אמנון שעשוע קורא לממשלה: פחות מיליארדים "למגזרים לא יצרניים"
חתן פרס ישראל ומייסד ומנכ"ל מובילאיי וחברת AAI בהתבטאות פוליטית נדירה • בכנס איגוד האינטרנט הזהיר פרופ' שעשוע כי הסכומים האדירים שדורש הפיתוח בתחום הבינה המלאכותית מעמידים את ההייטק הישראלי בסכנה של בריחת מוחות ונדידת כישרונות לחו"ל • לדבריו, הכלים הקיימים לא מספקים - ויש לו גם הצעה לפתרון
מייסד ומנכ"ל מובילאיי וחתן פרס ישראל פרופ' אמנון שעשוע באזהרה קשה: ישראל עלולה לפספס את מהפכת הבינה המלאכותית (AI), ואם המדינה לא תזרים הון לתחום - הכישרון הישראלי פשוט ינדוד לחו"ל. "אנחנו נראה בריחה שקטה, בלי הרבה צלצולים ודרמות - אבל אנחנו נראה בריחה למקומות שיש שם כסף, כי הכישרון הישראלי הוא חזק ביותר", אמר שעשוע בכנס איגוד האינטרנט הישראלי שנערך אתמול (רביעי) בירושלים.
לדברי שעשוע, ישראל הצטיינה היסטורית בתחומי הייטק שלא דורשים תשתיות - "יש לך לפטופ ושכל, זה מה שצריך", אמר. אבל ב-AI המשוואה שונה: כדי להתחרות ברמה הגלובלית צריך הון עצום. "גייסנו 220 מיליון דולר", אמר שעשוע על חברת הבינה המלאכותית החדשה שלו AAI, "ועכשיו אני נערך לגייס מיליארד. צריך סכומי כסף גדולים ביותר".
בעוד שעשוע מחפש הון לחברת ה-AI החדשה שלו, בשבוע שעבר הגיעה לסוף דרכה חברת הבינה המלאכותית הקודמת שהוא נמנה עם מייסדיה: AI21 Labs, שלמשך תקופה ארוכה נחשבה לתקווה הגדולה של ישראל בתחום.
החברה, שפיתחה במשך שנים מודלי שפה גדולים, הודיעה על פיטורי 60% מהעובדים אחרי שניסיונותיה להימכר לא צלחו. גורמים בתעשייה מסרו ל-N12 כי מאחורי הקריסה עמדו בין היתר חילוקי דעות עמוקים בין שעשוע לבין שותפיו לייסוד החברה פרופ' יואב שוהם ואורי גושן. שעשוע נמנע מלהזכיר את AI21 בדבריו.
לפי שעשוע, המדינה צריכה לעשות יותר כדי לסייע לתעשייה להתמודד עם אתגר המימון האדיר שנדרש לפיתוח בתחום ה-AI. "אולי קצת פחות מיליארדים להעביר למגזרים לא יצרניים, ולהעביר כמה מיליארדים כדי לעודד", אמר, "כי פה באמת המדינה יכולה לעזור". אחרת, לדבריו, התוצאה ברורה: בריחה שקטה של הכישרון הישראלי לחו"ל.
שעשוע התייחס בדבריו גם לסכנה שמהווה הבינה המלאכותית לאינטרנט עצמו. לדבריו, הסכנה הגדולה ביותר של עידן ה-AI היא "אובדן האמון באינטרנט ואובדן האותנטיות". לטענתו, כשה-AI מציף את הרשת בתוכן מלאכותי, נשחקת המוטיבציה של אנשים לכתוב, לפרסם וליצור תוכן אנושי - "ואז הכול נשלט על ידי מכונות, וכל העסק הזה עלול לקרוס". שעשוע אף לא שלל את התרחיש הקיצוני: "אם בסופו של דבר הטכנולוגיה תגרום להתרסקות האינטרנט - זה יהיה הבלם ולא הרגולטור".
קריסה שכזו עלולה להיות מסוכנת גם לפיתוח הבינה המלאכותית עצמה, שכן כפי שציין שעשוע עצמו, "למידה סטטיסטית צריכה דאטה, ובלי אינטרנט אין דאטה".