אתרי האינטרנט הם המקור המרכזי לצריכת חדשות עבור הציבור הישראלי, אך הרשתות החברתיות והטלוויזיה קרובות אליהם מאוד במקומות השני והשלישי - כך עולה מדוח מיוחד שחיבר המכון הישראלי לדמוקרטיה על הרגלי הצריכה והאמון של הציבור בתקשורת. הממצאים מצביעים גם על רמת אמון גבוהה יחסית של הציבור ביכולתו להבחין בין פייק ניוז (חדשות כזב) ובין דיווח חדשותי מבוסס עובדות. כמו כן הוא כולל ממצאים מעניינים על מי שהישראלים תופסים כאחראים העיקריים להפצת פייק ניוז ועל רמת האחריות שהם מייחסים לגורמים פוליטיים.

לפי הדוח, קרוב לשני שלישים (63%) בודקים חדשות באתרי אינטרנט על בסיס יומי. אחריהם מדורגות הרשתות החברתיות כמקור החדשות העיקרי עבור 59.5% מהמשיבים, הטלוויזיה (58%) האפליקציות וואטסאפ וטלגרם (52%), רדיו (36%) ועיתונות מודפסת (16%). הממצאים מבוססים על סקר שבוצע בקרב הציבור היהודי בישראל בחודש פברואר וכלל כ-600 משיבים. לפי המכון, ממצאי סקר מקביל על הרגלי הצריכה בקרב הציבור הערבי יפורסמו בהמשך.

ערוץ הטלוויזיה במקום הראשון בישראל לצריכת חדשות הוא חדשות 12, ש-51% ציינו אותו כמקור העיקרי. הערוץ השני בשכיחותו הוא ערוץ 14 עם 20%. במקום השלישי חדשות 13 וכאן 11 עם 13% כל אחד. כשבוחנים מהו המקור העיקרי והמשני לצריכת חדשות ניצב ערוץ 12 במקום הראשון עם 72.5%, במקום השני חדשות 13 עם 45%, במקום השלישי כאן 11 עם 37% ובמקום הרביעי ערוץ 14 עם 30%. בקרב צופי ערוץ 14 כמעט רבע דיווחו שאין להם ערוץ משני לצריכת חדשות.

פייסבוק היא הרשת החברתית השכיחה ביותר לצריכת חדשות כמקור העיקרי או כמקור משני (72%). אינסטגרם במקום השני עם 46.5%. אחוז המשתמשים ב-X (לשעבר טוויטר) כמקור עיקרי או משני: 12% בלבד. כשני שלישים (65%) מכלל המדגם משתמשים בוואטסאפ לצריכת חדשות ו-44% משתמשים בטלגרם לצריכת חדשות.

שיעורי אמון נמוכים ברשתות החברתיות

האמון הממוצע בכלל המדגם עבור כלי התקשורת הינו 46%. שיעור האמון הגבוה ביותר ניתן לכאן 11 (60%); אחריו חדשות 12 (54%); חדשות 13 (46%); וערוץ 14 (35%). אם בוחנים את האמון בערוץ בקרב צופיו בלבד אזי ערוץ 14 זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר: 85%. בקרב צופי הערוצים האחרים, רמת האמון נותרת גבוהה מאוד ונעה סביב 70%.

מעל 60% ממשתמשי וואטסאפ וממשתמשי טלגרם כאחד נותנים אמון בקבוצות של משפחה, חברים או עמיתים לעבודה. לעומת זאת קבוצות שמנוהלות בידי פוליטיקאים או עיתונאים זוכות לפחות אמון: 47% בטלגרם ו-39% בקבוצות וואטסאפ. רק 45% העידו כי הם נותנים אמון ברשתות החברתיות שמהן הם צורכים חדשות.

חילוקי דעות בשאלת האחריות

הדוח מעלה ש-56% מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות. עם זאת, רמת הביטחון שונה בחלוקה לפי מחנות פוליטיים: בקרב מזדהי השמאל 72% מאמינים ביכולתם, בעוד שבמרכז אלו 56% ובימין 54%. למרות רמת הביטחון השנויה במחלוקת, 70% מהמשיבים אמרו שמעולם לא התחרטו על שיתוף מידע לא מבוסס בקבוצות או רשתות חברתיות.

הדוח הצביע גם על נתונים מעניינים בשאלת האחריות לחדשות כזב (פייק ניוז): כרבע סבורים שאנשים רגילים שמשתפים תוכן ברשתות חברתיות הם האחראים העיקריים. כ-20% הטילו את האחריות על פעילי מפלגות ומקורבים למנהיגים פוליטיים ואחוז דומה הצביעו על גורמי חוץ שמעוניינים להשפיע על דעת הקהל בישראל.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים, בימין התשובה השכיחה ביותר (28%) לגבי האחראים להפצת פייק ניוז הייתה "אנשים רגילים". בקרב מצביעי מרכז, האחריות התחלקה במידה כמעט שווה של כ-25% כל אחד בין "אנשים רגילים" ובין "פעילי מפלגות ומקורבים לגורמים פוליטיים". בקרב מזדהי שמאל, האחריות התחלקה במידה שווה של כשליש לכל אחד בין פעילים פוליטיים למנהיגים פוליטיים.

בקרב מצביעי ימין 16% סברו שהאחריות העיקרית להפצת חדשות היא על עיתונאים, בעוד שבקרב מצביעי מרכז רק 8% ציינו עיתונאים ובקרב מצביעי שמאל הם זכו לשיעור זניח.

"הפגיעות שלנו לדיסאינפורמציה מאוד גבוהה", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שערכה את הסקר. "יש כאן שרשרת: ישראלים מספרים לעצמם וסומכים על עצמם שהם יודעים להבחין בין אמת לפייק, והם גם לא מתחרטים על תכנים ששיתפו. זאת בניגוד לכל מה שידוע ממחקרים על דיסאינפורמציה, ובניגוד לחרטה של חלק גדול מהציבור על צפיה בסרטוני זוועה. הישראלים מציגים ביטחון מופרז, חולים בשתפת ולא מודעים לכך".