כולם דיברו על בריחת הרופאים להייטק בגלל השכר. ואז הגיעו נתוני הדירות

שוק הדיור הישראלי ממשיך להתקרר, אך ניתוח חדש של אגף הכלכלה במשרד האוצר חושף ממצא שמנפץ הנחה רווחת: בכל עיר בישראל רופאים רוכשים דירות יקרות יותר מעובדי ההייטק, ואף מפנים חלק גדול יותר מהונם להשקעה בנדל"ן.

את הנתונים הציגה גלית בן נאים מאגף הכלכלה, בפוסט שפרסמה השבוע בעקבות סקירת הנדל"ן החודשית של האוצר, תחת הכותרת "יש רופא בקהל?". הרקע לפרסום הוא המשך הקיפאון בשוק: באפריל נמכרו בשוק החופשי 1,366 דירות חדשות בלבד, לדברי בן נאים "אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו בחודשי אפריל מאז תחילת שנות האלפיים". היא ציינה כי החודש התאפיין במלחמה ובחג הפסח גם יחד, אך מכיוון ש"הם חלו במקביל", היקף המכירות הנמוך ממשיך להמחיש את הקיפאון.

נתון אחד משך תשומת לב מיוחדת. עובדי ההייטק רכשו באפריל תשע דירות יד שנייה בלבד בתל אביב, זאת בעיר שבה מועסקים לפי הלמ"ס כ-84 אלף עובדים בענף. מבט על השנתיים האחרונות מצייר תמונה רחבה יותר: תל אביב אומנם מובילה את רכישות ההייטקיסטים עם כ-10% מכלל העסקאות, אך מיד אחריה ניצבת חיפה עם קרוב ל-7%. ההבדל ניכר במחיר. בתל אביב עומד המחיר הממוצע של דירה שנרכשה בידי עובד הייטק על כ-4.6 מיליון שקל, ובחיפה על כ-2.1 מיליון שקל בלבד. "גם אותי זה הפתיע", כתבה בן נאים, והוסיפה: "אולי בכל זאת זה גם עניין של מחיר". ירושלים, לשם השוואה, מדורגת רק במקום ה-12 ברכישות ההייטקיסטים, עם כ-2% מהעסקאות, וזאת אף שמספר משרות ההייטק בה דומה לזה שבחיפה.

הליבה של הסקירה נוגעת להשוואה הישירה בין רופאים לעובדי הייטק. בשנים האחרונות, מזכירה בן נאים, רווחו טענות על מעבר רופאים להייטק בשל פערי השכר, אך נתוני הדיור מספרים לדבריה סיפור מורכב יותר. "לא נמצאה עיר אחת שבה ההייטקיסטים 'מנצחים' את הרופאים במחיר הדירות שנרכשו", כתבה, והוסיפה כי גם בחינת המחיר החציוני מניבה תוצאה דומה.

"צברו פחות הון עצמי"

רוכשי הדירות מקרב הרופאים מבוגרים אומנם מעט מעמיתיהם, עם גיל חציוני של 45 לעומת 38 בקרב ההייטקיסטים, אך לדברי בן נאים הפער אינו גדול במיוחד, ומדובר בשני מסלולי קריירה שונים לחלוטין. "כשרופא רוכש דירה בגיל 45 הוא כנראה צבר פחות הון עצמי ממקבילו בהייטק, ולבטח פחות שעות שינה", כתבה, אך לצד זאת ציינה כי "אופק ההשתכרות של הרופא גבוה יותר, עם ביטחון תעסוקתי משמעותי יותר".

פער נוסף בין שתי האוכלוסיות נוגע לדפוסי ההשקעה. לפי הנתונים, 22% מרכישות הרופאים היו דירות להשקעה, לעומת 13% בלבד בקרב ההייטקיסטים. בן נאים מציינת כי הפער עשוי להעיד על התנהגות פיננסית שונה ועל תפיסה שונה של הנדל"ן כאפיק חיסכון ארוך טווח.

גורמים בענף הבנייה קושרים את הממצאים למפנה רחב יותר. אלון יוניאן, מנכ"ל חברת הבנייה משהב, העריך כי נתוני האוצר עשויים להצביע על מגמה חדשה: בעוד שבימי הפריחה של ההייטק רכשו עובדי הענף דירות רבות להשקעה, כעת, על רקע השינוי בענף והפיטורים, הם נזהרים יותר ונמנעים מכניסה לשוק. לעומתם, לדבריו, דווקא הרופאים, שמקצועם אינו ניתן להחלפה בבינה מלאכותית, בולטים ברכישות, והוא צופה שגם אנשי קבע ושוטרים עשויים להפוך למשקיעים החדשים בנדל"ן. רן ינאי, מנכ"ל ושותף בצ.פ חברה לבניין, אפיין את הרוכשים כיום, בעיקר בתל אביב ובשרון, כרוכשים מתוחכמים בעלי הון ראשוני, שמזהים את העיתוי הנכון לעסקה ומצפים ליהנות בהמשך מעליית ערך.

לצד תמונת הדיור הצביעה בן נאים גם על מגמה חיובית במערכת הבריאות. "בשנים האחרונות סוף סוף רואים גידול יפה במספר מקבלי הרישיונות לעסוק ברפואה בישראל", כתבה, אך סייגה כי המספרים עדיין נמוכים מכדי להשפיע באופן ממשי על הביקוש לדיור. "אם הם יצמצמו את התורים ברפואה הציבורית – דיינו", סיכמה.