אי מפלט, לכך נדמה שהפכה קפריסין בתקופה האחרונה. גם למהגרים, וגם למשקיעים. לפני שנה וחצי משפחת בר לב עזבו את הדירה השכורה שלהם בפרדסיה, ארזו מזוודות - וקנו כרטיס "לואו קוסט" בכיוון אחד. 45 דקות, ונחתו בבית החדש שלהם - וילה בפאפוס משקיפה אל הים. "אני ידעתי שאני רוצה מדינה אירופאית לא קרה, אז זה לא השאיר לי הרבה אופציות על הגלובוס", סיפרה האם אתי.
"הכינו אותנו שהיא מדינה קצת מיושנת ולא מפותחת, וזה כזה ישראל של 20-30 שנה אחורה. ודווקא אהבתי את זה שזה ישראל של 20-30 שנה לאחור, כי זה אומר שאין פקקים בכבישים, ואין עומס, ויש מרחבים", הוסיפה.
את עיירת הנופש פאפוס אנחנו הישראלים גילינו לפני בערך חמש שנים, כשנפתחו טיסות ישירות בעשרה אירו ומעלה. הישראלים הגיעו להתפנק במלונות מפוארים על הים, התאהבו בשקט, בשלווה באווירת ה"סיגה-סיגה", לאט-לאט. אבל כמו אתי וירון לא מעט ישראלים רצו שהחלום על אי של שקט - יהפוך למציאות שלהם.
אתי סיפרה למה החליטו לעבור לקפריסין: "ההחלטה שלנו לעזוב ממש נפלה ברגע הזה במבצע 'שומר חומות'. הייתה אזעקה, ואז היו שלושה פיצוצים מעל הבית שלנו - והילד נכנס להתקף חרדה. אני מעולם לא ראיתי אותו חווה פחד. ממש פחד למות. הרבה מאוד ישראלים מחפשים את התושבות הקבועה, במיוחד אלו שאין להם את הדרכונים הזרים, כדי לאפשר להם איזושהי נקודת מפלט לעתיד, להם או לילדים שלהם".
דן, שגר ברעננה עם אשתו ושלושה ילדים, הגיע לפאפוס במטרה לקנות נכס להשקעה. "כרגע זה להשקעה, בהמשך אולי נחשוב לגור. זה נבע מהכיוון הכלכלי", סיפר דן. יונתן בן משה, מנהל תחום נדל"ן הוסיף: "כמו דן, נוצר פה בעצם טייפקאסט חדש של לקוח. זה אנשים שמגיעים להשקיע, הם רואים את העיר, הם רואים מה קורה פה. זה נראה מעולה, ואז כבר מתחילים להיכנס למחשבות, 'אולי אני בעצם אגור פה?'".
מתוך 71 דירות - רק שני בעלי בתים לא ישראלים
משה, קבלן שבונה בלימסול, בירת העסקים של קפריסין כבר שני עשורים, לא האמין להתנפלות הישראלית. "בפרויקט הזה, מתוך 71 דירות, רק שני בעלי בתים לא ישראלים. הרוב לא מתכוונים לגור, הם אנשים שהשקיעו", אמר משה.
בלימסול 250 אלף תושבים, היא מרכז של חברות גדולות בינלאומיות, הייטק ופורקס, תוסיפו את הרוסים והאוקראינים שהיגרו לכאן בשל המלחמה - וכבר עכשיו יש מחסור בדירות לשכירות, המחירים רק מזנקים. "הפנטהאוז הזה פונה לקזינו ריזורט שנבנה בימים אלו בלימסול, זה המנוף שממנו צמחה כל הנהירה של הישראלים לרכוש בלימסול", סיפר משה.
בקפריסין, אם יש לך עד שתי דירות, הן נחשבות דירות נופש. המיסים כמעט אינם קיימים. שם מעודדים משקיעים זרים ולמי שיש דרכון אירופי, הכול הרבה יותר קל. אורי חונה, מנכ"ל ובעלים של חברת נדל"ן סיפר: "זיהינו לקוחות שרוצים לבוא, לקנות דירות לנופש, דירות לשעת חירום דירות לבן, דירות לילד. יש לי לא מעט לקוחות שרוצים לקנות דירה שאם חלילה היה ומשהו קורה בישראל יש להם לאן לברוח במרחק 40 דקות טיסה מישראל".
קפריסין ידועה כאי מקלט, מקלט מס. לאחר המשבר הכלכלי, קפריסין העניקה לעשירי העולם אזרחות תמורת השקעה של כמה מיליוני אירו ובהם: אריק שמידט, לשעבר יושב ראש "גוגל", ג'ניפר לופז, וגם חבר'ה משלנו, כמו לב לבייב וטדי שגיא.
ורה ליסיוטיס, עורכת דין ומומחית לרילוקיישן, הסבירה על התהליך: "יש את המסלול המהיר, עם תושבות קבע, או 'ויזת הזהב', כמו שאומרים, שהתנאי לקבלתה היא השקעה בנכס חדש - בסכום של 300 אלף יורו כולל מע"מ".
"בקפריסין אין שום מסעדה כשרה, אני פתחתי את הראשונה"
בלב לימסול חגית בן שלמה חוגגת שנה לפתיחת מסעדת "דליקטסו". לפני הקורונה היא לא שיערה שאי פעם תעזוב את ירושלים. "אני באתי כדי להישאר. זה מבחינתי לא הרפתקה לגמרי - אני רוצה זקנה טובה", שיתפה חגית. "אמרתי לעצמי שעכשיו זו תקופה שצריך לייצר את עצמך מחדש. בישראל יש ים מסעדות, וכל המסעדות נסגרות, ובקפריסין אין שום מסעדה כשרה. כשאני פתחתי, הייתי הראשונה".
גל רון, שגר בלימסול 20 שנה סיפר: "הגעתי לפה, היו פה עשר משפחות של ישראלים. בינתיים, אנחנו למעלה מ-10,000 תושבים. כולל מכה גדולה וטובה מאוד שהגיעה בשנה האחרונה, בחודשים האחרונים. משפחות בעיקר מבוססות, קצת מאוכזבי המצב בארץ, כנראה. לא נתקלתי במקרה אחד למשל, אחרי עשרים שנה, בגילוי אנטישמיות או משהו כזה".
בשולחן הסמוך לגל ישבו שמעון ויעל האברכים - ששוקלים להגר לאי, אחרי ששמעו ביקורות טובות. "אנחנו חושבים לבוא לגור פה, ובינתיים ממש נחמד פה. זול פה, המחיה, מאוד. מבחינת אוכל, כשרות וגם שכירות", סיפרו בני הזוג. דתיים, חילונים, ימניים, שמאלנים, יוקר המחיה מאחד את כולם. יש אפילו יוזמה להקמת יישוב חרדי בקפריסין.
רגע, האם זה בכלל מתאים לכם?
לפני שאתם אורזים מזוודו ומשקיעים את כל החסכונות באי שנראה מבחוץ כמו גן עדן, חכו רגע. רוני שוורץ, מתכנן טיולים ויועץ בנושא רילוקיישן הסביר: "יופי שקשה לכם בארץ, אבל שלא תחשבו שברגע שתוציאו את כף רגלכם מחוץ לשם, אז פשוט מחכה לכם איזה מקום עם כסף על הרחובות. בתור התחלה לרוב האנשים אין מה לחפש בקפריסין מבחינה תעסוקתית".
מה החסרונות?
כל הקסם והבתוליות שמזכירים את ישראל של לפני 20 שנה, מגיעים עם מחיר. התשתיות מיושנות, המחיה, האמת, לא כל כך זולה. חיי הלילה לא מאוד סוערים וסצנת הקולינריה לוקה בחסר. ובמילים אחרות, די משעמם כאן. גם מערכת החינוך טעונת שיפור.
אתי בר לב שעברה עם משפחתה לקפריסין, סיפרה על החסרונות: "שום דבר לא דבר מושלם. נושא הבריאות הוא לא מושלם פה, לפעמים אפילו רחוק מזה. ואני יודעת שיש משפחות, אפילו קפריסאיות, שנוסעות לקבל שירותי בריאות בישראל".
אז אימא אתי, כיאה לישראלית, החליטה להקים בית ספר אלטרנטיבי, מונטסורי. "במקום לימדו חוגים של אחר הצוהריים", סיפרה אתי. אמרתי להם: 'תקשיבו, אני רוצה לפתוח בית ספר. הבנתי שאתם סגורים כל היום עד שלוש, אתם יושבים במיקום מרכזי, לא חבל?'"
מריה זינונוס, מנהלת בית הספר "נובה" בפאפוס, סיפרה: "התחלנו עם 12 ילדים בלבד, ועכשיו אני שמחה לומר שיש 20. בשנה הבאה זה יהיה שונה לגמרי, מכיוון שכבר יש לנו רשימת המתנה. אנחנו שמחים שמגיעים לפה ישראלים, אני חושבת שאני צריכה להתחיל ללמוד עברית בגלל שאנחנו אוהבים שאתם כאן".
כעת, גם המקומיים מתחילים להפנים שההתנחלות הישראלית שם כדי להתרחב. והקפריסאים החדשים מנסים להפוך את החו"ל להכי קרוב לבית, או לפחות להפוך לבעלי בית משלהם.