מחורבן לתקומה: נשארו בעוטף עזה ובנו בית אבן יפהפה ומחבק

במרחק נגיעה מהשדות הפתוחים של מושב תקומה, בשער לעוטף עזה, נבנה ביתה של משפחה בת שש נפשות - אדריכל נוף ומטפלת אלטרנטיבית בשנות ה-30 המאוחרות לחייהם וארבעתם ילדיהם הצעירים. ממש בקצה הנחלה הוקם אתר ההנצחה של המכוניות השרופות, וזהו הבית הראשון מבין הפרויקטים של מעצבת הפנים קרן מאיר שחזר להיבנות לאחר אסון 7 באוקטובר, והראשון להתאכלס. "הבית נבנה תוך כדי המלחמה, בין סבבי מילואים והקפצות של כיתת הכוננות, בימים שהמושב היה שטח צבאי סגור. ולמרות הכל, לאחר שנתיים של בנייה, הוא מלא חיים, תקווה ואור", אומרת מאיר. "האדמה היא זיכרון ילדות, שורשים וסיפור חיים, והבית נולד מתוך אמונה ואהבה גדולה לאדמה, לאדם ולבחירה להישאר". מהבית ניתן להשקיף גם לדגל ישראל שמתנוסס מולו ולראות אותו כמעט מכל מקום בחלל הציבורי.

הבית, שמשתרע על קומה אחת ותוקצב ב-3 מיליון שקלים, משלב בין פשטות כפרית, נגיעות מודרניות ונוכחות חזקה של אור ונוף ויש לו תפקיד, לדבריה: "כמו בשיר של דודו טסה, 'קחי אותי לטייל', שהיווה השראה לפרויקט, מטרתו לברוח מהצל, לאפשר נשימה, לעטוף ולתת הגנה, להכניס שמחה ותקווה גם בתקופה שבה המציאות קשה בחוץ. הדיסוננס בין המשכיות החיים לבין הזיכרון בא לידי ביטוי בשטח עצמו".

בני הזוג התלבטו בתחילת הדרך היכן לבנות את ביתם - בהרחבת המושב או בתוך הנחלה החקלאית של הורי האישה. לבסוף, מתוך חיבור עמוק לשורשים ולנוף ילדותם, הם בחרו לבנות על האדמה המשפחתית, שטח אדמה של 30 דונם שמוקף ירוק ושקט, כדי להיות קרובים להורים וליהנות ממרחבים וחיבור לטבע.

הנחת העבודה המרכזית בתכנון הייתה ליצור מרחב ציבורי פתוח, רציף ומואר תוך גישה נוחה ומרווחת לחוץ. לשם כך ניתנו דגשים למטבח רחב ידיים, פתחים בגובה עליון אחיד שמייצרים שקט ואלגנטיות בתוך ים של מרקמים, פרופיל בלגי שחור עדין שממסגר את הנוף ואופציה להזיז ריהוט בקלות הצידה ולארח בקלות ובזרימה אורחים רבים בו זמנית. בקשתם של בני הזוג הייתה ליצור עבורם בית שומר שבת, נוח לאירוח, מחובר לטבע ועם פינת משפחה נעימה, חדר עבודה סגור ופרקטי ואמבטיה עצמאית בחדר ההורים נוסף למקלחון. "אחד האתגרים שלנו היו לייצר זרימה נוחה בין פונקציות מרובות בבית שומר שבת עם ארבעה ילדים ורצון לארח, כל זאת ללא עומס. ניצלנו את גובה התקרה ואת הפתחים הגדולים והשתמשנו בריצוף בממדים גדולים כדי לייצר קלילות, חיבור לטבע ולחוץ", מציינת מאיר.

העיצוב נשען על חומרים טבעיים ולא מעובדים: מטבח ממתכת כמעט גולמית, אבן טבעית, עץ אלון, טיח מינרלי בגווני חול, בדים טבעיים וריהוט בעל נוכחות רגועה. "רצינו ליצור בית שנשען על האסתטיקה הארצישראלית, משהו שמרגיש מקומי, עמיד ובעל אופי", היא מספרת. ואכן, קיר אבן דרמטי בסלון מכניס טקסטורה ונוכחות. תקרה גבוהה עם קורות עץ צבועות בלבן מעצימות את האור. המטבח משולב עץ מלא ושחור ונגרות שמשדרת יציבות ואותנטיות. רצפת פורצלן גדולה ואחידה משאירה את המרחב שקט ופריטי אומנות מקומית משולבים עם טקסטיל רך ומזמין.

<< לכל הכתבות בערוץ living

הבית נפתח למבואה נקייה ושקטה שממסגרת את המבט לחלל הציבורי. יש בו עושר עיצובי של חומרים וטקסטורות אבל הוא נטול עומס ורק מרמז לטבע ולחומר בהמשך. הסלון מכוון כולו לנוף עם חלונות גדולים, פרופיל שחור כאמור ואור שנשפך פנימה ללא הפרעה, ויש בו ספה רחבה ורכה בגוונים טבעיים, שולחן ברזל ועץ ושטיח גדול שמגדיר את החלל. בפינת האוכל ניצב שולחן עץ מלא גדול עם כיסאות קלועים, ומעליו גוף תאורה צבעוני שיוצר לפי הזמנה כדי להכניס שובבות עדינה לחלל המאוזן. מאחור השולחן ניצב בופה ויטרינה רחב עשוי עץ טבעי, שמוסיף שכבת עומק. המטבח הגדול תוכנן עם מלוא הפונקציונליות והארגון והמעצבת יצרה בו ממלכת אירוח שכן האי שבו מאפשר ישיבה יום-יומית ועם זאת אירוח רב משתתפים. מדפים פתוחים מרככים את המאסה, ואוסף מקינטות צבעוני אל מול כלי חרס אדמתיים מוסיפים נגיעות עיצוב מוקפדות.

פינת המשפחה היא חלל אינטימי ורך, מחופה וילונות קלילים שמסננים אור, והוא מתאים לצפייה, משחקים ושגרה יום-יומית. שירותי האורחים וחדרי הרחצה משלבים גוון ירוק עמוק בעבודת ריצוף בדוגמת פישבון. הברזים בגוון ברונזה והאווירה נעה בין אלגנטיות על זמנית לכפריות חמימה. אצל ההורים אבן בהירה טבעית, אמבטיה שעומדת על מצע חלוקי נחל ואווירה של ספא. חדרי השינה עוצבו בקו נקי ושקט עם בדים טבעיים, פריטים רכים, ריצוף עץ וגווני אוף וייט, ויש בהם מקומות אחסון חכמים, גישה נוחה והדגשה של הנוף. הגינה היא המשך ישיר של הפנים עם מטבח חוץ ואזור ישיבה נעים מול המשך הנחלה, הירוק והטבע, שם יכולים בני הבית לשבת מול השקיעה ולצפות בנוף שמתחלף בין העונות.

איך הסתדרתם עם בנייה בזמן כה טעון?

מאיר: "השפעת המלחמה ניכרה בלוחות זמנים, בתחושות ובהחלטות. האתגר העיקרי שלנו היה לייצר תחושת ביטחון ורוך דווקא בתקופה של חוסר יציבות, והפתרון נמצא בדמות בית שהוא עוגן, מלא אור, חומרים חמים ושקט עיצובי".

על חוויית העבודה היא מספרת: "הפרויקט הגיע אליי כשהזוג היה ממש לפני הוצאת היתר. יחד דייקנו את התוכניות, בחנו את ההעמדה, את ההתאמה של הבית לאורחות חייהם. נתנו ביוטי לאופי של המשפחה עם רכות, טבעיות וחיבור לאדמה. עבדנו תוך כדי מלחמה, וזה רק חיזק את התחושה שאנחנו בונים בית שהוא לא רק בית אלא היסטוריה ותקומה".

תכנון פנים ועיצוב: קרן מאיר

אדריכלות: עמית צור
מטבח ונגרות: האסם - בית עיצוב יוצר
אבן טבעית: אבן תבל