כסף לא חסר, סטארט-אפים צצים כאן כמו פטריות גם בימי שרב, אבל בכל מה שנוגע לידיים עובדות ולמוחות מיומנים - זה כבר סיפור אחר לגמרי. על פי רשות החדשנות, לתעשיות ההייטק וה-IT בישראל חסרים יותר מ-13 אלף עובדים. מול שצף הגיוסים והעסקאות שראינו במחצית הראשונה של השנה, סביר שמדובר עוד בהערכת חסר. התוצאה של המחסור היא קושי של ארגונים וחברות הייטק וסטארט-אפ לממש את התוכניות הטכנולוגיות שלהם בעולמות הענן, הסייבר, ה-DATA והדיגיטל - על בסיס הטכנולוגיות החדשניות ביותר.
"השנה האחרונה הייתה שנה מטורפת מבחינתנו כאשר עשרות חברות וארגונים חדשים מהארץ ומהעולם פונים אלינו בבקשות לפיתוחים בחזית הטכנולוגיה בעקבות חוסר היכולות שלהם להתמודד עם ההתפוצצות בצרכים שלהם וחוסר היכולות לעמוד במשימות הפיתוח שלהם עם כוח אדם שברשותן. בעולם כולו, ובמיוחד אצלנו בסטארט-אפ ניישן, משוועים לתוספת דרמטית של כוח אדם במקצועות הרלוונטיים", אומר זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה וסמנכ"ל בכיר במטריקס. את הגידול בביקוש הוא מייחס לשני גורמים מרכזיים: הראשון הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית, שהואצה בתקופת החיים בשלט רחוק. "הקורונה לא המציאה שום פטנט - היה ברור שהשוק ילך לשם - אבל היא בהחלט זירזה את המגמה. הרבה יותר משתמשים אימצו הרבה יותר יישומים וטכנולוגיות, מה שגרם לארגונים לעשות את אותו הדבר בדיוק".
הגורם השני למחסור ההולך וגובר במתכנתים הוא הסכומים האדירים שזורמים לתעשייה. "הכסף זול מאוד בגלל הריביות האפסיות, וכשהמשקיעים מחפשים בכל זאת לעשות משהו, זה בעיקר בנדל"ן או בהייטק. הבורסות הסתמכו בשנה האחרונה בצורה חדה על הגיוסים בתעשייה - ראינו את מבול ההנפקות ואת השוויים האסטרונומיים בארץ ובחו"ל. עכשיו החברות שגייסו חייבות מצידן לספק את הסחורה, כלומר: לעשות כסף מהכסף. הדרך לשם היא לפתח עוד ולהשקיע יותר. וזה כשלעצמו מחייב עוד כוח אדם".
למרות הנטייה לייחס כל סיטואציה לקורונה, מנדל מדגיש כי המחסור, בסדר גודל של מאות אלפי ואולי אף מיליוני אנשי תוכנה בעולם, הוא כרוני. "הרי בסוף, צריך רף מסוים למקצועות מסוימים, יש אוכלוסיות שפחות לוקחות בזה חלק, ויש כמות מוגבלת של עובדים ומתלמדים שיכולים להיכנס לצנרת. אז כן, תמיד אפשר להרים ידיים - להגיד למדינה, למערכות הבריאות, לארגונים ולמשתמשי הקצה שהגענו לקצה. אפשר גם להיכנס למרוץ חימוש מטורף בין החברות, עם גניבות הדדיות של טאלנטים במשכורות עתק. אבל אפשר לחשוב מחוץ לקופסה, לפצח את האתגר ולהגדיל את המאגר. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כבר שנים רבות, כאשר אנחנו מספקים ללקוחות שלנו בישראל את היכולות לפתח עבורם את הטכנולוגיות הכי חדשניות עם טאלנטים וכוח אדם שלנו בזמינות ובאיכות גבוהה".
חדשנות, אימפקט ויחס אישי
אצל מטריקס נפל האסימון עוד בימים שהאסימונים היו בשימוש רווח: הבסיס לצמיחה, שהביא את החברה מעשרות עובדים לקרוב ל-11 אלף עובדים עם גידול עקבי משנה לשנה, היה בין היתר מכונת גיוס משומנת ומיומנת. "אנחנו יודעים להביא עובדים בכמה וכמה דרכים, וזה לאו דווקא רק השכר והתנאים. קודם כול, להתייצב בחזית הטכנולוגיה, להוביל בעולמות הסייבר, הדאטה, ה-AI וה-IoT, להיות חלוצי התכנות בכל סביבות הענן – כך לדוגמה, אנחנו היינו הראשונים שיישמו אמזון בארץ בחברות הסטארט-אפ הנחשקות ביותר, כשעוד לא ידעו כאן מה זה ענן - זה חלום של כל מפתח. לא מעט טכנולוגיות מאופיינות ומפותחות אצלנו בבית עם פטנטים שרשומים על שמנו. פיצ'רים ותוספים שלנו מוטמעים במערכות גלובליות,כמו מאנדיי.קום ופריוריטי, פיתחנו את המערכת הנפוצה בישראל לניהול הלוואות אחד מהשווקים הצומחים ביותר כיום בעולם הפינטק ואלו רק דוגמאות אחדות. מתברר שלהיות חלק מזה קוסם למתכנתים ומעורר מוטיבציה לא פחות מגובה התלוש והאופציות".
המגנט השני שמציין מנדל הוא האימפקט - "התחושה שבזכות העבודה היומיומית שלך קורים דברים גדולים, משני חיים ואפילו מצילי חיים, מפיצ'רים שקשורים לחיסונים ולעולם הבריאות ועד למערכות בתחום הביטחוני. אנשים מחפשים משמעות, לדעת שהם עשו משהו שהשפיע לטובה על מיליונים - בבריאות, בתחבורה (למשל שילוב רחפנים כאמצעי להפחתת עומסים), בבתים החכמים, בפינטק, בקלינטק וכמובן בביטחון. כספקית התוכנה הגדולה ביותר של הממשלה והמגזר הציבורי והביטחוני, הצוותים של מטריקס משתלבים ומובילים בכל התחומים האלה, אבל גם באזורי הפאן כמו האפליקציה של yes. כך שהחבר'ה שלנו מגיעים לא רק לכל סקטור מוביל, אלא גם לכל סלון".
האלמנט השלישי נוגע למנהלים וסגנון הניהול בחברה: "אנשים רוצים שיעבדו איתם בגובה העיניים, שיתנו להם יחס אישי, לא במובן של צ'ופרים במשרד (שזה תמיד נחמד) אלא במשהו עמוק הרבה יותר. הם רוצים שהארגון יראה אותם ויראה להם שהם חשובים, שייתן להם הזדמנות להרגיש גאווה, לשתף את המשפחות במה שהם עושים באופן ספייס. אנחנו לא מקלים ראש בעבודת הצוות, במקום של כל אחת ואחד, באווירה ובהווי המשרדי. זה חלק מרכזי בשימור עובדים, וזה חשוב לא פחות מהגיוס".
ג'וניור, אבל לפניך
צירוף תותחים לחברה זה טוב ויפה, אבל אין בכך די כדי לפרוץ את המצאי. על מנת להגדיל את המאגר הפוטנציאלי נדרשת יצירה של עובדים חדשים, כמעט יש מאין. ולשם כך דרושה הכשרה מסיבית. כאן באים לידי ביטוי שני מותגים מובילים של מטריקס: ג'ון ברייס הדרכה ו-Infinity Labs. במסגרת של בוטקאמפ אינטנסיבי, הם יודעים להעמיד ג'וניורים, שתוך כדי הלמידה או ההסבה המקצועית כבר "מתבשלים" וצוברים ניסיון מעשי. "ההכשרה הייחודית שלנו במרכזי ההתמחות נמשכת הלאה בליווי מקצועי תוך כדי ההעסקה, והכול במטרה להוריד את עקומת הלמידה ולהעלות את עקומת הניסיון. אנחנו מצליחים להכניס מאות ג'וניורים בשנה לפרויקטים שלנו ושל הלקוחות שלנו, אחוזי ההתאמה וההצלחה הם חסרי תקדים, והפידבקים בשמיים. עבורנו, זו דרך נפלאה להבטיח ותק ונאמנות הן מצד הלקוחות והן מצד העובדים".
אמצעי נוסף בהגדלת המאגר הוא הנגשת מקצועות ההייטק וה-IT לאוכלוסיות שממעטות להשתלב בהם. במישור הזה, שהפך לאחד מיעדי הממשלות בשנים האחרונות, מטריקס הקדימה את זמנה - אם במיזמי הכשרה מיוחדים למפתחים, ובעיקר מפתחות, מקרב החברה החרדית (פרויקט תלפיות למשל), אם בגיוס עובדים מהחברה הערבית והדרוזית ואם בהקמת מרכזי פיתוח בפריפריה. גם בשוויון מגדרי בכל הדרגים יכולה החברה להתגאות: שיעור הנשים בקרב עובדיה עומד על 53% - נתון חריג לענף. לצערנו, מקצועות התוכנה נחשבים עדיין לגבריים. היה לנו חשוב לפרוץ את הסכר ולהבטיח דייברסיטי והכלה לא רק כצו חברתי ומוסרי, אלא בעיקר כי זה נכון, מפרה לאין שיעור את סביבת הפיתוח והיצירתיות ומגדיל את מאגר העובדים.
צמצום נוסף של פערי ההיצע ביחס לביקוש למתכנתים משיגה מטריקס באמצעות מודל ה-Offshore, עם העסקה של מאות עובדים מטעמה במרכזי פיתוח במזרח אירופה ובעיקר באוקראינה, בבולגריה ובמקדוניה. "תעשיית ההייטק הישראלית חייבת לפתח את השריר הזה ולהפעיל גם עובדים מרחוק, במיוחד כשהמוצרים הם גלובליים", אומר מנדל.
סביר שהצורך בהרבה פיתוחים טכנולוגיים בטכנולוגיות הכי חדשניות כיום והמחסור בכוח אדם מיומן ילווה אותנו עוד שנים קדימה. אבל עם מנוע של גיוס, הכשרה אפקטיבית, פנייה לאוכלוסיות חדשות ועוד כמה פתרונות יצירתיים, אפשר לצמצם את הפער, לייצר כוח אדם רענן ואפילו לשמר את הוותיקים. "טכנולוגיות חדשות נולדות כל הזמן, אבל זה לא אומר שהישנות מתות. החוכמה היא לשלב, לחדש ולשמר, לפצח את הקוד הזה, תרתי משמע - ולהצעיד את התעשייה כולה קדימה".