העתיד על פי OpenAI: קרן עושר ציבורית, מס על רובוטים ושבוע עבודה בן 4 ימים

OpenAI פרסמה מסמך מדיניות חדש שמנסה לענות על אחת השאלות הגדולות של השנים הקרובות: איך ייראה שוק העבודה בעידן של מכונות חכמות במיוחד – ומי ייהנה מהרווחים.

המסמך, שמגיע על רקע חשש גובר מפיטורים המוניים וריכוז עושר, מציג שורה של הצעות שמשלבות בין כלים סוציאליים מובהקים, כמו הרחבת רשתות ביטחון, לבין תפיסה קפיטליסטית שממשיכה להישען על השוק הפרטי. ב-OpenAI מבהירים שמדובר בכיוון חשיבה, לא בתוכנית מחייבת, אבל כזו שנועדה להשפיע על ממשלות, משקיעים והציבור.

בלב ההצעה עומדים שלושה עקרונות: חלוקה רחבה יותר של העושר ש-AI מייצר, הפחתת סיכונים מערכתיים, והנגשת היכולות הטכנולוגיות כדי למנוע ריכוז כוח בידי מספר מצומצם של חברות.

אחת ההמלצות המרכזיות היא לשנות את מבנה המיסוי – להפחית את הנטל על עבודה ולהעביר אותו להון. ב-OpenAI מזהירים כי ככל שהכלכלה תישען יותר על אוטומציה ורווחי חברות, מקורות ההכנסה שמממנים שירותים ציבוריים עלולים להישחק. לכן, הם מציעים לבחון העלאת מסים על רווחי חברות, רווחי הון או הכנסות שמקורן ב-AI.

במסמך עולה גם רעיון להטלת "מס רובוטים", בדומה להצעה שהעלה בעבר ביל גייטס, במסגרתו מערכות אוטומטיות ישלמו מס כאילו היו עובדים אנושיים שהוחלפו.

הצעה נוספת היא הקמת קרן עושר ציבורית שתעניק לאזרחים החזקה עקיפה בחברות ובתשתיות AI. הרווחים, לפי ההצעה, יחולקו ישירות לציבור – מהלך שנועד להתמודד עם מצב שבו השוק מזנק בזכות AI, אבל רוב האזרחים לא נהנים מהתשואה.

OpenAI מציעה גם תמיכה ביזמות עובדים - פיתוח מודל "סטארטאפ בקופסה" (startup-in-a-box) המשתמש ב-AI לניהול האופרציה (חשבונאות, שיווק וכו'), כדי לעזור לעובדים להפוך לבעלי עסקים.

במקביל, OpenAI מציעה צעדים לטובת העובדים, כמו סבסוד שבוע עבודה בן ארבעה ימים, 32 שעות, ללא פגיעה בשכר - הצעה שתואמת את הבטחות תעשיית הטכנולוגיה לפיהן ה-AI תעניק לבני אדם איזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים. לצד זאת, הגדלת הפרשות לפנסיה והשתתפות גבוהה יותר של חברות בעלויות בריאות וטיפול בילדים או בקשישים. עם זאת, ההצעות האלו נשענות בעיקר על המעסיקים עצמם – ולא נותנות מענה מלא למי שיאבדו את עבודתם לחלוטין בעקבות אוטומציה.

כדי להתמודד עם זה, החברה מציעה גם מודל של הטבות ניידות (Portable benefits), יצירת חשבונות הטבות (פנסיה, בריאות) שילוו עובדים בין מקומות עבודה.

מעבר לשוק העבודה, המסמך מתייחס גם לסיכונים רחבים יותר של AI – כולל שימוש לרעה על ידי מדינות או גורמים עוינים ואובדן שליטה על מערכות מתקדמות. בין ההמלצות: הקמת גופי פיקוח, פיתוח מנגנוני בלימה למערכות מסוכנות והגבלות על שימושים רגישים כמו מתקפות סייבר או איומים ביולוגיים.

בצד הצמיחה, OpenAI קוראת להרחבת תשתיות החשמל והאצת הקמה של מרכזי מחשוב באמצעות סובסידיות, הטבות מס או השקעות ממשלתיות. הרעיון להתייחס ל-AI כאל תשתית בסיסית – כמעט כמו שירות ציבורי – ולוודא שהיא נשארת נגישה ולא נשלטת בידי מספר שחקנים בלבד.

המהלך מגיע חודשים אחרי שחברת אנת'רופיק פרסמה מסמך דומה, והוא מתרחש על רקע שיח פוליטי מתגבר סביב רגולציה של AI בארה"ב. במקביל, ב-OpenAI מתמודדים עם ביקורת על המעבר ממודל ללא כוונת רווח לחברה עסקית – שינוי שמעלה שאלות לגבי היכולת שלה לאזן בין אינטרסים ציבוריים לרווח לבעלי מניות.

החברה עצמה משווה את התקופה הנוכחית למהפכה התעשייתית, וטוענת כי כמו אז – גם עכשיו נדרשת מדיניות רחבה שתבטיח שהצמיחה תתורגם להזדמנויות ולביטחון כלכלי עבור הציבור כולו.