משבר גיל המעבר? הנתונים המטרידים לגבי מצב ההייטק הישראלי

ההייטק הישראלי נמצא בתקופת מעבר, אומר אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central (או SNC בקיצור), עם פרסום עיקרי סיכום הרבעון השלישי של 2025 לענף. הנתונים משקפים שתי מגמות שב-SNC מזהים כמנוגדות: מחד, ירידה חדה במספר העסקאות להשקעת הון בחברות הסטארט-אפ הישראליות – מנגד, פעילות מיזוגים ורכישות תוססת.

התובנה העיקרית שעולה מהנתונים הללו ומנתונים דומים שמתפרסמים היום מתוך הדוח הרבעוני של לאומיטק ו-IVC היא של מיקוד ההשקעות במספר הולך וקטן של חברות סטארט-אפ, בעיקר בתחום הסייבר. אלו גורפות יותר ויותר מכספי המשקיעים – ומשאירות את יתר הסטארט-אפים הישראליים להילחם על פירורים.

המשקיעים נמנעים מחברות חדשות

לפי SNC, בין החודשים יולי-ספטמבר השנה נחתמו 141 סבבי גיוס בלבד – ירידה של 24% לעומת הרבעון הקודם ושל 38% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. גם היקף ההון שגייסו החברות ירד ב-38% בהשוואה לרבעון הקודם - אם מנטרלים את גיוסי הענק של Safe Superintelligence של מייסד OpenAI לשעבר איליה סצקובר, שקשה לקרוא לה חברה ישראלית. לפי SNC, בניכוי הגיוסים של סצקובר הסתכם ההון שגייסו הסטארט-אפים הישראליים ברבעון השלישי של 2025 ב-2.4 מיליארד דולר.

לדברי חסון, "אם מסתכלים על שלושת הרבעונים הראשונים של 2025 רואים ירידה של 22% במספר הסבבים ועם זאת עלייה של 13% בכמות הכסף שגוייס – כלומר קצת יותר כסף שמתחלק בין פחות חברות".

בלאומיטק ו-IVC מסבירים את התופעה באומרם כי נתוני הרבעון השלישי ממשיכים מגמה מהמחצית הראשונה של 2025: משקיעים העדיפו לבצע השקעות המשך בחברות שבהן השקיעו בעבר לעומת ביצוע השקעות ראשונות בחברות חדשות.

הצעירים הצליחו למשוך יותר כסף

לפי SNC, סך הכספים שהושקעו בחברות הצעירות בשלבים המוקדמים זינקו ברבעון השלישי של השנה ב-43% בהשוואה לרבעון הראשון והגיעו לכמיליארד דולר. לדברי חסון "זאת תוצאה של סבבים יותר גדולים, בעיקר בשלב A - ממאפייני הרבעון הנוכחי". מדובר בשינוי חיובי לאחר תקופה ממושכת שבה ההשקעות בחברות צעירות הציגו ירידה, אך חסון מקפיד להוסיף כי "עדיין לא ברור אם זאת התחלה של מגמה".

נתוני לאומיטק ו-IVC מציירים תמונה מעט שונה: אמנם יותר חברות צעירות הצליחו לגייס הון, אך בהיקפים נמוכים בהרבה. בלאומיטק ו-IVC מודים כי חלה עלייה מסוימת בהשקעות חדשות בהשוואה לרבעון הראשון של השנה - אך מוסיפים כי "הפער בהיקפי הפעילות בין שני סוגי ההשקעות [השקעות המשך מול חדשות] מסמל את העדפת משקיעי ההון סיכון לצמצם את פיזור הכספים".

הסייבר וה-AI אוכלים את עיקר העוגה

החלוקה הבלתי שוויונית הזו בולטת גם בבחינת הסקטורים בהייטק שאליהם זורם הכסף: כמעט 40% מההון שגויס ברבעון החולף הוזרם לחברות סייבר. לפי נתוני לאומיטק ו-IVC, תחומי הסייבר והבינה המלאכותית גרפו במשותף כ-60% מכלל ההון הפרטי שהושקע בהייטק הישראלי.

התוצאה היא ששאר הסקטורים בהייטק מתקשים הרבה יותר לגייס כספים. "זו לא דעיכה אבל יש אכן ענפים שמאוד מתקשים", אומר חסון, "יש ענפים שמאותגרים כבר זמן מה כמו אגריטק ובריאות". לדברי יו"ר IVC גיא הולצמן לא מדובר בתופעה ישראלית בלבד - תהליך דומה מתרחש גם בארה"ב.

במקביל לירידה בגיוסים, שוק המיזוגים והרכישות רשם שיאים חדשים. ברבעון השלישי לבדו היקף העסקאות הגיע ל־31.8 מיליארד דולר, בהובלת רכישת סייברארק בידי פאלו אלטו נטוורקטס ב-25 מיליארד דולר. לדברי חסון, "הרבעון השלישי של 2025 מייצג שוק בתקופת מעבר. בעוד שהמימון הואט והמשקיעים הפכו לבררניים יותר, פעילות המיזוגים והרכישות המשיכה לשבור שיאים".

המשקיעים הזרים עדיין כאן

אחרי כמעט שנתיים של מלחמה, נתוני SNC מראים כי שיעור המשקיעים הזרים בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית וכי הם מהווים כ-57% מכלל המשקיעים בהייטק הישראלי. זאת בשעה שמספר המשקיעים הכולל ירד ב-20% לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת 2024. לפי SNC, נתון זה מצביע על כך שגם בתקופה של האטה בגיוסים, עניין המשקיעים מחו"ל בחדשנות הישראלית נשמר.

אלא שמסוכן לקחת את המשך העניין הזר בהייטק הישראלי כמובן מאליו. הדוח השנתי ל-2024 של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) שפורסם אתמול מצביע על התלות האדירה של המחקר והפיתוח (המו"פ) הישראלי בהון זר. לפי הדוח, כמחצית מהמימון למו"פ הישראלי מגיע ממשקיעים מחו"ל, בעוד שרק כ-2% ממנו מגיעים ממימון ממשלתי.

התלות הזו אקטואלית במיוחד על רקע נאום ספרטה שנשא בשבוע שעבר ראש הממשלה, ובמהלכו התגאה בשיעור הגבוה של מימון זר שמוזרם למו"פ בישראל. "ישראל עדיין מובילה בהוצאה למו"פ כאחוז מהתמ"ג ובמונחי הוצאה לנפש", מצוטטת יו"ר המולמו"פ פרופ’ נגה קרונפלד-שור בפתח דו"ח המועצה.

אלא שמיד לאחר מכן היא מזהירה כי "מימון המו"פ, שמגיע בעיקר מהמגזר העסקי, והעובדה שיותר מ-50% ממנו מגיע ממשקיעים זרים, עלולים לעכב ולהשפיע על צמיחת המו"פ הישראלי בעיקר במצב בו קיימת יציאה של משקיעים זרים מישראל".