השתלטות זרה? הקרנות הבין-לאומיות הפכו למשקיעות הדומיננטיות ביותר בסייבר הישראלי

תעשיית הסייבר הישראלית שברה השנה שיא של גיוסי הון עם 4.4 מיליארד דולר בהשקעות, לפי הדוח השנתי של קרן YL ונצ'רס שהתפרסם אתמול (שני). אבל המספרים חושפים מגמה משמעותית: לראשונה קרנות ההון סיכון הזרות, רובן אמריקאיות, עקפו את הקרנות הישראליות והפכו לדומיננטיות ביותר גם בשלבי ההשקעה המוקדמים ביותר (הסיד) בחברות הסייבר המקומיות.

סקטור הסייבר הוא לב ליבו של ההייטק הישראלי וכבר היום מושך אליו את עיקר ההשקעות בענף - מה שכבר העלה לא פעם את החשש מריכוזיות או תלות גבוהה מדי. הדומיננטיות העולה של המשקיעים הזרים, על רקע המלחמה המתמשכת והמצב הגיאו-פוליטי המורכב, מעלה סימני שאלה לגבי הכיוון שאליו צועד הסייבר המקומי.

אור סלום, אנליסטית ב-YL ונצ'רס וכותבת הדוח, דוחה את החשש. "הקרנות הגלובליות תמיד היו פה", היא אומרת, "הן פשוט נכנסו בשלבים מאוחרים יותר. היום הן מבינות שהתעשייה הישראלית יודעת לבנות חברות ענקיות שמובילות בעולם, כמו Wiz, קייטו נטוורס ו-Cyera, ולכן הן רוצות להיכנס מוקדם יותר כדי להחזיק יותר אחוזים". לדבריה, הכסף הזר מגיע דווקא מתוך אמון ביזמים הישראלים ובמה שהם יוצרים.

חברות הסייבר AI משכו שני שלישים מההשקעות

חלק מהעוצמה של הסייבר הישראלי נעוץ בהסתגלותו למגמות טכנולוגיות חדשות. נתוני Startup Nation Central שפורסמו אתמול מראים שבינה מלאכותית (AI) הופכת לגורם דומיננטי בענף, כאשר ההשקעות בחברות שפועלות בצומת שבין סייבר ל-AI כמעט הוכפלו תוך שנה. לפי הנתונים, הנתח של חברות אלו מעוגת ההשקעות בסייבר זינק משליש לשני שלישים בין 2024 ל-2025.

"אנחנו רואים איך ה-AI מאפשר חידושים בתחומים שלא היה אפשר לחדש בהם עד עכשיו", אומרת סלום, ומוסיפה שהטכנולוגיה מאפשרת להפוך פתרונות קיימים לטובים הרבה יותר - וגם להתמודד עם מצוקת כוח האדם בתחום.

הטוב משני העולמות - או "אמריקה תחילה"?

על רקע הדומיננטיות הגוברת של הקרנות הזרות מצביעה סלום על העלייה בפופולריות של מודל השקעה מסוג "ספליט סיד" - שיטה שבה קרן ישראלית וקרן אמריקאית משקיעות יחד בסטארט-אפ בשלב המוקדם. "היזם מקבל את הטוב משני העולמות", היא טוענת, "המומחיות והליווי הצמוד של הקרן הישראלית שמבינה את השוק המקומי, לצד האפשרויות וההשקעות העתידיות של הקרנות האמריקאיות הגדולות ורשת הקשרים שלהן בשוק האמריקאי". לדבריה, YL ונצ'רס עצמה מאמצת את המודל הזה בהשקעות האחרונות שלה.

אך המשקל הגדל של המשקיעים הזרים בסקטור הסייבר מעלה שאלות לגבי המחויבות שלהם להשארת מוקד הפיתוח בישראל והגדלת מצבת העובדים בארץ. בעולם שהופך לפחות ופחות פתוח ועם מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ, קשה להתנער מהחשש שהמשקיעים האמריקנים ירצו להעביר את היזמים והפיתוח קרוב יותר אליהם.

סלום מתעקשת שהחששות לא מבוססים. "החברות שגדלות פה נמצאות פה. המטה שלהן פה, מרכז המחקר והפיתוח פה, והטאלנט נמצא כאן", היא אומרת. לטענתה, ההחלטה להקים סטארט-אפ בישראל היא אמירה בפני עצמה, והקרנות הזרות מכבדות את הבחירה הזו ולא רוצות לשנות אותה. "הכסף האמריקאי נכנס לחברות בישראל כי הם מאמינים שמה שהישראלים עושים - הם עושים נכון. והם לא רוצים לשנות להם את זה".