"התחום מתפוצץ": התפקידים החדשים בהייטק שנוצרו בעקבות ה-AI
הבינה המלאכותית לא רק מעלימה מקצועות, אלא גם יוצרת חדשים. שוחחנו עם מומחים בתחום משאבי האנוש ושמענו אילו תפקידים הפכו למבוקשים בשנה האחרונה בישראל, מה הם דורשים וכמה אפשר להרוויח, וכן עם העובדים שה-AI עומדת בליבת התפקיד שלהם ביום-יום. "לא מספיק לרכוש את הטכנולוגיה, צריך להבין איך להשתמש בה בצורה נכונה"


למרות החשש הרווח שהבינה המלאכותית מאיימת על עולם התעסוקה בצמצום משרות והגדלת האבטלה, מחקר חדש של PwC קובע כי תחומים שנחשפים ל-AI חווים עלייה של פי 3 בפריון ועובדים עם מיומנויות AI ירוויחו שכר גבוה יותר ב-56% בהשוואה לעובדים ללא כישורים אלו.
המחקר בחן כמיליארד מודעות דרושים במדינות שונות ברחבי העולם, ומצא כי האימפקט של ה-AI על עולם העבודה לעשור קדימה הוא יותר חיובי מאשר שלילי. הממצא המוביל מצביע כי ענפים שנחשפים יותר לבינה מלאכותית נהנים מצמיחה גבוהה פי 3 בהכנסה לעובד, ושכר העובדים בהם עלה בקצב כפול בהשוואה לענפים שפחות חשופים ל-AI. מסקנת המחקר הייתה שהמנצחים בשוק העבודה המשתנה יהיו אלו שישלבו כלי AI בצורה נכונה.
התפקידים החדשים שנוצרו בעקבות ה-AI
התחזיות האופטימיות לא נשארות על הנייר. גם בשוק הישראלי מרגישים היטב את השפעת הבינה המלאכותית - בביקוש לתפקידים חדשים ובשינוי הדרישות אליהם. "מה שאנחנו רואות בשטח, כמגייסות שמלוות תהליכי גיוס לתפקידי AI, זה שהתחום הזה מתפוצץ - לא רק מבחינת ביקוש, אלא גם ברמת הדקויות. כל משרה הופכת יותר ממוקדת, יותר מדויקת, עם ציפיות שהולכות ומתהדקות – גם מצד המעסיקים וגם מצד המועמדים", אומרת ענבל חורש, מייסדת ומנכ"לית Gifthead.
היא מסבירה כי יש תפקידים שבהם עוסקים ב-Deep AI, פיתוח טכנולוגיה שמפעילה את מערכות הבינה המלאכותית ויש תפקידים שמממשים את הבינה מלאכותית.
בין התפקידים הפופולריים החדשים היא מונה מהנדסי בינה מלאכותית/למידת מכונה (AI Engineer/ML Engineer) ומסבירה: "זה לא החוקר שכותב אלגוריתמים חדשים, אלא מי שמשלב מודלים קיימים (כמו GPT, BERT או מודלים פנימיים) בתוך מוצרים. נדרש ידע בפיתוח תוכנה, ענן ו-API. מדובר בתפקיד מבוקש מאוד גם בסטארטאפים וגם בחברות מוצר מבוססות".
מקצוע נוסף הוא מהנדס מחקר (Research Engineer): לא חוקר אקדמי טהור, אלא מישהו שנמצא בדיוק באמצע: לוקח רעיונות מחקריים חדשניים ובונה מהם מערכות עובדות - הוא מתרגם מאמרים אקדמיים לקוד, מבצע ניסויים, ובונה אבטיפוס טכנולוגי שמותאם לצרכי המוצר. תפקיד מאוד נפוץ בגופי מחקר, אשר דורש חשיבה טכנית גבוהה, הבנה במודלים מתקדמים ורקע תאורטי חזק.
עוד תפקיד הוא מהנדס פרומפטים, שמתמקד בכתיבה של פרומפטים מדויקים ומורכבים עבור מודלים של בינה מלאכותית, כמו GPT. מהנדסי פרומפטים הם גורם מפתח בפיתוח סוכנים חכמים ואוטומציות מבוססות שפה, כשההצלחה תלויה ביכולת "לדבר" נכון עם המודל. התפקיד דורש שילוב של חשיבה לוגית, יצירתיות גבוהה ויכולות ניסוח מדויקות במיוחד.
אסטרטג בינה מלאכותית הוא תפקיד שמתמקד בזיהוי ההזדמנויות שבהן ניתן לשלב AI לצורך ייעול תהליכים, פיתוח מוצרים חדשים או יצירת יתרון תחרותי. אסטרטגי AI פועלים לרוב בצוותי חדשנות או מטה, ומשלבים הבנה טכנולוגית, חשיבה מוצרית וראייה עסקית רחבה.
עוד תפקיד שנפוץ בעיקר בארה"ב ובחברות גלובליות, אך מתחיל להיכנס גם לישראל, בעיקר בארגונים פיננסיים וציבוריים, הוא מומחה לאתיקה ולבינה מלאכותית אחראית. התפקיד מתמקד בהבטחת שימוש הוגן, בטוח ושקוף בטכנולוגיות AI - תוך מניעת אפליה, שמירה על פרטיות ועמידה ברגולציות.
לדברי חורש, טווחי השכר שהן רואות במשרות בתחום נעים בין 25,000 ל-60,000 שקל לחודש בישראל, תלוי בניסיון, תחום העיסוק וסוג הארגון. בארה"ב, שכר שנתי בתפקידים מקבילים נע בין 130,000 ל-250,000 דולר, ובמקרים מסוימים אף יותר.

הנדסת וידיאו תשנה את עולם ההפקה
אייל בר עוז, מייסד ומנכ"ל Webiz, פלטפורמה מבוססת AI להתאמה בין משרות למועמדים, מונה גם הוא מספר מקצועות שהביקוש אליהם צובר תאוצה בעקבות התרחבות השימוש ב-AI. לדבריו, הנושא המרכזי הוא ה-Video Engineering (הנדסת וידיאו), שמקבל בוסט אדיר בעקבות יכולות שנוספו לבינה.
"הבינה המלאכותית משנה את כל עולם ההפקה, וכבר עכשיו אנחנו רואים שניתן להפיק סרטים באיכות גבוהה על סמך פרומפטים, סאונד איכותי וויזואליה מרהיבה", הוא אומר. "בחודשים האחרונים, במיוחד על רקע כניסה של כלי AI חדשים כמו sora, veo ואחרים, יהיה ביקוש למהנדסים ואנשי מקצוע בתחום הוויזואליה והווידאו שידעו להפיק ולבקר את התוצרים של מערכות הבינה ולעבוד איתם כך שיספקו את התוצר המדויק, המרשים והמקורי ביותר.
"חברות בתחום הגיימינג, הנדל"ן, הפיננסים והרפואה יעזרו ב'מהנדסי וידאו' לטובת שיווק, הדמיות והסברה. כתוצאה מכך, נראה שאולפנים קיימים יעברו טרנספורמציה דיגיטלית-AI, וגם אם לא כולם יוחלפו, הרי שידרשו התאמות ודיוק לנוכח השינויים. קרוב לוודאי שגם תעשיית הפורנו תיעזר בכלי AI שונים ותערוך בהם שימוש נרחב", מוסיף בר עוז.
עוד תחום בעל ביקוש רב לדבריו הוא סייבר מבוסס AI. "כבר היום חלק ניכר ממתקפות הסייבר מבוסס באמצעות כלי AI, ולכן נוצר צורך לזהות איזו מתקפה היא אמיתית ואיזו מגיעה מטעם בוט כזה או אחר", אומר בר עוז. "מומחי סייבר בעלי רקע והבנה עמוקה בתחום נהנים בימים אלו מביקוש גבוה במיוחד ולשכר גבוה עוד יותר, בענף שבלאו הכי נהנה מביקוש קשיח ותנאי שכר גבוהים כבר עכשיו".

ובשטח - איך נראה השילוב של AI בעבודה?
מיה בלנק, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-Evinced, שמפתחת כלי תוכנה להטמעת נגישות דיגיטלית בסקייל גבוה באפליקציות ווב ומובייל, מסבירה כי הידע שמחפשים כיום בשוק ההייטק השתנה באופן משמעותי בשנה האחרונה. "כבר לא מספיק שיהיה רק ידע טכנולוגי קלאסי, נדרש שילוב בין כישורים בין-אישיים ליכולת לעבוד עם AI באופן טבעי, כחלק מתהליכי העבודה היומיומיים. חשוב גם לדעת להשתמש נכון בכלי AI ולהטמיע אותם כך שישפרו תהליכי עבודה", היא אומרת. "אנחנו מחפשים אנשים עם סקרנות, גמישות מחשבתית, נכונות ללמוד במהירות ולהבין כיצד לרתום את ה-AI כדי לייעל ולשדרג את מה שהם עושים, בין אם בפיתוח, בעיצוב או בתחומי ה-HR והמוצר".
לדבריה, AI הפך להיות מרכיב אינטגרלי כמעט בכל תפקיד בהייטק. "אנחנו רואים את זה בתפקידי פיתוח, עיצוב, ניהול מוצר וכמובן גם בתפקידי HR עצמם. כבר לא מדובר בתפקידים נישתיים כמו Data Scientist, אלא בציפייה שכל אנשי המקצוע ידעו לשלב AI בעבודתם. בנוסף, היום מגייסים למשרות בתפקידים חדשים ומגוונים שמשלבים AI באופן ישיר, כמו AI Product Manager ,AI Operations ,AI Model Trainer, Gen AI Engineer. תפקידים שלא היו קיימים עד לא מזמן והפכו במהירות לחלק מהשוק".
מה ההשפעה של AI על תהליך הגיוס?ֿ
"AI משולב היום בכל שלבי הגיוס, מכתיבת תיאורי משרה, איתור מועמדים פאסיביים, התאמה אישית של הפניות למועמדים וניהול תקשורת יעיל ומהיר יותר. עם זאת, המטרה שלנו היא לא להחליף תפקידים אנושיים, אלא לחזק את התהליכים ולאפשר לנו לעבוד מהר יותר ובצורה מותאמת ומדויקת יותר. אנחנו אלה שאחראים לוודא שהכלים האלו מנוצלים בצורה חכמה ולגייס את האנשים בעלי הכישורים המתאימים להצעדת הארגון קדימה".

"העולם צועד לכיוון שבו AI ינוהל ע"י גורמים ייעודיים בארגונים"
ככל שטכנולוגיות ה-AI מתפתחות במהירות מסחררת, כך מתרבים גם התפקידים שמתמקדים רק בטכנולוגיה הזו - לא כתוספת לתפקיד קיים, אלא כעיסוק ייעודי. שוחחנו עם שלושה עובדים ישראלים שכבר מחזיקים בתפקידי AI ייחודים ושמענו מה התפקיד מצריך מהם.
מרדכי קרמר מונה לפני כתשעה חודשים להוביל את תחום ה-GenAI בחברת הפינטק Earnix, כחלק מקבוצת האנליטיקה. הוא עומד בראש צוות עצמאי הכולל אנשי פרונטאנד, בקאנד, DevOps, QA ואוטומציה, כאשר המשימה המרכזית של הצוות היא להטמיע יכולות בינה מלאכותית גנרטיבית בפעילות הפנים-ארגונית ולפתח מוצרים חדשים ללקוחות החברה, בשיתוף פעולה עם צוותי הפרודקט.
הצוות פועל כחלק מהמהלך האסטרטגי של Earnix להכניס טכנולוגיות GenAI לתעשיות הביטוח והבנקאות. לאחרונה, כחלק מאותה מגמה, רכשה החברה את החברה הצרפתית Zelros, העוסקת בין היתר בפיתוח כלים מבוססי חיזוי, GenAI וסוכני AI.
קרמר הצטרף ל-Earnix לפני שלוש וחצי שנים והתקדם מתפקיד של מפתח לתפקיד ראש צוות ומשם לתפקידו הנוכחי. לדבריו, את ההצעה לתפקיד החדש קיבל תוך כדי שירות מילואים לאחר השבעה באוקטובר, כאשר חברו הטוב, אלקנה בוחבוט, עדיין חטוף בעזה. לצד עבודתו, הוא לומד ומעמיק את היכרותו עם תחום ה-AI, בין היתר באמצעות האקתונים ייעודים לנושא.

תאיר הקמן הצטרפה לחברת Evinced באוגוסט 2024 לתפקיד חדש, Gen AI Engineer, שייעודו שילוב של GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) בהנגשת אתרים ואפליקציות. החברה מפתחת כלים שמסייעים למפתחים להטמיע נגישות דיגיטלית בסקייל גבוה, תוך שימוש בבינה מלאכותית. תאיר בעלת תארים מתקדמים במדעי המחשב עם התמחות ב-NLP, וניסיון של יותר מעשור בתחומי מחקר ופיתוח של מערכות מבוססות דאטה.
בתפקידה הנוכחי היא עוסקת במחקר, פיתוח והטמעה של יכולות Machine Learning ומודלי שפה (LLM) בתוך מוצרי החברה. היא אחראית על זיהוי בעיות עסקיות וטכנולוגיות, ביצוע מחקר למציאת פתרונות, ופיתוח הקוד עד לרמת ה־production. עבודתה שונה מהנדסת תוכנה רגילה, שכן היא כוללת את כל שלבי התהליך – מהבנת הבעיה ועד אספקת המוצר הסופי. בימים אלה החברה מרחיבה את הצוות ומגייסת מהנדסי GenAI נוספים.
אחד הפיתוחים המרכזיים בהם היא מעורבת הוא צ'אטבוט AI אינטראקטיבי שמלווה את תהליך העבודה של המשתמשים בפלטפורמה – ממעצבים ומפתחים ועד סריקות של אתרים. הצ'אטבוט מספק מידע, תמיכה והסברים בנושאי נגישות, הן ללקוחות החברה והן לצוותי הפיתוח הפנימיים. המערכת פועלת בזמן אמת ומטרתה לייעל את תהליך העבודה, לחסוך בזמן ולהנגיש את תחום הנגישות הדיגיטלית.

עידן בר הוא מנהל מרכז התמחות AI בחברת matrix, אשר בעשור האחרון עוסק ב-AI והטמעה שלו בארגונים. "צריך להבין שהעולם צועד לכיוון שבו AI ינוהל ע"י גורמים ייעודיים בארגונים. מחקר של גרטנר שפורסם לאחרונה מעריך ש-35% מהחברות הגדולות בעולם יחזיקו אדם שזה תפקידו בארגון עד שנת 2025- Chief AI Officer", הוא מספר. "נכון להיום, רוב הארגונים לא שם".
מרכז ההתמחות במטריקס נולד מתוך מטרה ליצור סינרגיה של כל החטיבות בארגון וכל החברות-בנות של מטריקס סביב הבינה המלאכותית. "במסגרת התפקיד נדרש ממני להכיר את כל הגורמים הרלוונטיים בארגון, את צרכי הלקוחות ובמקביל להמשיך לעקוב אחר המגמות המובילות בעולמות ה-AI. ממש להכיר את הנושא מ'השטח'", הוא מספר. "בשנתיים-שלוש האחרונות, פתרונות ומודלי AI משתנים בקצב מסחרר. לדעתי, זו אחת הסיבות שנדרש אדם מקצועי-טכני שיחזיק בתפקיד כזה בארגון. מדובר בטכנולוגיה שדורשת הבנה וקשב שלא בהכרח ניתן להכניס תחת בעל תפקיד קיים בארגון.

"אמנם AI נמצאת בכל מקום, אבל ארגון צריך לבחון מה הערך המוסף ש-AI יכולה לספק לו כשהוא ניגש לשלב אותה בארגון. לא מספיק לרכוש את הטכנולוגיה, צריך להבין איך להשתמש בה בצורה נכונה, לחבר אותה לאקו-סיסטם הארגוני ותהליכי העבודה ולנהל את השינוי בארגון", הוא מסכם.