בדקנו את השיאומי 17 אולטרה - ואנחנו ממש מתבאסים שצריכים להחזיר אותו

פעם טלפון של שיאומי היה נחשב למכשיר זול ולא איכותי במיוחד - אבל החברה הסינית כבר כמה שנים מציגה מכשירים מרשימים שנותנים פייט לאייפון ולסמסונג, גם במחיר. השיאומי 17 אולטרה הוא מכשיר הדגל האחרון והמתקדם ביותר של החברה שמגיע לישראל ומציג מפרט עוצמתי במיוחד, הכולל את ערכת השבבים החדישה ביותר מבית קוואלקום, ה-Snapdragon 8 Elite Gen 5, מסך OLED שטוח ומרהיב בגודל 6.9 אינץ' וסוללה גדולה שמבטיחה אורך חיים ארוך. למרות זאת, גולת הכותרת בשיאומי הוא מערך הצילום המפלצתי שלו.

החברה ממשיכה במסורת סדרת ה"אולטרה" ומציעה מערך צילום שנועד לאתגר ולהחליף מצלמות מקצועיות, ומכוונת לקהל של צלמים וחובבי צילום שמחפשים את המצלמה הטובה ביותר שניתן להכניס לכיס. גם השנה ממשיך שיתוף הפעולה עם יצרנית המצלמות הגרמנית האגדית לייקה (Leica), מה שבא לידי ביטוי בעיצוב החיצוני של המכשיר, בתוכנת הצילום המתקדמת ובעיבוד התמונה. הנה מה שחשבנו על המצלמה שהיא בטעות גם טלפון.

מצלמה

באופן חריג נתחיל דווקא ממערך הצילום, כי אם במקרה לא הבנתם עד כה - הוא החלק המרכזי במכשיר. לצערנו, המציאות גרמה לכך שקיבלנו את המכשיר בזמן מלחמה ולא היה הרבה מה לצלם, בניגוד לשיאומי 15 אולטרה של שנה שעברה (על ה-16 הם דילגו כדי ליישר קו עם מספרי האייפון), שליווה אותנו בטיול משפחתי ושיפר אותו משמעותי.

אז מה יש בו? בלב מערך הצילום של השיאומי 17 אולטרה עומדת המצלמה הראשית, אשר מצוידת בחיישן ענק בקוטר של 1 אינץ' וברזולוציה של 50 מגה-פיקסל. מדובר בחיישן מסוג Light Fusion 1050L, אשר פותח ע"י חברת שיאומי, חברת חיישני הצילום OmniVision וכמובן לייקה. מפתח הצמצם הרחב של העדשה, שעומד על f/1.67 מאפשר לחיישן לקלוט כמויות אור עצומות, מה שמביא ביצועים חסרי תקדים בתנאי תאורה נמוכה ולתמונות חדות, עשירות בפרטים ומדויקות בצבעים כמעט בכל סיטואציה.

החיישן הראשי החדש משלב טכנולוגיה בשם LOFIC , כלומר Linear Over-Flow Integration Capacitor. מה שמעניק לכל פיקסל קבל (Capacitor) זעיר משלו, המסוגל לאגור ולשמור הרבה יותר אור, מה שמשפר דרמטית את הטווח הדינמי של התמונות ללא צורך בעיבוד מיוחד. כתוצאה מכך, המצלמה מצליחה לאזן בצורה טובה יותר בין אזורים מוארים מאוד לאזורים חשוכים, מונעת מצב של חשיפת יתר ("שריפת" פיקסלים בהירים בשמיים למשל), ושומרת על פרטים עמוקים וברורים באזורי צל.

בנוסף, גודל החיישן הפיזי האדיר מאפשר ליצור עומק שדה טבעי המפריד היטב את האובייקט המצולם מהרקע, גם מבלי להפעיל מצב פורטרט מלאכותי. מדובר במצלמה ראשית מדהימה שגורמת לי לרצות לרכוש אותו רק לטובת טיולים.

אם החיישן הראשי מרשים, הרי שעדשת הטלפוטו של השיאומי היא באמת משהו שלא ראינו בשוק. המכשיר מצויד בחיישן ייעודי לזום שהוא ענק בפני עצמו, בגודל של 1/1.4 אינץ', וברזולוציה של 200 מגה-פיקסל, עם עדשת פריסקופ בעלת זום אופטי משתנה ומכני. העדשה הייחודית מכילה מודול פנימי הכולל מספר עדשות קטנות שזזות פיזית קדימה ואחורה על מסילה, ובכך מאפשרות טווח זום אופטי רציף ומשתנה של בין 3.2x ל-4.3x (או במונחי אורך מוקד, מ-75 מ"מ ועד 100 מ"מ). למעשה, כאשר המשתמש עובר לטווח המקסימלי של 4.3x באפליקציה, ניתן ממש לשמוע צליל מכני ייחודי של העדשות הנעות בתוך גוף המכשיר.

בנוסף, מערך הצילום כולל גם מצלמת זווית רחבה במיוחד (Ultrawide) ברזולוציה של 50 מגה-פיקסל, המבוססת על חיישן Samsung JN5. לעדשה זו מפתח צמצם של f/2.2 וזווית צילום רחבה של 115 מעלות, העדשה הרחבה גם תומכת בצילום מאקרו ממרחק של 5 ס"מ בלבד, ומספקת תמונות תקריב חדות, מדויקות ומפורטות של אובייקטים קטנים. איכות התמונה והתאמת הצבעים של העדשה הרחבה טובה מהממוצע בשוק ודומה מאוד לגוונים של החיישן הראשי.

גם את מצלמת הסלפי שיאומי שיפרה משמעותית ושדרגה את החיישן מרזולוציה של 32 מגה-פיקסל, שראינו בדגמי העבר, לרזולוציה של 50 מגה-פיקסל. המצלמה הקדמית מצוידת כעת בפוקוס אוטומטי מלא, מציגה טווח דינמי מצוין, ומספקת חשיפה טובה מאוד, גם כאשר הרקע בהיר במיוחד. צילומי הסלפי מפיקים מרקמי עור מדויקים וריאליסטיים.

שיאומי מספקת שני פרופילי צבע ראשיים לבחירת המשתמש: 'Leica Authentic' המספק תמונות דרמטיות יותר עם קונטרסט מודגש והצללות עמוקות, ו-'Leica Vibrant' שהוא מצב ברירת המחדל, המפיק תמונות בעלות סאטורציה גבוהה וצבעים קצת יותר עזים ו"קופצים" לעין. בנוסף, אפליקציית המצלמה כוללת שלל פילטרים מקצועיים, כאשר אחד הפופולריים שבהם הוא מסנן ה"פילם השלילי" (Negative Film), המעניק לתמונות מראה נוסטלגי ומחוספס של מצלמת פילם קלאסית.

עיצוב ומסך

אבל מתחת לכל המצלמה הזאת יש גם טלפון, והעיצוב שלו משדר את תחושת "מכשיר הפרימיום", אבל עם בליטה אחת גדולה של מערך המצלמות - כי אין מה לעשות עם עדשה גדולה באה תפיסת מקום גדולה. המכשיר זמין בשלושה צבעים עיקריים: לבן, שחור וירוק. מבחינת עמידות, יש לו במסך זכוכית מגן Xiaomi Shield Glass 3.0 שאמור למנוע ממנו להישבר מכל נפילה.

בנוסף, הוא זוכה לתקן המחמיר של עמידות בפני מים ואבק IP68 וכן תקן IP69, מה שאומר שהוא אמור להיות מסוגל לשרוד התזת סילוני מים בלחץ גבוה וגם צלילה לעומק של עד 6 מטרים למשך חצי שעה.

בחזית המכשיר שוכן מסך OLED ענק בגודל 6.9 אינץ'. שיאומי בחרה הפעם ליישר קו עם הטרנד העיצובי והטמיעה, לראשונה בסדרת הדגל שלה, פאנל תצוגה שטוח לחלוטין וללא קימורים בקצוות. מדובר בפאנל בטכנולוגיית LTPO המאפשר קצב רענון דינמי ומשתנה של בין 1 ל-120 הרץ, כפי שאנחנו מצפים מכל מכשיר פרימיום. יש לו רזולוציית מסך של 1200x2608 פיקסלים, בפועל המסך נראה חד מאוד ועם בהירות שיא של 3500 ניטים - קשה למצוא משהו רע להגיד עליו.

ביצועים וחומרה

השיאומי 17 אולטרה מופעל על ידי ערכת השבבים המתקדמת ביותר של קוואלקום כיום - ה-Snapdragon 8 Elite Gen 5. המעבד הזה מספק ביצועים חלקים להפליא, ואפשר להיות בטוחים שאין כיום אפליקציית אנדרואיד או משחק כבד שהמכשיר הזה לא יתמודד איתם בקלילות ובאופן רציף. המכשיר מגיע עם זיכרון RAM בנפחים של 12GB או 16G (בישראל רק הגדול יותר) ואחסון של 512GB או 1TB, מה שכנראה חייב עם מצלמה כל כך מוצלחת. במבחני מאמץ המכשיר מקבל ציונים גבוהים בשלל הסוגים.

השיאומי 17 אולטרה מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 16, שעליה מולבש הממשק המותאם של החברה - ה-HyperOS 3. בעוד שהחומרה במכשיר היא פנומנלית, התוכנה כנראה פחות מוצלחת עבור חלק מהמשתמשים.

מצד אחד, האנימציות בממשק חלקות מאוד, ניהול ריבוי המשימות יציב, והמכשיר מגיב בזריזות לכל פעולה. המערכת גם כוללת יכולות בינה מלאכותית מובנות, כמו העוזרת החכמה של גוגל ומערכת ה-HyperAI של שיאומי עצמה המספקת כלי שכתוב ותרגום. מצד שני, הממשק מרגיש מעט מיושן בהשוואה למתחרות ואינו מציע את רמות ההתאמה האישית שניתן למצוא במערכות כמו One UI של סמסונג.

המערכת גם מגיעה מותקנת מראש עם לא מעט אפליקציות מיותרות כמו פייסבוק, טיקטוק ושלל חנויות צד שלישי, באופן כללי המערכת היא לא החביבה עלינו, אבל זה עניין סובייקטיבי. באשר לעתיד המכשיר, שיאומי צפויה לספק 4 שנים של עדכוני גרסאות מערכת הפעלה ועד 6 שנים של עדכוני אבטחה שוטפים.

סוללה

בסוללה יש הבדל משמעותי בין הגרסה הנמכרת בסין לבין הגרסה הגלובלית שמגיעה גם אלינו. בעוד שהגרסה הסינית מתהדרת בסוללת בקיבולת של 6,800 מיליאמפר-שעה, הגרסה הגלובלית מסתפקת בסוללה של 6,000 מיליאמפר-שעה, זה עדיין יותר מסמסונג ואפל אבל פחות משמעותית ממכשירים סיניים אחרים.

למרות הירידה בקיבולת בגרסה הגלובלית, עדיין מדובר בסוללה חזקה שמבוססת על טכנולוגיית סיליקון-קרבון. בשימוש יום-יומי סביר המכשיר יכול להחזיק מעמד אפילו יומיים בין טעינות, וגם משתמשים כבדים מאוד יצלחו איתו יום שלם בבטחה, למרות זאת נציין כי במשחק פוטבול מנג'ר הסוללה התרוקנה לנו במהירות שיא, מה שמרמז על בעיה בניהול הסוללה. גם ההטענה מהירה מאוד ועומדת על 90 וואט בחיבור חוטי ו-50 וואט בחיבור אלחוטי - מהר בהרבה מאפל או סמסונג. מה שכן, חסרה כאן תמיכה מובנית בתקן Qi2 המגנטי (הדורש שימוש בכיסויים ייעודיים חיצוניים).

שורה תחתונה

השיאומי 17 אולטרה הוא סמארטפון פרימיום, אבל מרגיש יותר כמו מצלמה משוכללת שיש לה גם וואטסאפ ואפליקציות. הוא מצויד בחומרה החזקה ביותר שקיימת בשוק, מציע מסך מעולה, סוללה חזקה שמחזיקה שעות ארוכות, ויכולות טעינה גמישות ומהירות. למרות שמערכת ההפעלה שלו עדיין דורשת ליטוש, עמוסה במעט באפליקציות מיותרות, חווית השימוש הכללית היא טובה מאוד.

הבעיה הכי גדולה שלו היא המחיר. הדגם הזול יותר (16GB+512GB) יעלה לכם 5,449 ש"ח ואילו גרסת ה-16GB+1024GB תעלה לכם 5,999 ש"ח - מחירים מעט גבוהים גם למכשירים פרימיום ועוקפים את הסמסונג גלקסי אולטרה. מדובר במכשיר מושלם למי שאוהב צילום או מטייל הרבה וסמארטפון טוב מאוד לכל השאר, אם אתם מוכנים להשקיע את המחיר.

בונוס

שימו לב שברכישת המכשיר בזמן מבצע ההשקה (עד ה-16.4.26) מקבלים מתנה גם ערכת צילום מקצועית של שיאומי המתלבשת על המכשיר, הופכת אותו לסוג של מצלמת רטרו נוחה לאחיזה ומצוידת בכפתורים פיזיים המדמים מצלמה לטובת צילום מהיר. אפשר אפילו להוסיף פילטר לעדשה אם יש לכם כזה ועל הדרך לקבל הטענה נוספת בזכות סוללת גיבוי שנמצאת בתוך הערכה שמחירה 700 ש"ח.

המכשיר סופק באדיבות המילטון, יבואנית שיאומי לישראל.