כולם מדברים על זה. מספיק השם המפוצץ "בריחת המוחות" בשביל להזכיר לכולם את אחת הבעיות הקשות ביותר של ישראל. בעיה שאת תוצאותיה אנחנו מרגישים כבר עכשיו, אבל כנראה שנרגיש אותה הרבה יותר בעתיד, כי לא חסרים אתגרים שלהם צריכים את הטובים שבמוחות.

בצורה מפתיעה, דווקא המשבר הכלכלי עובד לטובתנו. עכשיו, גילו בישראל, יש לנו הזדמנות פז לעשות "שופינג" באמריקה. לנצל את אי היציבות בחו"ל בשביל להחזיר את המוחות הישראליים הביתה. "היינו יכולים לעשות מדע מלהיב בחו"ל", אמרה מיה שולדינר, "אבל מישהו החליט שמספיק חשוב שיקימו מעבדה בישראל".

מיה, יחד עם בן זוגה אורן, גרו בסן פרנסיסקו ויכלו בקלות להיכנס לסטטיסטיקה של "הבורחים", אבל הם דווקא חזרו. מכון ויצמן החליט לתת לכל אחד מהם סכום של מיליון דולר בשביל שהם יקימו מעבדות ברמות הבינלאומיות הגבוהות ביותר בעולם.

"כל מכשיר כזה עולה אלפי דולרים", מספר אורן בגאווה על המעבדה. "אם לא היו לנו התנאים האלה היינו חייבים להישאר שם". מי שעומד בראש מכון וייצמן, פרופסור דניאל זייפמן, מספר כי הוא לא הסכים לוותר לבריחה. "השקענו סכום התחלתי של 40 מיליון דולר", הוא אומר.

החברים השאירו את פרופסור גלבוע לבד

על אף המאמצים, המצב עדיין קשה. בשנה שעברה המדינה השקיעה לא פחות ממאה מיליון שקלים למטרה זו, אבל לא בטוח שזה מספיק. ישראל מובילה בבריחת המוחות, וכרבע מכמות אנשי הסגל בארץ נמצאים בפקולטות המובילות ברחבי ארצות הברית.

לפרופסור יצחק גלבוע היו פעם הרבה מאוד חברים במסדרון של בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, אך הוא מצא את עצמו מהר מאוד לבד. חברים כמו פרופסור אלחנן הלפמן מהארוורד מלמדים במשך ימים בכל שנה בחו"ל. "אנחנו במצב קריטי ביותר", אומר גלבוע. "המשכורות בחו"ל מאוד גבוהות והקידומים הם לא כמו בארץ. זו לא תחרות".

האם המשבר הכלכלי יצליח להביא את כולם הביתה? לא בטוח, אבל מה שברור הוא שאם הם לא יחזרו, המוחות שיכלו לסייע לנו בכלכלה, בביטחון ובשאר תחומי החיים, כבר לא יהיו בארצנו. עכשיו, זוהי ההזדמנות האחרונה שלנו שלא לשקוע בבינוניות.

חלק א' של הסדרה: כך איבדנו את הבכורה העולמית במדע

חלק ב' של הסדרה: התנאים העלובים של המדענים בישראל