רנטגן מתחת לאדמה: השיטה החדשנית שתאפשר מיפוי תת-קרקעי

מהפכה בעולם הארכיאולוגיה: פריצת דרך טכנולוגית ישראלית באוניברסיטת תל אביב מספקת היתכנות ראשונה לאיתור חללים תת-קרקעיים בעזרת גלאי קרינה קוסמית - מיואונים. המיואונים נוצרים כאשר הקרינה פוגעת באטמוספרה של כדור-הארץ. הם חודרים את הקרקע לפני שהם מאבדים אנרגיה ונעצרים. בכך, גלאי הקרינה של המיואון יכול לשמש כדי למפות חללים סמויים בעומק האדמה, כמו מנהרות ותעלות, וכבר הוכיח את יעילותו באתר הארכיאולוגי עיר דוד.

צוות החוקרים שעבד על המחקר, בהובלת פרופסור ארז עציון, סיפרו כי מציאת חללים תת-קרקעיים בעומק האדמה היא אחת הבעיות הקשות של ארכיאולוגים כיום. למעשה - אין דרך לאתר את המרחבים הללו מראש, טרם החפירה בקרקע. "ברור לנו שמרבית האתרים הארכיאולוגיים שעל פני השטח אינם אלא גבינה שוויצרית מתחת לפני הסלע, אלא שלנו אין דרך לדעת מזה", אמר אחד החוקרים בצוות.

המחקר הוכיח כי השיטה החדשנית יעילה ביותר - היא מאפשרת לבצע "צילומי רנטגן" של הקרקע דרך עולמות הפיזיקה, גלאי הקרינה. בזכות מאפייניו הייחודיים של המיואון, הוא מצליח לחדור אפילו לעומק של מאה מטרים. אחד החוקרים ניסה לדמות את פעילות הגלאי המיוחד לשיקוף של רנטגן: "המיואונים הם אלומת הרנטגן, הגלאי שלנו הוא המצלמה והמערכות התת-קרקעיות הן גוף האדם".

לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביצעו הדגמה של הטכנולוגיה החדשנית במתקן חצוב בסלע, המכונה "בור ירמיהו", באתר הארכיאולוגי עיר דוד בירושלים. כחלק מהניסוי הם שילבו סריקות ברזולוציות גבוהה של חלל הפנים, והמערכת אכן הצליחה למפות את החללים התת-קרקעיים דרך השינויים של עוצמת חדירות הקרקע לחלקיקי הקרינה.

"המאמר הזה הוא אבן דרך ראשונה", אמר פרופסור עודד ליפשיץ, אחד החוקרים בצוות. עם זאת, הם אינם מסתפקים בו בלבד. הציפייה של החוקרים היא שהצורך הארכיאולוגי ידחוף את הפיזיקאים לייצר גלאים קטנים ופשוטים עוד יותר שגם יצרכו פחות חשמל. ליפשיץ הוסיף בתקווה: "השלב הבא יהיה לשלב את הפיזיקה והארכיאולוגיה עם בינה מלאכותית, שתדע לקחת את נתוני העתק שהגלאים ייצרו כדי לספק תמונה תלת-ממדית של התת-קרקע".