הדור שמחפש להתחבר: אלה הציפיות של דור Z והמילניאלס מעסקים בישראל

85% מדור Z ו-91% מהמילניאלס הישראלים מציינים שתחושת מטרה היא מרכיב חשוב או חשוב מאוד בשביעות הרצון שלהם מהעבודה, כך עולה מסקר גלובלי שביצעה Deloitte בקרב 23,500 צעירים ב-44 מדינות, כולל ישראל. דור Z, שנולד בין 1995 ל-2006, והמילניאלס, ילידי 1983 עד 1994, צפויים להוות עד 2030 כ-74% מכוח העבודה העולמי.

הצעירים כיום לא מחפשים רק עבודה טובה או רכישת מוצרים, אלא מקום שבו יהיו חלק ממשהו גדול יותר. זהו דור שגדל לתוך עולם משתנה: משברים כלכליים, מגפה עולמית, שינויי אקלים, טכנולוגיות מתקדמות ורשתות חברתיות שמעצבות תודעה.

85% מדור Z ו-91% מהמילניאלס הישראלים מציינים שתחושת מטרה היא מרכיב חשוב או חשוב מאוד בשביעות הרצון שלהם מהעבודה, כך לפי רו"ח אירנה בן יקר, שותפה ומנהלת תחום ESG בפירמת Deloitte ו-Chief Purpose Officer, ועידו נמיר, שותף ומוביל תחום ההון האנושי בפירמה.

43% מדור Z בישראל ו-48% מהמילניאלס מעידים כי דחו הצעת עבודה ממעסיק פוטנציאלי בשל האמונות וערכיהם, לעומת 43% ו-40% בעולם בהתאמה. 59% מדור Z בישראל ו-54% מהמילניאלס ציינו כי עזבו את עבודתם משום שהייתה חסרת תחושת מטרה, לעומת 44% ו-45% בעולם בהתאמה.

מדיניות סביבתית משפיעה על בחירת מקום עבודה

העדפות הדורות הללו נוגעות ללב אסטרטגיית קיימות, חברה וממשל תאגידי (ESG). 63% מצעירי דור Z בישראל אומרים שמדיניות סביבתית של חברה היא שיקול חשוב או מכריע בבחינת הצעת עבודה, ו-54% מהמילניאלס. השיעור הגלובלי גבוה יותר ועומד על 70%.

32% מדור Z ו-26% מהמילניאלס בישראל העידו כי הם וחבריהם לחצו על המעסיקים לנקוט בפעולות למען הסביבה. 11% מדור Z ו-7% מהמילניאלס כבר החליפו עבודה או תעשייה בגלל החשש שלהם מהאימפקט הסביבתי של המעסיקים.

בני דור Z בישראל אינם שואפים לטפס בסולם התאגידי כפי שהיה נהוג בעבר. רק 6% רואים בתפקיד ניהולי יעד מרכזי בקריירה שלהם. עבור רובם, ההצלחה המקצועית אינה נמדדת בתואר או בדרגה, אלא באפשרות לשמור על איזון בין עבודה לחיים, להתפתח באופן אישי ומקצועי וללמוד דברים חדשים.

לדברי בן יקר ונמיר, העדפה זו נובעת מתוך הבנה עמוקה של המציאות הדינמית והמשתנה שבה הם פועלים. בני הדור גדלו לתוך עולם שבו מקצועות משתנים במהירות, טכנולוגיות חדשות צצות כל הזמן, והיכולת להסתגל, להתחדש ולרכוש מיומנויות חדשות היא המפתח להצלחה.

36% מבני דור Z ו-33% מהמילניאלס בישראל אומרים שהחליטו לא להמשיך ללימודים גבוהים, לעומת 31% מבני דור Z ו-32% מהמילניאלס ברחבי העולם.

44% מדור Z כבר חקרו או מתכוונים לחקור את האימפקט הסביבתי של חברות לפני שהם קונים מהן שירותים או מוצרים, ו-37% מהמילניאלס. 56% מדור Z ו-38% מהמילניאלס בישראל מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים ושירותים בני קיימה, נתון שמציב את ישראל מתחת לממוצע העולמי.

חרדה ולחץ בקרב הצעירים

28% מדור Z בישראל ו-22% מהמילניאלס מדווחים שהם חווים חרדה או לחץ רוב הזמן. 27% מדור Z ו-25% מהמילניאלס בישראל ציינו כי העבודה עצמה היא מקור עיקרי ללחץ מסיבות מגוונות, בהן שעות עבודה ארוכות ותרבות ארגונית רעילה. רק 53% מדור Z בישראל ו-51% מהמילניאלס סבורים שהמעסיק שלהם מתייחס ברצינות לבריאות הנפשית של העובדים.

לדברי בן יקר ונמיר, מגמות אלה מציבות אתגר לארגונים, אך גם פותחות בפניהם הזדמנות. כדי למשוך ולשמר את בני הדור הצעיר, עליהם להציע מסלולי פיתוח מגוונים, לאפשר גמישות תעסוקתית ולהשקיע בלמידה ובהכשרה מתמדת.

"דור Z בישראל מאותת לארגונים: הדרך להצלחה אינה אחת, והשאיפה האישית אינה בהכרח להוביל אנשים, אלא קודם כל להוביל את עצמך", מסבירים השניים. "זו הזדמנות להבין לעומק, להכיר את הערכים שמניעים היום את הצעירים, ולבנות מותגים, מוצרים ושירותים שמדברים אליהם באמת. עסקים שידעו להקשיב ירוויחו לקוחות נאמנים, שגרירים אמיתיים, ודור שלם שמחפש לא רק לצרוך - אלא להתחבר".