ספק אם צריך להציג את פרופ' עדה יונת, המדענית הישראלית שזכתה היום בפרס נובל בכימיה. פרופ' יונת, קריסטלוגרפית ממכון ויצמן למדע, היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביולוגיה המולקולרית. במובן מסוים היא ממשיכת דרכם של ג'יימס ווטסון ושל פרנסיס קריק שפיענחו את המבנה המולקולרי של ה-DNA בשנת 1953.
"האמביציה האישית של המדענים היא חלק גדול ממה שנקרא אובססיה. זה לא רק לפתור את הבעיה אלא גם להיות הראשון", הסבירה יונת בראיון לתכנית "עובדה" שהתקיים לפני כשש שנים, את מה שעמד מאחורי עבודתם של ווטסון וקריק. "הראשוניות במדע היא דבר מאוד משמעותי".
ווטסון וקריק זכו בפרס נובל בשנת 1962 על הגילוי של מבנה ה-DNA, אך מעטים יודעים על האישה שבזכותה נולד הגילוי: המדענית רוזלין פרנקלין. לאחר שווטסון הביט בתמונה שצילמה פרנקלין, הוא הבין את מה שמדענים רבים לפניו לא ראו. "הוא כנראה ראה את היחס הין העצמים בתמונה ומהם הוא הבין שמדובר בסליל", סיפרה עדה . פרנקלין עצמה כבר לא הייתה בין החיים, ושמה אף לא הוזכר בעת חלוקת הפרס.
אמרו לה: "את רוזלין פרנקלין הישראלית"
יונת משתמשת בסיפור של פרנקלין ומקבילה אותו למצבה היום כאישה מדענית. "המון אנשים מדברים על זה שאם פרנקלין לא הייתה אישה הם היו מפחדים לגנוב ממנה את התגלית. אחרים אומרים שאם היא לא הייתה אישה היא הייתה מעיזה יותר, זה החלק הפחות נעים בסיפור".
"בחיי המדעיים הלכתי הרבה מאוד שנים באפילה, לא ידעתי לאן אגיע וכאשר האפשרות לפתור את המבנה באופן תיאורטי הועלתה, עלו על העגלה הדוהרת כמה קבוצות מדענים בעולם, שכולם היו גברים", מסבירה פרופ' יונת את קשייה של אישה בעולם שמורכב ברובו מגברים. "במשך כמה שבועות אמרו לי 'את כמו רוזלין פרנקלין, הולכים לחטוף גם לך'".
למרות האמירות הללו, סיפורה של פרופ' יונת מראה שיש סיפורים עם סוף טוב. 25 שנים אחרי שהחלה במחקר, ועשר שנים אחרי פריצת הדרך שזיכתה אותה מאז בפרסים רבים, זכתה היום בפרס היוקרתי ביותר והפכה לישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל מאז 1964.