במקלט מרווח, סמוך לעיריית אשקלון, שוכן חדר המלחמה העירוני. מעבר למתנדבים המקומיים וחיילי פיקוד העורף שניתן לראות בכל חמ"ל ממוצע, באשקלון יכולים להתהדר באמצעים ממוחשבים שהופכים את אי הוודאות שבמצב הנוכחי למעט יותר צפויה.
מערכת ה-mc4 היא מערכת תכנון ושליטה אליה מוזרמים נתונים באמצעות חיישנים, מצלמות ואמצעים אנושיים. המערכת עוזרת לנתח שינויים סביבתיים ועוזרת במתן סיוע לנפגעים. למשל, במצב בו נורות רקטות על העיר, ניתן לנתח את תצורת הפגיעות ומהיכן הן הגיעו. אם מתקבלת התרעה על חומרים כימיים שהתפזרו באוויר, המערכת יודעת להעריך, על פי כיוון הרוח, היכן הם אמורים להימצא.
"המערכת הוכיחה את עצמה בכך שמהר מאוד הבינו באיזה שטח הטיל נמצא ומה יש מסביב", מספר רליק שפיר, ממציא המערכת. אם זה אזור מגורים עם הרבה אנשים שזקוקים לעזרה, למשל, המערכת מציפה את הנושא ואז קל יותר לחלק את הכוחות. המערכת מסייעת בקבלת החלטות מהירה".
מערכת ה-mc4 מתבססת על מערכת ה-G.I.S. כמו ה-mc4, גם ה-G.I.S, היא פיתוח ישראלי. "המערכת היא למעשה מפה חכמה", מספר ד"ר אלן מרכוס מנהל האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית אשקלון ומפתח התוכנה. "בכל נקודת ציון במפה מוזן המצב הדמוגרפי, הגיאוגרפי והטופוגרפי של האזור. לדוגמה, אם טיל נחת במקום מסויים באשקלון, ברגע שאני יודע היכן הוא נפל, אני יכול לשלוח צוות מתאים. אם הרקטה נחתה באזור המאוכלס בעולים חדשים מאתיופיה, אשלח צוות סיוע דובר אמהרית. במידה ואגלה שרקטה נחתה ליד בית ספר, אדע לשלוח עובדים סוציאליים ופסיכולוגים יחד עם כוחות ההצלה".
המערכת, שעליה מבוסס ה-ג'י.פי.אס שכולנו מכירים, מסייעת במהלך מלחמה לכוחות ההצלה ולרשויות המקומיות. כל גנרל יודע שאי ודאות יכולה להיות גורם מכריע בניצחון או הפסד, ולכן, מערכות טכנולוגיות כמו אלב המופעלות בעיתות מלחמה, בהחלט יכולות להוות נדבך נוסף לניצחון.
מבצע "עופרת יצוקה" - סיקור מיוחד בחדשות 2
הממשלה אישרה גיוס אלפי חיילי מילואים
החרם הערבי: מג'אדלה לא בא לישיבה