לפחות 2.5 מיליון שקל: בקשה לתביעה ייצוגית נגד רובלוקס בישראל

בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד חברת רובלוקס (Roblox) בשם שני קטינים בני 9 ו-12, הוריהם ועמותת "לוקחים אחריות", בשם מאות אלפי ילדים והורים בישראל. התביעה הוגשה על ידי עו"ד דורון לוין ואוהד תלרז ממשרד לוין-תלרז ושות' בצוותא עם ד"ר עו"ד איתמר מירון ממשרד מירון בן ציון פריבס ושות', בגין "שנים של הפקרת ילדים בפלטפורמת המשחק - בלי אימות גיל אמיתי, בלי בקרה הורית, ועם חשיפה לתכנים מיניים, ניסיונות ניצול ושיח אלים, בניגוד למצגים של 'סביבה בטוחה'", כך לדבריהם.

מגישי התביעה דורשים פיצוי של לפחות 2.5 מיליון שקלים בגין הנזקים לקטינים ולהוריהם שהשתמשו בפלטפורמה, כאשר את הקבוצה המיוצגת הם מגדירים כך - קטינים תושבי ישראל, שעשו שימוש בפלטפורמה של רובלוקס או ביצעו בה רכישות בשבע השנים האחרונות, והוריהם.

מנתוני איגוד האינטרנט הישראלי שפורסמו בשנת 2024, עולה כי כ-24% מהקטינים בגילי 13–17 ו-31% מקרב ילדים בגילים 13-14, עושים שימוש ברובלוקס. ההערכה של התובעים היא שהאוכלוסייה שנפגעה – ילדים והורים - עומדת על מאות אלפי אנשים בישראל.

בתביעה נטען כי רובלוקס, שהושקה ב-2006 ומאז משמשת כפלטפורמת משחקים אינטראקטיבית גלובלית, שהמטה שלה נמצא בארה"ב, משמשת כר פורה לפעילות מסוכנת, פלילית ומזיקה, ובתוכה פדופיליה, תכנים מיניים בלתי הולמים, אנטישמיות, אלימות, פוגענות, ואף מהווה זירת סחר לחומרי פורנוגרפיה של קטינים. הם מגדירים אותה "סדום וירטואלית".

התובעים טוענים כי כל זה אינו מקרי, אלא חלק מבחירה תכנונית בה נקטה רובלוקס – קוד מפתחים, דמויות השחקנים, חדרי צ'אט עם טקסט חופשי, היעדר מנגנוני בקרת גיל ועוד. לדבריהם, במשחק חסרים מנגנוני בקרה וניטור מינימליים, לרבות בקרת גיל (כך שבגירים יכולים להתחזות לקטינים), כמו גם היעדר מננגוני בקרת הורים.

עוד הם מציינים כי ישנם חשבונות רבים מוצהרים שעוסקים בפעילות פוגענית, כולל ניצול קטינים, לצד סחר בחומר פדופילי, בקהילות הפלטפורמה הכוללות מאות אלפי משתמשים. ישנם מקרים שבהם המשחקים בפלטפורמה נקראים על שם עברייני מין או פדופילים מורשעים, דוגמת ג'פרי אפשטיין, שזכה "לככב" בחדרי משחק של קטינים.

בישראל נעצר בשנת 2021 גבר בן 18 בחשד למעשי פדופיליה ברובלוקס, במסגרתם התחזה לילדה בת 12 ושידל ילדות לשלוח לו תמונות אינטימיות, תמורת המטבע רובקס. במקרים נוספים, גם הם דווחו בשנת 2021, הותקפו מספר רב של ילדות בארץ בנות 8–12 ברובלוקס, ועל פי כתב התביעה, מדובר ככל הנראה רק "בקצה הקרחון".

הפלטפורמה אף הוגדרה בשנים האחרונות על ידי ארגון אמריקאי למניעת ניצול מיני בשם NCOSE (המרכז הלאומי למניעת ניצול מיני - National Center on Sexual Exploitation), "כנקודת הקשר הראשונה של טורפים מיניים".

התובעים טוענים כי המשתמשים הקטינים מצויים בסכנה מתמדת וממשית, בכל אחד ואחד ממשחקי הפלטפורמה, להיחשף לתכנים מיניים-פוגעניים, לסחיטה וניצול, ואילו ההורים של הקטינים היו יודעים מה קורה בפלטפורמה, לא היו מתירים לילדיהם להשתמש בה.

בבקשת התביעה מוזכרים הליכים דומים ברחבי העולם, למשל תביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בלואיזיאנה, ארה"ב, על ידי התובעת הכללית של המדינה, ועשרות תביעות דומות שהוגשו ושרוכזו במסגרת הליך רב-מדינתי במחוז הצפוני במדינת קליפורניה בארה"ב. ישנן מדינות שאף אסרו כליל את השימוש ברובלוקס בעקבות הפגיעה בקטינים, כמו טורקיה.

גם בישראל המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105) פרסם אזהרה לציבור בחודש ספטמבר 2025, וזיהה במפורש את הפלטפורמה של רובלוקס כמרחב שבו קיימים סיכונים משמעותיים לקטינים.

הצעדים שנקטה רובלוקס – "קוסמטיים"

בנובמבר 2024, בעקבות ביקורת עולמית, הטמיעה רובלוקס שורת צעדים להגברת בטיחות הקטינים, עם דגש על בני 13 ומטה. השינוי המרכזי כלל חסימת האפשרות לשלוח הודעות פרטיות (DM) למשתמשים מתחת לגיל 13, ונמנעה גישתם ל"מתחמי בילוי" (Social Hangouts), שנועדו לשיחות עם זרים בלבד ולמשחקי יצירה חופשית שנוצלו לרעה. במקביל, הפלטפורמה השיקה כלי בקרת הורים מרחוק, המאפשרים להורים לקשר את חשבונם לזה של ילדם ולנהל הגדרות בטיחות וזמן מסך מהמכשיר שלהם.

יחד עם זאת, התובעים טוענים, ומסתמכים גם על חוות הדעת של רון כהן, איש הייטק ותיק ומומחה בתעשיית הגיימינג, ואב לילד שמשחק בעצמו, כי הצעדים "קוסמטיים", וניתן לעקוף אותם בקלות.

על פי בדיקתו של כהן, גם כיום עדיין קיימים משחקים בעלי תוכן מיני הנמצאים בפלטפורמה, הניתנים לאיתור בחיפוש מהיר (כאשר חלקם מיועדים לגיל 5 למשל), ומשחקים אחרים שמיועדים לגילי 13 ומעלה גם כוללים תכנים מיניים. גם כיום הצ'אט הפומבי במשחקים עדיין פתוח לכל.

על פי חוות דעתו, עדיין רוב המשתמשים אינם מאומתים - רק כ-10% טרחו לעשות זאת. כדי להוכיח את טענתו, הקים כהן לצורך התביעה חשבון ברובלקס עבור ילדה בת 11: "לא נדרש כל מנגנון אימות גילים, וזו יכלה לשוחח באין מפריע בחדר צ'אט של משחק בעל אופי מפוקפק בשם 'Kiss'. מנגנוני האימות קיימים רק לגבי תכונות מסוימות, כמו הצטרפות ל'מסיבה' (party) או לצורך השימוש בצ'אט קולי", כך נכתב בכתב התביעה.

בנוסף, עוד בחודש אפריל 2025 הדגימה חברת מחקר בריטית כי אף כיום ניתן לשלוח הודעות אף לקטינים מתחת לגיל 13, בתוך המשחקים בצ'אט הפומבי, ולהמשיך באינטראקציה בפלטפורמות אחרות כמו דיסקורד וסנאפצ'אט.

התובעים משווים את הגדרות הבטיחות לקטינים ברובלוקס לעומת פלטפורמות אחרות שפופולריות בקרב ילדים ונוער, כמו טיקטוק, יוטיוב ואינסטגרם, הקובעות כי חשבונות של קטינים יהיו מוסתרים כברירת מחדל, וזרים אינם יכולים לשלוח אליהם הודעות פרטיות.

ברובלוקס טוענים בפני mako כי טענותיו של כהן אינן מעודכנת, וכי החברה נמצאת בתהליך של דרישת אימות גיל לכל המשתמשים המעוניינים לתקשר בפלטפורמה, מה שיגביל עוד יותר שיחות בין מבוגרים לקטינים, וכן כי היא חברת הגיימינג או התקשורת הראשונה שדורשת זאת, וכבר הפעילה זאת במספר מדינות. כמו כן, בקרת הורים מאפשרת להורים לכבות את הצ'אט לחלוטין.

עוד הם מסבירים כי כיום הם לא מאפשרים שיתוף תמונות בצ'אט, והוא גם כפוף למסננים שנועדו לחסום שיתוף של מידע אישי, וכן מנטרים באופן קבוע את כל התקשורת לאיתור פגיעות קריטיות, מסירים במהירות תוכן מפר כשזה מתגלה, ועובדים בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות החוק.

"ילדים בישראל אינם הפקר דיגיטלי"

מלבד הפיצוי הכספי, שעומד כאמור על לכל הפחות 2.5 מיליון שקל, התובעים דורשים לחייב את רובלוקס לערוך שינויים בפלטפורמה, בהן חובת אימות גיל לפני פתיחת תקשורת עם משתמשים אחרים ורכישות, והסכמה הורית מאומתת לחשבונות קטין – ובפרט לפני רכישות וביצוע צעדים "בעייתיים".

"ילדים בישראל אינם הפקר דיגיטלי, ומי שמרוויח מהם יישא גם באחריות. לטענתנו, ההפרות החמורות שנחשפות כעת ברשת אינן מקריות, ורובלוקס תצטרך לתת עליהן דין וחשבון, וליישם גם בישראל מנגנוני הגנה שכבר הופעלו במדינות אחרות בעולם", מסרו עורכי הדין לוין ותלרז ל-mako.

בחודש נובמבר 2025 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רובלוקס בישראל, אולם היא התמקדה בנושא הפרטיות ואיסוף מידע על המשתמשים, וטענה כי הפלטפורמה אוספת על המשתמשים מידע אישי בלי הסכמה. לטענת המבקשים, רובלוקס מפיקה מהמידע רווחים ומטמיעה מנגנוני מעקב ללא גילוי הולם.