לאבא נמאס שהילדים מול המסכים במלחמה - והוא מצא פתרון מקורי

בחסות הזמן בבית, במקלט או בממ"ד, המלחמה עם איראן במרץ 2026 הפכה גם למלחמת הוויב הקודינג – תכנות באמצעות בינה מלאכותית. המושג הטרנדי, שעד לאחרונה הרבה אנשים שמעו עליו אבל לא בהכרח התנסו בו, הפך לאתגר יצירתי עבור ישראלים רבים. החל מהשאלון שבודק את "מדד המסכנות" שלכם, דרך מפת האזורים השקטים בישראל ועד אתר שמרכז משחקים והרגעה לזמן אזעקות.

כעת, ההייטקיסט מוטי מלכה, נשוי ואב לארבעה, שמגיע מעולם הענן וה-AI ובמקביל משרת במילואים כקצין בפיקוד העורף, יצר את "יובי", פלטפורמה שמנגישה בינה מלאכותית לילדים, ומאפשרת להם למעשה ליצור באמצעותה.

"יובי הוקמה ממש לאחרונה, במהלך מלחמת שאגת הארי, בין ימי מילואים לריצה לממ"ד עם תינוקת שרק נולדה החודש", מספר מלכה ל-mako. "הילדים היו הרבה מול מסכים בלי מסגרת מסודרת, עלו לשיעורי זום קצרים, ואשתי הייתה צריכה למצא את הזמן והדרך ללמד ולתרגל איתם חומר לימודי.

"רציתי לייצר דרך שגם ילדים יוכלו להשתמש ב-AI, בדיוק כמונו המבוגרים, לטובת למידה ויצירה, ועל הדרך לעשות משהו טוב באמת בזמן המסכים שלהם. זו תקופה לא פשוטה, אבל גם מאוד מחברת ומייצרת עשייה עם משמעות. בנוסף, רצינו לצמצם את הפער הטכנולוגי שיכול להיות לילדים שלנו, אם לא נלמד אותם מה זה AI ואיך עובדים איתו".

הפלטפורמה מבוססת על תשתית Azure של מיקרוסופט ומשתמשת במודלי Azure OpenAI מתקדמים. היא פותחה עם Backend ב-Python ו-Frontend בטכנולוגיות Vue ו-React, כדי לאפשר לילדים "לדבר" עם הבינה המלאכותית ולבנות תכנים ללא צורך בידע מוקדם בתכנות.

בין היתר, מספר מלכה כי נוצר שיתוף פעולה בינו לבין מיקרוסופט. "החיבור הגיע דרך עבודה משותפת בעולם הענן וה-AI. מיקרוסופט מאוד מאמינים בהנגשת AI, במיוחד בחינוך, והייתה התלהבות מהרעיון של פלטפורמה לילדים שמלמדת לעבוד עם AI בצורה מלמדת, עצמאית ויצירתית", הוא אומר.

לפי מלכה, המערכת מיועדת בעיקר לילדים בני 6-12, אבל גם להורים ולמורים. "יש לנו מספר ממשקים מותאמים ביובי שמאפשרים שיח ופידבק לפי ילד, הורה או מחנך כדי להנגיש את המערכת לכל צורך. יש כבר פניות ושיח עם גורמים חינוכיים בארץ ובחו"ל, כולל כיוון להכניס את זה לבתי ספר כפלטפורמת למידה חווייתית, שיכולה לשפר את ההבנה והאקטיביות של הילדים בתוכן הנלמד", הוא אומר.

עד כה נרשמו למערכת אלפי משתמשים בזמן קצר מאוד. "זה עובר בעיקר מפה לאוזן דרך קבוצות הורים ואנשי מילואים", אומר מלכה. "הורים מספרים שהילדים עוברים מצריכה פסיבית ליצירה. במקום רק לשחק, הם בונים משחקים. היו הורים שאמרו שזו הפעם הראשונה שהילד שלהם יושב שעה מול המחשב ובאמת יוצר משהו בעל ערך".

לדבריו, ההתלהבות ניכרת גם אצל הילדים עצמם: "הם אוהבים את התחושה שהם 'בונים כמו גדולים' בלי להיתקע על קוד. הם משפרים את המשחקים שלהם שוב ושוב ומשתפים עם חברים. יש גם ערך מוסף בחיבור בין ההורה לילד – הם יוצרים יחד לומדות ומשחקים וזה הופך לפעילות משותפת. בסוף, הדבר הכי בולט הוא תחושת המסוגלות. ילדים מבינים שהם לא רק משתמשים בטכנולוגיה, אלא יכולים ליצור איתה וזה יכול לשנות להם את העתיד".

מה יוצרים ב"יובי"?

כרגע המערכת חינמית לחלוטין. "בעתיד נשקול מודל בתשלום עבור יכולות מתקדמות, אבל הבסיס תמיד יישאר נגיש", מציין מלכה. מקור השם "יובי" (Yuvi) מגיע מהשילוב בין המילים "You" ל-"AI" – "רצינו שם קצר וקליט שמתאים לילדים, אבל לא מרגיש ילדותי מדי".

בין הפרויקטים שכבר נוצרו במערכת ניתן למצוא מבוכים, משחקי מרוץ, חידונים ולומדות בחשבון ובמדעים. "ראינו גם יצירת סיפורים אינטראקטיביים עם ניקוד ואתגרים, דברים שבעבר דרשו ידע עמוק בתכנות", מספר מלכה. "היו גם משחקים מרגשים של ילדים שמאוד מחוברים למצב המלחמה, שיצרו מרחבים מוגנים ודרכים מהירות להתחמק מטילים".

ולמי שטרם התנסה בוייב קודינג, מלכה ממליץ פשוט לקפוץ למים: "להתחיל ממשהו פשוט וכיפי – משחק קטן או תחום לימודי שצריך לתרגל לבית הספר. לא צריך לחשוב כמו מתכנת אלא כמו יוצר. היופי הוא שה-AI עוזר בדרך, שואל שאלות ומתקן – זה תהליך של יצירה משותפת".