בגלל ה-AI? חברות ההייטק מודות - זו הסיבה האמיתית לגלי הפיטורים

חששות מהשפעת הבינה המלאכותית (AI) על שוק העבודה מלווים אותנו כמעט מאז ש-ChatGPT פרץ לחיינו. בשנה האחרונה נראה כאילו מדי שבוע חברות הייטק מודיעות על פיטורי עובדים או צמצום גיוסים בנימוק של אימוץ כלי AI. לראשונה, סקר המעסיקים של רשות החדשנות וצבירן מצמיד מספרים אמיתיים לתופעה.

עוד בנושא ב-N12:

• הסיבה שבגללה נהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה בישראל
• "תירוץ נוח לקיצוצים": תופעת המובטלים החדשים בהייטק
• ההייטקיסטים אימצו את ה-AI - ומפחדים שהיא תחליף אותם

הסקר נערך בדצמבר האחרון בקרב 192 חברות הייטק מקומיות שמעסיקות יותר מרבע (28%) מהעובדים בענף. הממצא המרכזי הוא שלמרות תחושת הפאניקה, רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ציינו הטמעה של בינה מלאכותית כאחת הסיבות לכך - ולרוב לא כסיבה העיקרית.

הסקר שופך אור על המציאות מאחורי מה שהפך לאחד התירוצים העיקריים לקיפאון התעסוקתי בענף ההייטק - הקטר של המשק - שמספר העובדים בו נותר תקוע על כ-400 אלף איש כבר שלוש שנים. ממצאי הסקר מצביעים על כך שה-AI בהחלט משנה את שוק העבודה בהייטק, אבל המציאות מורכבת משנדמה.

האם בהייטק באמת מפטרים בגלל AI?

חברות הייטק ישראליות כמו יוטפו ופייבר דיווחו בשנה האחרונה על פיטורי עובדים או צמצום בגיוסים, תוך נימוק המהלך באימוץ כלי AI ושימוש במילים כמו "רזים יותר" ו"מהירים יותר". אבל למרות התחושה הכללית, הנתונים של סקר רשות החדשנות וצבירן מספרים סיפור שונה.

• בקרב חברות ההייטק שצמצמו או סגרו צוותים ומחלקות, רוב מוחלט ציינו התייעלות או מצב עסקי קשה כסיבה העיקרית. רק 13% ציינו הטמעת AI כאחת הסיבות - וברוב המקרים כסיבה נלווית ולא בלעדית.
• 71% מהחברות שמתכננות לבצע פיטורים בחצי השנה הקרובה אמרו במפורש שלהטמעת כלי AI אין כל השפעה על ההחלטה. היתר ציינו שיש לכך השפעה מועטה בלבד, ואף חברה לא ציינה שהטמעת AI מהווה גורם משמעותי בהחלטה.
• אז ממה נובע הפער? לדברי יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית המדיניות ברשות החדשנות, הסיבה היא הסיפור שהחברות רוצות לשווק: "חברה שנאלצת לפטר מעדיפה לספר שהיא עושה את זה בגלל התאמה לבינה מלאכותית, ולא בגלל שאין לה כסף".
• ומה לגבי גיוסי עובדים? רק 3% מחברות ההייטק ציינו שצמצמו את גיוס העובדים שלהן בעקבות שילוב כלי AI. במקביל, כ-6% מהחברות ציינו שהן מתכוונות לצמצם את גיוס העובדים בשנה הקרובה בגלל הטמעה של כלי AI, כשלרוב הסיבה הצטרפה לצורך בהתייעלות או המצב העסקי של החברה.

השינוי האמיתי? אופי המשרות ולא המספר שלהן

לפי רשות החדשנות, אף שאימוץ כלי ה-AI החדשים בחברות ההייטק לא גורם לפיטורים המוניים, הוא כן משנה את אופי העבודה. לפי הסקר, 42% מחברות ההייטק כבר מעסיקות עובדים בתפקידים ייעודיים בתחום ה-AI. לפי מזוז הרפז, "אלו תפקידים שלא היו קיימים לפני שלוש שנים".

• עם התפקידים שנוצרו בעקבות אימוץ כלי ה-AI מונים ברשות החדשנות תארים כמו חוקרי AI, מהנדסי GenAI, מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות.
• עם זאת, מזוז הרפז מציעה לא להתמקד בתפקידים הספציפיים שצצים, כי אלו עשויים לדבריה להשתנות במהירות. "התכונה הכי חשובה זו היכולת ללמוד לבד ולהתפתח", היא מדגישה. גם אם תפקיד ספציפי ייעלם, הצורך בעובדים שיידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה יישאר.
• השינוי מתרחש לא רק בענף ההייטק. לפי הסקר, 18% מהחברות ביתר הענפים במשק הישראלי כבר החלו להעסיק עובדים בתפקידים ייעודיים לתחום ה-AI. לדברי מזוז הרפז זו תוצאה של שילוב בין שתי מגמות: חברות "מסורתיות" שמבינות את הפוטנציאל, ובוגרי ענף ההייטק שהתקשו למצוא עבודה בענף עקב הקיפאון בגיוסי עובדים.

את מי החברות מחפשות: מתח בין ניסיון לראש פתוח

השינוי שיוצרים כלי ה-AI בפרופיל העובדים המבוקשים בהייטק עשוי להיות מבלבל. מצד אחד, מזוז הרפז טוענת לצורך גובר בעובדים מנוסים עם ידע עמוק. מנגד, יש גם ביקוש לעובדים צעירים שגדלו עם הטכנולוגיה ונחשבים ל-AI Natives.

• "אנחנו רואים צורך בסיניורים - עובדים מנוסים - וגם באנשים עם רקע מדעי עמוק, עם תארים שניים, עם דוקטורטים", אומרת מזוז הרפז. לדבריה, איכות התוצרים של כלי ה-AI תלויה מאד במי שמפעיל אותם: "צריך אנשים שיש להם הבנת עומק של מה שהם עושים, ולכן יודעים להפעיל את הכלים בצורה טובה ואיכותית ולייצר את בקרת האיכות הנכונה".
• במקביל, החברות מחפשות את הצעירים: "כשיש קפיצה בטכנולוגיה, יש את המתח בין מי שהופך להיות outdated לבין מישהו שהוא AI native", מסבירה מזוז הרפז. "אנשים צעירים נוטים לאמץ טכנולוגיות מהר יותר ובפשטות יותר".
• שאלה גדולה היא היכולת של כלי ה-AI לפתוח דלתות בפני מי שאין להם רקע טכנולוגי. כאן מזוז הרפז מסויגת: מצד אחד, "הכלים יכולים לסייע למי שאין לו רקע לעשות פעולות שפעם היית חייב להיות מתכנת כדי לעשות אותן. זה מוריד את הקושי להקים סטארטאפ חדש". מצד שני, "אם אין לך ידע ייחודי, כלי בינה מלאכותית יכולים לבצע את המשימות שאתה עושה והופכים אותך לפגיע יותר".

אתגר ההטמעה: איפה החברות משלבות את ה-AI

למרות ההשפעה המוגבלת לכאורה על היקף התעסוקה, הסקר מצביע על חדירה משמעותית של הבינה המלאכותית לתוך תהליכי העבודה עצמם. אבל המעבר לא מהיר ואחיד כפי שאולי ניתן היה לצפות: חברות נתקלות באתגרים, וגם הפער בין ההייטק לשאר המשק ניכר.

• 52% מחברות ההייטק הטמיעו כלי AI באופן משמעותי בתהליכי העבודה הטכנולוגיים. רק 18% מהחברות בשאר המשק הגיעו לרמת הטמעה דומה.
• 21% מחברות ההייטק ו-4% מהחברות האחרות ביצעו הטמעה רחבה של כלי AI שכוללת אינטגרציה לתוך המערכות הטכנולוגיות או תהליכי העבודה.
• 43% מחברות ההייטק ו-30% מהחברות שאינן הייטק משתמשות בכלי AI גם בתפקידים כמו שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש.
• 13% מחברות ההייטק ו-7% מיתר הענפים ציינו הטמעה רוחבית עם אינטגרציה עמוקה למערכות הארגוניות ומדידת תוצרים ויעילות בעיסוקים שאינם טכנולוגיים.
• האתגרים שמעכבים את ההטמעה מגוונים: חברות מציינות חששות לפרטיות ולביטחון מידע, תהליכי הטמעה מורכבים שדורשים זמן - וצורך בעובדים מיומנים שיודעים להטמיע ולהפעיל את הכלים בצורה אפקטיבית.

מבט הלאה: הכוח עבר מהעובדים למעסיקים

הסקר מתאר מעבר הדרגתי אך ברור שחל בשנתיים האחרונות בשוק העבודה בהייטק, שהכוח בו עבר מידי העובדים לידי המעסיקים. היצע המשרות החדשות מצטמצם, שיעור העזיבה מרצון יורד וההתאמות במצבת כוח האדם נעשות יותר באמצעות פיטורים ופחות בתחלופה טבעית. לפי רשות החדשנות, מדובר בשינוי מבני מתמשך ולא בתנודה זמנית.

על רקע מגמה זו, החשיבות של אימוץ כלי ה-AI החדשים מקבלת משנה תוקף. "הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח", מסר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. "האתגר המרכזי אינו אובדן משרות, אלא התאמת מיומנויות, הכשרת עובדים ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות".