כריס אוגל הניו זילנדי מעולם לא היה סוכן חשאי. הוא אינו איש כוחות הביטחון ואפילו לא שירת בסיירת מובחרת. אז איך הגיע לידיו מידע סודי רגיש על הצבא האמריקני?
במהלך ביקור באוקלוהומה שבארה"ב רכש אוגל בן ה-9, נגן mp3 משומש בחנות אלקטרוניקה. כאשר הגיע לביתו ובחן את הרכש החדש הוא הופתע לגלות את תוכן הקבצים שהשאיר בעליו הקודם של המכשיר. במקום שירים של הביטלס ובריטני ספירס, הכיל הנגן מידע סודי של הצבא האמריקני.
שמות חיילים, מספר אישי, תפקיד הצבאי, הצבה, מיקומם במערך הלוחם באפגניסטן ועירק, היו רק חלק מהמידע שנגלה לעיניו המשתהות של אוגל. "באחד מתוך 60 הקבצים שהיו על הנגן - היה מידע על חיילת בהיריון", הוא נזכר. אוגל ידע על הילד, האב עדיין לא.
הסכנה לא רק בטלפון
העיתונאים בניו זילנד, שלא רגילים למידע מודיעיני צבאי, הלכו להתייעץ עם מומחים בנושא. "לצד המבוכה הרבה, יגרום פרסום המידע נזק רציני לצבא ארצות הברית", אמר אחד מהם. אוגל, מבחינתו, הבין שלטובתו האישית כדאי שיזנח את הסקרנות הטבעית, והחליט שלא להעמיק עוד בפרטי הקבצים שמצא על מכשירו.
עכשיו, עם פרסום הפרשה, הפנימו האמריקנים שהאויב לא רק מצותת לשיחות הטלפון, ועוקב אחר המשדרים ברשתות הטלוויזיה - אלא יכול גם להוריד קבצים מכל מכשיר אלקטרוני, אפילו האישי ביותר. במערך ביטחון השדה האמריקני שוקדים כעת על משפטי חוכמה חדשים המעודכנים יותר למאה ה-21. "חייל היזהר בלשונך ובפעולות העכבר שלך" או "חייל שמור קבצייך", הם חלק מההצעות שלנו להילחם בסכנת האורבת מצד הטכנולוגיה החדשה.