עד לא מזמן, צה"ל היה מגייס לתפקידי מילואים מפה לאוזן, בווטסאפ, בפייסבוק או שולח צווי התייצבות לפי המקצוע הצבאי אליו משויכים משרתי המילואים.
מאז החלה המלחמה הביקוש לסייע במאמץ המלחמתי מרקיע שחקים - כשלפי נתוני הצבא כ־45 אלף מילואמניקים חזרו מפטור לשירות פעיל. "אם בעבר מיעוט נשא את נטל המילואים על הכתפיים, היום המצב נראה אחרת", אומר אלוף במיל' ח"כ אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר.
"החברה הישראלית הפתיעה, המילואימניקים התנדבו לשרת בהמוניהם, גם כאלה שלא התמידו בהגעה לאימונים, כשפרצה המלחמה עזבו הכל והגיעו". תופעה זו הובילה לשינוי מעניין, והיום הצבא מאפשר גם למשרתים עצמם להשפיע על שיבוצם ולבקש להשתלב בתפקידים בהתאם לצרכים האישיים שלהם, באמצעות אתר דרושים צה"לי חדש בשם "מילג'ובס" המציג את התפקידים הפנויים בכל רגע נתון.
"מילג'ובס" מאפשר לכל בעל פטור ממצבת השירות של צה"ל אשר מעוניין להתנדב למילואים, להגיש מועמדות לתפקידים שונים מתוך מאגר מתעדכן.
ממש כמו באתרי הדרושים המיועדים למחפשי עבודה בשוק האזרחי, בכל מודעה מוצגות הדרישות לתפקיד, אופי התפקיד, המיקום שלו ואורך הזמן המשוער לשירות בו. נכון לשעה זו, מפורסמים יותר מ־100 תפקידים בתחומי לוחמה, פיקוד ושליטה, אוויר, לוגיסטיקה, רפואה, מודיעין, תוכנה ומחשבים ומשאבי אנוש.
במקום לזמן לשירות מילואים באופן שרירותי על פי שיבוץ שנקבע מראש, הצבא בוחן מועמדים לשירות המילואים על פי התאמה לתפקיד. "השיבוץ הצבאי של אנשי המילואים מותאם לתפקיד שביצעו בשירות החובה או הקבע שלהם", מסבירה האלופה במיל' ושרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי. "הצבא פחות מכיר את היכולות שהמשוחררים צברו באזרחות".
"לא יפתור את האבטלה"
בעבר, לא היה נהוג לגייס אנשי מילואים לתפקידים שונים מהשיבוץ שקיבלו עם שחרורם. ברביבאי מסבירה כי מדובר בתופעה חדשה. "זה מלמד על היכולת של הצבא להגיע לציבור רחב ולייצר את היכולת לגייס אנשים מתאימים בלי לעשות הקפות. זה מלמד גם על הכמיהה של אנשים שקיבלו פטור לחזור ולשרת בעתות מלחמה. הצבא לא נותר אדיש לכך והבין שניתן לתעל את המצב לצרכיו".
יחד עם זאת, שטרן וברביבאי סבורים כי אין מדובר בשינוי תפיסתי אלא במענה נקודתי לחוסרי כוח אדם. "מילואימניקים ימשיכו לקבל את השיוך ליחידת מילואים ביום השחרור, אך יש להדגיש, שיבוצים יכולים להשתנות. למרות שהמילואמניקים מקבלים צווים יש להסתכל עליהם כמתנדבים", אומר שטרן.
ברביבאי מבהירה כי לא מדובר בשינוי תפיסה דרמטי. "צה"ל לא יהפוך לשחקן בשוק העבודה. זה לא אומר שיכולת ההפעלה של שירות המילואים תשתנה, היא תושפע מהמצב הביטחוני, ככל שהמצב יהפוך למאתגר יותר בזירות השונות. לא יקראו למישהו לשרת במילואים כי הוא מובטל, אלא בגלל צורך והתאמה, ולכן זה לא מה שיפתור את בעיית האבטלה. מה שיוביל זה מה שהצבא צריך, זה גם עניין של תקציב. במלחמה, בגלל הצורך בעתודות ורזרבות מגייסים יותר, בשגרה אופן הגיוס יהיה מדוד וקפדני יותר".
מה המעסיק צריך לדעת?
עובדים יכולים לבקש להתנדב למילואים גם בלי ידיעת המעסיק גם בשגרה וגם בחירום. בשגרה הדבר כרוך בהגשת בקשה ליחידת המילואים, ובחירום יש אפשרות להתנדב, אפילו מהיום למחר. "מצב מלחמה כמו זה שאנחנו חווים היום העצים את העניין של ההתנדבות והמילואים, אבל הוא תמיד היה". אומרת עו"ד עינב זוסים שעוסקת בדיני עבודה וייצוג מעסיקים. "החוק לא מבחין בין צו 8 לצו מילואים בשגרה, ועובד שרוצה להתנדב לא חייב לעדכן".
לדבריה של עו"ד זוסים, מהרגע שיש צו התייצבות פעיל כל החוקים שמגנים על משרתי מילואים חלים על העובד. "אנחנו חיים בשגרה שמילואים הם חלק מחיי היום יום של עובדים, הם יכולים להיקרא לשירות גם כמה פעמים בשנה ולתקופות ארוכות. על מעסיק לשים לב שאם הוא שוקל לסיים העסקה של עובד כזה, מהרגע שהעובד מעדכן את המעסיק על זימון למילואים, נקודת ההנחה על פיטורים כאלה היא שהם פסולים. הנטל להוכיח שאין קשר למילואים יהיה על המעסיק".
היא מוסיפה, "לפני שמעסיק מקבל החלטה אם לפטר עובד, כדאי שיבדוק אם הוא קיבל צו לשירות מילואים. לפעמים מקבלים צו מילואים כמה חודשים קדימה, היום יש הרבה אנשי מילואים שמקפיאים להם את הצו ויכולים לקרוא להם בכל רגע. זה שהצו מוקפא זה לא אומר שהם חסינים מההגנה של החוק. בנוסף, יש לזכור כי עובדים שחוזרים ממילואים, מוגנים אבסולוטית מפיטורים במשך 30 יום. ניתן להגיש בקשה להיתר לפטר אותם, אך גם כאן הנטל הוא מאוד גבוה על המעסיק וצריך להראות טעם מאוד ייחודי, כמו עסק שלקראת קריסה, לדוגמא".
יחד עם זאת, במקרים מסויימים מעסיקים יכולים להגיש בקשה לועדה לתיאום מילואים (ולת"מ). "ולת"מ דנה בבקשות של מעסיקים לדחייה או קיצור שירות של עובד, זה נותן להם את הכוח לבוא ולהגיד שהמצב במשק יותר חשוב מהצורך הצבאי בעובד הספציפי. הוועדה לוקחת בחשבון הרבה משתנים, כמו פרויקט גדול שמתוכנן או טיסה חשובה שמחייבת את הגעת העובד, או חיוניות של עסק שתלוי בעובד. מותר להגיש בקשה כזו פעם אחת בשנה בלבד, אלא אם בקשה קודמת נדחתה בעניינו של העובד".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס