IVC מהשנה החולפת כבר הראו שההשקעות בהייטק המקומי מתמקדות במספר הולך ומצטמצם של חברות, אבל נתוני הלמ"ס מוסיפים מימד חדש: לא רק שפחות חברות מושכות את הכסף – גם פחות אנשים עובדים בסטארטאפים, שמספרם הולך ומתמעט.

למה זה חשוב

• דור העתיד של ההייטק בסכנה: החדשנות הישראלית היא משאב לאומי והסטארטאפים הם הביטוי שלו. הצמצום המטריד במספר הסטארטאפים עלול להפוך בעוד מספר שנים למחסור בחברות הייטק גדולות שמעסיקות אלפי עובדים.
• חשש לפגיעה בהכנסות ממיסים: פחות חברות הייטק מקומיות גדולות עלול להוביל לפחות משרות הייטק איכותיות בעתיד. לאור הנתח הגדול מההכנסות ממיסים שמשלמים עובדי ההייטק הדבר עשוי להוביל גם לקיפאון או לפחות להאטה בקצב הגידול של ההכנסות ממיסים.
• פחות סטארטאפים - פחות אקזיטים: האקזיטים של ההייטק הישראלי מספקים בוננזת הכנסות ממיסים. אקזיט הענק של Wiz צפוי להכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל כהכנסת מס חד-פעמית שנלקחה בחשבון בתכנון תקציב 2026.
• איתות מסוכן למשקיעים: נתוני השנה האחרונה מראים שחלק הולך וגדל מההון שמושקע בהייטק הישראלי הולך להשקעות המשך בחברות שהמשקיעים כבר משקיעים בהן. הירידה במספר הסטארטאפים עלולה להגביר את המגמה, לייצר פחות הזדמנויות השקעה ולאותת למשקיעים הזרים שהמעיין הישראלי מתייבש.

צמצום של 5,000 משרות בשנה אחת

נתוני הלמ"ס על הירידה במספר המשרות מתייחסים רק לסטארטאפים, לא לכלל ענף ההייטק הישראלי. אבל הם מגיעים בשעה שמספר העובדים הכללי בענף תקוע כבר שלוש שנים על 400 אלף איש. מה שברור הוא שב-2023 וב-2024 – שנות המהפכה המשפטית והמלחמה – קרה משהו משמעותי בסטארטאפים עצמם.

• ב-2022 הועסקו בסטארטאפים 41.4 אלף איש, ב-2023 המספר ירד ל-37 אלף, וב-2024 רק 32.4 אלף – ירידה של כמעט 5,000 משרות בשנה אחת.
• הירידה במספר העובדים מתרחשת במקביל ל"משבר ג'וניורים": ירידה חדה בגיוס של עובדים מתחילים שמחפשים את המשרות הראשונות שלהם בתעשייה. חברות מעדיפות להעסיק עובדים מנוסים יותר, שיכולים לתרום מיד, במקום להשקיע בפיתוח דור צעיר.
• במקביל, גם הבינה המלאכותית משנה את התמונה. חברות רבות מספרות שהן מצליחות לעשות יותר עם פחות אנשים, בעזרת כלי AI שמבצעים משימות שבעבר דרשו עובדים נוספים.
• גם החברות הבשלות – אלו שכבר עברו את שלב הפיתוח והחלו למכור – בהאטה. מספר החברות ירד ב-6.6%, ומספר העובדים שלהן ב-2.5%, והן מעסיקות 80% מכלל העובדים בסקטור.
• למרות הסינון הקפדני של העובדים בסטארטאפים - ואולי דווקא בזכותו - השכר דווקא עלה: ב-2024 השכר הממוצע בסטארטאפים עלה ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת, ל-27.2 אלף שקל.

יותר סטארטאפים נסגרים מנפתחים

בשנתיים האחרונות, 2023 ו-2024, המגמה של סגירת סטארטאפים החמירה באופן דרמטי. כבר תקופה ארוכה שמדברים בהייטק הישראלי על בעיה ביצירת דור חדש של חברות שייקחו את הענף קדימה. מספר החברות שנסגרות עולה על מספר הפתיחות מדי שנה מאז שנת 2016, ועל פניו אין פסול בכך שחברות "ישרפו" כספי משקיעים וייסגרו, אבל הנתונים של השנתיים האחרונות היו חריפים במיוחד.

• 15% מהסטארטאפים הפעילים ב-2024 נסגרו באותה שנה – שיעור גבוה במיוחד. רק 414 חברות חדשות נפתחו, לעומת 655 ב-2022. בלמ"ס מציינים שהנתונים עוד עשויים להשתנות כי חברות רבות משתהות ונרשמות באיחור במע"מ ובביטוח לאומי.
• בשנתיים האחרונות בלבד, 2023 ו-2024, נסגרו 1,318 חברות סטארטאפ – כמעט רבע מסך החברות שנסגרו מתחילת המדידה של הלמ"ס ב-2011.
• 57% מכל הסטארטאפים שנפתחו בין 2011 ל-2024 כבר נסגרו או השהו את פעילותם – יותר ממחצית החברות שניסו את מזלן.
• רק שני תחומים צומחים: ביטחון וסייבר. כל שאר תחומי הפעילות של הסטארטאפים בדעיכה – יותר חברות נסגרות מאשר נפתחות. תחום הסייבר גייס 36% מסך גיוסי ההון (3.8 מיליארד דולר) למרות שהוא כולל רק 7% מהחברות.

פער השכר שמשפיע על מקום העבודה

עובדי הייטק שמחפשים שינוי עומדים בפני בחירה: להצטרף לסטארטאפ מבטיח שעובד על טכנולוגיה מרגשת ומחלק אופציות, או לחברת הייטק גדולה ומבוססת שמציעה יציבות. לפני המלחמה, הבחירה הייתה כנראה יותר עניין של תחושת בטן והימור על העתיד. עכשיו, עם אי-הוודאות הכלכלית והביטחונית, הפער בשכר של 15% בין שני המסלולים הופך להיות שיקול משמעותי יותר.

• השכר הממוצע בסטארטאפ הוא 27.2 אלף שקל, לעומת 31.9 אלף שקל בחברות ההייטק המבוססות. הפער של 4,700 שקל בחודש מסתכם ב-56,400 שקל בשנה – סכום לא מבוטל כשמתכננים משכנתה או חיסכון לעתיד.
• גם בתוך עולם הסטארטאפים יש פערים גדולים. חברות קטנות עם עד 10 עובדים משלמות בממוצע 23.5 אלף שקל, בעוד שחברות גדולות עם מעל 50 עובדים משלמות 31.9 אלף – בדיוק כמו בהייטק המבוסס. זה אומר שככל שהסטארטאפ גדל ומתבגר, השכר עולה.
• לא צריך לדאוג לעובדי הסטארטאפים: הם עדיין מקבלים שכר שגובהו פי 2.1 מהשכר הממוצע במשק, שעומד על כ-13.2 אלף שקל.

איפה באמת נמצאת סטארטאפ ניישן

העובדה שההייטק הישראלי מתרכז באזור המרכז ובתל אביב בפרט אינה מפתיעה, אך נתוני הלמ"ס מבהירים עד כמה הריכוזיות הזו משמעותית: 74% מחברות הסטארטאפ ו-80% מהמשרות בסטארטאפים מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז.

• במחוז תל אביב פועלות 2,002 חברות סטארטאפ – 45% מכלל החברות במדינה. במחוז המרכז פועלות 1,336 חברות נוספות – 30% מסך החברות.
• השכר הממוצע של סטארטאפיסט בתל אביב הוא 29.8 אלף שקל, הגבוה במדינה. במחוז מרכז השכר הממוצע הוא 25.9 אלף שקל, ובדרום רק 21.2 אלף – פער של 40% בין המרכז לפריפריה.
• מחוזות צפון, דרום וירושלים מרכזים ביניהם רק 18% מהחברות (כ-820 חברות), ובהם השכר נמוך משמעותית מבמרכז. חיפה, שנחשבת למרכז טכנולוגי, מרכזת רק 7% מהחברות עם שכר ממוצע של 23.6 אלף שקל.