ארגוני זכויות אדם לפרקליט המדינה: יש לנקוט צעדים לחסימת אונליפאנס - ולוודא שאינה מפירה את הדין הישראלי

פרקליט המדינה עמית איסמן דחה לאחרונה פנייה של ארגוני זכויות אדם לפעול נגד פלטפורמת אונליפאנס - אך טען כי הוא מוכן לשקול נקיטת צעדים נגדה בעתיד ככל שיובאו בפניו מקרים קונקרטיים של הפרת הדין. המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ומכון ירושלים לצדק קראו לו הבוקר (חמישי) לפנות לחברה באופן יזום כדי לקבל הבהרות על פעילותה - ולא להסתפק בהצהרותיה.

בפנייתם, ביקשו הארגונים מאיסמן לנקוט צעדים לחסימת אונליפאנס על מנת לוודא שהיא אינה מפרה את הדין הישראלי בכל הנוגע לסחר בנשים, בייחוד קטינות, ולכן בנוגע לפגיעה מינית וניצול. "מקום שבו קיימות אינדיקציות מצטברות, מבוססות ועקביות לקיומם של דפוסי פגיעה, קמה חובה לבחון את הפלטפורמה גם במישור המערכתי ולא רק במישור הפרטני", כתבו מנכ"ליות ועורכות הדין של הארגונים לפרקליט המדינה, לאחר שפירטו בפניו מקרים מרחבי העולם שבהם עלו חשדות לעבירות שנעשות על גבי הפלטפורמה, וכתבי אישום שהוגשו בנושא.

הפרקליטות: החוק לא מכיר בזנות מקוונת

בחודש שעבר הגיבה עו"ד יעל בן שמחון ממחלקת הסייבר בפרקליטות לפניית הארגונים וכתבה כי לא ניתן לקבוע כי אונליפאנס - פלטפורמה המציעה תכנים מיניים של משתמשות תמורת תשלום - מיועדת בכללותה לפרסום שירותי זנות. היא הסבירה כי הדין הישראלי טרם הכיר באופן מפורש בזנות מקוונת כמעשה זנות לפי החוק - ושזו אחת הסיבות שהפרקליטות לא הגישה צווים לחסימת האתר.

בנוסף, הסבירה בן שמחון כי הפרקליטות לא ביקשה מאונליפאנס להסיר תכנים בלתי חוקיים - בשל הקושי לאתר בה תכנים כאלה, כאשר ההתנהלות האסורה מתרחשת לעיתים בצ'טים סגורים. יחד עם זאת הדגישה כי "ככל שיובאו בפני מחלקת הסייבר מקרים קונקרטיים, מבוססים ורלוונטיים המלמדים על הפרת הדין" - תישקל נקיטת צעדים מתאימים, לרבות פנייה וולונטרית לפלטפורמה.

"אונליפאנס היא זירת זנות לכל דבר"

מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ומכון ירושלים לצדק, קבלו על כך שהתשובה שניתנה מטעם הפרקליטות הסתמכה במידה רבה על ההצהרות העצמאיות של אונליפאנס בנוגע למנגנוני הפיקוח והאכיפה שהיא עצמה מפעילה. הארגונים הדגישו לפרקליטות כי אינדיקציות רבות מצביעות על כך שהפלטפורמה משמשת לניצול מיני, מהווה זירת זנות ו"מקדמת התעללות וזנות בקטינים וסחר בנשים".

"סרסור מודרני תחת מעטפת נוצצת של 'תוכן מיני'"

בתגובה ששלחו לפרקליטות הציגו הארגונים בין השאר ממצאי תחקיר רחב היקף שפורסם ברויטרס לפני שנתיים. התחקיר הצביע על למעלה מ-120 תלונות שהוגשו לרשויות בארה"ב על כך שתוכן מיני פורסם בפלטפורמה ללא הסכמה - אחת מהן על מעשה אונס. הארגונים אף פירטו על הפרקטיקה שהתפחה בארץ ובעולם - של סוכנים שמקדמים תמורת תשלום משתמשות שיוצרות תוכן מיני בפלטפורמה, כדי לחשוף אותן לעוד עוקבים.

במכתב הבהירו המנכ"ליות ועורכות הדין של הארגונים, כי כארגון אזרחי אין להן את הכלים שיש בידי המדינה כדי לבדוק את מנגנוני האכיפה והפיקוח של הפלטפורמה, ושעל הרשויות החובה לבחון את הטענות נגד הפלטפורמה. הן אף פנו הבוקר לאונליפאנס העולמית בבקשה לקבל הבהרות ונתונים על האכיפה שביצע הפלטפורמה בישראל ב-5 השנים האחרונות, בעיקר בנוגע לחשבונות של קטינים שהוסרו, חשבונות המנוהלים בידי סוכנויות, ואם היו מקרים שפנתה לרשויות בישראל בחשד לסחר בבני אדם על גבי הפלטפורמות.

"אונליפאנס היא זירת זנות לכל דבר", אומרת מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מוריה רודל סילפן. "הפלטפורמה היא מרחב פרוץ של סרסור מודרני און ליין וניצול של קטינות באין מפריע, תחת מעטפת נוצצת של 'תוכן מיני'". היא המשיכה ואמרה כי בישראל לא פועל כיום שום מנגנון אכיפה מותאם נגד אונליפאנס ובפועל - איו מי שיגן על צעירות וקטינות ישראליות מניצול מיני, בזמן שהבעלים של הפלטפורמה וה"סוכנים" של הצעירות גורפים הון עתק.

עו"ד רותם בן שמחון, ראש המחלקה המשפטית במכון ירושלים לצדק, הוסיפה: "הרגולציה מפגרת אחרי המציאות, והפלטפורמות מנצלות את הוואקום כדי לפעול כמעט ללא פיקוח. אין כאן רק שאלה של חופש ביטוי, אלא של אחריות, כלפי מי שנמצאים בצד הפגיע של המערכת. מדינת ישראל כבר הכירה בנזקי הזנות, לכן אין סיבה לעצום עיניים כשהיא עוברת לאונליין".

בדרך לשינוי חקיקה?

המאבק של שני הארגונים לא נגמר בכך - ובאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק נגד זנות מקוונת - שתבהיר שתשלום עבור ביצוע אקט מיני מצולם או בשידור חי היא אסורה בחוק. ההצעה נכתבה בסיועה של עו"ד עדן פרבר, מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

פנינו לאונליפאנס שהבהירו כי "קיבלנו עתה את המכתב, קיבלנו אפס בקשות מהרשויות בישראל לספק להם מידע בנוגע לאימות משתמשים, חשיפת תוכן, נתוני עסקאות או מענה חירום".