המלחמה בין ישראל לחמאס משפיעה על כל חלקי המשק, כולל על הקטר של הרכבת: תעשיית ההייטק. בישראל גאים מאוד בעובדה שהצליחו להצמיח כאן בעשורים האחרונים מספר חברות הייטק ענקיות הפועלות בכל העולם, אבל בשביל לבנות את דור החברות של המחר צריך לדאוג לכך שכיום קמות מספיק חברות צעירות שיוכלו להתפתח.
• ברקע המלחמה: ההשקעות בהיי-טק הישראלי ירדו ב-15%
• כמה סיבות לאופטימיות לגבי ההייטק ב-2024, בערך
• "2024 הפכה לשנה שתקבע את עתיד ההיי-טק הישראלי"
בזמנים של השקעות, האינטואיציה אומרת שהראשונות להיפגע יהיו החברות הקטנות יותר, אלו שגייסו פחות כסף ופועלות עם פחות עובדים. החברות הללו רגישות במיוחד לטלטלות בשוק: זה שיש להן פחות עובדים אומר שיש להם פחות אנשים שיפצו על ההיעדרות של מכויסי המילואים; והכסף המועט יותר בחשבון הבנק אומר שיש להם פחות אפשרויות להתפתח. התוצאה היא חשש גדול שהחברות הצעירות בשלבים המוקדמים - מה שמכונה סיד ופרה-סיד - ייפגעו במיוחד מהמצב הכלכלי החדש שיצרה המלחמה, ודור שלם של חברות ילך ויעלם.
המציאות הרבה יותר מורכבת. דוחות שפרסמו מכוני המחקר שעוקבים אחר ההתרחשויות בהייטק המקומי מציירים כל אחד תמונה שונה. דוח של מכון המחקר SNPI העלה כי במהלך 2023 נרשמה ירידה חריפה של 45% בהשקעות שזרמו לחברות בסבבי ההשקה המוקדמים. לטענת החוקרים, נתוני ההשקעות בסבבים המוקדמים - הן המספר הסבבים והן בסכומים שהושקעו - מעידים על פגיעה של ממש ביזמות הישראלית.
"המשבר החריף מאז המלחמה"
"השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד לתעשיית ההייטק הישראלית בעקבות המיתון הגלובלי ואי-היציבות המקומית", אומר מנכ"ל SNPI אורי גבאי. "משבר זה רק הלך והחריף מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, עם התגברות חוסר הוודאות והתרחקות המשקיעים מהשוק הישראלי".
לדברי גבאי, "מי שנפגעו מכך בצורה הקשה ביותר הם הסטארט-אפים הצעירים. הסנטימנט האנטי-ישראלי והחשש של משקיעים זרים להשקיע בישראל בתקופה מתמשכת של חוסר יציבות, עלולים להביא לפגיעה חמורה בתרבות היזמית הישראלית, שמהווה את מקור העוצמה המרכזי של ההייטק המקומי".
לפי חוקרי SNPI, הפגיעה נובעת משילוב בין חוסר נכונות של משקיעים להשקיע בשלבים מוקדמים בהם הסיכון רב יותר, ובין העדפה של יזמים פוטנציאלים למשרות בטוחות יותר בחברות גדולות על פני יזמות. "הסטארט-אפים הצעירים הם הבסיס שממנו צומחות חברות הטכנולוגיה הגדולות של העתיד", אומר גבאי. "תנועת מלקחיים שתביא לסגירת סטארט-אפים רבים מחד ולקצב לא מספק של פתיחת סטארט-אפים מאידך – יפגעו לטווח ארוך בחוסנו של ההייטק ואיתו בכלכלה הישראלית כולה".
"הדור החדש של החברות זהיר יותר"
דוחות אחרים לסיכום 2023 כמו הדוח המשותף של לאומיטק ו-IVC וזה של סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) היו דווקא אופטימיים יותר. לפי נתוני לאומיטק ו-IVC, היקפי הגיוסים המוקדמים (Seed Rounds) טיפסו ברבעון הרביעי ל-220 מיליון דולר ב-31 סבבים - לעומת 150 מיליון דולר ב-41 סבבים ברבעון השלישי.
"אנחנו רואים במגמה החיובית לאורך הרבעונים סימן מעודד במיוחד על רקע הרגישות הגבוהה יחסית של החברות הצעירות לאתגרי המלחמה", אמר מנכ"לית לאומיטק מיה אייזן צפריר. "בעיקר בהיבט ההשפעה הגדולה יחסית של גיוס כוח אדם למילואים בחברות הקטנות והרזות יותר. בדומה לתהליכי צמצום והתייעלות שעוברות החברות הבוגרות, אנחנו רואים שהדור החדש של החברות שנפתחות יוצאות כבר לדרך בגישה יותר זהירה בכל הקשור לזמינות הכסף, תוך התנהלות מדודה יותר סביב הוצאות והשפעתן על ה-runway (פרק הזמן שהכסף שגויס יכול לתמוך בפעילות השוטפת - ש"ר)".
ב-SNC הסתכלו על גיוסי ההון עבור כל 2023 וציינו כי הירידה בהיקף ההון שהוזרם לחברות בשלבים המוקדמים קטנה יותר מזו שנרשמה בחברות הבוגרות יותר. כך, הכסף שהושקע בחברות בסבבי סיד ופרה-סיד ירד ב-43% לעומת שנת 2022 בשעה שההון שהוזרם לחברות בשלבי הביניים של סבבי A ו-B ירד ב-66% וזה שהושקע בחברות השלבים המאוחרים של סבב C ומעלה ירד ב-56%. לטענת חוקרי SNC, הדבר מעיד דווקא על שמירה על יציבות מרשימה מצד החברות הצעירות בזמן המשבר.
"הכסף מושקע יותר בסלקטיביות"
הסתכלות לאחור זה חשוב, אך שאלת המפתח היא מה חושבים המשקיעים, שהכסף שלהם הוא זה שמניע את גלגלי החברות. "השקעה בחברות צעירות ברגע הזה עושה הרבה שכל", אומר רועי אלדשטיין, שותף מנהל וסמנכ"ל כספים ותפעול בקבוצת Team8.
"אנחנו נמצאים ברגע שבו כסף מושקע בצורה הרבה יותר סלקטיבית", הוא מסביר. "אלה לא הזמנים של לפני שנתיים כשהריבית היתה נמוכה, הכסף היה זול והיה ניתן להשקיע הרבה יותר בהרבה יותר חברות. עברו הימים שבהם שני יזמים עם מצגת קיבלו ישר 5 מיליון דולר. משקיעים משמעותית זהירים יותר, וזה גורם לכך שחברות צעירות חייבות להיות טובות יותר".
המציאות הזו גורמת לאלדשטיין להיות אופטימי לגבי החברות הצעירות ב-2024: "חברות שעשו עבודת עומק ונבנו על תשתיות נכונו ובדקו היטב את המוצר שלהן ואת שווקי המטרה שלהן - נראה אותן לא רק שורדות אלא פורחות. חברות שלא עשו את זה ונבנו על בסיס לא מספיק יציב, לצערי פשוט ייסגרו".
על רקע הטלטלה שעובר ההייטק הישראלי, סקטור הסייבר מצליח לשמור על עמידות. "בעשר השנים האחרונות התבצעו בתחום הסייבר כ-100 סבבי גיוס הון ראשוני מדי שנה. 2023 לא היתה שונה ואני צופה שכך יהיה גם ב-2024", מעריכה הילה זיגמן, מנהלת שותפה בקרן ההון סיכון Cyberstarts. "איומי הסייבר ממשיכים לגבור, במיוחד לאור הצמיחה של טכנולוגיות AI וחוסר היציבות הגיאו-פוליטית שאנחנו נמצאים בה בשנים האחרונות. באותו אופן, גדל הביקוש לטכנולוגיות הגנה חדשניות, ולחברות שיודעות להסתגל במהירות למציאות המשתנה. הפגיעה בביזנס תהיה מינימלית, גם אם נראה שינויים בהערכות שווי וגיוסים, כי הביקוש לפתרונות אבטחה ימשיך להביא להשקעות רבות בתחום".
"אי אפשר להתעלם מזה שהמלחמה הזאת מקשה במיוחד על חברות צעירות", ממשיך אלדשטיין. "חלקן עובדות רק עם חצי הצוות שלא גויס למילואים, וזה אכן מאתגר. מנגד, אלו שנשארו במקומות העבודה מבינים את גודל השעה ונותנים משמעותית יותר".