בשנה האחרונה נוספו כ-63 אלף דירות למגורים, המהוות גידול של 2.3% לעומת השנה שלפניה – כך עולה מנתוני הלמ"ס ל-2021 שמתפרסמים היום (חמישי), ומבוססים על מאגר מרשם הדירות והמבנים בישראל. על פי הנתונים, נכון ליולי 2021 היו בישראל כ-2.8 מיליון דירות או יחידות דיור למגורים. הנתון מתייחס לכלל הדירות המדווחות לרשויות כיחידות רשומות לצורכי גביית ארנונה.
בעשור האחרון (2021-2012) חל גידול של כ-19.2% במספר הדירות בעיריות ובמועצות מקומיות - תוספת של כ-411 אלף דירות. כ-2.56 מיליון מהדירות הן ביישובים עירוניים וכ-243 אלף בקיבוצים ובמושבים. האחוז הגדול ביותר של דירות היה במחוז המרכז (24.8% מכלל הדירות) ובמחוז תל אביב (20% מהדירות), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה באזור יהודה ושומרון (3.1% מהדירות).
המספר הגבוה ביותר של דירות היה בירושלים - 238,521 (גידול של כ-3,252 דירות לעומת 2020) ואחריה בתל אביב-יפו - 213,356 דירות (גידול של כ-2,034 דירות). גידול משמעותי במספר הדירות לעומת 2020 נרשם ביישובים: חריש (תוספת של 36%), טירת כרמל (17.7%), גדרה (14.1%) וראש העין (9.6%).
מבין הערים המונות 50 אלף תושבים ויותר, היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות גבוה במיוחד, כפי שניתן לראות בגרף שמוצג למעלה. כך למשל ברהט יש יותר מ-13 נפשות לדירה, בביתר עילית ומודיעין עילית יותר מ-7 נפשות, בבית שמש יותר מ-5 נפשות, ובנצרת, בני ברק וירושלים 4.5-4 נפשות. היישובים שבהם היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות נמוך, נמצא בתל אביב-יפו (2.2 נפשות לדירה) ובחיפה (2.3 נפשות).
בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, יש כ-1.26 מיליון דירות בכ-133 אלף מבנים. אחוז הבניינים הגבוהים שבהם 41 דירות ומעלה עמד על 2.9% מכלל המבנים למגורים. הערים שבהן אחוז המבנים האלה גבוה מהממוצע הארצי הן: אשדוד (8.2%), שהפכה בשנים האחרונות לבירת מגדלי הענק של ישראל, בת ים (7.8%), נתניה (4.5%), חולון (4.1%), תל אביב-יפו (3.6%) ופתח תקווה (3.1%).
לעומת זאת, ברמת גן, כפר סבא, בני ברק ובית שמש אחוז הבניינים הגבוהים נמוך משני אחוזים מכלל המבנים למגורים בכל עיר. בבאר שבע ובאשקלון אחוז הבתים הפרטיים הוא הגבוה ביותר - כ-70% וכ-69% מהדירות בערים הללו הן במבנים שבהם עד שתי דירות.