אף אחד לא קורא פה: הנתונים המדאיגים על שיעורי הקריאה בעולם ואיך ה-AI קשור גם לזה

קורה לכם שאתם מסתובבים בפארקים או בחוף הים ושמים לב שאף אחד כבר לא קורא ספרים? אתם לא טועים. ישנם שני גורמים ששינו את הרגלי הצריכה שלנו יותר מהכול, ואחראים להם מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס. מאז עליית הרשתות החברתיות והתפוצצות הסמארטפונים, אנחנו שקועים יותר במסך מאשר בקריאה של כל טקסט שיש. אבל ישנו עוד חידוש שמאיים על תעשיית הספרים ועלול לקבור אותה לחלוטין - הבינה המלאכותית.

השינוי בהרגלי הפנאי שלנו אינו רק תחושה, אלא מגמה מגובה בסטטיסטיקה. כיום תמונת המצב של קריאת הספרים מביכה.

• ארה"ב: נכון לסוף 2025, כ-40% מהאמריקאים לא קראו אף ספר במהלך השנה. לפי מבחנים שעשו בפלורידה, רק שליש מבוגרי התיכון שולטים בקריאה, 60% מהמעסיקים טוענים שבוגרי תיכון לא מוכנים לעבודה.
• ישראל: הנתונים מ-2022, וכנראה עלו בהרבה מאז, מראים על מצב מעט טוב יותר (16% שלא קראו אף ספר), אך המגמה הכללית מצביעה על צניחה של כ-40% בקריאת ספרי פנאי בשנים האחרונות. עם זאת, צריך לזכור שבישראל יש אוכלוסייה גדולה של שומרי שבת שנוהגים לקרוא בסופ"ש ובחגים.
• כלכלת הפנאי: מתוך כ-13 שעות פנאי ממוצעות ביום, למעלה מ-5 שעות מוקדשות לווידאו, בעוד לקריאת ספרים נותרות דקות בודדות בלבד.

ה-AI משנה את חוקי המשחק

חשבתם שהבינה המלאכותית לא תיכנס גם לפה? אז טעיתם. הטכנולוגיה החשובה בעולם לא פסחה על עולם הספרות, והיא משנה אותו בשני כיוונים מקבילים:

1. הצפה של תוכן גנרי: אמזון נאלצה שנה שעברה להגביל סופרים להעלאה של "רק" שלושה ספרים ביום לקינדל, עקב הצפה של ספרים שנכתבו על ידי AI ורוכבים על שמות של סופרים מוכרים. סופרים אמיתיים הזדעזעו מהמצב ואפילו פנו למנכ"ל אמזון בנושא. החברה הורידה את חלקם, אבל הם כל הזמן עולים מחדש.
2. כלי עזר לסופרים: סופרים מקצועיים מתחילים להשתמש ב-AI כ"פסנתר" ולא כ"פסנתרן" - כלי לביצוע תחקיר, בניית עלילה ופתרון מחסומי כתיבה.

בעיה נוספת שנוצרת היא שמחקרים אקדמיים נכתבים ע"י AI והופכים להיות המציאות שלפיה סטודנטים לומדים, או לחילופין שסטודנטים משתמשים בספרים שנכתבו ע"י AI, ומצטטים אותם בתוך מחקרים אקדמיים. אפילו קומיקס האנימה הנמכר ביותר נעשה ב-AI.

חוזרים להתחלה

הספר הראשון שהודפס בעולם היה התנ"ך של גוטנברג, כשהוא יצא הוא גרר לא מעט חששות על האמינות של הדפוס. פרופסור ג'ף ג'ארוויס התייחס לזה ואמר: "התגובה לטכנולוגיות חדשות לא השתנתה הרבה בחמש מאות השנים האחרונות, הדפוס נתקל בחשדנות ודאגה כמו הבינה המלאכותית כיום, וייתכן שמסיבה טובה. חשוב לומר שכאשר הדפוס הגיע, לא היה בו אמון כלל, משום שהמקור לא היה ברור, כל אחד יכול היה להדפיס חוברת, בדיוק כמו שכל אחד יכול לצייץ או לפרסם פוסט בפייסבוק, ולכן מה שזכה לאמון רב יותר היו היחסים החברתיים שיש לך עם אנשים". יש לציין שגם הדפוס הביא איתו מההתחלה אין-ספור פייקים והאשמות ועלילות.

המלצות קריאה מהפרק

למרות התחזיות הקודרות, דרור גלוברמן ודני פלד רוצים לתת המלצות לקריאת ספרים ומזמינים את כולם להמליץ על עוד בקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט:

• "אושר למין האנושי" מאת פיזי רייזינג – נובלה העוסקת בעולם הבינה המלאכותית.
• "לילה ארוך בפריז" מאת דב אלפון – מותחן ריגול איכותי.
• "מגלה החולשות" מאת ישי שריד – ספר העוסק בעולם הסייבר והמודיעין.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 253 - זה העתיד? רובוטים, סוכריות מנגנות וספרי AI - כל המוצרים המוזרים של CES 2026