משרד הבינוי והשיכון מציג: תוכנית אסטרטגית להסדרת שוק השכירות בישראל

משרד הבינוי והשיכון פרסם תוכנית אסטרטגית שנועדה לשנות את פניו של שוק השכירות בישראל. השוק, המגלגל כ-50 מיליארד שקל בשנה ומשרת כ-2.5 מיליון אזרחים, מאופיין כיום בדומיננטיות מוחלטת של משכירים פרטיים ובחוזים קצרי טווח. מטרת התוכנית היא להסדיר את התחום ולהפכו למבוסס נתונים וארוך טווח.

נתוני משרד הבינוי והשיכון חושפים תמונה מורכבת: בעוד שכ-30.4% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בשכירות, שיעור השכירות המוסדית ארוכת הטווח מוערך בפחות מאחוז אחד מכלל הדירות המושכרות. המצב הנוכחי מתורגם לחוסר יציבות עבור השוכרים, עם משך חוזה ממוצע של כ-13.5 חודשים בלבד. בנוסף, בעשור האחרון נרשם זינוק של כ-38% מחירי השכירות במונחים נומינליים וכ-21% במונחים ריאליים.

מדד הרגולציה של שוק השכירות בישראל, כך עולה מהתוכנית, עומד על 0.03 בלבד - הנתון הנמוך ביותר במדינות ה-OECD. המצב נובע במידה רבה מהיעדר גוף ממשלתי אחד המרכז את האחריות לשוק. כיום, הסמכויות מפוזרות בין שורת גורמים, בהם משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מינהל התכנון, הרשויות המקומיות ומשרד הבינוי והשיכון.

כדי להתמודד עם הפיצול הרגולטורי, מבקש משרד הבינוי והשיכון להקים גוף ייעודי ומתכלל בתוכו, שיפעל לצד ועדת היגוי בין-משרדית. גוף זה ירכז נתונים, יתאם מדיניות ממשלתית ויטפל בהסדרת יחסי שוכר-משכיר.

צעד מרכזי נוסף בתוכנית הוא יצירת תשתית נתונים לאומית, שתכלול חובת דיווח על נכסים מושכרים. כיום, תקרת הפטור ממס הכנסה על שכר דירה, בשילוב עם היעדר רישום מוסדר, מותירים חלק גדול מהשוק "מתחת לרדאר". התוכנית מציעה לשלב דיווח וולונטרי מתומרץ ולאסוף מידע ממאגרים ופלטפורמות פרטיות כדי ליצור תמונה מהימנה של השוק.

צעדים להרחבת מלאי הדירות להשכרה

התוכנית כוללת שורת כלים תכנוניים, כלכליים וקרקעיים להרחבת השכירות ארוכת הטווח. בין היתר, מוצע להתאים מכרזים מוסדיים, לסווג קרקעות לשכירות ממושכת, להשתמש בשטחים חומים ולפתח מודלים ייעודיים לבנייה להשכרה. כמו כן, מוצע להרחיב את פעילותה של חברת "דירה להשכיר", ששיווקה עד כה כ-37 אלף יחידות דיור להשכרה, מתוכן כ-17.3 אלף יחידות בשלבי ביצוע וכ-5,200 שכבר אוכלסו. המשרד מודה כי היקף זה עדיין אינו משנה את מבנה השוק באופן מהותי.

בנוסף, מציע המשרד להקים מנגנון לבירור תלונות ולהטלת עיצומים כספיים כדי לאפשר אכיפה מהירה של חוק השכירות. מוצע גם לשלב יחידות דיור להשכרה בתוכניות בנייה גדולות ובהליכי התחדשות עירונית, כך שחלק ממלאי הדירות להשכרה יישמר גם לאחר הריסה ובנייה מחדש.

במשרד הבינוי והשיכון מתכננים ליישם את עשרת הצעדים המרכזיים בתוכנית באופן מדורג. צעדים שבסמכות המשרד יקודמו באמצעות הכלים הקיימים, בעוד מהלכים אחרים ידרשו החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה, חלקם כבר בחוק ההסדרים הקרוב.

עם זאת, התוכנית צפויה להתמודד עם אתגרים פוליטיים ורגולטוריים. תוכנית קודמת, שגובשה בעקבות החלטת ממשלה ב-2024, טרם אושרה בשל התנגדות מצד חלק ממשרדי הממשלה. משרד הבינוי והשיכון מבקש כעת להניע מחדש את המהלך ולהעביר את שוק השכירות לשליטה ממשלתית אחודה.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "שוק השכירות הוא חלק בלתי נפרד משוק הדיור בישראל. הגיע הזמן ששוק השכירות יקבל את המקום הראוי לו במדיניות הדיור הלאומית".

מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות במשרד, מיכל ארן, אמרה: "הפער במידע ובנתונים מקשה על גיבוש מדיניות מדויקת ועל קבלת החלטות. ההמלצות מבקשות לייצר תשתית נתונים סדורה, לחזק את התיאום בין הגופים ולקדם כלים תכנוניים וכלכליים שירחיבו את היצע השכירות ארוכת הטווח".