>> לכל הכתבות בערוץ living
>> שיפצה לבד: בדירה של גל רובין במעלה אדומים
>> כפר סבא: הדופלקס המתוקתק של משפחת שמילוביץ
במסגרת העיצוב המחודש נצבע המתחם המיתולוגי בקומה השלישית, ששטחו כ-200 מ"ר, בצבעי פסטל אופטימיים המזוהים עם הספר והקירות מציגים לראווה את דפי הספר. מעצבת המתחם נועה ברכה מסבירה: "הקראתי את הסיפור לבנותיי ואני מכירה אותו לפרטיו. כלל המתקנים במתחם יוצרים פינות מחבוא מתוקות, וחווית הטיפוס והגלישה בפיל עצמו טומנת בתוכה ריגוש לכל ילד. ערכנו ומיתגנו את כל חלונות המתחם כך שהמבקרים יכולים לקרוא את הסיפור מתחילתו ועד סופו, הם ממוספרים לפי דפי הספר וכך ההורה והילד יכולים לקרוא את כל הסיפור תוך כדי משחק. השינויים אותם עבר הפיל בסיפור הם סביב צבעוניות, אז בעזרת צייר אמן בשם ניר עובדה, דאגנו לחדש את כל צבעוניות המתחם וגם את התאורה הפכתי לוורודה ומשמחת. להבדיל מכל פרויקט רגיל, במקרה הזה עולם ההשראה היה פנטסטי, מרגש ומלא צבע. וכולו היה טמון בין דפי הספר".
איזה הגבלות יש בעיצוב מתחם משחקים בתוך קניון?
ברכה: "בתצפיות מקדימות במתחם ראיתי את הממשק של הילדים הקטנים עם המתקנים, איך הם מוציאים אנרגיה ונהנים, חלקם נשכבים למנוחה קצרה על הספסל, אוחזים בכל פינה בבית העץ. על מנת לאפשר מינימום הפרעה לפעילות ולאפשר סביבה בטוחה לילדים, העבודות בוצעו בשעות הלילה ונעשה שימוש בצבעים אקולוגים על בסיס מים שאינם מכילים חומרים רעילים. גם ללוקיישן הייתה השפעה - החלל הנתון מוקף שמשות עם אור יום ועליו רצינו לספר את הסיפור, לכן גם גודל וגובה אותיות הסיפור שעל החלונות, נעשה תוך התייחסות ללקוח הקטן של המתחם.
במהלך התהליך ראיתי עוברי אורח מסננים הערות, חלקן מילות פרידה מהפיל המוכר והאפור שהיה שם כל השנים, אבל מרביתם הבינו שיש פה התרחשות מפתיעה ושונה. היום אני רואה בשעות אחר הצהריים את ילדי השכונה מגיעים בריצה בהתרגשות, את ההורים שמטיילים בין דפי הסיפור ונשכבים לנוח ליד ספסל הבננות, וגם את אלו שמגיעים לפה בפעם הראשונה ומופתעים לראות את הפיל השונה. ואז אני מבינה שעשינו נכון, נתנו לפיל את ההזדמנות להיות פיל אחר, כמו שהתכוון הסופר".
מטיילת על הקירות
ספר אהוב נוסף שיתורגם למתחם ג'ימבורי חדש בדיזנגוף סנטר הוא "איילת מטיילת" של רינת הופר. את המתחם, ששטחו כ-60 מ"ר, תעצב בעצמה הסופרת שהיא גם מאיירת. הופר יצרה במיוחד איור חדש ומקורי באורך 20 מטרים שיודפס ויעטוף את קירות הקומפלקס ויהיה רקע ל-13 מתקני הג'ימבורי החדשים, שיעוצבו בהתאם לדמויות האהובות. הופר: "עבורי זאת הייתה הזדמנות נדירה לספר סיפור, ליצור אווירה במרחב המשחקייה ולהציע פעילות ועניין לילדים והורים, הכול ביצירה אחת. בציור מופיעות כל הנפשות הפועלות בסיפור 'איילת מטיילת' בשילוב הופעות אורח של דמויות מספרי האחרים ושלל הפתעות שיהפכו את השהות במשחקייה לחוויה נעימה וגם מסקרנת".
המעצבת נועה ברכה מוסיפה: "בחירת המתקנים נעשתה בהשראת סגנון סקנדינבי, עם כוונה לצמצום גירויים, הפחתה באלמנטים גרפיים על גבי המתקנים עצמם. לדוגמא, נדנדה בחיתוך ציפור אך ללא הדפס תווי פנים, יש מקום לדמיון של הילד בהסתכלות על הצורה. תמהיל המוצרים החדשים שבניתי ויוצרו ע"י חברת פעלטון, שמים דגש על שיווי משקל ותנועה. המשחקייה היא במתחם צידי ולא במרכז הסנטר, כדי לאפשר מינימום גירויים ורעש לפעוט שמבלה במתחם. היא פתוחה לציבור הרחב וחשוב לאפשר קשר עין בין המבוגר המשגיח לבין הפעוט. כמו כן חשוב ליצור סביבת משחק בטוחה ורכה, ללא אלמנטים חדים, עדינים או שבירים, היות והשימוש במשחקייה מאסיבי והפיקוח הוא באחריות המלווה".
פארק משחקים גם לבעלי מוגבלויות
הכניסה לפארק השעשועים "כדורים פורחים" נראית רגילה לגמרי - משטח ארוך מוביל את הילדים למערכת מגדלים גבוהה, עליהם אפשר לטפס מעלה מעלה, לעצור, לתצפת, למשש, להקשיב ובעיקר לדמיין. מה שמיוחד בפארק הזה הוא שהפעם גם ילדים עם מוגבלויות יכולים ליהנות ממנו, בעיקר ילדים על כיסאות גלגלים.
מתקן השעשועים "כדורים פורחים" הוא הראשון מסוגו בארץ שמאפשר טיפוס עם כיסא גלגלים. הוא עוצב בהשראת כדורים פורחים ובנוי גשרים נגישים שבעזרתם הילדים יכולים לגשת לקומה גבוהה יותר, לעסוק באלמנטים נוספים במגרש המשחקים ולשחק באופן פעיל עם אחרים. את המתקן עיצב יניב ציגלר, המעצב הראשי של חברת "מתקני פסגות בע"מ" ובוגר החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים. העיצוב אף זיכה אותו בפרס GOOD DESIGN היוקרתי מטעם מוזיאון האתנאום של שיקגו לאדריכלות ועיצוב (The Chicago Athenaeum).
ציגלר, בן 42, מבקר בפארקים ובאירועי הטסה של כדורים פורחים עם שלושת ילדיו, בני 10, 9 ו-6, המהווים השראה לעבודתו. "לכדור פורח יש שואו. הוא עף לשמיים לאן שאתה רוצה, הוא צבעוני ומרשים והוא מפעיל אצל הילדים את הדמיון. כך במתקן, בכל פעם שחוזרים אליו החוויה שונה. פעם אחת הילד יעלה וישחק עם החברים וביחד יפליגו לארץ עוץ ופעם אחרת יגלו ארצות. המתקן הוא בעל פוטנציאל להיות רב פעמי, ולכן אפשר לעלות עליו עשרות פעמים בלי למצות אותו". פיתוח המתקן נבע מהרצון של ציגלר ליצור חוויה מעצימה, שוויונית ורב חושית של צבע, צליל, אתגר ודמיון. הוא משולב עם כתב ברייל, פנלים בעלי טקסטורות של דשא, עץ ועוד כדי לחוות את העולם דרך מישוש, ועם לוחות שקופים צבעוניים שמקרינים על המתקן ועל הילדים אורות בצבעים שונים. רשת חבלים מרחבית מנצלת את החלל בין המגדלים, כדי שילדים שיכולים יחוו ריצה ופיתוח שרירים, ובתווך מדרגות, סולמות, פנלים עם מערכות מוזיקליות ושופרות קול לדיבור זה עם זה.
לרוב, על פי התקן בגני השעשועים, אזור אחד מוקצה לכיסאות גלגלים וכל שאר הפארק אינו מותאם להם, מה שגורם לילד להרגיש מבודד. ציגלר ראה חשיבות לתכנן מתקנים שיהיו מותאמים לכלל הילדים. "הכניסה למתקן זהה לכולם, בלי להקריב אף אחד, והופכת את החוויה למלאה יותר. כבש בלי רשת חבלים לא היה מספיק מעניין לילד גדול, ומצד שני הוא מאפשר לילד רתום לכיסא לעלות עם חבריו לקומה השנייה בלי להרגיש מנותק".
הפיילוט למתקן הוקם בראש העין וגרסה משודרגת שלו נמצאת בבת ים, בינתיים ללא כדורים פורחים. גני שעשועים עם כדורים פורחים עושים את דרכם לתל אביב ולמקומות נוספים בארץ, בנוסף לפארקים ברחבי אירופה, ארה"ב וסינגפור בהם יוצב המתקן בקרוב. גרסאות עם כדורים פורחים בלבד, שאינן מונגשות, כבר קיימות בעשרות גנים בארץ, מקיסריה דרך מודיעין ועד אילת ויש בהן אופציה להוסיף את מערכת הנגישות. ציגלר: "רתמתי את העיצוב השמח והחי בכדורים פרחים כדי לקדם נגישות, אבל עדיין לא כל עירייה יכולה לפנות לכך שטחים. יצא לי לדבר עם ילדים בפארקים, לראות איך הם משתמשים במתקנים והם עפים על זה. הם רואים את הכיף ולא את העובדה שהמתקן מונגש".