"אין מפה, הכול יכול לקרות": האזהרה מפני מהפכת ה-AI וההזדמנות של ההייטק הישראלי

הבינה המלאכותית כבר מזמן אינה רק כלי שמסייע לעובדים לבצע משימות. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, היא מאיימת לשנות את האופן שבו חברות פועלות, את השירותים שהן מספקות ואפילו את הצורך בחלק מהמשרות המוכרות לנו. אלא שלצד החששות מאובדן מקומות עבודה ומאובדן שליטה בטכנולוגיה, יש מי שמזהים במהפכה דווקא הזדמנות משמעותית עבור ההייטק הישראלי.

השאלות הללו עמדו היום (שלישי) במרכז כנס JOURNEY של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY, שבו השתתפו יזמים, משקיעים ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה מישראל ומהעולם. הדיונים עסקו בהשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, על עתיד התעסוקה ועל התחומים שאליהם צפויות לזרום השקעות בשנים הקרובות.

"אין מפה, אין כלים מוכרים"

נעם קנטי, מנכ"ל משותף ב-EY ישראל, התייחס בנאומו לפער שבין ההבטחות הגדולות של הבינה המלאכותית לבין החששות הגוברים מפני השלכותיה. "בינה מלאכותית טומנת בחובה הבטחה לעולם טוב יותר: בריאות טובה יותר, חינוך טוב יותר, יותר הזדמנויות. אבל לצד ההבטחה הזו מגיעות גם אזהרות", אמר.

קנטי הזכיר את אזהרותיו של דריו אמודי, מנכ"ל חברת הבינה המלאכותית Anthropic, מפני האפשרות שהטכנולוגיה תתפתח מעבר ליכולת האנושית לשלוט בה. הוא התייחס גם לתחזיותיו של אילון מאסק, שלפיהן רובוטים ובינה מלאכותית עשויים להפוך מוצרים ושירותים לנגישים יותר, אך במקביל לפגוע במקומות עבודה רבים.

"זהו מסע מסוג חדש. אין מפה. אין כלים מוכרים. הכול יכול לקרות", אמר קנטי.

לא רק תוכנה: הבינה המלאכותית משנה את המודל העסקי

אחד השינויים המרכזיים שעליהם דובר בכנס הוא המעבר משימוש בתוכנות לביצוע משימות, למערכות בינה מלאכותית שמסוגלות לבצע בעצמן חלקים הולכים וגדלים מהעבודה.

לדברי קנטי, על כל דולר שמוציאים ארגונים על תוכנה, הם מוציאים כשישה דולרים על האנשים שמשתמשים בה כדי לבצע את העבודה. ההתפתחות של סוכני AI עשויה לאפשר לחברות טכנולוגיה לפנות גם לחלק מהשוק הזה, ולמכור לא רק כלי עבודה אלא שירות שמבצע את המשימה עצמה.

במקום שחברה תשלם על תוכנה ותעסיק עובדים שיפעילו אותה, היא עשויה בעתיד לרכוש שירות המבוסס על בינה מלאכותית שיבצע עבורה את העבודה. מדובר בשינוי שעשוי לפתוח שווקים חדשים בפני חברות הטכנולוגיה, אך גם להציב סימני שאלה לגבי עתידן של משרות מסוימות.

בהתייחס לתעשייה המקומית, קנטי העריך כי ישראל עשויה ליהנות מהשינוי, בין היתר בזכות הניסיון שצברה בתחומי הסייבר, השבבים, הרובוטיקה והטכנולוגיות הביטחוניות. לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לסייע גם בהתמודדות עם מגבלות כוח האדם במשק.

קנטי התייחס גם להתמודדות של ישראל עם אירועי המלחמה וליכולת של חברות ועובדים להמשיך לפעול בתנאי אי-ודאות. לדבריו, הגמישות, היוזמה והיכולת לאלתר עשויות להעניק לתעשייה המקומית יתרון גם בתקופה של שינויים טכנולוגיים מהירים.

"בעוד עשר שנים יהיה חשוב אפילו יותר באיזה בנק הכסף שלכם"

אחת המשתתפות בכנס הייתה ז'קלין רסס, ממייסדות הבנק האמריקני Lead Bank, המשמשת כיו"רית וכמנכ"לית שלו. רסס, שכיהנה בעבר בתפקידים בכירים ב-Yahoo וב-Square, שוחחה עם דני פלד מ-Stardom Ventures, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם", על השינויים בענף הפיננסים ועל השפעת הבינה המלאכותית על הבנקאות.

במהלך השיחה נשאלה רסס האם בעוד עשור, כשהטכנולוגיה תאפשר לנהל פעולות פיננסיות באופן אוטומטי, עדיין יהיה לצרכנים אכפת באיזה בנק נמצא כספם.

התשובה שלה הייתה חד-משמעית: "בעוד עשר שנים יהיה לאנשים אכפת אף יותר באיזה בנק להשאיר את הכסף שלהם ולדעת שיש להם למי להתקשר כשדברים מסתבכים".

לדבריה, דווקא ככל שהשירותים הפיננסיים יהפכו לדיגיטליים ואוטומטיים יותר, האמון במוסד שמחזיק בכסף עשוי להפוך לשיקול משמעותי עוד יותר.

רסס התייחסה גם לקשר שלה לישראל. "הגעתי לכאן כדי לתמוך בישראל. אני אוהבת את ישראל", אמרה. כשנשאלה על אפיקי השקעה, ציינה את מדד S&P 500 כאפיק שהיא רואה בחיוב.

ההזדמנות הישראלית - לצד סימני השאלה

כנס JOURNEY, שמתקיים מאז 1997, נערך השנה תחת הכותרת "Into the Wild", על רקע השינויים המהירים שעוברת תעשיית הטכנולוגיה העולמית.

הדיונים בכנס המחישו את אחד האתגרים המרכזיים שניצבים כיום בפני חברות הטכנולוגיה: כיצד ממשיכים לצמוח בעולם שבו הבינה המלאכותית מסוגלת לבצע יותר ויותר משימות שבעבר דרשו עובדים, וכיצד מתמודדים עם ההשלכות של השינוי הזה על שוק העבודה.

עבור ההייטק הישראלי, שנדרש להתמודד בשנים האחרונות גם עם השלכות המלחמה ועם אי-ודאות כלכלית, מדובר באתגר נוסף - אבל גם בהזדמנות להשתלב בתחומים חדשים. השאלה היא אילו חברות יצליחו לתרגם את היכולות הטכנולוגיות שלהן למוצרים ולשירותים שיהיו רלוונטיים גם בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק.