מאז החלה המלחמה בין ישראל לחמאס, הרשתות החברתיות עוסקות רבות בשאלות פיקוח של תכנים. השאלות נעות סביב מה השאלה מה עובר על כללי השימוש של הרשתות, מה אפשר להראות בהן, מה יכול לפגוע במצולמים או בקבוצות שונות, עד כמה ניתן להראות תמונות וסרטונים גרפיים מידי, ומתי החשיבות החדשותית של דיווח ממוקדי עניין מתעלה על הכל.

בשבוע שעבר הודיעה המועצה המפקחת של מטא שתבחן שני מקרים של הסרת תכנים מפייסבוק ואינסטגרם הקשורים במלחמה. במקרה הראשון מדובר בסרטון שמתעד את נזקי פגיעת רקטה בבית החולים שיפא בעזה, ובמקרה השני מדובר בסרטון שמתעד את חטיפתה של הישראלית נועה ארגמני. בשני המקרים, מטא השיבה את הסרטונים לפלטפורמות לאור פתיחת החקירה של הוועדה.

המועצה המפקחת של מטא היא גוף חיצוני שהקימה מטא שמתפקד כמעין בית משפט עליון לערעורים, שבידיו סמכויות להחליט על אילו תכנים ניתן ולא ניתן להציג בפלטפורמות של החברה. ההחלטות מתקבלות בצורה שקופה, ובסיומן מוגש דוח מפורט שעוסק בתנאי השימוש של מטא, ובאופן שהם שהם יכולים לשרת את הקהל הרחב ולשמור על אינטרסים ציבוריים. 22 חברי המועצה מגיעים ממדינות שונות ומתחומים שונים, כעיתונות, משפט וזכויות אדם. עם החברים בה נמנית גם הישראלית אמי פלמור, בעבר מנכ"לית משרד המשפטים.

מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא (צילום: רויטרס)
מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. המועצה היא גוף חיצוני שהקימה מטא ומתפקד כבית משפט עליון לערעורים | צילום: רויטרס

"אחד מהנושאים בראש סדרי העדיפויות שלנו זה לעסוק באזורי קונפליקט", מספרת פלמור בשיחה עם N12. "ראינו למשל במקרה של הפלישה הרוסית לאוקראינה שברגע שמשהו כזה קורה, כל מה שקורה עם התכנים מהאיזור הזה מחמיר: רואים יותר שיח שנאה ורואים תכנים שאסור לשתף אותם בגלל תצוגות של אלימות או תכנים גרפים.

"אנחנו גם רואים הרבה מאוד משתמשים שמרגישים שהפלטפורמה חוסמת אותם או חושפת אותם לסכנות של הסתה. אז מטבע הדברים מכיוון שאנחנו עכשיו פה בתוך אזור קונפליקט, בכל הצדדים אפשר לראות שיש עלייה בכמות הפניות מהאזור, כשאופי הפניות שונה".

לדברי פלמור, המקרים הקשורים במלחמה מגיעים אחד מהצד הישראלי ואחד מהצד הפלסטיני. המקרה שעוסק בתיעוד הפגיעה בביה"ח שיפא הוא "לטענת הפלסטינים הדרך היחידה שלהם להראות מה קרה שם. אבל על פניו, אסור להראות את הסרטון מכיוון שרואים שם בבירור פצועים והרוגים, מה שעובר על התקנון של פייסבוק".

ליאורה ארגמני, אמא של נועה (צילום: עובדה)
ליאורה ארגמני, אמא של נועה. "הסרטון שתיעד את החטיפה שותף בפייסבוק בהסכמת משפחתה" | צילום: עובדה

במקרה של הסרטון שמתעד את חטיפת ארגמני "יש לנו את הרצון לשמור על כבודה, אבל מדובר בסרטון ששותף בהסכמת משפחתה", אומרת פלמור. לדבריה, כשמתבצעים פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות השאלה היא איזה צורך גובר: להגן על שבויי המלחמה או שימור התיעוד של עצם היותם בחיים. "זה שיח זכויות קלאסי של איזונים בין שיקולים שונים", היא מוסיפה.

הדיונים שעליהם מצביעה המועצה משפיעים על יישום המדיניות של מטא בפלטפורמות שלה, פייסבוק ואינסטגרם. המתכונת הזו מאפשרת למטא לשנות את המדיניות לפי הצורך, ויוצרים שקיפות גדולה יותר לגבי ההחלטות שהיא שהחברה מקבלת בתחומים שעלולים להיות רגישים בעלי חשיבות ציבורית גדולה.

פייסבוק לוגו (צילום: רויטרס)
פייסבוק (אילוסטרציה). החלטות המועצה המפקחת מחלחלות גם לפלטפורמות מתחרות | צילום: רויטרס

מהדברים של פלמור עולה שאף שהיא ויתר חברי המועצה מהווים גוף חיצוני למטא, היא עצמה מאמינה בחשיבות המועצה ובתרומתה לשיח ברשתות החברתיות. "אנחנו אמנם גוף חיצוני למטא ומבקרים אותה, אבל לדברים שאנחנו מחליטים יש משקל גדול מאוד על ההחלטות של החברה, ויש לנו סמכויות שאין לאף גוף באף פלטפורמה חברתית אחרת. בטוויטר למשל, המחלקה שעסקה במודרציה פשוט לא קיימת".

המועצה צפויה להגיש את מסקנותיה בתוך 30 יום שישפיעו על האופן שבו פייסבוק ואינסטגרם מנטרות ומסירות תכנים הקשורים למלחמה. וסביר להניח שהכללים הללו יחלחלו גם לחלק מהפלטפורמות המתחרות.

״הגוף הזה שמפקח על מטא לוקח כ-50 תיקים בשנה מכל העולם, אנחנו לא יכולים לטפל בהכל", מסבירה פלמור." אבל בהחלט יש חשיבות גדולה לכך שיש גוף, שקוף, שיכול לעזור בקביעת מדיניות שתהיה מיטבית לכלל הציבור. ואני אגיד גם שבתור ישראלית, וכמישהי שחרדה לגורלם של החטופים הישראלים והחזרתם, חשוב לי שנוכל להתייחס למקרים האלה".