ההייטקיסטים הישראלים אימצו בחום את ה-AI - ועדיין מפחדים שהיא תחליף אותם

כמעט כל עובד בהייטק הישראלי כבר משתמש בכלי בינה מלאכותית (AI), אך לצד האימוץ המסיבי החששות מהשפעתם לא שוככים. סקר חדש של רשות החדשנות ומכון ברוקדייל שנערך בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק חושף תמונה מורכבת של המהפכה הטכנולוגית שכבר מתרחשת כאן ועכשיו. הסקר מגלה שיעורי אימוץ חסרי תקדים של כלי בינה מלאכותית יוצרת לצד פערים מפתיעים בחששות בין קבוצות שונות של עובדים.

הנתונים מגלים: מי מאמץ את ה-AI - ומי חושש ממנה

אימוץ הכלים משתנה בין סוגי עובדים:

• 95% מעובדי ההייטק משתמשים בכלי AI באופן קבוע ו-78% מדי יום.
• השימוש הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 25 עד 34 שמתוכם 86% מדווחים על שימוש יומיומי. בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעור השימוש נמוך יותר: 74% בקרב בני 54-45 ו-67% בקרב בני 64-55.
• עובדים משלבים את ה-AI במגוון רחב של משימות ולא מסתפקים בכלי אחד. כ-82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בכלים בשלושה סוגי משימות או יותר, ורבע מהם נעזרים בהם ביותר משישה סוגי משימות.
• כ-70% מהעובדים דיווחו על שיפור רב באיכות התוצרים ו-40% דיווחו על קיצור זמן העבודה על פרויקטים למחצית מהזמן הנדרש ללא שימוש בכלי AI.

אימוץ ה-AI בסטארט-אפים איטי יותר: לפי תוצאות הסקר, בסטארט-אפים רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בכלי בינה מלאכותית ייעודיים לכתיבת קוד, לעומת 77% במרכזי מחקר ופיתוח בינלאומיים ובחברות שירותים ובתי תוכנה. מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין משער שהפער נובע מיתרון הגודל: "אלו חברות עם נהלים ארגוניים שמחליטות שמתחילים להשתמש בכלי מסוים ויש אנשים שיודעים להטמיע את זה בצורה מתודולוגית. בסטארט-אפים כל אחד לומד בעצמו וזה נבנה מלמטה". בכל מקרה הוא מדגיש שהפער בין שיעורי האימוץ אינו גדול.

אילו עובדים חוששים יותר מהחלפה ב-AI

• עובדים טכנולוגיים מביעים חשש גבוה יותר מפגיעה בתעסוקה בגלל הבינה המלאכותית. 31% מהם תופסים את כלי ה-AI כאיום גבוה על עתיד התעסוקה, בהשוואה ל-14% בלבד מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים.
• 37% מהעובדים המנוסים (הסניורים) מדווחים על רמת חשש גבוהה לעתידם התעסוקתי, לעומת 27% בקרב עובדים מתחילים (ג'וניורים) ו-31% בקרב ראשי צוות.
• • 40% מתושבי הפריפריה מביעים חשש משמעותי בנוגע להשפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז.
• • 39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית מדווחים על דאגה לעתידם המקצועי, בהשוואה ל-27% בלבד מבעלי תואר אקדמי.

"יכול להיות שעובדים מנוסים מבינים דברים שהג'וניורים לא מבינים. ייתכן גם שהתחושה שהם נאלצים ללמוד 'טריק' חדש גורמת להם לחששות", משער בין לגבי הפער בין מידת החשש מהחלפה בידי AI לפי ותק העובד - פער שהוא מודה שהפתיע גם אותו.

התמונה הגדולה: האם ה-AI גורמת לפיטורי עובדים?

• בחודשים האחרונים מדווחות חברות הייטק ישראליות על פיטורי עובדים או צמצום בגיוסים תוך שימוש במילים כמו "מהירים יותר" ו"רזים יותר", והן מקשרות זאת לאימוץ כלי בינה מלאכותית. חברות כמו פייבר, יוטפו ואמדוקס קישרו פיטורים להיערכות לעולם הבינה המלאכותית.
• התופעה אינה מוגבלת לישראל. בעולם כבר דיווחו חברות בין-לאומיות רבות על קיצוצים תוך הפניית האצבע לבינה מלאכותית. עם חברות אלו נמנות חברת הפינטק השוודית Klarna שהודיעה על עצירת גיוסי עובדים בשל אימוץ כלי AI. גם חברות כמו Salesforce, Accenture ו-Lufthansa דיווחו על קיצוצים בהקשר של בינה מלאכותית, אך התמונה מעורפלת.
• השאלה אם החברות אכן מפטרות או מקצצות בגיוסי עובדים בגלל אימוץ כלי AI או שמדובר בתירוץ נוח להתייעלות מעסיקה את העולם כולו. פרופ' פביאן סטפני מהמכון לאינטרנט של אוקספורד אמר ל-CNBC שהוא ספקן אם הסיבה האמיתית לפיטורים היא רצון להתייעל, וטען שחברות משתמשות בבינה מלאכותית כתירוץ.
• הבעיה היא המחסור בנתונים. לדברי ד"ר אלה שחר, חוקרת בכירה באגף המאקרו-כלכלה והמדיניות בבנק ישראל, בהיעדר נתונים מספקים אין כלים בשלב זה להעריך או לקבוע אם הבינה המלאכותית אכן כבר גורמת לפיטורי עובדים בהייטק או שתגרום לפיטורים בהיקף משמעותי.
• "אני חושב שיש חברות שמתהדרות בזה רק כדי להסתיר בעיות שיש להן ולעשות קיצוצי כוח אדם, ותולות את זה בבינה המלאכותית. ראיתי את זה יותר בחברות בחו"ל ופחות בארץ", אומר בין. "יש כאלה שבאמת מצליחות לחסוך משרות באמצעות הבינה המלאכותית, אבל זה לא אומר שבסך הכל יש להן פחות משרות. יכול להיות שהן מגייסות פחות מסוג מסוים ויותר מסוג אחר".

ההשפעה הרחבה על המשק הישראלי

• בין צופה שאחד הדברים שיקרו הודות לאימוץ כלי AI בהייטק הוא זינוק בפריון העובדים, כך שחברות יוכלו לרוץ עוד יותר מהר. לדבריו, זה לא בהכרח יקטין את כמות העובדים, אלא כל עובד יהיה "סופר עובד" מבחינת התפוקה שלו.
• הכפלת פריון ההייטק הודות לאימוץ כלי AI עלולה לפי בין להגדיל עוד יותר את הפער בין הענף לשאר המשק המקומי. לדבריו, "כבר היום יש פה סוג של שתי כלכלות, כאשר ההייטק נהנה מפריון גבוה מאוד לעובד ומשכר גבוה בהתאם, בעוד שיתר אנשי המשק נשרכים מאחור".
• כדי למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, בין אומר שנדרש לוודא שכלי ה-AI מאומצים בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה, כגון חינוך ובריאות.