הלמ"ס חושפת: ל-50% ממשקי הבית אין ממ"ד, ל-15% אין מרחב מוגן

החדשות בקצרה:

• נתונים חדשים של הלמ"ס חושפים את פערי המיגון ביישובי ישראל.
• 15% ממשקי הבית אין פתרון מיגון, מקלט או מיגונית נגישה.
• 91% ממשקי הבית היהודיים מוגנים, לעומת 54% ממשקי הבית הערביים.
• לפחות מ-40% ממשקי הבית בירושלים, חיפה ותל אביב יש ממ"ד.
• הביקוש לממ"ד הפך לשיקול קריטי במכירה ורכישה של דירות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שופכת אור על אחת השאלות הגדולות בישראל מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר: לכמה משקי בית יש באמת מרחב מוגן בהישג יד. לפי נתונים חדשים שהלמ"ס מפרסמת היום (חמישי), למחצית ממשקי הבית בישראל אין ממ"ד, ול-15% אין שום מרחב מוגן - לא ממ"ד, לא מיגונית ולא מקלט נגיש.

עד כה המקור העיקרי לרמת המיגון היה דוחות מבקר המדינה בנושא. לפי הדוח האחרון שפורסם בתחילת 2025, לשליש מתושבי ישראל אין מיגון תקני. במקביל, קיומו או היעדרו של ממ"ד הפך בשנות המלחמה לשיקול ממשי שמשפיע גם על היכולת למכור דירה וכתוצאה מכך גם על מחירה בשוק.

הנתונים המרכזיים

• ל-69% ממשקי הבית שאין ממ"ד יש מיגונית או מקלט נגיש כפתרון חלופי, מה שמעלה את שיעור בעלי מיגון כלשהו ל-85% ממשקי הבית. אלא שהלמ"ס עצמה מציינת שהנתון על מיגונית ומקלט פחות מדויק שכן הוא מבוסס על מדגם קטן יחסית.
• הפערים הגיאוגרפיים חדים: במחוזות ירושלים ותל אביב רק ל-40% ממשקי הבית יש ממ"ד לעומת כ-60% במחוז המרכז ושני שליש ממשקי הבית ביהודה ושומרון. הערים ירושלים, תל אביב וחיפה בולטות בין הערים הגדולות כיחידות שבהן לפחות מ-40% ממשקי הבית יש ממ"ד.
• בירושלים רק לכ-70% יש מיגון כלשהו - השיעור הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות שבכולן ליותר מ-80% ממשקי הבית יש איזשהו סוג של מיגון. בבני ברק הממ"ד פחות נפוץ אבל ל-63% ממשקי הבית יש מקלט, מה שמשווה את שיעור המיגון לשאר הערים הגדולות.
• הפער החד ביותר בנתונים הוא בין יהודים וערבים: ל-53% ממשקי הבית היהודיים יש ממ"ד, לעומת 36% בלבד ממשקי הבית הערביים. כשמצרפים את כל אמצעי המיגון יחד, הפער מעמיק: 91% ממשקי הבית היהודיים מוגנים, לעומת 54% בלבד ממשקי הבית הערביים.

מה הקשר למחירי הדירות?

סקירה שפרסם לאחרונה הכלכלן הראשי במשרד האוצר עבור נתוני חודש מרץ - החודש שבו התנהל מבצע "שאגת הארי" - ממחיש את הקשר בין הימצאות ממ"ד בדירה לשוק הדיור. הסקירה מצאה כי כשני שליש (65%) מהדירות שנמכרו באותו חודש כללו ממ"ד - הרמה הגבוהה ביותר מאז שבאוצר לעקוב אחר הנתון, וגבוה בהרבה משיעור הממ"דים במלאי הדירות במשק שעומד על כ-45% לפי נתוני התאחדות הקבלנים.

ההבדל הקריטי בהשוואה לממצאי המבקר

הפער בין ממצאי הלמ"ס לנתוני מבקר המדינה לא בהכרח מעיד על סתירה, אלא נובע משלושה הבדלים מהותיים. ראשית, מבקר המדינה סופר תושבים בודדים, בעוד הלמ"ס סוקרת משקי בית. שנית, מבקר המדינה בודק אם המיגון עומד ב"תקן" הפורמלי שקובעות תקנות ההתגוננות האזרחית, בעוד הלמ"ס שאלה את הנשאלים אם יש להם בהישג יד מרחב מוגן כלשהו בלי לבחון את תקינותו.

שלישית, נתוני המבקר מבוססים על מידע מנהלי שמגיע מגורמים כמו פיקוד העורף והרשויות המקומיות, ואילו נתוני הלמ"ס מבוססים על דיווח עצמי של המשיבים בסקר. כך ייתכן שחלק ממשקי הבית שדיווחו ללמ"ס על מיגון זמין, יושבים בפועל במרחבים שלא היו עומדים בבדיקה התקנית שמבקר המדינה מבצע - ואינם מבטיחים הגנה מפני פגיעה של טיל.