סוף להמתנה של ימים: המכשיר הישראלי שמאבחן מחלות מין ב-30 דקות

ד"ר רועי רבינוביץ' ועומר סטולר, בני 34, הם שני חברי ילדות מירושלים, שהתחברו בגיל צעיר סביב האהבה למוזיקה. רבינוביץ' היה גיטריסט, סטולר פסנתרן, והם היו נפגשים 3-4 פעמים בשבוע כדי להתאמן בנגינה בבתים אחד של השני.

לאורך השנים הם שמרו על הקשר. סטולר למד הנדסת מכונות בטכניון, עבד כמה שנים בתעשייה ביטחונית, וחזר לתואר שני במנהל עסקים בטכניון. רבינוביץ' הוא בהכשרתו ביולוג, בעל דוקטורט בתחום של ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית.

בשנת 2022 השניים הקימו את סטארטאפ הביוטק קאנזו (Kanso), "פשטות" ביפנית. החברה מפתחת פלטפורמה לזיהוי רצפים גנטיים במהירות ובדיוק גבוהים, ללא צורך במכשור מעבדתי.

לטענת המייסדים, מדובר בטכנולוגיה שעשויה לשנות את עולם הדיאגנוסטיקה: במקום תהליך יקר הנמשך ימים, היא מציעה חלופה פשוטה יותר, מהירה וזולה, באיכות זהה למעבדה. רבינוביץ' משמש כמנכ"ל וסטולר כ-CTO (סמנכ"ל טכנולוגיה), ובצוות 7 עובדים, מדענים מובילים בתחומי הביו-רפואה.

"הרעיון נולד עוד בשנת 2022, עוד כשהיינו בתוך סאגת הקורונה", מספר רבינוביץ' ל-mako. "הייתי בסוף הדוקטורט, ועומר עוד עבד והסתכל קדימה לפרק הבא שלו. לשנינו הייתה הבנה שהרבה דברים השתנו ברפואה בעקבות מגפת הקורונה. קודם כל, רפואה מרחוק התפוצצה ממש, וכל התפיסה הפכה להיות שהבן אדם כצרכן או מטופל נהיה במרכז. הרגשנו שהדיאגנוסטיקה (אבחון), יכולה ללכת עוד צעד קדימה, לרפואה המתקדמת".

נזכיר למי שהספיק לשכוח – בקורונה הכרנו את בדיקות ה-PCR, שאותן עשו במתחמים מיוחדים של בדיקות קורונה, התשובות שלהן מגיעות 24–48 שעות לאחר הדגימה (שנלקחת מדרכי הנשימה העליונות – הפה והאף), הן נחשבות לאמינות מאוד. מנגד, ישנן גם בדיקות אנטיגן, הבדיקות הביתיות שעד היום אפשר לקנות ברשתות הפארם גם לשפעת, אך המהימנות שלהן נחשבת נמוכה יותר.

"רצינו לגשר על הפער בין הבדיקות המהירות לבין הבדיקות המהימנות יותר", אומר סטולר. רבינוביץ' מסביר: "בבדיקת PCR אנחנו מחפשים מטרה מסוימת שיכולה להיות חיידק או וירוס למשל, ואנחנו עושים את זה על ידי איתור טביעת האצבע הגנטית שלהם, כלומר מחפשים רצף גנטי. לכל יצור חי יש טביעת אצבע גנטית שמייחדת אותו. לדוגמה, כשעושים בדיקת PCR לזיהוי קורונה, מחפשים את הרצף הגנטי הייחודי של נגיף הקורונה.

"מנגד יש בדיקות אנטיגן מהירות, הן לא מבוססות על זיהוי רצפים גנטיים, אלא על ידי בדיקה שיודעת לזהות חלבון מסוים, כלומר מחפשים חלבון ששייך לווירוס. ההבדל בין בדיקה מעבדתית של PCR לבדיקת אנטיגן הוא ברגישות בעיקר. בדיקות PCR פי מיליארד יותר רגישות מהאנטיגן".

את המוצר שפיתחו, שכיום קיים כאב-טיפוס, הם החליטו להקדיש תחילה למחלות המין הנפוצות ביותר – כלמידיה וזיבה, ביחד עם פרופ' יואב גולן, רופא מומחה למחלות זיהומיות מבית חולים TUFTS מבוסטון, שהצטרף אליהם בתחילת הדרך.

"לכולנו היה ברור כבר בהתחלה שאומנם עכשיו זאת מגפת הקורונה, אבל זה לא הולך להיות הפוקוס של העולם לנצח. אם אנחנו מפתחים מוצר חדש, צריכים לשאול את השאלה מה המטרה הבאה", אומר רבינוביץ'.

המוצר שפיתחו מפענח דגימות בתוך חצי שעה בלבד – במקום כמה ימים. "כיום המצב הוא שאת הולכת לרופא, הוא שולח אותך לבדיקה, הבדיקה נשלחת למעבדה ולוקח זמן עד שמגיעות התשובות. את בינתיים הולכת הביתה וצריכה לחכות לתוצאות", מסביר סטולר.

"במקום זה אנחנו פיתחנו מכשיר קומפקטי, שמאפשר לרופא לבצע את הבדיקה במקום, ואת יכולה לקבל טיפול 'כבר באותו ביקור'. אפשר אפילו לעשות את הבדיקה דבר ראשון כשמגיעים אל האחות, ועד שנכנסים לתור אצל הרופא כבר יש תשובה".

סטולר מסביר כי כלמידיה וזיבה הן מחלות המין החיידקיות הכי נפוצות, וחשוב לתת להן תשובה מהירה ובמקום, כי הטיפול הוא באנטיביוטיקה. "בשוק האמריקאי, שאליו אנחנו מכוונים בשלב הראשון, אפשר לחכות גם עשרה ימים לתשובה", הוא אומר.

אחרי שנתיים של פיתוח, קאנזו סיימה את תקופת החממה עם פרוטוטייפ שיוצר והודפס במעבדה שלהם ועובד. הם עבדו בשיתוף פעולה עם בית חולים שיבא, שסיפק להם עשרות דגימות קליניות (שתן) של מטופלים, כדי להוכיח את הטכנולוגיה שלהם.

עד כה הם גייסו 1.8 מיליון דולר מקרן פרגרין, רשות החדשנות ומשקיעים פרטיים.לאחרונה קיבלו מענק נוסף של רשות החדשנות על סך 1.5 מיליון דולר, ובימים אלו הם עובדים על סגירת סבב גיוס נוסף.

מה התכנונים לשנה הקרובה?

"המטרה שלנו היא לסגור סבב גיוס, ולהביא את הפרוטוטייפ לכדי מוצר קליני, דרך ניסוי שיקבל את אישור ה-FDA", אומר סטולר. "השוק האמריקאי הוא השלב הראשון, ואז ישראל ואירופה. אגב, לרופאים בארה"ב יש גם תמריץ כלכלי לשלב את המוצר – כיום ההחזר מהביטוח עבור בדיקה כזאת הוא 70 דולר שהולכים ישירות למעבדה. אצלנו הרווח יגיע לרופא ולא למעבדה".

במוצרים הבאים שלהם הם יישארו בעולם של בריאות נשים, כאשר קהל היעד הראשוני הוא גינקולוגים בארה"ב. "נוכל לתת מענה לעוד בדיקות מעבדה שהם שולחים, למשל זיהומים בדרכי השתן ובנרתיק", אומר סטולר.

בעתיד היותר רחוק המטרה היא שגם לקוחות יוכלו לרכוש את המוצר ולהשתמש בו בבית שלהם, ולא רק אצל הרופא. "ככל שהזמן יעבור, הרפואה וגם הדיאגנוסטיקה יגיעו יותר ויותר לבית של המטופל", הם מבטיחים.

איך זה להקים סטארטאפ עם חבר טוב?

רבינוביץ': "זה מאוד מאתגר להקים סטארטאפ עם מישהו שאין לך כימיה טובה איתו. אנחנו לוקחים בחשבון שיש סיכוי שדברים לא ילכו, אבל אני חושב שזה יותר קשה לעבוד עם אנשים שהאינטראקציה איתם לא נכונה או לא רגילים לעבוד ביחד".

סטולר: "אנחנו צוחקים שיש לנו הרבה יותר הסכמים אחד עם השני מאשר עם בנות הזוג שלנו".

גם במצב המשפחתי, הסטטוס שלהם דומה: סטולר הוא אבא לילד ראשון בן שנה ושמונה חודשים, ורבינוביץ' אבא טרי יותר, לתינוק בן שלושה חודשים. שניהם מודים שהם מצליחים לתחזק את הסטארטאפ ואת ההורות בזכות עזרה רבה מצד בנות הזוג והמשפחות.

"להקים סטארטאפ כרוך בהרבה קבלה והבנה של הסביבה הקרובה. ההקמה היא שלב מאתגר. לא סתם אומרים שזאת רכבת הרים", אומר רבינוביץ'. "צריך שהסביבה הקרובה תכיר את הדבר הזה, ובסוף אנחנו עושים את זה מתוך חזון לעשות משהו מאוד גדול. כשאתה יזם, קשה מאוד להפריד את זה מהחיים האישיים".

"זה עוד ילד שאתה דואג לו, לכל אחד מאיתנו יש שני בייביז", מוסיף סטולר. "יש לשניהם גם חולצות של קאנזו, זה חלק מהמערך".