N12
פרסומת

חוקר באנת'רופיק מעריך שכמעט כולנו נחיה מקצבאות: "התעסוקה האנושית תיעלם"

טאו לין, חוקר מאנת'רופיק, צופה יכולות AI על-אנושיות בתוך כ-15 חודשים, אך מדגיש שאבטלה נרחבת תגיע מאוחר יותר. לעומת זאת, במחקר של החברה לא נמצאה עד כה עלייה שיטתית באבטלה במקצועות החשופים יותר כמו מתכנתים

דיגיטל
mako
פורסם:
טאו לין, חוקר באנת'רופיק
טאו לין, חוקר שעוסק במנגנוני בטיחות בבינה מלאכותית באנת'רופיק | צילום: youtube
הקישור הועתק

כמעט כל בני האדם עלולים להפוך בעתיד לחסרי יכולת לעבוד ולהתפרנס ולהיות תלויים בקצבאות ממשלתיות, כך מעריך טאו לין, חוקר שעוסק במנגנוני בטיחות בבינה מלאכותית באנת'רופיק, החברה שמאחורי קלוד, שהונפקה הלילה בשיא של כל הזמנים. בשיחה עם ארגון Palisade Research אמר לין כי בינה מלאכותית בעלת יכולות על-אנושיות במגוון רחב של תחומים עשויה להגיע בתוך כ-15 חודשים. זו תחזית אישית שלו, ולא תחזית רשמית של אנת'רופיק.

"כמעט כל בני האדם על פני כדור הארץ יהפכו לצמיתות לחסרי יכולת למצוא תעסוקה, ויצטרכו להסתמך אך ורק על קצבאות ממשלתיות כדי להתקיים. התעסוקה האנושית תיעלם", אמר לין ל-Palisade Research, ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח שחוקר יכולות מסוכנות, סיכוני סייבר ויכולת שליטה במערכות בינה מלאכותית מתקדמות.

לין מעריך שמערכות כאלה יוכלו להשתוות למומחים האנושיים הטובים בעולם או לעלות עליהם כמעט בכל תחום, כולל מקצועות הדורשים התמחות מעמיקה. עם זאת, הוא לא סבור שהגעתן תייתר מיד את העבודה האנושית: להערכתו, יעבור זמן ניכר בין רכישת היכולת לבצע את רוב העבודות לבין אבטלה נרחבת בפועל. אחת הסיבות לפער היא שהתשתיות הפיזיות והרובוטים עדיין לא זמינים בהיקף הדרוש.

המחקר של אנת'רופיק עצמה מציג תמונה מתונה יותר של השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עד כה. במחקר שפורסם במרץ השוו כלכלני החברה מקסים מסנקוף ופיטר מקרורי בין היכולות התיאורטיות של הבינה המלאכותית לבין השימוש בה בפועל במקצועות שונים.

פרסומת

החוקרים לא מצאו עלייה שיטתית באבטלה בקרב עובדים במקצועות החשופים מאוד לבינה מלאכותית מאז סוף 2022. עם זאת, הם מצאו סימנים אפשריים להאטה בגיוס עובדים צעירים במקצועות החשופים יותר לטכנולוגיה.

גם הפער בין היכולת התיאורטית לשימוש בפועל היה משמעותי. לפי המחקר, מודלי שפה גדולים יכולים תיאורטית לסייע ב-94% מהמשימות במקצועות המחשוב והמתמטיקה, אבל מדד השימוש בפועל במקום העבודה עמד על 33% בלבד. מתכנתים היו בין בעלי המקצוע החשופים ביותר לבינה מלאכותית, עם כיסוי של 75% מהמשימות. שיפור ביכולת לבצע משימות שעובדים מקבלים עליהן שכר אינו מתורגם בהכרח להיעלמות מיידית של מקצועות שלמים.

מחקר נפרד של מכון המחקר לחיזוי, Forecasting Research Institute, פורסם גם הוא במרץ ועודכן במאי. במחקר נשאלו כלכלנים מהאקדמיה, מומחי בינה מלאכותית, חוקרי מדיניות וחזאים בעלי רקורד דיוק גבוה על ההשפעה הכלכלית האפשרית של הטכנולוגיה. החוקרים בחנו תרחיש היפותטי של התקדמות מהירה, שבו מערכות בינה מלאכותית עולות על ביצועי בני אדם במשימות קוגניטיביות ופיזיות רבות. בתרחיש הזה העריכו הכלכלנים ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארה"ב עשוי לרדת מכ-62% ל-55% עד 2050. כמחצית מהירידה, השקולה לכ-10 מיליון משרות, יוחסה לבינה מלאכותית.

פרסומת

המחקר מצא גם הבדל בהעדפות לגבי המענה לשינוי: מומחים נטו לתמוך בצעדים ממוקדים כמו הכשרה מקצועית מחדש, ואילו הציבור הרחב תמך יותר בהתערבויות רחבות, ובהן הכנסה בסיסית אוניברסלית והבטחת תעסוקה.

לא מדובר בחוקר הראשון שמשמיע תחזיות מדאיגות הנוגעות ל-AI. בתחילת החודש חוקר למידת המכונה ויוצא גוגל, נייט סוארס, העריך כי הסיכוי ש-AI יוביל להכחדת האנושות בעשור הקרוב עולה על 50%, וטען כי בשל כך הפסיק להפקיד לפנסיה. בילאל צ'וגטאי, שעבד בגוגל DeepMind, הזהיר בספטמבר שאולי נגמר הזמן למנוע תרחיש קיצון והצטרף לקריאות להאט את פיתוח ה-AI. לפניו חוקר נוסף מאנת'רופיק, ג'ייקוב קוקסון, הודיע על התפטרותו מהחברה. קוקסון הסביר כי עזב בין היתר משום ש"האנשים שבונים את הבינה המלאכותית מאמינים באמת ובתמים שהיא עלולה להרוג את כולנו עד סוף העשור".