אחד המדדים הפופולריים בשנים האחרונות למדידת יוקר המחייה הוא מספר המשכורות (לפי השכר הממוצע) הדרוש כדי לרכוש דירה במחיר ממוצע. על אף שלא פורסם כמדד רשמי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא משקף יפה את יוקר המחייה בישראל ביחס למדינות מערביות אחרות, ולכן מדי פעם מפרסם משרד הבינוי והשיכון את הנתון הזה.

על פי הפרסומים, במהלך השנים עלה מספר שנות העבודה הדרושות כדי לרכוש דירה, ואם בשנת 1961 נדרשו בממוצע 3.4 שנים, בשנת 1979 נדרשו 8.4 שנים ובשנת 2016 כבר נדרשו יותר מ-13 שנות עבודה לרכישת דירה. לכן, לא מפתיע שבשנים האחרונות כמעט בלתי אפשרי לרכוש דירה ללא סיוע חיצוני, שהוא ברוב המקרים סיוע מההורים. אבל מה עושים אלו שמסיבות כאלו ואחרות לא יכולים להסתייע באחרים?

שוחחנו עם שלושה אנשים שהצליחו לעשות את זה, ועכשיו הם חולקים מניסיונם.

מה הרקע שלכם?

א': "אני בת 32, עצמאית, ובעלי עובד בהייטק. יש לנו 2 ילדים, ואנחנו חולקים רכב אחד. אנחנו מגיעים מיישובים לא מבוססים, ממשפחות ללא השכלה וללא תמיכה כלכלית".

זוהר נוריאל, יועצת משכנתאות ופיננסים: "אני בת להורים גרושים מעפולה, ואימא שלי גידלה 3 ילדים לבד".

דימה פוסטובוי, יועץ משכנתאות ופיננסים: "הגעתי ממשפחה שעלתה לארץ בשנת 1996 ללא שום הון. גדלתי בפריפריה, בקריית ים ד'. במשך כל ילדותי ראיתי איך ההורים שלי נאבקים על הפרנסה ועובדים בין 12-14 שעות כל יום. האתגרים שחוו הוריי נצרבו בי חזק, ולכן מגיל צעיר היה לי ברור שאני רוצה לחיות אחרת, והבנתי שאני צריך לבנות לעצמי בסיס בשתי ידיים שממנו אוכל לצמוח. כנראה שהמצב שההורים שלי חוו הוא מה שהדליק אצלי מגיל צעיר מאוד את היצר החזק להצליח".

דימה פוסטובוי (צילום: Vlad limer)
דימה פוסטובוי | צילום: Vlad limer

מה עשיתם כדי להגשים את החלום ולרכוש בית?

פוסטובוי: "בשלב הראשון הדרך היחידה שלי להצליח לממן דירה מהון עצמי שאני אחסוך לבד, עם משכנתא כמובן, הייתה דרך מחיר למשתכן. לפני שלושה חודשים רכשתי דירה בטירת הכרמל ב-1.1 מיליון שקל עם הון עצמי של כמעט 150 אלף שקל שחסכתי במשך כ-8 חודשים. כדי לחסוך את ההון הזה בפרק הזמן הזה, פעלתי ממש לפי הספר. באותם חודשים חסכתי בפיקדון כמעט את כל ההכנסה שלי אחרי תשלום ההוצאות. חייתי בחסכנות, בלי הוצאות על מותרות, ומיעטתי ביציאות. ידעתי שזה זמני ושזה למטרה טובה".

נוריאל: "אימא שלי הייתה מנהלת חשבונות, ובזכות הידע המקצועי שלה היא חינכה אותנו מגיל צעיר מאוד להתנהלות כלכלית נכונה. השתחררתי מהצבא בגיל 25 אחרי שירות בקבע, וידעתי שאני רוצה להתחיל לחסוך לרכישת דירה. אחרי שהתחתנתי, בעלי ואני בדקנו כמה וכמה מקומות, והחלטנו על קניית דירה חדשה מקבלן בעפולה. עשינו חישוב ומצאנו שיידרש לנו הון ראשוני של 400 אלף שקל, שבתוכו כללנו גם קניות והוצאות מעבר. חישבנו כמה נוכל לחסוך מההכנסות שלנו כל חודש וכמה זמן ייקח לנו להגיע לסכום, וברגע שהגדרנו לעצמנו את הסכום החודשי שנצטרך לחסוך, אז היה הרבה יותר קל לשמור על מסגרת ההוצאות, וגם ידענו בדיוק מתי נגיע ליעד הנדרש. יחד עם זה, אני מודה שתמיד הייתי מאוד חסכנית, וגם כשעבדתי לפני הצבא והרווחתי כ-4,000 ₪, חסכתי כמעט הכל. אז יכול להיות שאני לא דוגמה מייצגת, אבל מי ששם לעצמו מטרה כמו שאנחנו שמנו, יצטרך למצוא דרך להקטין כמה שיותר את ההוצאות ו/או להגדיל את ההכנסות".

א': "אני ובן זוגי חיים יחד מגיל 21. שנינו הגענו מרקע לא מבוסס עוד בגיל צעיר, אז ידענו שאם אנחנו רוצים להגיע לרווחה כלכלית בחיים שלנו, את השנים הראשונות נצטרך להשקיע בקידום המקצועי שלנו כדי להגיע למשכורות יפות כמה שיותר מהר. בשנים הראשונות עבדנו בעבודות לא מאוד מכניסות, אבל ידענו שמה שנלמד בהן יקדם אותנו בעתיד, ובגיל 29 שנינו כבר הרווחנו משכורות יפות. בשלב הזה הרגשנו בשלים להתחיל לחסוך לדירה, ולפי החישוב שלנו היינו צריכים 150 אלף שקל כהון ראשוני. במשך שנתיים חסכנו כל חודש 5,000 ש"ח כדי להגיע ליעד".

הדירה שרכשה זוהר נוריאל (צילום: זוהר נוריאל)
הדירה שרכשה זוהר נוריאל | צילום: זוהר נוריאל

אפשר בכלל לרכוש דירה במרכז בלי עזרה, או שבמקרה כזה האופציה היא רק הפריפריה?

נוריאל: "זה תלוי במצב ההכנסות ובהתנהלות הכלכלית. כמובן שקשה יותר לרכוש דירה בתל אביב, וחשוב להיות ריאליים ולהציב מטרות שתואמות את מצב ההכנסות וההוצאות, אבל מי שממש לא יכול לוותר על תל אביב יכול למצוא נכס באזור המיליון וחצי אם הוא מוכן להתפשר על הגודל שלו, ובהמשך, ככל שהערך שלו יעלה, יוכל להמשיך לדירה גדולה יותר גם במרכז".

א': "אנחנו כן הצלחנו לרכוש דירה במרכז, ואני חושבת שזה אפשרי. בנוסף, לא חייבים לרכוש דירה בגילאי ה-20. יש זוגות שגרים בשכירות, חוסכים במהלך השנים ומגיעים לגילאי ה-40 עם הון התחלתי מאוד גבוה ויכולת החזר חודשי גבוהה".

פוסטובוי: "אני לא חושב שאפשר לענות באופן מוחלט, אבל כנראה שהרוב, לפחות את הדירה הראשונה, יצטרכו לקנות קודם כל בפריפריה".

הבניין שבו רכש פוסטובוי דירה (צילום: דימה פוסטובוי)
הבניין שבו רכש פוסטובוי דירה | צילום: דימה פוסטובוי

מה הטיפ שלכם לכל מי שנמצא במצב דומה?

נוריאל: "קודם כל צריך להגדיר מטרות ויעדים, ואז בהתאם להם לחשב מה הסכום ומה החיסכון הנדרש. כל חלום, מהקטן ועד הגדול, מתחיל בחיסכון חודשי. ברגע שיודעים מה החיסכון החודשי שלנו, קל מאוד לחשב תוך כמה זמן נגיע לסכום הנדרש. זה לחלוטין אפשרי, זה עניין של זמן וסבלנות. הטיפ השני שלי, אחרי שחסכנו את הסכום הדרוש להון התחלתי, הוא לקחת יועץ משכנתה שילווה את התהליך מול הבנק. משכנתה היא נושא סבוך ואני ממליצה בחום להיעזר במישהו מקצועי".

א': "הטיפ הראשון שלי הוא קודם כל לחשוב על העתיד ברמה התעסוקתית, כי בסוף העבודה שלנו היא מה שמייצר לנו את ההכנסות שמהן נחסוך לבית. הטיפ השני הוא להתנהל בצורה חסכונית וחכמה, לא לקפוץ מעל הפופיק וכל הזמן לראות את המטרה מול העיניים. אם חוסכים לרכישת בית, לעשות כל מה שאפשר גם על חשבון הנוחות היומיומית כדי להגיע ליעד כמה שיותר מהר: לחסוך במספר הרכבים, להסתפק בשכירות של דירה קטנה ולא גדולה, ולא להתפתות לקנות דברים בתשלומים".

פוסטובוי: "הטיפ הכי חשוב הוא משמעת עצמית. צריך להתמיד לשים כמה שיותר מההכנסה אחרי ההוצאות בחיסכון ולא להתפתות להוצאות מיותרות. זה לא פשוט לוותר על חופשות ונסיעות לחו"ל, על בילויים תכופים ועל מותרות לבית, אבל אם מצליחים לעמוד בפיתויים האלה, אז אפשר בהחלט להגיע ליעד שהצבנו לעצמנו ולהשיג את ההון הראשוני הנדרש".

אתם ממליצים לאנשים שלא יכולים להיעזר במשפחה לרכוש דירה, או שאולי נכון יותר לגור בשכירות ולחיות חיים קצת יותר נוחים?

פוסטובוי: "אני אישית ממליץ לכל אחד על רכישת דירה, אם זו דירה להשקעה. בשביל לרכוש דירת מגורים צריך היערכות כלכלית אחרת, וגם לקחת בחשבון שיפוצים, תחזוקה וכן הלאה. ברגע שמסתכלים על הדירה כעל השקעה, זה בעצם כמו עוד תכנית חיסכון שתמיד אפשר גם לגור בה".

נוריאל: "גם שכירות עולה כסף, ולפעמים התשלום החודשי אפילו יותר גבוה – כמובן תלוי בהון ההתחלתי שנחסך. אז אם כבר להוציא תשלומים כאלה, לפחות בסוף הדרך הדירה תהיה שלי. בנוסף, כבר שנים שאנחנו עדים לעליות מחירים בשוק הנדל"ן בשיעורים שאף אחד לא צפה, אז מדובר גם בהשקעה".

א': "יש כל כך הרבה סיבות לקנות דירה: השקעה כלכלית, צורך רגשי, מי אני שאייעץ?"