"סיכון לכלכלה הישראלית": כלי AI חדשים שכותבים קוד לבד מכניסים את ההייטק ללחץ

חלום הבינה המלאכותית הפך לסיוט? הבורסות רעדו בשבועות האחרונים לאחר שפיתוחים חדשים שהוצגו בתחום הבינה המלאכותית (AI) הפכו את המשקיעים לעצבניים. חברות תוכנה, שירותים פיננסיים, ניהול השקעות וייעוץ משפטי איבדו מאות מיליארדי דולרים משוויין על רקע החששות שכלי AI חדשים יהפכו את השירותים שלהן למיותרים.

גם חברות ההייטק והתוכנה הישראליות ספגו מכה קשה ואיבדו עשרות אחוזים משוויין. על רקע זה קשה לחמוק מהתהייה אם התלות הגדולה של ישראל בהייטק - שמהווה כמעט חמישית מהתוצר - הופכת את הכלכלה המקומית לפגיעה במיוחד. N12 עושה סדר.

אילו כלי AI חדשים הלחיצו את המשקיעים?

בשבועיים האחרונים הושקו שני כלי בינה מלאכותית שעוררו סערה בשווקים. לפני כשבועיים הציגה חברת אנת'רופיק כלים חדשים בפלטפורמת Claude Cowork: סוכני AI שיכולים לבצע בעצמם עבודה מקצועית מורכבת כמו ניתוח חוזים משפטיים, עריכת דוחות פיננסיים או ניהול מערכות שירות לקוחות. המשמעות היא שחברות יכולות להעביר לכלי משימות שעד עכשיו דרשו עובדים מיומנים.

אתמול הצטרפה למגמה חברת אלטרואיסט שהציגה כלי AI חדש מפיתוחה, שמתיימר לייצר אסטרטגיות מס מותאמות אישית "תוך דקות" הודות לניתוח מסמכים פיננסיים - משימה שבדרך כלל לוקחת ליועצים פיננסיים אנושיים שעות או ימים.

איך השווקים הגיבו לאירועים האלו?

התגובה הייתה דרמטית. המוצר החדש של אנת'רופיק הוביל לצניחה במניות התוכנה וגרר את מדד S&P Software לאבד כ-20% מתחילת השנה. חברות משפטיות כמו LegalZoom וחברות תוכנה כסיילספורס נפגעו קשה. הכלי החדש של אלטרואיסט סייע להתפשטות הסערה למגזר הפיננסי, וגרר חברות בולטות כמו צ'רלס שוואב לאבד כ-7%-9% משוויין. הבוקר ירדו בחדות חברות ניהול השקעות וחברות ביטוח גם בשוק המניות הבריטי. הגל מעיד על כך שהמשקיעים הפסיקו להתייחס לבינה המלאכותית כאיום עתידי - ורואים בה סכנה ממשית ומיידית.

במה שונים כלי ה-AI החדשים מהכלים שהכרנו?

עד לאחרונה כלי AI סייעו למתכנתים בעיקר לכתוב קוד מהר יותר: המתכנת עדיין נדרש לדעת בדיוק מה הוא רוצה ואיך המערכת צריכה לעבוד. עכשיו המעבר הוא מישיבה בכיסא הנוסע למושב הנהג. בכיר מאנת'רופיק הסביר ל-CNBC כי הכלי החדש מאפשר לעסק לבקש ממנו "תבנה לי מערכת לניהול לקוחות עם יכולות א', ב' ו-ג'" - והכלי ייצר מוצר תוכנה עובד.

המשמעות היא שחברות יכולות עכשיו לבנות מערכות בעצמן במקום לשלם בקביעות סכומים שהפכו חברות כמו סיילספורס ואורקל לעסקי ענק. מנכ"ל אלטרואיסט ג'ייסון ונק הסביר לבלומברג שבעזרת הכלי שלו, "משימות שבדרך כלל נעשות על ידי צוותים שלמים יבוצעו עם AI ב-100 דולר לחודש".

איך מושפעות חברות ההייטק הישראליות?

החברות הישראליות נמצאות בעין הסערה. חברות הייטק שנסחרות בוול סטריט כמו וויקס, מאנדיי, סימיליארווב, נייס ופייבר איבדו עשרות אחוזים משוויין מתחילת השנה - והמשקיעים מתחילים לדרוש תשובות. בשיחת משקיעים שערכו השבוע בכירי מאנדיי עם הצגת הדוח הכספי, נדרשה ההנהלה להתמודד עם שאלות ישירות על האיום הנשקף לה מכלי AI שמאפשרים ללקוחות לבנות מערכות בעצמם.

ערן זינמן, אחד מצמד המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי הודה שהחברה רואה "חוסר יציבות" בשלב הראשוני ביותר של גיוס לקוחות חדשים - אבל טען שהדבר לא קשור לתחרות מ-AI. בכירי מאנדיי אמרו כי החברה מתמקדת בהוספת יכולות AI לפלטפורמה שלה, תוך שהיא טוענת שהעובדה שנתוני הלקוחות כבר מצויים בתוך המערכת מעניק לה יתרון: השילוב הופך לדברי מאנדיי את סוכני ה-AI שייבנו במערכת שלה ליעילים יותר מכלים חיצוניים.

המגמה פגעה בחוזקה גם בבתי תוכנה ישראליים שנסחרים בבורסת תל אביב - עסקים שמעניקים שירותי IT ופיתוח לחברות אחרות ונמצאים כעת בסכנת החלפה. ביום המסחר לאחר הצגת הכלי החדש של אנתרופיק, איבדה חברת מטריקס יותר מ-17% ביום מסחר בודד ומחקה 222 מיליון שקל משווייה. חברות אחרות כמו וואן, מג'יק, מלם תים ופורמולה מערכות צנחו בשיעורים של 13%-20%.

מה ההשפעה הצפויה על הכלכלה הישראלית?

כאן מגיעים לנקודה הקריטית: ישראל תלויה בענף ההייטק שלה הרבה יותר מארה"ב. הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אלכס זבז'ינסקי הרחיב בנושא בסקירה שפרסם בתחילת השבוע: לפי המספרים שציין זבז'ינסקי, 17.3% מהתוצר הישראלי מגיע מהייטק לעומת רק 10% בארה"ב, ו-11.5% מהעובדים בישראל בהייטק לעומת 6% בארה"ב. התוצאה, לדבריו, היא כי "שינויים מבניים בענף הטכנולוגיה נוגעים לכלכלה הישראלית יותר מאשר במרבית הכלכלות בעולם, בפרט האמריקנית".

לפי זבז'ינסקי, ההשפעה העיקרית של ענף הטכנולוגיה על המשק המקומי עוברת דרך שוק העבודה - ודרך פערי השכר. לפי נתוני בנק ישראל שהוא מביא, השכר החציוני של הייטקיסט ישראלי גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע במשק - היחס הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. הפער הזה הופך את ההייטק למנוע מרכזי של הצריכה, המיסים ושוק הנדל"ן - מה שאומר שכשהוא מתעטש, הכלכלה כולה רועדת.

זבז'ינסקי מוסיף כי הירידה במספר עובדי המחקר והפיקוח בישראל מראה שהמגמה המקומית לא שונה במיוחד מזו האמריקנית: "ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, במיוחד בהקשר של AI שגורמת לירידה בביקוש לעובדים צפויה להשפיע גם על ישראל", הוא כותב. "לכן, היינו מגדירים את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטכנולוגיה והשפעתן על העובדים כסיכון לכלכלה הישראלית".

האם מדובר בפאניקה מוגזמת או באיום אמיתי?

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שהשבבים של החברה שלו נחשבים למנוע של מהפכת הבינה המלאכותית, סקפטי לגבי ממדי המהפכה: "יש תפיסה שענף התוכנה נמצא בדעיכה ושה-AI יחליף אותו. זה הדבר הכי לא הגיוני בעולם", צוטט הואנג ב-CNBC על רקע הרעידות בשווקים. גם מנכ"ל חברת השבבים Arm מסר ל-FT כי מדובר ב"מיקרו-היסטריה".

בבסיס האמירות הללו נמצאת ספקנות לגבי הנכונות של חברות לזנוח תשתיות תוכנה קיימות שהושקעו בהן מיליארדי דולרים. נכון שכלי ה-AI יכולים לכתוב קוד, אבל כשחברה משלמת עבור שירותי מחשוב היא משלמת לא רק על התוכנה אלא בעיקר על תמיכה ותחזוקה. זה משהו שסוכן AI עדיין לא מסוגל לתת.

מנגד, בנק ההשקעות האמריקני UBS העביר את ההמלצה שלו למגזר הטכנולוגיה האמריקני מדירוג "אטרקטיבי" ל"ניטרלי" על רקע חוסר הוודאות בתחום התוכנה. נייתן גרף, בכיר בבנק ההשקעות Evercore, העריך בטור שפורסם ב-FT כי לחברות תוכנה שמחזיקות במומחיות ייחודית ובקשרים עמוקים עם לקוחות יהיה קל יותר לשרוד. כפי שכתבה פרשנית ה-FT קמילה פלדינו, החברות צפויות להרגיש לחץ מסיבי על המחירים והרווחים.

לדברי פלדינו, התוצאה - כמו ברוב הדברים - תהיה ככל הנראה איפשהו באמצע: לא אפוקליפסה בתחום התוכנה אבל גם לא המשך המצב הקיים. השינוי המבני יצא לדרך והשאלה היא אילו חברות יצליחו להתאים את עצמן למציאות החדשה.