למרות התלונות: גוגל סירבה להסיר קמפיין של משרד החוץ שהראה כי אין רעב בעזה

באוגוסט, יומיים לאחר שגוף הפיקוח על הרעב העולמי הנתמך בידי האו"ם הכריז על רעב המתפשט במהירות באזור העיר עזה, פרסם משרד החוץ הישראלי סרטון ביוטיוב שטען את ההפך: "פוליטיקאים ציניים ותקשורת מוטה משקרים לכם". בסרטון מה-24 באוגוסט נראו אנשים מוכרים פירות, ירקות, לחם וממתקים בשוק, עם תאריך המתאים ליולי-אוגוסט. על המסך הופיעה הכתובת: "יש אוכל בעזה - כל טענה אחרת היא שקר". ממשלת ישראל מימנה את קידום הסרטון בשלוש שפות, והוא נצפה יותר מ-7 מיליון פעמים באנגלית, לפי ערוץ היוטיוב של משרד החוץ. הפעם האחרונה שבה הוקרן כמודעה הייתה ב-29 באוגוסט.

אף שהתיעוד צולם בעיר עזה ביולי, הוושינגטון פוסט טוען שהוא הוצג ללא הקשר חיוני: כמה מהקליפים, שפורסמו במקור ב-Getty Images בידי צלם פלסטיני, מתעדים את כניסת משלוחי המזון הראשונים לעזה לאחר חודשים של הגבלות ישראליות - מזון שנמכר במחירים גבוהים במיוחד, שלא היו נגישים לרוב הפלסטינים, לפי הכיתוב המקורי בצילומים.

צילומי השווקים בסרטון מ-24 באוגוסט שבו נטען כי יש אוכל בעזה צולמו בידי מג'די פאתי, צלם פלסטיני עצמאי. בכיתוב המקורי ב-Getty נכתב: "רבים מהאזרחים ממהרים לקנות את המוצרים, אך בשל המחירים הגבוהים מאוד רוב הפלסטינים בעזה אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם".

הווידאו הוא חלק מקמפיין ממומן של ממשלת ישראל ביוטיוב (שבבעלות גוגל), אשר "מתמקד בשאלה אם מתרחש רעב בעזה", לפי מייל פנימי של גוגל שנבדק על ידי הוושינגטון פוסט. הסרטונים הללו הם מהנצפים ביותר בערוץ משרד החוץ הישראלי ביוטיוב, כשחלק מהגרסאות באנגלית זוכות למיליוני צפיות. הסרטונים קודמו גם בפולנית, איטלקית, יוונית וגרמנית.

הקמפיין המקוון עורר גל של תלונות בטענה שהמודעות מפיצות מידע שגוי, כולל מגורמים ממשלתיים שונים, לפי מייל מה-4 בספטמבר ועובד של גוגל, שדיבר בעילום שם מחשש למקום עבודתו. המייל נשלח על ידי חבר בצוות ה-Trust and Safety של גוגל, המפקח על יישום מדיניות התוכן של החברה. לפי האתר של גוגל, המדיניות אוסרת מודעות ש"מטעות משתמשים באמצעות הסתרת מידע רלוונטי או הצגת מידע מטעה".

למרות התלונות נגד הסרטונים של ישראל, גוגל לא הורידה אותם מהאוויר. "המודעות שהועלו אינן מפרות את המדיניות שלנו", נכתב במייל מספטמבר. העובד ציין שהיועצים המשפטיים וצוות האמון והבטיחות קבעו שהסרטונים אינם מפרים את הכללים האוסרים על "תוכן מסוכן או מבזה, תוכן מזעזע, אירועים רגישים או טענות לא מהימנות". העובדים הונחו כי כל סרטוני פרסום עתידיים של ממשלת ישראל שיכילו טענות דומות בנוגע למזון, רעב או סיוע הומניטרי בעזה אינם נחשבים להפרה של המדיניות.

המייל הפנימי לא ציין אילו רשויות ממשלתיות הגישו תלונות על הסרטונים. סוכנות המחקר הממשלתית של פולין, NASK, אישרה כי הודיעה לגוגל שחלק מהסרטונים של ממשלת ישראל מפרים את כללי החברה. "המומחים של NASK הצביעו על תוכן מניפולטיבי או כוזב בפרסומות גוגל ובסרטוני יוטיוב", נמסר בהצהרה לעיתון. "לפי תקני הקהילה, תוכן כזה צריך להימחק". גוגל דחתה את תלונת ממשלת פולין בנושא.

צה״ל מנגד פרסם מסמך בן שמונה עמודים שהאשים את הערכת ה-IPC בכך שהיא מעוותת את המציאות ונשענת על נתונים מוטים שמקורם בחמאס.

מייקל אסימן, דובר גוגל, אמר בהצהרה לוושינגטון פוסט כי לחברה "יש מדיניות ברורה המסדירה אילו סוגי פרסומות מותרות בפלטפורמות שלנו, והצוותים שלנו בוחנים כל העת כיצד המדיניות חלה על אירועים עכשוויים". הוא הוסיף: "אם נגלה מודעות שמפרות את המדיניות, נחסום או נסיר אותן". למרות זאת, ב-2023 הסירה גוגל 30 פרסומות ממשלתיות של ישראל שכללו תיעוד גרפי, לאחר שהאתר פוליטיקו דיווח על הקמפיין הישראלי שהשתמש בתמונות קורבנות ממתקפת חמאס ב-7.10.

ישראל הקצתה לפחות 45 מיליון דולר למודעות ביוטיוב השנה, לפי מסמך ממשלתי שפורסם ברשת ונחשף באתר Drop Site News. הממשלה מפרסמת גם ב-X (לשעבר טוויטר) ובפלטפורמות של מטא, ומשתפת שם את אותם סרטונים על שפע מזון בעזה. נציין שגם בלי המודעות של ישראל, ברשתות נמצא למצוא לא מעט סרטונים של מסעדות ושווקים בעזה שאזרחים מעלים סרטונים שלהם.

עובד גוגל מצוות ה-Trust and Safety ביקר בעילום שם את תעשיית הטק אשר לטענתו נמנעת השנה מבדיקת עובדות קפדנית: "הגישה כיום היא יותר 'ללא מגע יד אדם'", אמר. "כל עוד לא עושים משהו ממש גרוע ולא קוראים לאלימות - אפשר להריץ את המודעות". לדבריו, מידע מטעה נחשב להפרה של מדיניות גוגל רק אם הוא נוגע להתערבות בבחירות או לסיכונים בריאותיים.

נזכיר כי עובדי גוגל שונים הפגינו נגד החברה ועסקיה עם ישראל. בתחילת החודש השיקה קבוצת No Tech for Apartheid, הכוללת עובדי גוגל ואמזון ופעילים אחרים המתנגדים לחוזה הענן של החברות עם ישראל, כלי מקוון שמעודד משתמשים להגיש תלונות על פרסומי טקסט ויוטיוב ישראליים. לדברי הקבוצה, הוגשו מעל 50 אלף תלונות. אפשר להניח שגם הדיווח הזה יתדלק את המחאות נגד גוגל וישראל, למרות הסכם הפסקת האש.